סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: לילך גביש פלמנקו אמיתי, חי ונושם
 

 
 
פסטיבל "ימי הפלמנקו" הוא ההזדמנות השנתית לחזות במהפך שעשתה קרן עדי בתחום בארץ


"התחום צמח פי עשרה"
 
מצד אחד עושה  רושם שפסטיבל ימי הפלמנקו  הוא פסטיבל מאוד אינטימי, משפחתי ממש, ומנגד ניכר כי הוא מציב רף חדש, גבוה יותר, לאמנות הפלמנקו בארץ. בכל שנה הפסטיבל מציג את מיטב אמני הפלמנקו הישראלים בהפקות מקוריות, מארח להקה ספרדית ומציע כתות אמן וסדנאות המאפשרות לרקדניות הישראליות לפגוש בארץ מורים מספרד, במחירים נוחים יחסית.
 
"הפלמנקו מאוד אהוב בעולם, אבל בספרד הוא הולך לכיוונים מאוד מעניינים, ואני מקפידה שהמופעים בפסטיבל לא יהיו וירטואליים, אלא מחוברים באופן בסיסי לפלמנקו האמיתי", אומרת אווה אגמון, המנהלת האמנותית של הפסטיבל מזה 14 שנה, העושה זאת במחויבות גדולה ובאהבה רבה.
 
"הפסטיבל הזה הוא הפנינג שכל אוהבי הפלמנקו בארץ מחכים לו", היא אומרת ומספרת בהתלהבות ש"ב- 14 שנים האחרונות קרה משהו מדהים לפלמנקו בארץ, התחום צמח פי עשרה". אחת היוזמות המרכזיות שניכר שהובילו לפיתוח הפלמנקו בארץ היא תחרות פלמנקו דו שנתית שיוזם הפסטיבל, אשר יוצרת מוטיבציה להצטיינות בין התלמידים בארץ, ומעניקה לזוכים מלגות השתלמות בספרד.
 
"היום יש סטודיואים בכל רחבי הארץ מהצפון ועד אילת", אומרת אגמון, "התחרות יוצרת מוטיבציה של מצוינות שמתוגמלת במשהו ממשי, מלגה ללימודים בספרד. מבין הזוכות צמחו מורות ורקדניות רבות", היא אומרת ונותנת דוגמאות: קרן יעקובי (פסח) בירושלים, ריטה וואקים בחיפה ושפרעם, שלי אלמוג והגר קורן במרכז, שרון סולטן שמופיעה בפריז, שירי ווילד מעלה מופעים ובעלת סטודיו במרכז, טניה וינוקור שמופיעה במיומנה וגם בפלמנקו, ויגאל יהודה שמופיע ויוצר ועוד. "הגישה מאוד אישית, אנחנו עוזרים בכל שנה ושומרים על קשר כל הזמן", ולא בכדי.
 
את הפסטיבל מפיקה משפחת אגמון באמצעות "קרן עדי", העמותה שהייתה לכלי למימוש צוואתה של הבת עדי: "אם תרצו להנציח אותי תעניקו לרקדנית פלמנקו ישראלית צעירה, כישרונית ונחמדה, מלגה ללמוד פלמנקו בספרד", אמרה כשהבינה שמחלת הסרטן מכריעה אותה וחלומה להשתלם בפלמנקו בספרד לא יתגשם. "זהו כתב האמנה להקמת הקרן", אומרת האם שבחרה להנציח את זכר בתה בפסטיבל, "אני חושבת שזה לא יהיה נכון להנציח בחורה צעירה לא באבנים או במשהו דיכאוני, אלא במשהו שמח ולכן יזמנו את הפסטיבל, שדרכו אנחנו מממשים כל מיני חיבורים יפים.
 
"הפסטיבל הוא הפנינג של שלושה ימים, אנחנו מביאים אמני פלמנקו ברמה מאוד גבוהה מספרד, זה לא פלמנקו לתיירים. הפלמנקו הוא דיאלוג בין מוזיקה לריקוד, יש בו דו שיח. כשהתחלנו לעבוד, לא היו כמעט מוזיקאים בארץ בתחום הזה. בפסטיבל אנחנו מביאים להקת פלמנקו מירושלים, עם מוזיקאים שכולם ישראלים, חלקם הגדול קיבלו עזרה מקרן עדי. לאו דווקא בתמיכה כספית, אלא בקשרים שיש לנו עם האקדמיה בסביליה. שוקי, הזמר, הוא ירושלמי ועוד לפני שהגיע לספרד הוא שר כמו צועני מגרנדה. אנחנו עזרנו לו לקבל מלגה בספרד, ושם כל כך אהבו אותו שנתנו לו מלגה לשנה נוספת. זו דוגמא לפלמנקו אמיתי חי ונושם".
 
חברת ילדות של עדי
 
במסגרת הפסטיבל יתקיים בוקר פלמנקו, שבו יחשפו להקות ישראליות צעירות. בין הלהקות שיופיעו להקותיה של כרמל נתן-שלי, הזוכה הראשונה בפסטיבל. "תופענה שם גם רקדניות קטנות מאוד. הלהקה הצעירה מורכבת מילדות מכיתות ד` עד ו`, וגם הלהקה הבוגרת שלי תיתן קטע קטן בסיום. נתן-שלי עצמה תעלה את "מתנה מספרד", מופע פלמנקו לקטנטנים יחד עם המוזיקאי אדם אולייר, מופע בין תחומי שבקרוב יהפוך גם למופע למבוגרים, ומשלב מוזיקה ומחול בהצגה שמלווה בהסברים על פלמנקו. "ההצגה נעשתה בצורה מקצועית ואיכותית", היא אומרת, "ילדים מבינים עניין והמופע בנוי כך שגם הורים וגם ילדים ייהנו מאוד".
 
"אני מחוברת מאוד לפסטיבל. הייתי הזוכה הראשונה ומאז אני מלווה אותו ביצירות שלי ובהשתתפות שלי. בשנתיים האחרונות חייתי בארצות הברית וזה הקאמבק שלי. זה מאוד מרגש אותי. יש הרבה על מה להוקיר את קרן עדי שדורשת מאיתנו איכויות גבוהות כדי להשתתף בפסטיבל ולצעוד קדימה.
 
"סיפור ההכרות שלי עם עדי הוא מאוד מרגש", אומרת נתן-שלי, "לפני 14 שנה שמעתי על התחרות די ברגע האחרון, לקראת הגשת המועמדות, בלי לדעת מי מגלגל את העניין וביום שהגעתי לאודישן, ראיתי תמונה של עדי. הייתי בשוק, היינו חברות בילדות בחטיבת ביניים ולא ידעתי שחלתה ונפטרה. השתתפתי בתחרות בלי לומר מילה ובלילה של הזכייה אמרתי למשפחה שהייתי חברה של עדי.  הייתה המון התרגשות וזה נתן ממד אחר. המשפחה התחילה את  הפסטיבל מבקשה של ילדה להגשים חלום והגיעה למפעל אדיר".
 
זוכי הפסטיבל מקבלים מלגת לימודים בספרד. "ההשתתפות נתנה לי זריקה רצינית למעלה", משתפת נתן-שלי, "שתי תלמידות שלי זכו בפסטיבל, העליתי מופעים בארץ ונהייתי אמן. השופטים הם אוטוריטה מספרד, שהוא השופט המרכזי ומתווספים שניים מקומיים. בארץ יש פלמנקו המון שנים, אבל זה היה מאוד מקומי, עם השנים התנתקנו ממה שקורה בספרד. למרות שפלמנקו הוא ריקוד אותנטי, הוא ריקוד שמתקדם, אם לא נוסעים ומשתלמים בחו"ל, אתה הופך ללא רלוונטי ולא עכשווי". 
  
את הפסטיבל מתעדת כבר עשר שנים הצלמת שירה אגמון, אחותה של עדי. השנה, במקביל לפסטיבל מוצגת תערוכה מצילומיה "צבע הקצב"  באכסדרה של משכן אמנויות הבמה. התערוכה היא אוסף של רשמים אישיים של אגמון "בניסיון ללכוד את עולם הפלמנקו הנועז – הצבעים הבהקים, האנרגיות היצריות וכוח התנועה". "אני מגיעה לפסטיבל ובכל פעם רוצה `למצוא` משהו חדש דרך המצלמה", מספרת שירה,  "וכל שנה יש מגוון מופעים וחידושים למרות שתמיד זה פלמנקו". התערוכה תוצג במקום עד ה - 9 באפריל.
 
"פלמנקו זה דרך חיים"
 
שרון שגיא, שחייתה 15 שנים בספרד, פועלת שנים ארוכות במסגרת הפסטיבל. אף היא הכירה את עדי. "במשך תקופה ארוכה הייתי שופטת בתחרות, עד שחזרתי לארץ והתחלתי להגיש תלמידות לתחרות, כך שלא יכולתי להיות שופטת", היא אומרת. השנה היא מעלה מופע בכורה עם ההרכב הירושלמי `פלמנקו דל מונטה`, פלמנקו מההרים, שם שנקבע בשל הרקע הירושלמי. כל המשתתפים למדו בספרד, כמו גם נגן כלי הקשה, ששון לוי שמנהל אמנותית את ההרכב. "יש במופע שילוב של מסורת עם חדש", היא מספרת. במקביל המופע עולה במסגרת שבוע האמנויות בירושלים, בסיוע אגף האמנויות של העירייה שנערך בשבוע הבא.
 
"כל האמנים צמחו ממרכז דואנדה, המרכז ללימודי פלמנקו שאני מנהלת אמנותית", היא אומרת, "פירוש המילה הוא סוג של השראה, רגע קסם שחשים על הבמה, או מחוצה לה, רגע של התעלות רוחנית ואמנותית, רגע חזק. לורקה כתב על המילה הזו מאמרים שלמים.
 
"בעודי מספרת לך זה מתפתח", היא מעידה על התחום בארץ, "בכל עיר יש סטודיואים, זה קורה הרבה בזכות הקרן והתחרות. המלגה הרימה את הרמה ומביאה למודעות שאפשר להתחיל מפה ולנסוע להשתלמויות בספרד, לא רק כדי ללמוד, אלא כדי להבין את התרבות. פלמנקו זה דרך חיים, לא רק טכניקה, שמורכבת משירה, מנגינה ומריקוד באופן שאי אפשר להפריד ביניהן. חייבים לשמוע הרבה מאוד מוזיקה כדי לרקוד גם ברמת האלתור וגם כדי לבנות כוריאוגרפיה".
 
"חשוב לי להדגיש שזאת אמנות שווה לכל", היא אומרת, "זה לא בלט, שכבר בגיל 30 את זקנה מדי. להפך, אפשר בכל גיל ואין מגבלה. עם הגיל זה משתבח, לפחות מבחינת האישיות וניסיון החיים, זה בהחלט תורם. כמובן שזה כרוך בעבודה ובטכניקה, אבל כל מי שרוצה ואוהב  - יכול. אני בהחלט מאמינה שהמהפך שעשתה קרן עדי הוא עצום. זה הפך את הפלמנקו למשהו מדובר, משהו חי. יש המון אירועים במשך השנה, כשאירוע אחד שנתי נותן באזז".


24/03/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע