סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: לילך גביש פאנוב סטייל
 

 
 
אני מקפיד על מקצועיות וסגנון קלאסי, אך מחפש צורה חדשה. מצד שני אני לא אקספרימנטלי, כמו להקת בת שבע, או להקת המחול הקיבוצית, למשל. כשאני בא לראות אותם אני חושב שאני נמצא בהרצאה פילוסופית"
הכוריאוגרף ואלרי פאנוב ואשתו אילנה  חולמים להכשיר כאן  עתודה של רקדני בלט קלאסי. שיחה לקראת מופע המסכם 35 שנות יצירה של פאנוב


קלאסי פלוס
 
עבור הכוריאוגרף ואלרי פאנוב וזוגתו הצעירה ממנו בכ- 30 שנה אילנה ילין-פאנוב, המחול הוא דרך חיים, אהבה גדולה. בימים אלו, להקת המחול שלהם שבסיסה באשדוד יוצאת לסיבוב הופעות בארץ עם המופע "פאנובריה", אוסף של קטעי כוריאוגרפיות של פאנוב, המסכמים 35 שנות יצירה. בין המופיעים ניתן לראות את לידיה רוקרדמסקיה וקיריל פנפילוב, שהשתתפו בתכנית "נולד לרקוד", מבצעים דואט מסיפורי אלף לילה ולילה. וכן את ולדימיר קוקלצ`וב (וובה), גם הוא ממשתתפי התכנית, בדמותו של שיכור רוסי, מתוך היצירה "הגבירה והחוליגאן", על פי מאיקובסקי.
 
המופע מציג מגוון סגנונות ריקוד החל מבלט קלאסי, דרך ג`אז וריקוד אוריינטלי, חלקם על פי מיטב המסורת של הריקוד הקלאסי עם התלבושת והעמידה על קצות האצבעות וחלקם מחול חופשי יותר, עם גוון ישראלי. כשאני נפגשת עם פאנוב ומבקשת לשמוע איך הוא מגדיר את סגנונו, הוא אינו שש להגדרות ואומר "הביקורת מגדירה אותי כסגנון ריקוד ניאו קלאסי, אני מעדיף לקרוא לזה פאנוב סטייל".
 
ואכן, מהמגוון המוצג ניכר כי אין זה המחול הקלאסי המסורתי, מה גם שלהקת המחול שהוא משמש בה מנהל אמנותי היא משהו שונה לגמרי מהמחול המודרני השולט בארץ. "אני מקפיד על מקצועיות וסגנון קלאסי, אך מחפש צורה חדשה", אומר פאנוב, "מצד שני אני לא אקספרימנטלי, כמו להקת בת שבע, או להקת המחול הקיבוצית, למשל. כשאני בא לראות אותם אני חושב שאני נמצא בהרצאה פילוסופית", הוא אומר, "הגישה שלי שונה. יש לי סטנדרטים של חינוך קלאסי, עוד מהימים שלמדתי ורקדתי בתיאטרון קירוב והבולשוי".
 
לדברי אילנה ילין-פאנוב, מנהלת הלהקה, אין מקום בארץ לעשיית מחול קלאסי בלבד. "אנחנו עושים משהו שהוא קלאסי פלוס", היא אומרת, "צריך לשמר את המוזיאון, אבל בדרך אחרת. אומנם יש בארץ להקת בלט קלאסית גדולה, אבל אני חושבת שאי אפשר לעשות כאן העתק של קירוב, למשל. תמיד זה יהיה second hand, אין בארץ מסורת או במות גדולות וצריך למצוא משהו אחר, רוח ישראלית רעננה ואחרת, יותר נגישה. אנחנו מביאים את הבלט הקלאסי לחובבי הבלט, אבל אנחנו גם נותנים משהו נוסף, למי שאינו רגיל לבלט קלאסי. אי אפשר לשמר את הבלט בקופסת זכוכית. גם בפריפריה אנשים נהנים מההופעות שלנו ואנחנו עושים מופעים גם לנוער, במטרה לבנות את קהל העתיד. אי אפשר לחיות פה ולחשוב שאנחנו באירופה. אנחנו עושים משהו אחר". עד עתה העלתה הלהקה בארץ כ- 20 הפקות.
 
"המחול המודרני בישראל מספר אחת בעולם"
 
פאנוב עלה לישראל בשנת 1974, אחרי שהיה אסיר ציון, אך את השיחה אנו מנהלים באנגלית. בצעירותו שימש כסולן בלהקות מובילות ברוסיה עד שהיה לכוריאוגרף. "רקדתי 20 שנה בלהקת קירוב ובבולשוי", הוא מספר, "אבל יש לי סנטימנט לישראל. היא נותנת לי חופש מרוסיה. הייתי סירובניק שנתיים וחצי. בלי עבודה, בלי כלום, ולא עזר לי שכבר היו לי והמון מדליות ופרסים כרקדן, מטעם הממשלה. בינתיים רוסיה השתנתה".
 
הם הגיעו לאשדוד במקרה לאחר שקיבלו הצעה מהעירייה להקים את הלהקה ובית ספר בתחומה. על הרקדנים בלהקה הוא מספר: "כולם ישראלים, אך כולם קיבלו חינוך רוסי". בדבריו הוא מעלה את מצוקתם של עולים רבים: "ברוסיה היינו יהודים ובישראל כולנו רוסים". הוא שוקל לצאת לחו"ל על מנת לגייס רקדנים חדשים ללהקה. הוא מסביר זאת כך: "בישראל אין רקדנים שקיבלו חינוך קלאסי טוב. המחול הישראלי הוא מספר אחת בעולם במחול מודרני, אבל במחול הקלאסי המצב קשה. הכשרה לריקוד קלאסי דורשת הרבה מאמץ וכסף. מחול קלאסי זה עסק אימפריאלי". יחד עם זאת, לדבריו, כוריאוגרפיה בלי בסיס קלאסי אינה אמנות כלל. "יש הבדל בין כשרון לבין להיות מקצוען", הוא אומר.
 
על הקמת תיאטרון בלט פאנוב בארץ הוא אומר: " הרעיון להקים בלט מקצועי בישראל היה של אילנה. אני אוהב אותה מאוד ויש לי כבוד רב אליה ולחינוך שקיבלה. היא רקדנית מאוד מוכשרת, אבל עכשיו היא בביזנס. מישהו צריך להילחם. אם אתה לא נלחם, אתה לא משיג כלום בישראל. התחלנו מאפס. בהתחלה היו לנו חמישה רקדנים שעבדו כמונו, בהתנדבות. ארבע שנים עבדנו ללא שכר, ועכשיו אנחנו אחת הלהקות המצליחות בארץ, יש לנו תקציב יפה".
 
"החזון והחלום שלי היה לעשות כאן להקה עם שפה קלאסית בבסיס, אבל עם משהו מקורי וישראלי" אומרת ילין-פאנוב, שחולמת לגדל כאן אמנים בתחום הבלט הקלאסי. לדבריה, "יש מספיק כישרונות להכשיר כאן עתודה לבלט. זה החזון הגדול שלי. בעתיד אני שואפת לאפשר לעוד כוריאוגרפים להעלות יצירות". אך בינתיים, גם היא מדברת על מלחמות: "יש מלחמות כל יום, יש לנו מזל גדול שהשם של פאנוב מאוד עוזר להביא אנשים. אשדוד היא עיר של עלייה, כך שהקהל מכיר אותו. עכשיו יש לנו מקום ללימודים במרכז מונארט ולומדים בו ילדים מכל העדות. אנחנו לוקחים ילדים מקצועיים ומגיל שבע-שמונה מעבירים להם הרבה שעות לימוד בכל יום".
 
"עבורי האמנות היא פרימיטיבית לגמרי, כמוני"
 
"בלט זה החיים שלי, אלוהים נתן לי מזל רב להיות מוכשר בבלט וללמוד בבית הספר הטוב בעולם", אומר פאנוב, אך למרות האהבה הגדולה למחול הוא מציג עמדה מפתיעה: "בלט היא האמנות הטובה בעולם אחרי מוזיקה וציור. במחול אנחנו ניזונים משתי האמנויות האלו. התחביב שלי הוא ציור, אני בא ממשפחה של ציירים". זוגתו אילנה באה ממשפחה של נגנים. בני הזוג הכירו לפני כ- 15 שנה, אך להיכרות ביניהם שורשים עמוקים יותר.
 
"זה כמעט היסטורי", אומרת ילין-פאנוב, "אימא שלי הייתה  פסנתרנית, ילדת פלא בוילנה. כבר בגיל 9 הייתה סולנית של בית האופרה המקומי ובגיל מאוחר יותר למדה במוסקבה פסנתר בקונסרבטוריון. שם היא פגשה את ואלרי, בבית ספר ערב, שבו השלימו את לימודיהם. שניהם היו ילדי פלא שלמדו עם כל המבוגרים מסביב". בחלוף השנים ב- 1973 כאשר ילין-פאנוב הייתה בת שש, עלתה ארצה עם אמה. כעבור שנה הגיע גם פאנוב ארצה. "אימא ידעה כשהוא הגיע לארץ ולאחר שלוש שנים היא הביאה אותי לואלרי שיבדוק איך אני רוקדת. הסתכלתי עליו ככוכב גדול".
 
לאחר שנים של לימודי מחול בארץ נסעה בגיל 15 להתמקצע בשוויץ ובגרמניה. "עשיתי את זה כמו שמשוגעים עושים", היא מספרת, "לקחתי מזוודה ונסעתי. עזבתי את החבר`ה והכל למען הבלט. בגלל זה  החלום שלי היה להקים בית ספר בארץ, כדי שילדים לא יצטרכו לעזוב את הבית", היא מערבבת בין אהבה לאהבה, וחוזרת לסיפור האהבה עם פאנוב: "אחרי הרבה שנים באירופה, פאנוב עשה הפקה בשטוטגרט, עשה לי אודישן וקיבל אותי. עבדתי איתו בשוויץ ובאופרה של בון. כבר אז זה הרגיש כמו משפחה. הכל בטבעיות, דרך האמנות, ההיכרות המשפחתית והמוצא הרוסי. הוא אהבת חיי ורדפתי אחריו הרבה שנים. עכשיו נולד לנו צליל, בן שישה חודשים".
 
כשאני שואלת אותה האם הם חוגגים דבר מה בכך שהם מציגים אפיזודות ממופעים קודמים היא משיבה: "אנחנו חוגגים כל הזמן. כל יום ששרדנו ואנחנו ממשיכים ובונים זה הישג. פה בארץ, במיוחד למוסדות התרבות, המלחמות לא פשוטות. לדעתי יפה להציג תוכניות כאלה. אפשר להראות לקהל כל מיני סגנונות וצבעים. יש כאן ביטוי ליותר מגיבור או שניים, אלא לכוריאוגרפיות של פאנוב, שהן מגוונות.
 
"אני רוצה לייצג משהו אחר", מסכם פאנוב, "אני פרימיטיבי. אני מדבר על אהבה הרבה יותר מדי, אבל בלי אהבה אין חיים ואין אמנות. עבורי אמנות היא לא אקספרימנטאלית וכך גם אהבה היא לא אקספרימנט. עבורי האמנות היא פרימיטיבית, כמוני. אני סוגר את הדלת למשהו אחר".

 

המופעים הקרובים של "פאנובריה" יתקיימו ביום שלישי, 15 בינואר בתיאטרון ירושלים ב- 20:30 וב- 21 בינואר  ב- 20:30  במשכן לאמנויות הבמה תל-אביב.


למועדי מופעים >

10/01/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. ביקורת על המופע בפ"ת
ניר שושנה , כפר סבא (19/02/2008)
1. פנובריה-ביקורת-בלט פאנוב-המשכן
elybikoret , tel aviv (22/01/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע