אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
2930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון נשמה שחורה ב"ג'נטלי"
 

 
 
עם כל ההזדהות שלי עם תושבי דרום תל אביב שסובלים, יש מקום שלם של אמצע. של לראות את הפליטים קודם כל כבני אדם, לשמוע, להקשיב להם, ולא להציג איזו סטיגמה."
המוזיקאי המצליח אמיר לקנר הלחין את מחזמר הפליטים הנפיץ של תיאטרון חיפה בהיפ הופ, סול וביטים אפריקאים. ריאיון


סיפור אנושי עם אסתר רדא
 
"ג'נטלי" הוא מחזמר מקורי חדש שעולה החודש בתיאטרון חיפה והופך את מה שאנחנו מכירים, לרוב, ככותרת בעיתון, לסיפור פרטי ואנושי שיצרה השחקנית שירי נדב-נאור, שזהו מחזה הביכורים שלה. את המחזמר מלווה מוזיקת היפ הופ, נשמה וביטים אפריקאים בביצוע לייב של להקת זמרים ורקדנים אפרו-ישראליים.

שאנן סטריט כתב את מילות השירים למחזמר, הבמאי הוא משה נאור, מנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה, אסתר רדא בתפקיד מרים, המוזיקאי והשחקן גילי יאלו הוא ג'נטלי, ולצדם ירון ברובינסקי ("לעוף על המיליון"), דניאל און-ימי, רודי ביינסין, אדם הירש וצביקה היזיקיאס. את שירי "ג'נטלי" הלחין המוזיקאי אמיר לקנר.

נדמה שרק אם עברתם לגור על המאדים ב-15 השנים האחרונות לא נפגשתם עם המוזיקה שלקנר בן ה-32 יצר, עיבד, תזמר או הלחין. מההצגות הכי מצליחות של תיאטרונים כמו הקאמרי, בית ליסין, תיאטרון באר שבע, או מחזות זמר כמו "היירספריי", "סיפור הפרברים", "שיגעון המוזיקה", "אנני", "שורת המקהלה", דרך "מותק של פסטיבל", הפקות שעשה עם הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית חיפה או תזמורת המהפכה, ועד תכניות טלוויזיה כמו "X פקטור" או "דה ווייס" ותכניות ילדים מוכרות, הצגות ילדים כמו "פינוקיו", "הקוסם מארץ עוץ", "הלב", "רובין הוד" או "ילדי בית העץ" – אין סיכוי שלא שמעתם משהו שיצר לקנר,  שנוגס כעת באתגר חדש עבורו, כיוצר המוזיקה ומלחין שירי המחזמר "ג'נטלי". עם הרזומה המפואר להפליא הזה של המוזיקאי בן ה-32, מפתיע במיוחד לגלות כמה הוא מתרגש לקראת הריאיון "האמיתי" הראשון שלו. 
 


ג'נטלי, צילום: יואב איתיאל


הורים שחורים, תינוק לבן

"זה כנראה לא במקרה שהריאיון הזה מגיע עכשיו, עם 'ג'נטלי'", אומר לקנר. "אחרי הרבה שנים שאני מלחין, כותב, מעבד ומנהל מוזיקלי, קיבלתי ממשה נאור (במאי ההצגה ומנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה – ט.ג.) ומתיאטרון חיפה את ההזדמנות להלחין מחזמר מקורי למבוגרים. זו פעם ראשונה שאני מלחין שירים מקוריים במחזמר מקורי למבוגרים וזה משהו שאני מחכה לו הרבה מאוד שנים. אני מקווה שזו רק ההתחלה ושאני אעשה עוד הרבה פרויקטים שאלחין בסוגה שאני בעצם הכי מחובר אליה."

שירי נדב-נאור (זוגתו של משה נאור – ט.ג.), יצרה מחזה שעוסק באחד הנושאים הנפיצים ביותר של הכאן ועכשיו. מרים וג'נטלי הם זוג פליטים מניגריה, היא עוזרת בית בביתו של סופר ישראלי מפורסם, והוא מתופף בלהקת רחוב, שהפכו זה עתה להורים טריים לתינוק לבן.

"בתחילת המחזה מרים מסתובבת עם התינוק שלה בדרום תל אביב", מספר לקנר, "ושוטר שעובד באזור מחליט לעצור אותה כי משהו נראה לו לא סביר. הם נלקחים לחקירה מאוד אגרסיבית ובסופו של דבר מצליחים להשתחרר בעזרתו של הבוס של מרים, מיכאל פריד, שאצלו היא עובדת בניקיון. על אף שנדמה שהבעיה נפתרה היא בעצם רק נולדה", מספר לקנר, "ואת זה צריך כבר לראות בהצגה."



ג'נטלי, צילום: יואב איתיאל

"למה אנחנו כותבים, ולא הפליטים בעצמם?"
 
יש משהו מפחיד כמעט בלגעת בנושא נפיץ כל כך ממש בזמן אמת, לא?

"לגמרי. השאלה הראשונה ששאלתי את משה היא למה אנחנו אלה שכותבים מחזמר על פליטים, ולא הם עצמם, והוא נתן לי תשובה מאוד חכמה - הוא אמר ששירי כתבה את המחזה מתוך קרבה ורצון לדבר על הנושא הזה, ולנו, כיוצרי תיאטרון בישראל, יש כרגע את האפשרות והפלטפורמה לספר סיפור שיש בו אמירה. לכן מה שחשוב מבחינתנו הוא ליצור יצירה שכל אדם, ולא משנה מאיפה הוא, יכול להתחבר אליה. אנחנו רוצים לספר סיפור שכל אחד, מהנקודה שלו, יכול להזדהות איתו."

מאיזו נקודה הזדהית אתה?

"אחותי נמצאת ממש היום באוגנדה, היא נסעה פעם שנייה לעבוד באוגנדה עם חניכים שלה שגורשו מהארץ, אז יש לי גם חיבור אישי לנושא הזה של פליטים, אבל מעבר לזה, אין פה רק סיפור פוליטי על פליטים. יש פה גם סיפור אנושי על זוג שמתמודד עם איזשהו סוד, עם קושי, ואני התחברתי מהמקום הזה. כשניגשתי להלחין את הטקסטים של שאנן סטריט, שזו חוויה מדהימה לכשעצמה, עבדתי מתוך הסיפור,  מתוך הדמות, מתוך החיפוש אחרי מה שרוצה השיר להגיד בתוך העלילה, ולא מתוך עין חיצונית שרוצה לתקן את העולם.

"בכלל, בתוך הפיתוח הזה של מחזמר מקורי, ראיתי את עצמי מעבר למלחין. היינו באינסוף פגישות על הדרמטורגיה של המחזה, על המחשבה של המיקום של השירים, התפקיד שלהם במחזה, התוכן שלהם. זה תהליך מאוד מעניין ומאוד מורכב לבנות את הדברים האלה כשיוצרים מחזמר מקורי."


שאנן-סטריט--גיא-כושי-ויריב-פיין01.jpg
שאנן סטריט, צילום: גיא כושי ויריב פיין




"תסתמי, הכי טוב תסתמי"
 
איזה תפקיד משחקת המוזיקה בהצגה?

"אחד הדברים שהיו חשובים למשה נאור זה שלא נתעכב על המסכנות והקורבנות שיש במקום המאוד כואב של המעמד של הפליטים בארץ, אלא להפך, נמצא דרך המוזיקה גם את הכוח ואת האפשרות לשמחה, או שנבטא את הכאב דרך מוזיקה מאוד סוערת. אחד המרכיבים המרכזיים בהצגה זה להקת 'ליבריישן' שזו להקה של פליטים שמופיעה ברחוב, וג'נטלי הוא הסולן שלה. הם משמשים לאורך כל ההצגה קצת כמו מקהלה יוונית שמספרת ומובילה אותנו בשלבים שונים בסיפור. חלק מהשירים מספרים את המונולוג הפנימי של הדמות, כמו למשל ברגע המעצר של מרים, ששרה באותו רגע שיר שאומר 'תסתמי, הכי טוב תסתמי' שבו היא מתחברת לעבר שלה ולזה שתמיד לימדו אותה שהיא צריכה לשתוק כדי שהדברים יסתדרו על הצד הכי פחות גרוע."

בשבילך מדובר בהתמודדות עם עולם מוזיקלי שלא בהכרח מחובר לדברים שאתה בדרך כלל יוצר

"מבחינה מוזיקלית, אם אני אהיה כנה, אז לכאורה מה לי ולזה. אני גדלתי על מוזיקת ארץ ישראל של פעם, על השפעות של ג'אז, אני בטח לא אמן ראפ או מוזיקה שחורה, אז בהתחלה שאלתי את משה למה אני. אבל אז הבנתי שזה הקסם של התיאטרון. שמה שאותי מעניין כמוזיקאי לתיאטרון זה לספר סיפור דרך המוזיקה ואז כל מה שנותר לי זה להציף את עצמי בהשפעות של מוזיקה אפריקאית ומוזיקה שחורה והחלטתי שאני לא מתחייב לז'אנר ספציפי. להפך.

"יש שיר של שני שוטרים בהצגה שלגמרי מושפע מעולם המיוזיקלס שכל כך טמוע בי. החלטתי שאני לא מנסה להיות משהו שאני לא, אלא נעזר בהשפעות מוזיקליות, ומוצא לכל שיר את הדרך הנכונה שלו. מי שעזר לי בזה זה דודוש קלמס ("הדג נחש") שעשה איתי את העיבודים וההפקה המוזיקלית ומאוד מבין במוזיקה שחורה, ויצאו הפקות מוזיקליות מגניבות בטירוף שהפכו לחגיגה של מוזיקה שחורה." 
 


ג'נטלי, צילום: יואב איתיאל

"עם אסתר רדא זה קרה על הוואן"

קיבלת גם הרכב שחקנים שהם קודם כל מוזיקאים מעולים, לעבוד איתם

"כשהלחנתי את השיר 'תסתמי', אסתר רדא כבר הייתה בראש שלי כי ידעתי שאני כותב את זה לה, והכרתי אותה מהפקות קודמות. בפעם הראשונה שבה ישבנו ולימדתי אותה את השיר, לשנינו הייתה צמרמורת וזה היה די מדהים. זה מאוד מרגש לכתוב למישהו בראש, ואז לשמוע את זה קורה על הוואן בדיוק כמו שדמיינת את זה. זו חוויה מרגשת לעבוד איתה.

"גילי יאלו הוא זמר מדהים ובנאדם מעניין, והשירים שלו התיישבו עליו נורא יפה. הוא לקח אותם למקומות של סול וזה היה נורא כיף בעבודה. גם העבודה עם שאנן סטריט הייתה מדהימה. האיש הזה פשוט יושב והמילים יוצאות מתוכו בצורה כל כך פשוטה ומהירה. הוא מבין מאיפה הדמות מתבטאת ואיך לכתוב טקסט שגם יהפוך לשיר, גם ישרת את הסיטואציה וגם ייגע בקהל באופן מדהים."


אסתר רדא, צילום: שרבן לופו


הנושא של פליטים בארץ מורכב מהזדהות עם הכאב והקושי הנוראי של הפליטים, אבל גם עם הכאב והקושי הגדול של תושבי דרום תל אביב, למשל, שפוחדים לצאת מהבית בלילות בגלל מה שקורה אצלם ברחובות. איך מתמודדים עם זה?

"אני מאוד מזדהה עם מה שאת אומרת. אני יודע שאין טוב או רע, אני יודע להבין את הקול של אזרחי דרום תל אביב ואת הקול של הפליט, אבל יש לי איזו אמונה שאם מלכתחילה הפליטים היו מקבלים יחס אחר ומעמד אחר, זה היה משנה גם את הפרופיל ההתנהגותי שלהם. אני לא מתיימר להבין יותר מדי או לדעת, אין לי אג'נדה פוליטית גדולה, אבל אני בטוח שאפשר היה להתמודד עם הנושא הזה אחרת. עם כל ההזדהות שלי עם התושבים שסובלים, יש מקום שלם של אמצע. של לראות את הפליטים קודם כל כבני אדם, לשמוע, להקשיב להם, ולא להציג איזו סטיגמה שמתוכה נולדים דברים שאתה כבר לא יודע מה בהם הביצה ומה התרנגולת." 


ג'נטלי, צילום: יואב איתיאל


"הבמה כבר לא מעניינת אותי"

 
זו אמנם התמודדות ראשונה שלך עם הלחנת מחזמר מקורי למבוגרים, אבל נדמה שהפכת במהירות עצומה מהבטחה גדולה למי שמקיים, ומקיים המון

"אני לא יודע אם אני הבטחה שקיימה. אני מאוד גאה ומאושר על כל המקומות שהגעתי אליהם ואני משתדל תמיד לעשות הכי טוב שאני יכול, אבל הצורך לקיים נולד מחדש והחרדה לאכזב מתחילה מיד עם הפרויקט הבא כך שאני לא נח לרגע מהבחינה הזאת."

ובכל זאת, נדמה לי שעברו רגעים בודדים מהרגע שבו סיימת ללמוד ועד שהפכת לאחד המוזיקאים העסוקים בעולם התיאטרון והטלוויזיה

"האמת היא שזה עוד התחיל הרבה קודם. אני בעצם עובד בתיאטרון כבר כתלמיד תיכון, כנגן בהצגות. לפני שהתגייסתי נכנסתי לסטאז' שלי במוזיקה בתיאטרון בעבודה בבית צבי, תוך כדי הצבא עברתי מהפקה להפקה ומרגע השחרור עבדתי בתיאטרון הרפרטוארי ובהצגות ילדים. תוך כדי זה עשיתי תואר בקומפוזיציה באוניברסיטת תל אביב. אז כמלחין אני בהפקות תיאטרון וטלוויזיה כבר מגיל 18. זה הרבה שנים."

ובתוך כל השנים האלה לא נולד בך צורך לעמוד על הבמה כפרונטמן, עם המוזיקה שאתה יוצר?

"להפך. עשיתי רוורס. כילד הייתי מופיע על במות בבית הספר לאמנויות שבו למדתי, ושר את הסולואים. ואז עברתי לתלמה ילין ובתיכון התרחקתי מהבמה ומהשירה. אני בכלל סקסופוניסט וחלילן אז היה לי חלום להיות נגן ג'אז. רציתי להיות אלי דג'יברי. ואז התקבלתי ללהקה צבאית כזמר, וזה הספיק לי. הופעתי גם כנגן בהצגות,  אבל אחרי שתיים שלוש הפקות עניינה אותי הרבה יותר היצירה מבחוץ והעדפתי לשמוע את הדברים מהצד של הקהל או של הקונסולה של הסאונד.

"משהו בילדות שלי מילא לי את הרעב הזה לבמה. פחות הרגשתי את הצורך להופיע ולהתבטא כנגן וזמר והעדפתי להעביר את שעות הערב בכתיבת מוזיקה או בצפייה בטלוויזיה, והאמת שאני מאוד שלם עם זה." 


אמיר לקנר, צילום: שמחה ברבירו
  
 המחזמר "ג'נטלי" יעלה ב-14-12 בינואר 2020 בתיאטרון חיפה, ב-29-27 בינואר בתיאטרון תל אביב וב-8-3 בפברואר בתיאטרון חיפה. להזמנת כרטיסים: 04-8600500  

רכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

12/01/2020   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע