והפעם בסקירה: אלונה דניאל, יהודה פוליקר, קרן פלס, אילנית ואורי בנאי
אלונה דניאל - "לילות"
(נענע דיסק)
כבר 16 שנים שאלונה דניאל נוכחת נפקדת במוזיקה הישראלית. אנחנו עדיין זוכרים לה את "שרה", "על גגות תל אביב", "תיזהר מנסיכות" ועוד , אבל במשך השנים היא הורידה פרופיל למעט הבלחות פה ושם (למשל "רביעיית מסנר"). אז משמח לדעת שבקרוב היא מוציאה אלבום חדש. הרצועה "לילות" היא שקטה ומרגיעה והטקסט יפה ונוגע. לא נשאר שום דבר מהאטרף והברק בעיניים שאפיינו אותה בתחילת הדרך ומעניין לבדוק אם זה מעיד על שינוי כיוון כללי או שהיא בחרה להתחיל את החזרה למרכז באיטיות. יש לי סבלנות לחכות ולראות.
יהודה פוליקר - "שלושה ימים"
(הליקון)
מכירים את התחושה הזו שאתם נמצאים בחו"ל ומצליחים לכמה שניות לברוח מכל מה שמחכה לכם כאן כשתחזרו, ומשתדלים שלא לעצום עין כדי לא להפסיד את מה שהמקום מזמן לכם? בדיוק על החוייה הזו מדבר יהודה פוליקר בסינגל החדש שלו "שלושה ימים". שבע שנים אחרי הפעם האחרונה שהוא שיחרר לרדיו משהו בעברית, הוא חוזר עם הבוזוקי, הגיטרות והתופים. השיר כבש את המצעדים, ואת זה אפשר היה לצפות מהשמיעה הראשונה. פוליקר שחלק מהיצירות המוזיקליות שלו יכולות להכניס לדיכאון עמוק, חוזר עם גרוב שמזכיר את ימיו בלהקת "בנזין" וכל מה שנשאר זה רק להגביר את הרדיו ולפנטז על שלושה ימים בניו יורק.
אילנית - "ישראלית"
(אן.אם.סי)
אוף! קיוויתי ש"ישראלית" של אילנית יצליח להחזיר אותי ולו לכמה דקות לתקופה שכל מה שנדף ממנו ריח של מדינה היה טוב ויפה בעיני. קיוויתי ו נכזבתי. אילנית, מי שהייתה פס הקול של התרבות הישראלית והקליטה כ-600 שירים במהלך הקריירה שלה חוזרת סוף סוף בשיר חדש - אבל זה לא זה. הישראליות הפכה במשך השנים לצינית ואפילו אכזרית והנאיביות של אילנית כבר ממש לא אמינה.
קרן פלס - "מבול"
(הד ארצי)
קרן פלס היא לדעתי הזמרת שיכולה לדחוס הכי הרבה מילים בשיר (ובכל נשימה). בדיוק כשנדמה שהנה-הנה אוזל לה האוויר מהריאות, היא מביאה אותה בצעקה או זעקה שמקפיצה את האוזן ואת השיר לגבהים חדשים. אחרי שנתיים מאז אלבום הבכורה "מבול" הוא רצועה ראשונה מתוך האלבום שבדרך. הקשבתי לשיר הזה שוב ושוב לא כדי לגבש עליו דעה, אלא משום שבמילים שלו יש משהו שמצליח לגעת ולחדור עם כל שמיעה קצת יותר עמוק. היא עדיין מדברת על אהבה, על שבירה ועל הקו העדין שעובר ביניהן, אבל מצליחה לחדש ולרגש. אמנם אם מקשיבים ל"מבול" אחרי שמיעה של השירים מהאלבום הקודם שלה, אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בעוד מאותו הדבר, אבל יש לי תחושה שהיא עוד תחדש ובגדול.
אורי בנאי - "ילדה"
לאורי בנאי נולדה במזל טוב ילדה קטנה, והוא חיבר לכבודה שיר במתנה. רגעים קטנים של אושר במגרש המשחקים ורגעים מעט יותר הזויים בטריבונה של מגרש כדורגל נחרזים איכשהוא בשיר של בנאי, לא לא כל כך הסתדר השילו בין לפצח גרעינים ולסנן קללות ליד הילדה, אבל מילא. כיאה לזמר שמלא באגו כרימון, בנאי מבטיח בשיר לילדתו שישיר לה את "בובה זהבה", אבל כמובן גם את "פרפרים" כדי שתהיה גאה. השיר כשלעצמו חביב וקליל אבל יש בו משהו מסחרי מדי. הוא לא הצליח להביע רגש אמיתי שבין אב לבתו. באופן אישי "הזמנה לחתונה" של בנאי הרבה יותר עושה את זה מ"ילדה".