תיאטרון - פותח קופה: לא לאולטימטום, כן לתרבות

ראוי להיאבק על תקציב תרבות ראוי. אבל כדאי לעשות זאת בתבונה, בטעם ובפיקחות ולא באיומים תכופים בהשבתה. מחשבות בעקבות האולטימטום שהציב השבוע לממשלה פורום ראשי מוסדות התרבות.

במלחמה הכל חייבים לשאת בנטל

בראשית השבוע הציבו ראשי מוסדות התרבות אולטימטום מטריד ומקומם בפני הממשלה לקראת ההצבעה על אישור תקציב המדינה החדש ולפיו, אם לא יבוטל הקיצוץ הרטרואקטיבי של 9 אחוזים בתקציב התרבות לשנת 2006, ישביתו מיום ראשון את כל מוסדות התרבות ברחבי הארץ. הממשלה ביטלה ביום שלישי את הקיצוץ בתרבות לתקציב לשנת 2007, אך לא התייחסה כלל לדרישה לביטול הקיצוץ הרוחבי לשנת 2006 שבעקבות המלחמה.

התגובות הנזעמות והנמהרות של מנהלי מוסדות התרבות בצעדיהם מול הממשלה ומוסדות השלטון, הרחיקו לכת לטעמי בשבוע האחרון, גם אם לטענתם זו "הפרה בוטה של ההסכם בין האוצר למשרד התרבות". עם כל האהדה וההבנה למאבק הצודק של פעילי תרבות מכל התחומים ובכל הדרגים, יש גבול למידת ההתנשאות של נציגיהם, שבאה לביטוי כואב בהתעלמות מבעיותיה הבוערות של המדינה.

כמו מרבית הקוראים גם אני בעד תקציב חברתי, תקציב רגיש לרווחת הפרט. אני מאמין גדול שתרבות מושקעת ומטופחת היא החינוך הכי טוב והביטחון הכי חזק. מערכת הבחירות האחרונה עמדה בצל העניין החברתי ותוצאותיה לימדו על אפשרות לסדר חברתי חדש ולחשיבה מחודשת בסדר העדיפויות של המדינה. אלא שנגררנו, בעל כורחנו, מבלי שהתכוונו וגם ללא מחשבה של מנהיגינו, למלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה, על אף שהתחוללה בחלקיה הצפוניים של הארץ, הכל חייבים לשאת בנטל. הרי אי אפשר להתעלם מכך שעלותה הרקיעה שחקים גם אם הישגיה היו נמוכים. מישהו צריך לשלם את המחיר. הממשלה בוודאי. אבל הממשלה זה אנחנו. של כולנו. ואם כולם שותפים, למה ייגרע חלקה של התרבות בקיצוץ שמופנה לשותפות בנטל? מה, התרבות היא בת חורגת, שונה מן התחומים האחרים? קצת ענווה.

אנחנו לא לבד, בכל זאת יש סדר לאומי. אי אפשר להגיד: "לעזאזל כולם, לא `כפת לנו מכלום. אין לנו התנגדות שתיקחו מהאחרים, אבל בשלנו - ועוד בשם הבטחות והסכמים קודמים - אל תיגעו!". תגידו, לא השתגענו? הרי זו התנהגות לא אחראית ולא מנומקת.

מאבק מוגזם

כמעט כל תחומי החיים נפגעו בגלל המלחמה ובעקבותיה. תיירות פנים וחוץ, למשל. הספורט הייצוגי, של הנבחרות הלאומיות בכדורסל ובכדורגל ושל המועדונים בכדורגל. סופגים בכאב, חורקים שן, מוציאים קיטור אבל לא מאיימים בהשבתה. תארו לכם שהכל יאיימו באותה דרך, הרי אפשר לסגור את המדינה. ולמה להקשיב למצוקה של התרבות ולא לשל אחרים? ומה נגיד למגזרים אחרים, שגם בהם חותכים באותו הגיון - לימודים אקדמאים, חיילים משוחררים, תיירות, תעסוקה, רווחה, פנים? לפי אותה חשיבה ובשם אותו לחץ יכולים לשבות בראשון המורים (כמה שאנחנו, במוסדות התרבות, אוהבים את זה) ואפילו צה"ל, תארו לכם, כי גם הוא לא מסכים לקיצוץ הרוחבי בתקציב.

אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל ברור שאי הסכמה של כולם לא תעשה טוב לאף אחד. לאי עמידה ביעדי התקציב תהיה השפעה - כך לפחות מאיימים מומחים ממני - על האצת האינפלציה, ירידת התל"ג, הרעת דרוג האשראי, הגדלת הגרעון, גידול החוב החיצוני ושאר מושגים מסוג זה שגדלים בעציצי מסדרונות הכלכלה. כל אלה לא מעניינים את מנהלי מוסדות התרבות. העיקר שיימצא הכסף ש ל ה ם.

לא באיומים

אני תוהה: מהיכן עזות המצח? מאיפה החוצפה להציב תנאים? יש לי הרגשה שהעיסוק הזה בתרבות ובתיקצובה עלה לאנשים לראש. נכון שיש להיאבק על תקציב ראוי כפי שמקצות מדינות מתוקנות במערב, אבל במדינה בעייתית צריכים להתנהל בהיקפים הראויים. אולי קיצוץ יחזיר, לפחות את המוסדות הגדולים והצעקניים יותר, לממדים הראויים ולמספר ההפקות השנתי הראוי לפי הקריטריונים של המדינה. ואם תיאטרון גדול מחויב להעלות תשע הפקות חדשות בשנה, שלא יפיק 15 וינפח בכך את פעילותו, ואגב כך גם את המנגנון שלו.

חלק מהמפגינים המקצועיים והעקביים, הם מגדולי העשירים באצולת השחקונה, שניזונים היטב משלאגרים ומפרמיות. יפה שדווקא הם נזעקים לטובתם ולעזרתם של עמיתים. כאילו נלחמים על "תרבות" ועל תעסוקה לחבריהם, אבל מחשבה מטרידה מתגנבת שהם גם דואגים לבור השומן הפרטי שלהם. וכאן עיקר הבעיה: בהסברה לציבור. המצוקה והמאבק שלכם, כביכול ולמעשה, לא מובנים לציבור הרחב. עבורו, תיאטרון יותר תיאטרון פחות, הצגה יותר הצגה פחות, לא משנים דבר. המאבק מצטייר כמאבק של עשירים, כאלה שיש להם ורוצים יותר. הציבור הרחב, שעבורו חשוב יותר הלחם מאשר הפרח - אם להשתמש בפרפראזה ידועה - לא מבין למה זה צריך לעניין אותו ואיך זה נוגע בו.

ראוי להיאבק על תקציב תרבות ראוי. אבל בתבונה, בטעם, בפיקחות. באיומים תכופים על השבתה אתם רק מקלקלים לעצמכם. משניאים את עצמכם על הציבור, בעיקר מול מגזרים שלכאורה נגזלים בעקיפין על ידיכם (וצריך להחליף את הטיעון הנגדי שהחרדים והישיבות הם שגוזלים את תקציבי התרבות...). שמרו את הכוח המדומה לעיתות מתאימות ולמטרות ראויות. אל תהיו צודקים, תהיו חכמים.

ואחרי האיומים בתחילת השבוע, כדאי לו לפורום שירד מעץ השביתה.

עמוס אורן