סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 יוני 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
כתבה
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: קווים לדמותו של פסטיבל מחול כרמיאל
 

 
 


כרבע מיליון איש מגיעים מדי שנה לפסטיבל המחולות כרמיאל . עמוס אורן מנסח קווים לדמותו של הפסטיבל העממי הפולקלורי הגדול בישראל.

מחול עממי ומחול מקצועי

כמו בדיון הפילוסופי על הביצה והתרנגולת, גם בפסטיבל מחול כרמיאל, שיתקיים החודש בפעם ה-19 ברציפות, מסקרנת השאלה מה קדם למה - המחול או הפסטיבל? ובמלים אחרות: אהבת המחול העממי, זו שניכרת ברגליהם של רבבות ומאות אלפים מחוללים בחוגי הרקדה ברחבי הארץ, או התמהיל המיוחד של פסטיבל כרמיאל, שכורך מחול עממי ופולקלורי עם מחול מקצועי ואנין?

האמת? קשה לקבוע. ממש כמו בדיון המדעי על הביצה והתרנגולת. ברור שהשניים כרוכים ותלויים זה בזה, וההצלחה יוצאת הדופן של פסטיבל המחול כרמיאל הוא פועל יוצא ומוצלח של החיבור ביניהם. ובכל זאת, בדומה ואולי גם בניגוד לפסטיבלי נישה בולטים אחרים (בעיקר תיאטרון ישראלי אחר בעכו וזמר עברי בערד), לתוכן ולמרכיביה של התכנית האמנותית המתגלגלת השפעה מכרעת בעיצוב פניו ותדמיתו העממית, הציבורית והאמנותית של הפסטיבל. נרצה או לא הם האבן השואבת של באיו, מבקריו ומשתתפיו.

בניגוד לעכו וגם לערד (במתכונתו הנוכחית לפחות), שבהם ליבת הפסטיבל "מעניינת" מעט אנשים, וה"המונים" מגיעים לאירועים, למופעים ולהתבשם מן האווירה שמסביב. כרמיאל, במפגיע ובמפורש, היא מקום העלייה לרגל של המוני חובבי המחול העממי. הם ש"עושים" את הפסטיבל, אם כי לא רק. בדומה, החיבור בין הגרעין המקצועי, האנין וה"גבוה", לבין הפעילויות, האירועים והמשתתפים האחרים, לא רק מגוונים את פניו של הפסטיבל ומבחריו היצעיו, אלא גם מעניקים לו חוסן תרבותי ותדמיתי.

עכו, ערד וכרמיאל

בעכו (פסטיבל שייערך בחול המועד סוכות) הצגות התחרות, של התיאטרון האחר, הניסיוני והאלטרנטיבי, "גבוהות" למכנה המשותף העממי ופונות לאנשי תיאטרון ומקצוע, שמספרם מגיע (על פי היצע הכרטיסים) לכחמישה עשר אלף כרטיסים בלבד. כל הרבבות האחרים לא מתכוונים לצפות בהצגות אלה, אלא מגיעים כדי ליטול חלק באירועי החוצות שמסביב, ליהנות מאווירת הפסטיבל ומהביקור בעיר העתיקה ובאתרים אחרים בעכו ובסביבתה.

גם גרעין פסטיבל ערד (שיתקיים השבוע), מושתת על האהבה לזמר העברי, לשירת הרבים בצוותא. סביבו מוצעים אירועים ומופעים נוספים, שבעבר השתלטו על הפסטיבל וקבעו את פניו כחגיגות פופ, רוק ומוזיקה ישראלית אולטימטיביות. ועתה הוא חזר להיות הלב והעיקר, והפעילות הנוספת רק מוסיפה צבעים גוונים ומשמרת איזה אופי אמנותי-היסטורי.

מייסדי פסטיבל כרמיאל, ביניהם ראש העיר דאז ברוך ונגר (ומרכז ברוך, אחד ממוקדי הפסטיבל, קרוי על שמו) ומנכ"ל אמנות לעם דאז יוסי פרוסט - שהוקם כתחליף למפגשי המחול העממיים בצמח וכמחייה זכרו של פסטיבל המחולות בדליה - חשבו קודם כל על בית לרוקדים בציבור. בהדרגה ובמשך השנים גדל הפסטיבל והתפתח למה שהוא היום - אירוע שמרתק מדי שנה כרבע מיליון צופים, מבקרים ומשתתפים ל-80 מופעים ואירועים שמתכנסים ל-3 יממות ול-72 שעות צפופות.

אגב, אם נמשיך לעוד רגע קט את ההשוואה בין שלושת הפסטיבלים הנ"ל, שנוסדו במהלך שנות השמונים והצלחתם הייתה גורם מכונן ומחולל בתופעת הפסטיבלים העממיים שנתפזרו מאז בכל רחבי הארץ, ניזכר כי היו שנים בהם התחרות, הגלויה והסמויה, בין חובבי המחול (כרמיאל) לחסידי הזמר העברי (ערד) הייתה מץ`-אפ ראוי, מכובד ומאתגר. בעשור האחרון, מאז האסון בערד, ה"יריבות" הזו הוכרעה חד-משמעית. כרמיאל הוא הפסטיבל העממי-פולקלורי המוביל והבולט, ללא תחרות בכמויות ובמספרים של מבקרים.

מפגש הפו"פ הגדול במדינה

במחשבה נוספת, רציונלית לגמרי, זה נראה ונשמע הגיוני לחלוטין. נוסף על הנאמנות ללא סייג שמגלה קהל המחוללים לכרמיאל, דומה שהעיסוק בריקוד (וזה הרבה לפני תכניות הריאליטי הטלוויזיוניות) הוא עניין נגיש יותר, נפוץ יותר ובעיקר ...נחשק יותר. כי אי אפשר להתעלם מהאלמנטים הסקסיים במרכיביו - גם פיזיים וגופניים פרופר, וגם חושניים וחיזוריים. וניתן לראות - אם כי לא חובה - את פסטיבל המחול בכרמיאל כמפגש הפו"פ (פנויים-פנויות) הגדול ביותר בארץ.

המארגנים משוכנעים כי השכילו לפגוע - באמצעות תמהיל אירועי הפסטיבל - לטעמיו ולרצונותיו של קהל הרבבות האקלקטי, שלא ניתן לפילוח לפי גיל, מוצא, או קריטריונים סוציו-אקונומיים. הם די צודקים: כמעט לפי מרכיביו העיקריים של הפסטיבל, כך גם הקהל שלו.

המרכיבים האמנותיים העיקריים של הפסטיבל הם שלושה: מחול ישראלי עממי לבמה (ההפקות המיוחדות לפסטיבל, ההמוניות וגם הקטנות, הכוללות הצדעות ומחוות על סמך שירי יוצרים כסשה ארגוב, מוני אמריליו, יאיר קלינגר ואביהו מדינה), מחול מקצועי (מהארץ - הבלט הישראלי, להקת המחול הקיבוצית, קומפאס, קולבן דאנס, ומחו"ל -אקרוראפ מצרפת, קים תאי הון מקוריאה) וכמובן - הרקדות המוניות.

האחרונות מרתקות את עיקר המשתתפים - עד 50% מהקהל , בין 100 אלף ל-120 אלף איש (שחלקם, 20% מהם, להערכת המארגנים, עשוי לצפות במופעים המרכזיים באמפיתיאטרון) ובמופעים פתוחים (חינם אין כסף) אחרים.

למופעי האמפי (שתפוסתו מגיעה לכ-20 אלף צופים) יש קהל קבוע. מרביתו מגיעה, ורק בשביל זה (!), בהסעות אוטובוסים ממקומות שונים ברחבי הארץ. חלקם הגדול כלל לא מתעניין באירועים האחרים, ועבור קהל זה פסטיבל כרמיאל הוא שלושת הערבים המרכזיים והייצוגיים שלו - מופעי הפתיחה ("שמרי לי על המנגינה" בהנחיית יהורם גאון) והנעילה (כרמיאל 2006 בהנחיית שרון אלימלך; שניהם בבימוי שלמה ממן) והמופע המרכזי ("דון קישוט" בביצוע הבלט הישראלי).

לאירועי המחול המקצועי מגיעים כ-10,000 איש בלבד, ככמות הכרטיסים המוצעת למופעים בהיכל התרבות ובאולם מופ"ת. הם הערך המוסף התרבותי-אמנותי- איכותי של הפסטיבל, והקהל שלהם הוא הגרעין הקשה של פסטיבל כרמיאל. קהל מקצועי - תל-אביבי אך גם צפוני, שמנצל את ההזדמנות השנתית כדי להתעדכן ולהתרשם מן המבחר החדש ומהניסיונות האמנותיים. הוא יעדיף את האולמות הממוזגים, לא יתלכלך בזיעה ולא יתחכך בהרקדות ההמוניות.

הדמוגרפיה של הפסטיבל

את מרכיבי הקהל הנאמן והקבוע דלעיל משלים גם קהל לרגע, שגודלו נאמד בין 50 ל-70 אלף איש. זה הקהל שבא לפסטיבל במטרה להתפסטבל (על משקל להזדנגף), כדי להגיד שהיה בפסטיבל. הוא מאופיין בעיקר כמשפחות עם ילדים - נוסעים, חונים, מתחככים, אוכלים משהו, קונים מזכרת, רואים איזה אירוע, אולי עושים סיבוב הרקדה וחוזרים הביתה או מפליגים הלאה, ליעד הנופש המשפחתי הבא.

אגב, התפלגות המבקרים לפי ימים, מעניינת גם אם אינה תואמת את ההדגשים של מארגני הפסטיבל: החלק הגדול של הקהל, כ-40%, מגיע ליום הפתיחה, הממועט-יחסית באירועים; החלק הקטן נספר ביום השני (למרות שהוא היממה העשירה ביותר במופעים), "רק" 25%; ואילו יום הנעילה זוכה להתאוששות של 35% מן המבקרים, בין היתר מפני שהוא בדרך כלל יום חמישי בשבוע והזדמנות מצוינת לגשר של המשך חופשה בצפון הארץ.

חושבים להשפיע ולשנות את העוגה הדמוגרפית הזאת? בבקשה. רק קחו בחשבון את מרכיב הלינה. בכרמיאל אין בתי מלון. הקרובים ביותר, אם יש בהם חדרים פנויים עדיין, נמצאים בטבריה ובצפת, בנהריה ובעכו. לחילופין תוכלו להתארח בבתי הארחה ובאכסניות או להתרשם מתעשיית הצימרים המפותחת, שפסטיבל כרמיאל הוא בין האחראים להקמתה בצפון . גם בעיר, שהופכת לצימר אחד גדול בשלושת ימי הפסטיבל, וגם ברדיוס של 30 ק"מ ויותר. רק הזדרזו כי בתקופת הפסטיבל, הכל תפוס (חלק מהחדרים משוריין לשנים מראש).

בכל מקרה העיר כרמיאל מודה לכם מראש: הנתונים מעידים שההכנסות של בתי עסק בעיר (בעיקר של מזון) כמעט מכפילות את עצמן במהלך ימי הפסטיבל.

בילוי נעים.



***פסטיבל מחול כרמיאל 2006 נדחה בהתאם להנחיית פיקוד העורף מהתאריך 18 ליולי ויתקיים בחול המועד סוכות בין התאריכים 12-10 לאוקטובר 2006. לפרטים נוספים באתר הפסטיבל


07/07/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע