סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן בדמי ימיה - ניצחון בימתי
 

 
 
'בדמי ימיה' היא נובלה מופלאה שכדאי לקרוא לפני ההצגה וגם אחריה כדי להעריך נכונה את העיבוד המודרני של שחר פנקס, והבימוי של שיר גולדברג שהגיעו הפעם אל ההישג המיוחד של הצגה שהיא עגנונית בשפתה החדשה, ונאמנה לשפה העגנונית משכבר הימים. ואין זה פשוט כלל ועיקר. ההנאה מהחיבור הזה גדולה מכדי שאוכל להבין את פשרה."
השורה הראשונה והאחרונה: החאן הירושלמי חוגג יובל עם הצגה שהיא ש״י עגנון למהדרין


שלא כהרגלי, הביקורת אפתח את הביקורת הזאת במחמאות ליוצרות וליוצרים של ההצגה המרנינה הראויה מכל בחינותיה ל-50 שנות פעילותו המבורכת של החאן הירושלמי, ולנובלה ״בדמי ימיה״ של ש״י עגנון, שפורסמה לראשונה ב-1922, ב״יידישע פרלאג״ בברלין, ופותחת את הקובץ ״על כפות המנעול״, שיצא ב-1952 בהוצאת שוקן.

הישג מיוחד
 
”בדמי ימיה״ היא נובלה מופלאה שכדאי לקרוא לפני ההצגה וגם אחריה כדי להעריך נכונה את העיבוד המודרני של שחר פנקס, והבימוי של שיר גולדברג שבדרכן המשותפת בנתיבי עגנון (״תהילה״ בחאן ו״סיפור פשוט״ בהבימה) הגיעו הפעם אל ההישג המיוחד של הצגה שהיא עגנונית בשפתה החדשה, ונאמנה לשפה העגנונית משכבר הימים. ואין זה פשוט כלל ועיקר. ההנאה מהחיבור הזה גדולה מכדי שאוכל להבין את פשרה.
 
ואולי זה אנסמבל השחקנים שמניע את העלילה במיטב הכישרון של כל אחת ואחד מהם ובעבודת הצוות הנהדרת שנדרשה מהם ועלה בידם לעשותה, לחיות את הנובלה ולהחיות את מרכיביה הייחודיים. ארבעה ותיקים - אודליה מורה-מטלון, דודו בן זאב, עירית פשטן ויואב היימן- ושני צעירים מאוד בבכורתם - אור לומברוזו ויובל אורון - וגם כלב המגיח מאחור הם מה שנדרש למימוש הבימתי של גיבורי הנובלה.


בדמי ימיה (צילום: יעל אילן)

 
אבל בטרם אתייחס למשחק המשובח שלהם, בהדרכת שפה ודיבור עגנוניים של דן ענבר, חובה לצרף לאנסמבל שלהם גם את אנסמבל היוצרים האחרים, שבלעדיהם לא היה אפשר להגיע להישג המיוחד של ההצגה, בתוך התפאורה המעניינת של במת מדרגות קטנה ותשעה כיסאות שרוני וילוזני עיצבה כמו גם את התלבושות תקופתיות נאות ביותר.
 
לצד וילוזני, רוני כהן שידע להאיר את הבמה ואת המשחק ברגעי אבל ושמחה; שלומי ברטונוב שהיטיב כל כך לכתוב מוזיקה המפכה כנחלים בעורקי ההצגה; עומר שמר שיצר תמונות תנועה קסומות; אמיר טל שיצר וידאו ארט מצוין לרגעים הנכונים; ומעצבת הכלב המאיים אמירה פנקס שיצרו גילי קוזין אולמר ויאנה מלישב מסטודיו מרבה ידיים.
 
שלושה סיפורי אהבה
 
ואחרי כל אלה, בחזרה לנובלה. עלילתה מספרת על שלושה סיפורי אהבה הנאחזים או נרקמים זה בזה ונקודת המוצא שלה היא המוות בדמי ימיה של לאה, לאחר שנים בהם סבלה מ׳מחלת לב׳, שאת פשרה תגלה בתה תרצה, שהתייתמה כשהיא בת 13. באקראי נודע לה על סיפור האהבה המוחמץ שהיה בין האם למורה הצעיר עקביה מזל.
 
הגילוי הזה שולח את תרצה למסע אחר נסיבות חייה הקצרים של אמה, ובעזרת ידידה של האם, סוכנת הבית ואביה, שוקעת בעצמה לסיפור אהבה עם אותו מזל, שהוא עתה המורה שלה בסמינר. היא נישאת לו חרף כל הנסיבות, ועל אף סיפור האהבה השלישי, זה של הסטודנט לנדא המאוהב בה בכאב.
 
המורכבות והשפה של עגנון מודגשות היטב בגרסה של שחרפנקס, שהצליחה ליצור מחזה שיש בו גם מהלך סיפורי שופע פרטים וגם מהלך דרמטי מהפנט. הבימוי של שירגולדברג משתמש באלה ליצור חוויה בימתית חזותית הזורמת פנימה לתוך הסיפורת והחוצה אל הביטוי החזותי שלה בדרך המפעילה את הדמיון של הצופה.


בדמי ימיה (צילום: יעל אילן)


הדמויות מספרות את עצמן
 
וכך גם הדמויות שגולדברג מעצבת. הן מקבלות עומק רגשי ונפשי ובה בעת הן מספרות את עצמן בדייקנות. עירית פשטן כמיטשי גוטליב, החברה מילדות, מגלמת אותה בשרמנטיות נחשית כפאם-פטאל אירופאית, ואודליה מורה-מטלון כקילא, סוכנת הבית, מגלמת בעוצמה ובטבעיות את החרדה הכנה מפני האמת הנובעת ממסירותה למשפחה. 
 
דודו בן זאב כמינץ, הבעל, האלמן והאב, מאגד מצוין בכל רגע את השילוש המורכב מניגודים, והוא יוצר דמות שלמה מהם. יואב היימן כעקיבא מזל מצליח להכיל במשחק מדויק את הרוך האוהב ואת הקסם המרעיל של אהבותיו לאם ולבת. יובל אורון, בהופעתו המקצועית הראשונה מאז סיים לימודיו בסטודיו ניסן נתיב, מרשים כשהוא יושב מאחור כמתבונן בעלילה עד שהוא נקרא ליטול בה חלק, ומרגש במיוחד בביטוי אהבתו הנואשת שאינה נענית.
 
בתפקיד המיוחד של תרצה זכתה אור לומברוזו, אף היא בוגרת הסטודיו של ניסן נתיב, ובהופעתה הבימתית המקצועית הראשונה היא כובשת את הלב במשחק טבעי ושופע כילדה היתומה, כמתבגרת המחפשת את המענה לתהייתה, וכאישה הצעירה שבדמי ימיה שלה משיגה את מה שאבד לאמה, ואולי לא כן - כפי שעגנון מכאיב לנו.

וכך לסיכום, עם ״דמי ימיה״ החאן חוגג את יובלו בהצגה מרגשת שהיא ש״י עגנון למהדרין.


בדמי ימיה (צילום: יעל אילן)

למועדי מופעים >

24/10/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. אבקש לתקן טעות
גילי , (31/10/2017)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע