סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: לילך גביש תיאטרון מלנקי מחפש בית
 

 
 


איגור ברזין, הבמאי והמייסד של תיאטרון מלנקי הוא יוצר שהולך בגדולות. על הכוונת הפעם עיבוד ל"החטא ועונשו" של דוסטוייבסקי. שיחה על יצירה פילוסופית ועל תיאטרון ניסויי-מקצועי ("פרינג` זה חובבנות") שמחפש בית.

מאמין במינימליזם

במסורת התיאטרונית הרוסית רק לאחר שאדם ביים חמש הצגות, הוא יכול להגדיר את עצמו כבמאי. היום, לאחר שמאחוריו כבר עשר הצגות בבימויו, ניתן לומר בפשטות שאיגור ברזין, מייסד ובמאי תיאטרון מלנקי ("הזר", "שושנת יריחו", "וויצק", "הזקנה ועושה הניסים" ועוד), הוא ¬במאי גדול שמצטנע מאחורי השם מלנקי, שפירושו בעברית קטן.

שלוש שעות של הצגה קולחת, מאתגרת אך ידידותית לצופה, הם הזמן שנדרש לו ולשחקניו להעביר לקהל באולם את העיבוד שלהם ל"החטא ועונשו" מאת פיודור דוסטוייבסקי, הרומן עב כרס בן 700 עמודים, מפסגות היצירה הספרותית. ברזין עובד בשיתוף פעולה קבוע עם המתרגם והמעבד, רועי חן. הפעם בחרו השניים את התרגום העברי של פטר קריקסונוב כנקודת מוצא. על מנת להפוך את הרומן למחזה, דמויות רבות נחתכו, ו"החטא ועונשו", על כל כובד משקלו, היה ללחם וחמאה לברזין אשר מאמין בתיאטרון מינימליסטי. ברזין שאינו משתמש בפירוטכניקה ובספקטקלים, נותן דגש לצד המילולי ולעבודה עם שחקנים, הוא מאמין בתיאטרון שעוסק בשאלות פילוסופיות ובנפש האדם.

העיבוד החדש שם את הדגש על המשולש שבמרכזו ניצב רסקולניקוב הגיבור, ומשני צדדיו סוניה הזונה הקדושה וחוקר המשטרה פורפירי. לדברי ברזין, אם לא היה חושב על הקהל היה מתמקד אך ורק ביחסים בין שלוש הדמויות ואף היה מתחיל את ההצגה מסוף המערכה הראשונה. על ההחלטה לעשות זאת הוא אומר: "אחרי שדיברתי עם אנשים, הבנתי שאף אחד לא זוכר על מה הסיפור חוץ מזה שהרגו איזו זקנה. היה חשוב לנו לספר סיפור ולא לאבד את העניין של הקהל".

מתוקף ההחלטה ההצגה מחולקת לשתי מערכות ובהן שני סוגי בימוי שונים: המערכה הראשונה קצבית והסצנות בה מתחלפות בקצב מהיר, במערכה השנייה נרקמת דרמה פסיכולוגית שמתרכזת במשולש הדמויות. לדברי ברזין: "מבחינתי ההצגה מתחילה מהרגע שבו רסקולניקוב מתוודה בפניהם. השניים מושכים אותו קדימה, לנקודה שיש לו סיכוי לחזור לעצמו ולהיות בנאדם".

"על החטא" הוא למעשה החלק הראשון של טרילוגיה, שחלקה השני כבר הועלה בעיבוד הבימתי של מלנקי ל"הזר" של אלבר קאמי. "אני עדיין לא יודע מהו החלק השלישי", מודה ברזין במפתיע, "הנושא הכולל של הטרילוגיה הוא אדם בעולם בלי אלוהים, שמתחיל בעיבוד של `החטא ועונשו`, שבו הגיבור הוא אדם שנלחם נגד אלוהים – שונא אותו, זאת אומרת אוהב אותו, כלומר דרך רצח מנסה להסביר לו משהו". כאן, כך נראה, נכנס ברזין האדם לשאלות על אלוהים שלו. "החלק השני זה `הזר`, אדם אדיש שלא מעניין אותו כלום והורג בלי שום הסבר. החלק השלישי של המעגל הזה, שאי אפשר לצאת ממנו, הוא רצח בשם האלוהים, מעניין גם אותי לדעת מה הוא יהיה".

"שחקן חייב לעבוד כל יום"

למי שרגיל לצפות בהצגות של מלניקי צפויה הפתעה בליהוק של "על החטא". דימה רוס, הכוכב האנטי גיבור של התיאטרון, מגלם הפעם שלוש דמויות משנה באופן מוצלח וגם משעשע לפרקים. בתפקידים הראשיים מופיעים דורי אנגל, בדמות הגיבור רסקולניקוב, דודו ניב בתפקיד החוקר ורינת היטלמן, בתפקיד סוניה. זאת בנוסף לואדים חליף, ויטאלי ווסקובויניקוב ודניאל ברוק, השחקנים הקבועים של מלנקי.

ברזין, שעלה מרוסיה ב- 1994 לאחר שביים קרקסים ותכניות טלוויזיה, והוסמך כבמאי באקדמיה לתיאטרון במוסקבה, יוצר תיאטרון באולמות קטנים של 100 איש מקסימום, כך שהשחקנים והקהל חווים זה את זה בצורה מלאה. "כשהאולם גדול יותר", הוא אומר, "אתה מאבד משהו ולא בטוח שאתה מקבל משהו". מאחר ולמלנקי אין עדיין בית, ההצגות מועלות בעיקר בתיאטרון תמונע, ולפעמים גם באולם של תיאטרון קליפה. זו נקודה כאובה לתיאטרון שכבר זכה בהכרה נרחבת כתיאטרון פרינג` מוביל (פרס תיאטרון הפרינג` ב- 2004 ל"הזר"). ברזין מצדו אומר שהוא ושחקניו כבר עברו את סף היכולת שלהם בדרך העבודה הזו. את החזרות ל"על החטא" קיימו בבר סלואו משה בשכונת פלורנטין. "אין לנו בית וזו כרגע המטרה", אומר ברזין, "המטרה היא תיאטרון ניסויי מקצועי, כי פרינג` זו חובבנות, שחקן חייב לעבוד כל יום, ולשחק לפחות שש פעמים כל חודש".

בסיום ההצגה שבה צפיתי התקיים מפגש בין היוצרים לקהל. התגובות היו אוהדות במיוחד, ואחת הצופות, שטרחה לציין שאינה ממוצא רוסי אמרה: "זה הישג גדול להעביר רומן כל כך פנימי למשחק. לפני הרבה שנים עלתה לי מחשבה ולא היה לי ברור – האם דוסטוייבסקי כתב את הנפש הרוסית והרוסים התחילו לחיות כך, או להפך, וההצגה הוציאה את המחשבה הזו שוב". הקהל והיוצרים פרצו בצחוק.


לפרטים נוספים


04/02/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. מחפשת אותכם
סופי סביר , גיבעתים (14/06/2011)
1. המתרגם הוא כמובן רועי חן, ולא רועי רשקס!
eurip , (04/02/2007) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע