סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
כתבה
 
מאת: לילך דקל-אבנרי טובים השניים - ריאיון עם הצמד פינטו-פולק
 

 
 


את הצמד פינטו-פולק לא צריך להציג. מי שהעלו את "אויסטר", בוביז" ו"מה טוב בירח" פרצו מזמן את מחסום האנונימיות בארץ ובעולם. צמד פרפקציוניסטים וורקוהוליסטים שאינו מפסיק לחלום.שיחה לרגל המופע החדש "שייקר".

יוצרים טוטליים

עם ענבל פינטו ואבשלום פולק נפגשתי לקראת העלאת העבודה החדשה שלהם, "שייקר" שתפתח את פסטיבל האביב בראשון לציון. היה מוזר. מוזר לשוחח עם שניים שהם אחד וקצת יותר. ענבל ואבשלום הם מהיוצרים הטוטליים שבחייהם וביצירתם אינם נפרדים. ענבל נידבה את רוב הפרטים האסוציאטיביים ואבשלום, בשקט הכובש שלו, אסף את החלקים וגיבש אותם למקשה אחת.

העבודה החדשה "שייקר" (על שמו של אותו כדור זכוכית, שכשמנערים אותו הוא מתעטף בשלג), כמו העבודות הקודמות שלהם, מתרחשת בחלל פנטסטי וקסום שבהינף יד משתנה מעיר מושלגת לחוף ים אירופאי בעל בקתות שיזוף פרטיות.

לתוך אותו עולם פורצים הרקדנים בניסיון, סיזיפי מה, לשבור את הקרח הפיזי והמטאפורי.

היכן אחד מתחיל והיכן השני נגמר

- איך עובד שיתוף הפעולה ביניכם? בעבודות מוקדמות החלוקה הייתה מוגדרת יותר – ענבל על הכוריאוגרפיה והתלבושות ואבשלום על הבימוי והמוזיקה ויחדיו על החלל, והנה – בעבודה הנוכחית, אתם עושים כמעט הכל יחדיו.

אבשלום: "תחילת הדרך באמת הקפדנו יותר על חלוקה מסודרת בין התפקידים, אבל מ`אויסטר`, העבודה משותפת במלואה".
ענבל: "אי אפשר להסביר היכן אחד מתחיל והשני נגמר. יש דינמיקה של עבודה, והיא קצת שונה מתהליך לתהליך".
אבשלום: "אנחנו לומדים כל פעם דברים חדשים ומנסים ליישם אותם".

- כמו אדם אחד שמתדיין עם עצמו ?

ענבל: "רק שמעבר לשאלות הפרטיות, יש לנו את היכולת להתלבט בקול רם".
אבשלום: "ריבוי הכובעים שלנו דורש מורכבות גדולה והעבודה המשותפת מאפשרת לנו להשלים ולתמוך זה בזה".

- אז למה לא לערב יוצרים נוספים, כמו למשל מוזיקאי, ולנהל איתם דיאלוג?

ענבל: "הדרך שבה אנחנו עובדים הייתה מחייבת את אותו יוצר להיות איתנו מתחילת התהליך ועד סופו. אנחנו לא יכולים לפרק אלמנט אחד מהשני. זה לא שנבקש מוזיקה לקטע כזה או אחר. הדברים נולדים אחד מתוך השני בשיטה של ניסוי ותהייה. החיפוש הוא נקודתי לכל עבודה. בכל פעם מחדש אנחנו מחפשים אחר אותו קוד – מהי האווירה, מהי התנועה ובאיזה סגנון כל רקדן יבטא את הרגש, המהלך והסיטואציה. השפה שלנו קיימת מלמטה, זה המעיין ממנו אנחנו יוצרים, אבל כל עבודה מתעסקת באיכות שונה לחלוטין. אם ב`אויסטר` התעסקנו באורך, בגרביטציה ובשבירה של הגוף, `בוביז` היה מאוד כבד ונמוך ונגע במשהו פרימיטיבי וחייתי וב`שייקר` יש משהו יותר מרחף".

- נדמה שאתם בוחרים להנחות את הרקדנים לניתוק רגשי, ונותנים לתפאורה ולתמונות הבימתיות לשחק את הדרמה.

ענבל: "מבחינתנו הרקדן הוא המרכז ואליו מתחברים כל האלמנטים. אבל כמובן שהרקדנים משפיעים על החלל והחלל על הרקדנים".

כמו תיאטרון רפרטוארי בלי בית

- איך הייתם מגדירים את עצמכם, אתם להקה?

ענבל: "בהחלט. אנחנו משתדלים לעבוד עם צוות די קבוע ולהציג רפרטואר מגוון במשך כל שנה, כשלצידו ממשיכים בשגרת חזרות, רק שאין לנו בית קבוע".
אבשלום: "יש לזה יתרונות וחסרונות. אך בסופו של דבר העקשנות שלנו היא שמאפשרת לנו להמשיך. אנחנו כמו תיאטרון רפרטוארי שיש לו רפרטואר ועובדים קבועים רק בלי תנאים".
ענבל: "יצרנו מערכת קטנה משלנו שעובדת קשה מאוד".

ב"אויסטר", פונקתם על ידי תיאטרון חיפה שהיה לכם לבית, מה שכמעט קרה גם בפרויקט האחרון. מה קרה?

אבשלום: "החיבור עם תיאטרון חיפה נראה היה טוב לשני הצדדים"
ענבל: "אך נפל על משא ומתן עסקי".

- מה אתם מחפשים באנשים שאותם אתם מקבצים לקבוצה שלכם?

ענבל: "אנחנו עובדים עם רקדנים שהם קודם כל בני אדם, בעלי יכולת ביטוי רחבה ומקצועיים מאוד".
אבשלום: "היכולות הטכניות צריכות להיות גבוהות בשל המגוון הסגנוני בחומרים שלנו – עליהם להיות מסוגלים לקפוץ מדבר לדבר ולעשות דברים מאוד שונים זה מזה ובעיקר להיות מסוגלים להכיל הרבה אינפורמציה".

- ומה מוביל אתכם להחלטה על מספר האנשים המשתתפים?

ענבל: "הדבר הראשון הוא להיות נאמנים לאמת האמנותית שלנו ולא להגביל את עצמנו".
אבשלום: "במקביל נוצרות מערכות התלויות זו בזו. התחלנו עם קבוצה יותר קטנה, אך ככל שיש לנו יותר מופעים צריך יותר ויותר רקדנים שיעמדו בעומס וגם שיוכלו להחליף זה את זה במקרה הצורך. ואז צריך לספק תעסוקה למספר לא מבוטל של אנשים, ככה דבר גורר דבר".

דמויות המנסות לשבור מסגרת

- נדמה כי ב"שייקר" לקחתם לכם חופש אומנותי לשבור כמעט לחלוטין את החיבור הנרטיבי בין הסצנות. ורק החלל הוא המאחד וממנו מתפרקים. אלמנט שהעצמתם באמצעות קולאז` מוזיקלי אקלקטי מאוד.

ענבל: "בכל העבודות שלנו יש מסגרת-על. ב`שייקר` זה הקור, והדמויות מנסות לפרוץ את אותה מסגרת. לשבור את המצב הרגשי הנתון. הן כמו רוצות להשתחרר או להתעורר מאותו מצב של בהייה, אך ללא הצלחה".
אבשלום: "אבל נרטיב אין. חלק מתהליך העבודה הוא אותו ניסיון למצוא את ההיגיון בין החלקים המתרחשים על הבמה".

- כשאתם עובדים על הדמויות אתם נגשים לזה משפת התיאטרון? כלומר האם אתם שואלים שאלות כמו - מה המצב שלי? מהיכן אני מגיע ולאן אני הולך? או - מה הרצון שלי?

אבשלום: "ענבל מנסה להתקרב למקום הזה ואני להתרחק ממנו. בתור מי שהיה שם ומכיר את השאלות הללו אני מעדיף לא לשאול אותן ולא לחפש תשובות. לא צריך לדעת הכל ובוודאי שלא להסביר. אני מאמין שככל שהרקדן/ שחקן מרגיש יותר הוא לוקח את האפשרות להרגיש מהקהל. זה בדיוק כמו הפרדוקס של שאלת האנונימיות של הרקדנים – על השימוש באיפור ופאות המסתירות את הרקדנים – זה בדיוק ההפך. ככל שאתה מחביא את עצמך אתה יוצא החוצה ולהפך".

"חיפשנו חיבור בין הרציני לאידיוטי"

- מה מסתתר מאחורי התלבושות השחורות ברובן, מעבר להיותן קונטרסט לחלל הלבן?

אבשלום: "שחור מכיל בתוכו המון דברים. ואני לא הייתי רוצה להיכנס לפרשנויות. שכל אחד יתחבר למה שמתחבר לו. יש אנשים שחושבים שהעבודה עוסקת בשואה בגלל שאחת הדמויות לובשת חליפת פסים".

- אבל אי אפשר לברוח מתת-מודע קולקטיבי. בכל זאת אנחנו חיים במדינת ישראל, והשואה היא חלק בלתי נפרד מאתנו, אז זה די בלתי נמנע.

אבשלום: "בסדר. אז שיהיה גם שואה. מבחינתנו זה היה כמו להסתכל על ציור אבסטרקט. ראינו כתמים. ורצינו שהכתמים הללו יהפכו למשהו חי. למשל הגרביונים הצבעוניים – חיפשנו חיבור בין הרציני לאידיוטי וניסינו לראות איך הם נלחמים זה בזה אבל גם זקוקים זה לזה והבנו שיש שם תהליך של הצטברות, שעל הדמויות לקבל צבע. זה התחיל מאיפור על הגוף והפך לחליפות ואז נכנס אלמנט של הבעייתיות של השלג שנכנס לכל מני חורים וכך מתוך המחשבה הדרמטית והאסתטית והמפגש עם האילוצים נולדו דברים. כמו שאמרנו – הכל משפיע על הכל"

- ומתי הכנסתם את העולם של "שייקר" ?

אבשלום: "מאוחר יותר".

- כלומר, לא התחלתם מהשם?

אבשלום: "אנחנו אף פעם לא מתחילים מהשם. והלוואי שהיינו יכולים לא לתת כל שם. השם סוגר ומגביל".

- אולי גם שם מסגרת ועוזר להתמקד?

אבשלום: "שם גם יכול להיות עוגן, אבל אנחנו מעדיפים להקשות על עצמנו ולהתחיל מכלום. כלום שהוא גם הכול. אפשר לומר שהאינטראקציה בנינו יוצרת גבולות שההיגיון שלנו משרטט. ברגע שלעבודה יש הגיון בעינינו - לנו זה נכון".

החלום: להקים מרכז פרפורמנס-ארט

- יש לכם גם ילד משותף זה בוודאי משפיע על העבודה שלכם

אבשלום: "אובייקטיבית יש פחות זמן. בעבר עבדנו 24 שעות ביממה. כיום, קצת פחות. אבל יותר מזה, אני לא בטוח. לא עצרנו מעולם. ענבל חזרה לעבוד שבוע אחרי הלידה, וכשהבן שלנו היה בן שבועיים כבר היינו בסיבוב הופעות בחו"ל, וכשהוא היה בן חצי שנה עשינו את האופרה בגרמניה. אני חושב שאנחנו ממשיכים בפעילות עם תוספת מאד גדולה וחשובה המעשירה את החוויה שלנו".

- למה שלא תיצרו עבודה לשניכם כפרפורמרים?

אבשלום: "אנחנו לא שוללים את האופציה של להופיע, אבל זה מאד קשה גם להופיע בפרויקט שאתה יוצר, וכשזה קורה, זה מתוך אילוצים. אין לנו רצון או תשוקה להופיע בעבודות שלנו. הסיפוק הוא יותר מלדאוג לפרויקט מאשר מלהיות שם פיזית".

- יש משהו שהייתם רוצים שישתנה?

אבשלום: "בעבר הייתי עונה שאני לא יודע, או אולי שהייתי רוצה שיהיה לנו יותר קל. זו עבודה סיזיפית. אנחנו עובדים בתוך קושי ולא נמשיך להתפשר. אבל לאחרונה התחלתי לחשוב שהייתי רוצה שיהיה לנו תיאטרון משלנו. עבדתי שנים בתוך המערכת והייתי רוצה ליצור אלטרנטיבה - מרכז אמנותי גדול וחדש שיאפשר פרפורמנס-ארט ולא רק שלנו, ברמה הכי גבוהה שאפשר. מקום שיצור סטנדרטים חדשים. ענבל הייתה עונה אחרת. היא יותר רומנטית ואופטימית באופן כללי".

המופע "שייקר" יפתח את פסטיבל האביב בראשון לציון ביום חמישי, ה- 30 באפריל 2006 ב- 21:00 בהיכל התרבות ראשון לציון. הופעות נוספות במהלך אפריל במרכז סוזן דלל. לפרטים נוספים


28/03/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. היי
קטיה , (30/04/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע