יצירתו של המשורר דוד אבידן היא מקור ההשראה לקונצרט מיוחד של קבוצת "מוסיקה נובה" שישלב טקסטים, הקלטות, קריינות ויצירות מוזיקליות שנכתבו על פי שיריו של אבידן. במרכז הקונצרט, "אבידניום 2003" שמו, עומדות יצירותיהם של המלחינים יוסי מר-חיים ורון וידברג, שאף ערכו את הערב.
"הערב מתקן איזשהוא עוול, אומר יוסי מר-חיים להבמה. "הוא בנוי במתכונת שונה לגמרי מזו של ערבי מחווה בצוותא – ערבים חשובים לכשעצמם שבנויים על הקראה ושירים. רון וידברג ואני שכנענו את חברי `מוסיקה נובה` לפתוח את העונה בערב הומאז` לאבידן, שבניגוד למקובל אין בו נאומים, ולא הסברים או הצטדקויות על זה שלא נתנו לו למות בכבוד. במקום זה הערב מציג את אבידן כמקור השראה לשלושה מלחינים. ערב מאוד צנוע ומאוד חוצפני. זה מעין קונצרט ביוגרפי שמשלב גם זכרונות מוקלטים שלי מאבידן וגם הקלטות חדשות, עם מוזיקה וקריינות ".
בספרו של אבידן מ- 1974, "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" כלולות 8 שיחות שניהל המשורר עם תכנת מחשב פסבדו-פסיכולוגית בשם אליזה, זמן רב לפני עידן המחשבים האישיים. בספר הוא מתנבא, בנבואה שהגשימה את עצמה, שבעתיד נכתוב כולנו על גבי מסופים. "למעשה הוא חזה את עידן המחשב האישי כשהוא היה צריך להזמין במיוחד `זמן מחשב` בחדר המחשבים של האוניברסיטה כדי לנהל את השיחות עם אליזה", אומר מר-חיים.
6 קטעים מן השיחות של אבידן והמחשב שנערכו ועובדו על ידי וידברג ומר-חיים, יוקראו על ידי השחקן מיכאל ורשביאק במהלך הערב, ויהוו את המסגרת לקונצרט. השיחות הן סדרה של שאלות ותשובות בין המשורר למחשב. ורשביאק מייצג בקולו הטבעי את המשורר , וקולו, שעבר עיבוד אלקטרוני, מייצג את המחשב.
התכנית כוללת 4 שירים שהלחין יוסי מר-חיים - "מימצעצוע", "את הדברים הבאים כדאי לרשום ולזכור", "המנון הביטניקים היהודיים" ו-"קסטינטות" (תורו מוטורו). 2 יצירות נוספות כתב רון וידברג - "בטחונות" - גרסה קאמרית חדשה ליצירתו של אבידן שנכתבה כתגובה למלחמת לבנון ב-1982 וכן - "נאום בחירות לנשיאות ארצות הברית של סינאמריקה" שיר מתוך הקובץ "שירים שימושיים" שיצא ב- 1973. על פי "דיבורים", אף הוא מאותו קובץ, כתב דורי פרנס יצירה נוספת שתבוצע בקונצרט. כמו כן תנוגן יצירתה של ג`ואן פרנקס וויליאמס ז"ל "שמשון הגיבור" - יצירה לסופרן, חליל קלרניט, כינור, צ`לו, פסנתר ו..סרט מגנטי, שהוזמנה ב- 1975 על ידי פסטיבל ישראל.
כאמור, משולבות בקונצרט גם הקלטות של אבידן שבהן הוא קורא משיריו בשיחה טלפונית בינו לבין מר-חיים מ- 1971 וכן הקלטות מתוך תקליט שיצר בשנות השישים - "אבידן קורא שירה". הבחירה בקולו המוקלט של אבידן כאלמנט המקשר בין כל חלקי הערב אינה מקרית - "אבידן היה אקסהיבציוניסט" מספר מר-חיים, "כשמשורר מקריא משיריו הוא בדרך כלל מתרכז במילים, אבל אצל אבידן היו גם משחקים בקול ובתנועה. השתדלתי להכניס את זה לתוך היצירה. הזמרות הן גם שחקניות, כך שזה בהחלט לא יישמע כמו שוברט"..
יוסי מר-חיים לא היה חבר של דוד אבידן, אך דרכיהם של השניים הצטלבו לא פעם - "אי אפשר היה להיות חבר שלו", הוא אומר, "הוא היה איש בלתי נסבל, אבל עבדנו ביחד. כשהוא תרגם את "קדיש" של אלן גינסברג אני כתבתי לו את המוזיקה וגם הלחנתי שירים שלו ללהקות. היחסים ביננו היו בעירבון מאוד מוגבל. הוא היה איש מאוד קשה, ואני לא מחזיק את זה נגדו".
מר-חיים נזכר איך כשהיה לתקופה קצרה עורך מדור התרבות של "העיר" ביקש ממנו אבידן לסדר לו עבודה בעיתון. "תשומת הלב הכללית נגזלה ממנו והוא נקלע לצרות כלכליות. הוא אף פעם לא לימד, לא הייתה לו פנסיה. הוא היה מסובך בחובות והיה פאראנואיד לגביהם. אני זוכר שנורא התביישתי –כי מי אני שדוד אבידן צריך לפנות אלי כדי לסדר לו עבודה, זו בושה שהמדינה לא עשתה כלום".
"יש נטייה היום", אומר מר-חיים, "לקרוא את אבידן כלוליין לשוני, כמשורר שהיה חשוב לזמנו ונדחק הצדה. יש גם אחרים, כמו גבריאל מוקד, שחושבים אחרת. אני מתייחס פחות לוירטואוזיות שלו ויותר לצד האנושי של אבידן, לצד המחפש שלו. לחלק המשועשע ביצירתו שמסתכל על החברה, בלי לרחם על עצמו או על החברה ועושה את זה כל כך מצחיק. רק אבידן יכול, בצירופים הלא רגילים של החשיבה שלו , להוציא מתכנת מחשב מפגרת למדי דברים כל כך משעשעים.."
הקונצרט, בניצוחו של דורון סולומון ובהשתפותם של זמר הבריטון דוד זבה, הזמרים דורון תבורי ואתי בן-זקן, השחקנית והנגנית מיכל גולדברג, השחקנית והזמרת רינת עמנואל והשחקן מיכאל ורשביאק ייערך במוצאי שבת, 15 בנובמבר, ב-20:30, במוזיאון תל אביב לאמנות
קישורים
לדף המופע
עוד על דוד אבידן
ועוד על אבידן בכתב העת המקוון דג אנונימי
צבי ינאי מפקפק באותנטיות השיחות עם אליזה בווינט
עוד על יוסי מר-חיים
מה בין ברי סחרוף ליוסי מר-חיים? למומה פתרונים
הילה אהרון בריק
08/11/2003
:תאריך יצירה
|