סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: צבי גורן תמונות מהוצאה להורג - אמנות ושלטון
 

 
 
ראוי לברך על שובו של המחזה אל האקטואליה והבמה הישראליות, וכדאי להעפיל לראות אותה בגבעת האוניברסיטה ברמת אביב."
הצגה מרשימה באוניברסיטת תל אביב מחזירה לבמה מחזה נועז על "חופש המימון" ברנסאנס


אסור לצייר, אסור לצלם

״תמונות מהוצאה להורג״ מאת הווארד בארקר נכתב כתסכית ל-BBC ב-1984 עבור השחקנית גלנדה ג׳קסון, ובהמשך הותקן עבורה גם לתיאטרון. השם העברי מסתיר במידה רבה את מה שמספר השם האנגלי - Scenes from an Execution: דימוי של הוצאה להורג, תיאור של תהליך השלמתו של ציור קיר ענק המתאר טבח וקרבנותיו בקרב ימי, ורמז לתוצאות מפתיעות במאבק בין אמן לשליט. 
  
המחזה, שהוצג ב-1996 בחאן בתרגום של ערן בניאל, תחת השם ״אנה גלקתיה״ בבימויה של אופירה הניג ובמשחקה הבלתי נשכח של ג׳יטה מונטה, עוסק בנושא שהאקטואליות שלו לא תפוג כנראה כל עוד העולם יתנהל על ידי שליטים המאמינים בכוחם לכפות על היחיד ועל החברה את דעתם. 

האקטואליות של המחזה עכשווית מאוד גם בישראל של השנים האחרונות שבמהלכן השלטון צר על חרויות אדם, אמן, חברה וביטוי.  והנה בצירוף מקרים, הנושא המוסרי של המחזה נפגש בניסיון המקומי האקטואלי לאסור על צילום חיילי צה״ל בפעילותם.     

אנה גלקתיה היא ציירת ונציאנית במאה ה-16. כל כולה פרי דמיונו של המחזאי, אך המרכיבים של המחזה המרתק הם בריאליה של ההיסטוריה. הדוכס של ונציה מזמין אותה לצייר פרסקו ענקי המתאר ומפאר את הניצחון הגדול ב-7 באוקטובר 1571 על הצי התורכי בקרב לפאנטו.



הוצאה להורג, צילום: מיקה קושלביץ


חירות ואחריות


אנה מקבלת את ההזמנה וצעד צעד היא בונה תאור שותת דם של המלחמה ההיא, שבעיניה כל מהות הניצחון בה הוא המחיר הכבד בחיי אדם. היא איננה מקבלת את הכלל האומר שלא המתים יהללו יה, אך מבחינתה הקרבנות הם הסיפור האמיתי של כל מלחמה. זו אמונתה וזו אמנותה.

הדוכס מאמין בכשרונה, אך נאלץ להתייצב נגדה כמי שהזמין ממנה את היצירה, ומימן אותה מכספי המסים הכבדים המוטלים על תושבי הרפובליקה, ותחת עינה הפקוחה של הכנסיה.
הדיאלוגים בינו לבין אנה חושפים את מלוא מערך העמדות של האמן הטוען לחרותו ולאחריותו כלפי אמנותו לעומת השליט, נאור ככל שיהיה, המאמין שעל האמן להיכנע ולשרת את החברה שבה הוא חי.
 
העימות ביניהם וכל מה שסובב אותם מזכיר במידה מסוימת את העימותים שלז'אן דארק בגרסתו של ג'ורג' ברנרד שו, ושל גלילאו בגרסתו של ברטולד ברכט. אך שלא כבמקרים האלה הוא מסתיים בניצחונם או תבוסתם ההדדית, תלוי בעיני המתבונן.



הוצאה להורג, צילום: מיקה קושלביץ

לסבית פמיניסטית

אלון טיראן ביים את ההצגה המועלית עתה בחוג לאמנות של אוניברסיטת תל אביב תוך הכנסת שני שינויים מהותיים למקור של בארקר שברבות הימים הסתייג מהמחזה בטענה שהוא נגיש מדי לקהל. השינוי הראשון, והמשמעותי במיוחד הוא ההחלטה - שקיבלה את אישור המחבר - שאנה תהיה לסבית ותהיה לה מאהבת-ציירת, במקום מאהב צייר.

הרעיון עובד מצוין ומחזק אף יותר את הזיקה בין המחזה מסוף המאה ה-20 עם אלילה מסוף המאה ה-16 למה שכבר הפך שגור ומוכר במאה ה-21, ואפילו בארץ הקודש.  העוצמה האישית של אנה מתקבלת כעוצמה נשית פמיניסטית גאה. מוטיב הקנאה המקצועית ביחסים נותר על מכונו, אך שאלת הנאמנות, האישית והרעיונית מקבלת תפנית מעניינת. 



הוצאה להורג, צילום: מיקה קושלביץ



הצגה חזותית ומעוצבת

לא כך, לצערי, השינוי האחר שטיראן חולל בבימוי דמותו של דוכס ונציה כחדל אישים מוקיוני - עד לרגע העימות הגדול וגם אחריו. במקום דמות מתחבטת מול אנה, האישה והאמן, לעומת הכנסיה והצבא, ואחר כך ברגע שהתמונה השלמה נחשפת - נחלשה העובדה של יושרתו האישית והתרבותית. החלשתו איננה תורמת גם לנושא המגדרי.

למרות ההסתייגות שלי מהתפיסה של דמות הדוכס יש לציין את משחקו הנפלא של קרלוס גרזוזי בתפקיד הזה. הוא מוקיוני, שטותניקי, והוא לפתע רב כוח ומרשים בעמידתו כנגד אנה עם הטענה המוכרת כל כך אצלנו על חופש המימון או ריבונות השליט על האמנות.

ההישג העיקרי בכל מקרה של הבימוי הוא במשחק שעיצב מהתלמידים ובראשם דנה ברברשטיין, היוצרת דמות רבת עוצמה, באהבתה, בעמידתה כנגד השלטון ומשפחתה, ובציור הפרוע נוסח פולוק שהיא יוצרת עם שפע הצבעים שהיא רוקחת ושופכת על עצמה ועל דוגמניה ונמרחים על יריעת הקנווס הענקית הפרוסה במרכז הבמה.

טיראן ביים הצגה חזותית מרשימה, שוקקת חיוניות וסגנון עם אנסמבל נהדר של תלמידי שנה ד׳ בתכנית במצטיינים במשחק, תפאורה עשירה ברעיונות שעיצבה נוגה חסיד, עם תלבושות יפהפיות של עדי ביבר ותאורה של דן גלזר, המשרתת את העלילה והבמה. שלושתם לומדים לתואר שני בתכנית המצטיינים בעיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה. המוזיקה של עידו מנור והתנועה של עמית לוי השתלבו מצוין בעלילה ובבימוי.


הוצאה להורג, צילום: מיקה קושלביץ



בסיכום, ראוי לברך על שובו של המחזה אל האקטואליה והבמה הישראליות, וכדאי להעפיל לראות אותה בגבעת האוניברסיטה ברמת אביב. 

למועדי מופעים >

26/06/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע