סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 יוני 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
כתבה
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: פסטיבל השירים כחלון ראווה
 

 
 


הרהורים, הגיגים ותובנות בעקבות פסטיבל השירים של ישראל השני. המסקנה העיקרית: יש צורך דחוף לחזק את תעשיית המוזיקה הישראלית, וספק אם הערוצים המסחריים מוכנים לכך.

לדאוג לעתיד הפופ הישראלי

ספק אם רייטינג של 14 אחוזים, שהיה מנת חלקו של המשדר "פסטיבל השירים של ישראל", יבטיח את קיום פסטיבל נוסף, שלישי ברצף, בשנה הבאה. במושגי התחרותיות של הערוצים המסחריים, אחוז צפייה כזה לא נחשב גבוה - וגם לא כדאי- להפקת יוקרה בעידן "כוכב נולד", גם אם צפו בו כחצי מיליון איש.

עיקר הביקורת שהוטחה בפסטיבל נגעה למספר השירים החדשים שנטלו בו חלק. שישה בלבד. כמות שמגמדת ואף מביישת את הכינוי פסטיבל, במיוחד לנוכח המטענים וההקשרים ההיסטוריים. מיעוט המתחרים היה הכְתבה מצד הזכיין המשדר (קשת, ערוץ 2), שחשק בשמות "גדולים", סקסיים ומוכרים יותר מרונה קינן, נועם רותם, יוני בלוך, רועי ואוסנת לוי, "הבנות נחמה", "`מלכה באיה", זוכת השלב המוקדם, ומי שזכתה לבסוף בבכורת הפסטיבל (עם השיר "אם את בעניין").

בהיעדרם הוחלט לכווץ את חלקה של התחרות (ובעקיפין, לספק לאמנים ולשירים יותר תשומת לב והשקעה מצד ההפקה) ולאזן את החסר ב"כוכבים" בעזרת אמנים ולהיטים שכיכבו בשנה החולפת במצעדי ההשמעות, מה שסיפק לאירוע את מירי מסיקה, שירי מימון, עברי לידר, דניאל סלומון (ודנה עדיני) ושי גבסו, זוכה פסטיבל אשתקד (עם "מישהו גדול"). התערבותו של הזכיין בשיקולים האמנותיים של ההפקה וגם באידיאולוגיה שלה היא אולי לגיטימית, אך לא בריאה - לשון המעטה - עבור המפיקים, האמנים והשירים. לא כל הפקה תחרותית יכולה להיות "כוכב נולד".

אמת, כללי התחרות המסחרית הם אכזריים וחסרי רחמים, אך על הזכיינים (היום זה אחד, מחר זה אחר) לדעת שאי אפשר למחזר לנצח להיטים ידועים ושירים לעוסים. גם הם צריכים לדאוג לעתידו של הפופ הישראלי, לא רק חברות התקליטים והמפיקים העצמאים. הם לא יכולים רק ליהנות מאוצרות הפופ והזמר העברי, מבלי לתת משהו בתמורה, מבלי לתחזק את האוצרות האלה, מבלי ניסיון להעשיר אותם. כדי שבעוד חמש שנים יהיו למתמודדים ב"כוכב נולד" שירים לחדש...

הזדמנות לתשומת לב

אלא שעריצות הרייטינג של ערוץ 2 היא מטרה קלה לניגוח. באותה מידה יש לבדוק ולהעמיד במבחן את נכונותם והסכמתם של אמנים, ותיקים כצעירים, מוכרים כמתחילים, ליטול חלק בהפקות מסוג זה, שבהן הסיכוי להרוויח (כלומר, לזכות) הוא קטן - כי יש רק זוכה אחד- והסיכוי להפסיד הוא גדול. מחשבת המפיקים הייתה שפרס כספי גדול ישכנע גם כוכבים מהשורה הראשונה להשתתף בפסטיבל. ואכן, בזכות שני פרסים בגובה 100,000 ו-50,000 ש"ח ניאותו בשנה הראשונה להופיע בו דמויות מוכרות - ארקדי דוכין (שפרש ברגע האחרון בגלל מחלה), דנה ברגר, חמי רודנר, זהבה בן, אלון אולארצ`יק ורון שובל. השנה צומצם מספר הפרסים לאחד וצומק תקציבו ל-50,000 ש` בלבד. מה שיכול להסביר את ההתלהבות הפחותה.

למרות מיעוט משתתפים, ההישג העיקרי של הפסטיבל השנה, היה בכך שהאמנים המשתתפים עמדו (ועומדים !) מאחורי השירים שלהם. הם לא השתמשו בשירים שנכתבו במיוחד לפסטיבל, בנוסח "השתמש וזרוק`" אלא ביצעו בו שירים שמייצגים את הפרויקט הנוכחי או הבא שלהם.

וזה צריך להיות התמצית וההיגיון של הפסטיבל: לא תחרות על כסף (שאינה פסולה, אך בשום פנים לא להיות העיקר), אלא הזדמנות לזכות בתשומת-לב, בחשיפה של הפריים-טיים ליצירות המוזיקליות ולאלבומים הבאים של המשתתפים, שהם אמנים בשלב מתקדם של עבודה והפקה, על אלבום חדש או בצומת אמנותית מכרעת בקריירה שלהם.

יש להפוך את "פסטיבל השירים של ישראל" ל`"שואו קייס" מרהיב. שבו, כמו ביריד אמנותי וגם מסחרי, יציגו הזמרים שירים מתקליטים שעתידים לראות אור בחודשים שבין יום העצמאות לראש השנה. שירים שהאמנים המשתתפים יילכו איתם ללא קשר לזכייה או לאי-זכייה, שירים שבלאו הכי ייצאו לרדיו בתקופה זו, רק לנצל את הפסטיבל כחלון ראווה וחשיפה. אם זו הרוח האמנותית, הייתי מציע לקיים ככל הקרוב לשבועות (חג הביכורים או לא?), ואפילו להשתלב באירועי "שבוע שיר ישראלי", ולזכות - אולי - בתמיכה כספית ממסדית.

להיטי רדיו כמליץ יושר לפסטיבל

אולם נדמה שיהיה קשה להשיג את ההבנה וההסכמה הזאת בעתיד הקרוב. כי אחת הבעיות של תעשיית המוזיקה המקומית היא חוסר יכולתם של מרכיביה - בין אם הם חברות תקליטים ומפיקים עצמאיים, בין אם הם אמנים יוצרים וזמרים מבצעים - לשתף פעולה בינם לבין עצמם, לטובת אינטרסים משותפים. הפירגון והתמיכה ההדדית הם מצרך יקר מציאות בשוק רווי אגו, תחרות ויצרים זה.

וזה חבל, כי מול תאבונם של זכייני הטלוויזיה, הצורך לחזק את התעשייה מבפנים רק גדל ומתעצם (גם לנוכח מינויו של יו"ר ש"ס, אלי ישי, כשר התעשייה). וגם אם אין לחברות התקליטים "כוח" על האמנים שלהן, הן בהחלט מודעות לכך שחוסנה הרעוע ומעמדה הנחות של התעשייה, רק מחבל, מקשה ומקלקל להן במשאים ומתנים עם גופים אלה.

ובינתיים, יש לקוות שבניגוד לשנה הראשונה (שבה רק השירים של שי גבסו, "845 אקספרס" וקצת חמי רודנר נשמעו ברדיו), שירי השנה השנייה יעשו את העבודה. אם שניים-שלושה מהם יהפכו ללהיטי רדיו (ואין סיבה שזה לא יקרה ל"מלכה באיה", "הבנות נחמה", רונה קינן ואפילו ליוני בלוך), זאת תהיה תעודת הזהות הטובה ביותר של הפסטיבל, מליץ היושר שלו לקראת השנה הבאה. גם אם ייאלץ לגלות לערוץ מסחרי פחות.


אתר הפסטיבל (כולל כל השירים)


12/05/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2.
, (21/05/2006)
1. הגיע הזמן !! להתעורר !
חיפאית , (12/05/2006) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע