סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן "שוליים קשים" – החינוך במבחן המצוקה
 

 
 

משחק לוהט של תלמידי סמינר הקיבוצים הפך מחזה אנגלי לדרמה שלנו מבלי ל"תרגם" אותו למושגים מקומיים

 



שיעור חובה למורי העתיד

את "שוליים קשים" של המחזאי האנגלי נייג`ל וויליאמס ביים איציק ויינגרטן לפני 28 שנים בתיאטרון חיפה. כבר באותה תקופה הייתה תחושה ברורה שלמחזה המספר על קבוצת נוער שוליים ברובע בריקסטון בלונדון יש זיקה ברורה למה שקרה אצלנו. השנים חלפו, בריקסטון השתפרה, ונדמה כאילו גם כאן חלו שיפורים. אלא שלא מכבר התברר כי לפחות אצלנו מדובר בניתוח פלסטי שלא כל כך הצליח, והאלימות החלה לפרוח בבתי הספר, בכל החטיבות ובכל הגילאים, תחת אפה חסר חוש הריח של מערכת החינוך.
 
העלאתו המחודשת של המחזה במסגרת בית הספר לאמנות הבמה של סמינר הקיבוצים, שוב בתרגום המצוין של ערן בניאל שלא נכנע ליצר התרגום לישראליות מובהקת והסתפק רק במתן כינויים ישראליים לכאורה כמו כסח, יקיר, קטלן, עקרב, חטיף ואוריון. גם איציק ויינגרטן כבמאי עיצב הצגה דרמטית מאוד שיכולה לשמש תזכורת וזרקור לבעייתיות המתקיימת בבתי הספר שלנו. אם גם נזכור שסביב לאולם שבו מועלית ההצגה לומדים מורי העתיד – נראה כי האירוע יכול להיות לא רק הצגה טובה לקהל הרחב אלא גם שיעור חובה לשאר תלמידי הסמינר. 

וההצגה הזאת טובה מאוד, בכל נקודת מבחן. העלילה מספרת על קבוצת תלמידים פרועים ופורעי סדר ששום מורה המגיע אליהם אינו מחזיק מעמד אתם ואינו מצליח ללמד אותם משהו. הם מחכים בחדר הכיתה למורה חדש, מתכוננים להפתיע גם אותו במבחנם האלים. עד שזה יגיע הם משתעשעים-מתעמרים זה בזה. עלילה פשוטה לכאורה, אך וויליאמס העמיק אותה בסיפוריהם האישיים של ששת הצעירים, המתפתחים על רקע תחרות מנהיגות בין שניים מהם, שאותם ואת העימות הסמוי והגלוי ביניהם מגלמים להפליא מאור זגורי ושלומי בן עטר.
 
זגורי רחב כתפיים, חי עד הסוף את תפקידו של כסח, הרוח הרעה בקבוצה. האלימות שלו באה לידי ביטוי בקולו ובמעשיו. כאשר נדמה כי הוא עייף ממאבקיו בחבריו הוא מגלה רוך מדומה שמאפשר לו להטעין את עצמו לקראת השיא הדרמטי שלו, הפיזי והרגשי. בתכנייה יש ציטוטים של השחקנים הצעירים ביחס לתפקידיהם, מופיע ציטוט חריג מדהים של זגורי שנכתב כשהיה בן 17. בין השאר הוא כתב לעצמו על עצמו: "רטט של תוכחה יתעצם לגידול ממאיר של זעם כלפי האוויר והים. תאמין, תאמין. מבחינתי שיעלה באש כל הכדור". לעתים נדירות מקבלת תחושה כזאת, מתקופה קודמת בחייו של שחקן, ביטוי מדויק כל כך כמו במשחקו המרתק של זגורי.
 
לעומת הגידול הממאיר הזה בולט מאוד משחקו הבטוח כל כך של שלומי בן עטר בתפקיד אוריון, שנסיבות חייו לימדו אותו זעם אחר, ותרגום אחר של הזעם הזה. בן עטר משדר בגרות ועוצמה של סובלנות ותבונה. הוא חי ונערי כשהוא משתף פעולה במשחקים השונים של חבריו, והוא הופך גברי מבוגר בשעת המבחן הגדולה מול כסח. זה משחק מלא ביטחון ושליטה עצמית, כדבריו של בן עטר, בתכנייה, שהרוויח מהעבודה על הדמות ביטחון בעצמו ובדרך החיים שבחר כשחקן.  
 
רוי קלדרון יוצר דמות חזקה של עקרב, והוא מיטיב לעצב בהומור עדין את מטען הפחדים והחרדות שממלאים אותו וגולשים מתוך עיצובו הפנקיסטי. כמוהו גם שחר-אור קמפל יוצר יפה דמות שלמה של נער רדוף-פחדים, והישגו המיוחד הוא בעיצוב היכולת של הצעיר הזה למצוא לעצמו מסתור גם במקום שאי אפשר להסתתר בו.  אייל רדושיצקי מעצב היטב, בגמישות ובהומור דמות מסקרנת של יקיר, שעולמו הרגשי נשען על הציפייה בכיליון עיניים לבואו של מורה חדש, גבוה, בלונדיני ויפה. איציק גולן הוותיק מצטרף לצוות הצעיר בתפקיד המורה שמבשר להם על הייאוש של מערכת החינוך ועל החלטתה לוותר עליהם. המעניין בעיצוב הטוב שהוא מעניק  לדמות הזאת הוא הפער בין הנחישות והסמכותיות לבין חוסר האונים.
 
אחרון, וגונב הצגה להפליא הוא יובל שלומוביץ בתפקיד חטיף, שבמקור האנגלי הוא השחור בחבורה, פרחח מושבע שמוצא עצמו בבתי מעצר אחרי שהוא מנפץ כל חלון שנקרה בדרכו. שלומוביץ מעצב דמות שלמה ואמינה בעליבותה, בשבירותה, במסכנותה, ובה בעת בתאוות החיים השופעת מתוכה. רק בדיקה של ביקורתי על "ירמה", הצגתה הקודמת של תלמידי הכיתה הזאת, גילתה לי שזה אותו שחקן שעיצב מצוין, ובמשחק גברי שונה להפליא, את תפקיד חואן. 
 
בחרתי לציין את השוני הזה במשחקו של שלומוביץ כדי להדגיש כי מדובר בכשרון נדיר למדי של היעלמות השחקן עד לבלי הכר בתוך הדמות שהוא משחק.  השינוי הזה באופי המשחק קיים גם במקרה של רוי קלדרון ואייל רדושיצקי שבאותה הצגה גילמו במשחק מסוגנן מאוד את שתי הגיסות. 
 
את איכותה המיוחדת של ההצגה יש לייחס כמובן לאיציק ויינגרטן שביים אותה "מבפנים", במקצב לוהט, תוך הקפדה על פרטי פרטים של המשחק ועיצוב הדמויות. תרמו לו בכך אלדד לידור שהעניק להצגה נגיעות של מוזיקה מדויקת, החל בפתיחות המרתקות של שתי המערכות וכלה בהבהקים קצרים במהלכן; ערן עצמון שעיצב תפאורה מרשימה שהמחישה את הפער בין עליבות הכיתה לבין החופש שבחוץ; מאיר אלון  שעיצב תאורה שהחייתה יפה את הפנים הגלוי ואת החוץ הנרמז. גילי כוכבי עיצבה תלבושות מצוינות ואריה בורשטיין עיצב תנועה מתאימה לדמויות השונות. 


למועדי מופעים >

11/05/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. הצגה מרשימה מאוד!
יובל , הוד השרון (24/05/2008)
3. מדהימים!!!
מיגי , חיפה (23/05/2008)
2. ההצגה
עירית , פרדס חנה (21/05/2008)
1. מסכים עם כל מילה הצגה חזה ומרשימה ומאוד מיוחדת
דקל בר-ניר , אזור השרון (11/05/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע