סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ עלילות נוסקו בארץ הקומיקס
 

 
 
לקריקטוריסטים בארץ אין פלטפורמות. יש פה מעצמה רצינית של כישרונות עם עושר סגנוני וכמות ניוז שמספיקה לכמה מדינות, אבל אין מקום. אולי 3-2 קריקטורות עולות בעיתוני סוף השבוע. העיתונים פוחדים לפרסם יותר, וזה מאוד מתסכל כי תכניות סאטירה בטלוויזיה, כמו 'ארץ נהדרת' למשל, מאוד מצליחות. זו חידה בעיניי."
הקריקטוריסט המוערך נסים (נוסקו) חזקיהו מסכם את תחנות חייו בתערוכת מחווה במוזיאון הקומיקס בחולון. שיחה



הטורבו של עולם הקריקטורות
 
השבוע תיפתח במוזיאון הקומיקס הישראלי בחולון תערוכת רטרוספקטיבה מיוחדת במינה המוקדשת לקריקטוריסט הוותיק והמוערך נסים (נוסקו) חזקיהו.

נוסקו, מנוע טורבו של איש אחד, נחשב לאחד מאבות הקריקטורה החברתית, תרבותית ופוליטית בארץ, ועומד מאחורי מיזמים מצליחים כמו איגוד הקריקטוריסטים בישראל, מגזין הקומיקס הנשכני "פרה דוקס" והפסטיבל לאנימציה, קומיקס וקריקטורה "אנימיקס".

תערוכת המחווה "רץ לצייר לחבר'ה", המתבוננת בתחנות חייו, מייצרת מראה סאטירית נוקבת של חיינו כאן, דרך מבט רטרוספקטיבי על סצנת הקריקטורה והקומיקס בישראל. "התחברתי לתחום בגיל מאוד צעיר, 13-12, ילד חולוני חנון וסקרן, כשעולם הקריקטורות בארץ עוד היו בחיתוליו," נזכר נוסקו.

מה תפס אותך שם?

"הציורים המצחיקים בעיתון המחוברים לאמירה ורעיון אקטואליים כבשו אותי. אהבתי את זה כצורת ביטוי, אהבתי את הפאנצ'ים והכי מכולם אהבתי את הקריקטוריסט זאב, יעקב פרקש, שהיו לו קו מדהים, יכולת לתרגם מצבים לרעיון, ודיוקנאות בלתי נשכחים. הוא הפך למנטור שלי, ולסיבה שבגללה החלטתי להיות קריקטוריסט בעצמי."

בשיא הקריירה שלו, באמצע שנות ה-70, הוא הסכים לקחת תחת חסותו ילד?

"יצרתי איתו קשר, להפתעתי הוא ענה לי ונפגשנו בקפה תמר בשנקין. כך התחיל הקשר הממושך בינינו. נדנדתי לו בלי סוף, והוא חלק איתי את הידע העצום שהיה לו בסבלנות בלתי נלאית. הדליק אותי לראות את הקסם של הקווים שהופכים לקריקטורה עם אמירה." 


יצחק רבין, איור: זאב - יעקב פרקש
 
"המון מחשבה קריאטיבית"
 
בתחילת הקריירה שלך איירת ב"במחנה", "פי האתון" "להיטון", "מעריב סופשבוע", "ממון" ועוד, עד שבשנות ה-90 התחלת לייצר מיזמים למען קהילת הקריקטוריסטים בארץ. האיור כשלעצמו כבר לא סיפק אותך?

"זה קרה משתי סיבות. הראשונה היא שבארץ היצע הפלטפורמות לקריקטורות דל ביותר, ושנייה שהקריקטוריסט הוא אדם אינדיבידואליסט, בודד, ורציתי ליצור חיבור בתוך הקהילה. ככה נולד הרעיון להקים את אק"י, איגוד הקריקטוריסטים הישראלי."

מהלך ששינה את פני הקריקטורה בארץ.

"זה התחיל כששמתי לב שלכל שטות יש איגוד, רוקמות המקרמה וסורגות הפומפונים וכל מיני כאלה, אבל במקצוע הקריקטורה יש ייחוד. לכן יצרתי מין מועדון שנועד לקדם אותנו, לתת לנו כוח ולספק תערוכות ופרסומים, וזה באמת עובד. יחד עם אק"י יזמתי את מגזין "שפיץ", עיתון תא הקריקטוריסטים הישראלי שהוציא לאור עד היום 32 גיליונות שמתעדים שאת עולם הקריקטורה בישראל. ציירו שם חלוצי הקריקטורות בארץ כמו דוש, פרידל, זאב, דידי מנוסי ועוד הרבה אחרים, צעירים וותיקים. אק"י היתה גם אחת הסיבות להקמת המוזיאון לקריקטורה וקומיקס בחולון, שאני מלווה עוד מצעדיו הראשונים".




מתוך התערוכה "רץ לצייר לחבר'ה", איור: נסים נוסקו חזקיהו

וכמובן פסטיבל אנימיקס, פסטיבל הקומיקס, האנימציה והקריקטורה שחוגג בימים אלה 17 שנים.

"יצרתי אותו כמראה לפסטיבלים מסוגו שמתרחשים ברחבי העולם. אנימיקס מספק לקהל הרחב הצצה לעולם העשיר כל כך של הקומיקס, האנימציה והקריקטורה, מתוקף היותו כר נרחב לסרטים, מפגשי אמן, תערוכות וכולי. בפעם הראשונה זה היה אירוע של חצי יום, אחר כך הוא התארך ליום, ליומיים, והיום הוא נמשך חמישה ימים."

לא קשה למצוא לפסטיבל נושא חדש כל שנה?

"יש בארץ יצירה מדהימה, וכל שנה אנחנו מנסים למצוא דברים שעדיין לא נגענו בהם, לחשוף יוצרים חדשים ונקודות חדשות. הנושאים שאנחנו נוגעים בהם נעים מהשואה ועד גיבורי על, סרטוני קומיקס אקטואליים על הטרדה מינית ועוד אינסוף דברים. בפסטיבל הזה מושקעת המון מחשבה קריאטיבית."
 
מי מפחד מהקריקטוריסט?
 
הקריקטוריסטים בארץ מקבלים במה ראויה?

"לשמחתי, כל המיזמים שהזכרתי הצליחו, ומה שהתחיל כגחמות וחלומות הפך כבר לחלק בלתי נפרד מהתרבות במדינה. זה לא סותר את העובדה שלקריקטוריסטים בארץ אין פלטפורמות. יש פה מעצמה רצינית של כישרונות עם עושר סגנוני וכמות ניוז שמספיקה לכמה מדינות, אבל אין מקום. אולי שתיים שלוש קריקטורות עולות בעיתוני סוף השבוע, זהו. העיתונים פוחדים לפרסם יותר וזה מאוד מתסכל כי תכניות סאטירה בטלוויזיה, כמו 'ארץ נהדרת' למשל, מאוד מצליחות. הרייטינג בשמיים. זו חידה בעיניי."

אולי זה קשור לגסיסת הפרינט, העיתונות המודפסת?

"יכול להיות, אבל בחו"ל יש תעשיה מאוד משגשגת של עיתוני קריקטורות כמו 'מאד' האמריקאי או 'שרלי הבדו' בצרפת. יש להם הרבה יותר כוח והשפעה מאשר בארץ. אצלנו זה מוחבא ולכן אנשים בורחים לפייסבוק, אבל שם זה טובע בין שאר החומרים. חוץ מזה, לא כל מי שמעלה איור בפייסבוק הוא קריקטוריסט אמיתי."


מתוך התערוכה "רץ לצייר לחבר'ה", איור: נסים נוסקו חזקיהו


יש כאן ניסיון לסתימת פיות? לדכא את הביקורת, ברוח השלטון?

"סתימת פיות פאסיבית. בזה שלא נותנים לנו במה, בעצם סותמים לנו את הפה. מכיוון שאין מקום לפרסם, הרבה אנשים מוכשרים הולכים ללמד, לעשות דראפטים, פשוט בזבוז. לכן ייסדתי את "פרה דוקס" - מגזין סאטירי מודפס שנותן במה למאיירים ומגיב על נושאים אקטואליים, פוליטיים וחברתיים. בערך 20 אמנים משתתפים במגזין, ביניהם אורי פינק, מישל קישקה ותמי ברנשטיין, וכל חודש אנחנו עוסקים בנושא אחר. בחודש האחרון, למשל, הוצאנו 70 עמודים על נושא ההדתה. החודש נעסוק בטוקבקיזם. זה מגזין יחיד מסוגו, לא היה כמוהו בארץ, ואנחנו עובדים בהתנדבות מלאה."

אבסורד, לא?

"ברור, אבל אני בטוח שבסוף אמצא מישהו שייקח על עצמו לעזור. לא יכול להיות שבמדינה כמו שלנו לא יהיה אפילו מגזין סאטירי אחד, כמו שיש בכל מדינה מתוקנת."


נסים נוסקו חזקיהו, תמונת יחסי ציבור


 
"לא מאמין בדיכוטומיה של ביבי"
 
המדינה שלנו מלאה פרות קדושות. יש נושאים שאתה נזהר מלגעת בהם, כדי לא לעורר מהומות?

"מבחינתי הקו האדום הוא עניין של שיקול דעת וטעם טוב. אני לא אצחק על השואה למשל, אבל כן על חוסר הטיפול של הממשלה בניצולי השואה. אני רוצה להתריע על עוולות ולפגוע באנשים רעים וחזקים, לא במי שפגיע ממילא.

"גם נושא השכול בארץ הוא קו אדום מבחינתי, כי אין לי עניין לדרוך על פצעים פתוחים. אפשר להביע דעה נקודתית אבל לא לעשות בדיחה מדברים שכואבים לאנשים. לא רואה בזה טעם."

בארץ, כל מי שמבקר את השלטון באמצעות הסאטירה נתפס כשמאלני. יש בזה משהו?

"לא בהכרח. לכל קריקטוריסט יש דעה משלו, ולמרות שהרוב נוטים לשמאל, לא כולם יגדירו את עצמם כך. אני למשל, לא תופס את עצמי כשמאלני, ולא חושב שהשכל נמצא רק בצד אחד. בכלל, אני לא מאמין בדיכוטומיה של ביבי שמחלקת אנשים לפטריוטים ימנים או בוגדים שמאלנים. זה מעצבן אותי. קריקטוריסט טוב צריך לירות לכל הכיוונים, הכול תלוי בנושא. אני לא מפחד לגעת בכיבוש מצד אחד או בבי-די-אס מצד שני. אם אתה צובע את הדברים בצבע פוליטי אחד, זה נהיה משעמם."

לפני שנים עשית תערוכת יחיד פוליטית. יש מצב לעוד אחת כזו?
 
"זה היה ערב הבחירות, תערוכה קטנה שקראתי לה 'ביקורת גבולות' שהמוטיב המרכזי בה היה גבולות - פוליטיים ואחרים. באופן עקרוני אנחנו מדינה שלא יודעת גבולות, מתעקשים לא לסמן גבולות בינינו לבין השכנים ולא משנה איפה הם יעברו, וזה מוליד את כל ההתנהלות שלנו. כל הזמן עוברים את הגבול."

"לשאלתך, זו הייתה התערוכה הפוליטית היחידה שעשיתי, ולא נראה לי שאחזור על זה. אני מעדיף תערוכות או מיזמים קבוצתיים. התערוכה הנוכחית במוזיאון הקומיקס היא למעשה הגדולה ביותר שעשיתי אי פעם, סיכום עלילותיי ב-40 ומשהו השנים האחרונות. נקווה שיהיו עוד כאלה."


מתוך התערוכה "רץ לצייר לחבר'ה", איור: נסים נוסקו חזקיהו
 
התערוכה תיפתח ב-15 בנובמבר 2017 ותינעל ב-15 במרץ 2018, במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון. שעות פתיחה: שני – 10:00- 13:00, שלישי -  17:00- 20:00, רביעי - 10:00- 13:00, חמישי - 17:00- 20:00, שבת - 10:00- 15:00. מחיר כניסה למוזיאון: 15 ש"ח, חייל /סטודנט: 10 ש"ח בהצגת תעודה, אזרח ותיק: 7 ש"ח בהצגת תעודה, ילד עד גיל 5 חינם. מחיר לתושבי חולון: 10 ש"ח בהצגת תעודה. להזמנת כרטיסים: 03-6521849 או באתר המוזיאון


למועדי מופעים >

13/11/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע