סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
כתבה
 
מאת: צבי גורן הדיבוק נכנס בפסטיבל
 

 
 
פסטיבל ישראל חוגג השנה 90 שנה להבימה. צבי גורן סוקר את אירועי התיאטרון המומלצים


הדיבוק של אנסקי

 

אני משער כי בין החוגגים באמצעות פסטיבל ישראל את יום ההולדת ה-90 של הבימה – גם אם באיחור של חצי שנה – יהיו גם מי שזכו לראות את הצגת "הדיבוק" ההיסטורית שביים וכטנגוב הארמני בסטודיו העברי שנוסד במוסקבה.  מקצתם – ואני ביניהם - גם ראו את הביצוע הכי קרוב ל"מקורי" – כלומר זה שחנה רובינא, אהרון מסקין ויהושע ברטונוב נשאו על כתפיהם עשר שנים והביאו את בשורתו הבימתית לאירופה, לארה"ב ולארץ ישראל. למרבה הצער לא שרד שום קטע מהשידור החי של ההצגה לפני שבעים שנה בבי.בי.סי, כאשר הבימה ביקרה בלונדון. מה שנותר ממשחקם האגדי של השלושה – יחד עם השחקנים הוותיקים והצעירים שהצטרפו אליהם במהלך השנים – הם רק קטעים קצרים שצולמו לסרט של עורכת הדרמה בקול ישראל בלה ברעם, וההקלטה המלאה של ההצגה עם המוזיקה הנפלאה של יואל אנגל שהופיעה בהוצאת סי.בי.אס ישראל. אני מקווה שלפחות את ההקלטה הזאת יוציאו מחדש בדי.וי.די.

 

גם אם ראוי לברך על מה שיועלה וייעשה בפסטיבל לציון אותה הצגה היסטורית, כמעט נשכחת, לא יהיה זה מופרך לקבוע שכל מה שיועלה בפסטיבל יהיה בקושי רב רק הד עמום לחוויה שהייתה אגדית. גם לא יהיה זה מופרך לקבוע שחבל שהפסטיבל ומתכנני חגיגות הבימה, חגיגות המדינה וחגיגות תל אביב לא ראו לנכון להעלות שחזור של אותה הצגה מקורית. שחקנים כמו שלמה בר-שביט, מרים זהר, אמנון מסקין, דליה פרידלנד ועוד היו יכולים לסייע, להזכיר, להדריך.

 

לפיכך לא נותר אלא להסתפק בהחלטת הפסטיבל להקצות סדרה מרשימה בפני עצמה של אירועי הדיבוק, בשיתוף עם הבימה, עם התיאטרון של ורשה, עם יוצרים מקומיים ועם אנשי אקדמיה.

 

האירוע המרכזי והמיוחד ביותר הוא הצגת "הדיבוק" בביצוע קבוצת תיאטרון וורשה – בהשתתפות השחקנית אורנה פורת המגלמת בעברית את תפקיד הצדיק ממירופול שמגרש את הדיבוק מגופה של לאה - ובבימויו של הבמאי הפולני  קז`ישטוף וורליקובסקי הנחשב לאחד הבמאים החשובים באירופה כיום. הפקה זו שנעשתה בשיתוף עם תיאטרון וורוצללב ופסטיבל אביניון לפני חמש שנים זכתה לשבחים גורפים והיא מגיעה לכאן במסגרת שיתוף הפעולה של הפסטיבל עם ממשלת פולין המקיימת השנה את העונה הפולנית בישראל.

 

לפי במאי ההצגה הדיבוק שלו עוסק בהמשכיות החיים ובזיכרון - בכוח הזיכרון לגאול את האדם. גרסתו מורכבת משני מקורות שונים: הראשון הוא עיבוד של "הדיבוק" מאת שמעון אנסקי, בגישה מודרנית מאוד, רדיקלית,  והשני הוא סיפורה של חנה קראל באותו השם על ארכיטקט אמריקני בן לאב יהודי ואם צרפתיה, הנושא בתוכו את נפשו של אח למחצה שנספה בגטו במלחמת העולם השנייה. שלא כמו לאה במחזהו של אנסקי, הגיבור  של קראל אינו מעוניין בשחרור אלא מנסה לשמר את זכרון האח שלא הכיר כלל, כשם שהוא מנסה לשמר את זיכרון השואה ואת תרבות אבותיו – היהודים מפולין. הבמאי הפולני מאמין כי שני הטקסטים המועלים בזה אחר זה מתייחסים אחד לשני ומשלימים אחד את השני.

   

דיבוקים אחרים

 

שלוש הפקות נוספות של הדיבוק שיועלו בפסטיבל יהיו של יוצרים ישראלים צעירים שיצרו עיבודים עכשוויים של דיבוקים שונים, כל הפקה בשפה וסגנון ייחודיים - מחול, תיאטרון, ותיאטרון בובות. הבימה מעלה את "דיבוקים- סיפורי הדיבוק כמבט לתוך הנפש" בבימוי מור פרנק. ההצגה מביאה לקט של מאות סיפורים פנטסטיים ודו"חות על אירועים היסטוריים של חדירת רוחו של מת לגוף החי, תופעה שהפכה במשך השנים למאפיין דומיננטי בתרבות היהודית ובחיי הקהילה.  אוצר המעשיות על הדיבוק מבטא עולם פנטסטי המעוגן באידיאולוגיה ובמיסטיקה יהודית. הוא מבטא את הצורך לקשר בין עולמות מנוגדים: העולם העליון והעולם התחתון, הגוף והנשמה, עולם החיים ועולם המתים.  אך מעבר לזה, בתקופה ששלטון המסורת היהודית והסדר החברתי כפו את עצמם על היחיד, ובמיוחד על האישה, ביטאה תופעת הדיבוק את התשוקה למימוש מאוויים וצרכים, ואת התקוממות היחיד נגד הכפייתיות של המסגרת הקהילתית.  כך צמחו תופעות הדיבוק שהביעו את המורכבות הזאת ביחסים בין היחיד לקהילה, בין היחיד לעצמו בחברה שמרנית הצמודה בכל כוחה למסורת כמקור חיים.

 

ב"חצי הלילה", הפקת תיאטרון מחול משותפת לרננה רז ועפר עמרם בהשראת ה"דיבוק" של אנסקי, "העולם שמעל", "בין שני העולמות" ו"העולם שמתחת" זולגים זה לתוך זה.  כשם ש"העולם שמתחת" שואף לעלות אל "העולם שמעל", כמו חנן ואביו במחזה "הדיבוק", גם "העולם שמעל" מרבה להתעסק בעולם שמתחת - החתן והכלה המתים הקבורים בחצר בית הכנסת. בה בעת שדמויות החיים יראות את העולם הזה, הן גם נמשכות אליו ומבקשות אותו. 

 

"בין שני עולמות" בבימויו של יהודה שוחט המשלב תיאטרון בובות ושחקנים, כדימוי להפעלה של עולם החומר על ידי עולם הרוח. על הבמה  מתפתח סיאנס המעלה דמויות ומפעיל אותן, והמתח בין המפעיל לבובה, ולהפך, שופך אור מיוחד על תופעת הדיבוק.

 

עוד במסגרת אירועי "הדיבוק" יתקיים בפסטיבל סמינר על הדיבוק כצומת לאומי-תרבותי חברתי בראשית המאה ה-20 בהפקת הזירה הבינתחומית ובשיתוף האוניברסיטה העברית ירושלים. במהלך הסמינר ייערכו קונצרט, מצגות, הקרנת סרט מפולין, דיונים והרצאות. כמו כן יתקיים כנס בנושא "בין שני עולמות – רוחות, שדים ודיבוקים במסורות ישראל והעמים", וייערך סיור מיוחד בנתיבי המקובלים, בהפקת בית שמואל.

 

היסטוריה יהודית וישראלית

.

הנושא היהודי משתקף גם בשלוש הצגות נוספות שיועלו בפסטיבל –מצרפת ומישראל. מצרפת מגיעה "פרשת דרייפוס" בהשתתפות השחקן והיוצר דויד ארווייה והשחקנית פרין דוג`ה. ארווייה הוא קרוב רחוק של דרייפוס והמחזה עוקב אחר הפרשה מנקודת מבט חדשה המציגה את דרייפוס כאדם שלאורך כל תקופת מעצרו שומר על נאמנות למולדתו, על עקרונותיו ושפיותו. זהו מחזה על דרייפוס האיש וסיפור חייו.

 

 בנוסף תועלה הפקתו של אלכס אנסקי "אני לא דרייפוס" מאת יהושע סובול בבימויה של איה קפלן. המחזה מפגיש את הצופה עם קצין המטה של הצבא הצרפתי,  האנטישמי פרדיננד אסתרהאזי שחולל את הפרשה המפורסמת. בווידוי נסער ומלא הומור המחזה חושף את נפשו השסועה והמסוכנת של שונא היהודים לדורותיו.

 

תיאטרון באר שבע יעלה בבכורה את "בלדה ספרדית" המבוסס על "היהודיה מטולדו" מאת הסופר היהודי גרמני לאון פויכטוונגר ובבימויו של יורם פאלק.  המחזה, כתוב בסגנון ובאופי של בלדה, מספר על התאהבותם המופלאה של אלפונסו מלך טולדו ורחל בת יהודה אבן עזרא. ספרד החמה, החושנית, הצבעונית נתונה בסערה גדולה: טלטלות, תהפוכות, קנאות דתית ומלחמות דת. נוצרים ומוסלמים נלחמים זה בזה, חולמים על כיבוש ירושלים והיהודים לכודים באמצע.

 

הרומן של פויכטוונגר מבוסס על אירועים היסטוריים שתועדו על ידי נינו של אלפונסו, והיו גם בסיס למחזה של לופה דה וגה וגם לשירים, רומנסות ומחזות מאוחרים יותר שתיארו את סיפורם של המלך, אהובתו ואביה.

 

במרכז המחזה ניצבים אלפונסו מלך טולדו, המנהיג, החייל, האביר, ושר האוצר היהודי שלו, דון יהודה אבן עזרא. שניהם אנשים שאפתנים, נמרצים, חזקים, ובעלי השקפות עולם הפוכות. אלפונסו הלוחמני הוא מנהיג נערץ. עמו הולך אחריו בעיניים עצומות. האבירות של ימי הביניים מאדירה את הלוחם הגיבור. המלחמה היא ייעוד, יש בה קסם ופאר. למות בשדה הקרב זוהי משאת נפש. מול ההילה והקסם של הלוחמניות עומד חזון השלום של אבן עזרא היהודי. איש השלום הוא אפור, איש לא שר לו שירי הלל. להפך, הוא שנוא על כי הוא יהודי ועל כי הוא עושה כל שביכולתו כדי למנוע את המלחמה.

 

הבמאי והמעבד יורם פאלק מדגיש בגרסה שהוא מעלה בתיאטרון באר שבע את הצד היהודי של הפרשה. קהילת טולדו היא ציבור מלוכד ואוטונומי של יהודים שומרי מצוות, החי ברובע משלו, ה"חודריה". היחסים עם המלך והכנסייה רגישים ומורכבים, ומלווים בפחד מתמיד. דון יהודה אבן עזרא, נצר למשפחה יהודית מפוארת, הוא מעין חוזר בתשובה. מאז שהיה ילד חי כאנוס וכעת הוא משתוקק להגשים חלום: לחזור לחיות כיהודי שומר מצוות. צעד זה גורם לקרע עם בנו, שפונה לדרכים אחרות.

 

עוד מישראל, "רונדו" מאת עליזה עליון ישראלי בביצוע קבוצת התיאטרון הירושלמי. ההצגה תועלה בחלל יוצא דופן של מוזיאון אסירי המחתרות והיא מפגישה חבורה של ילידי תש"ח שלמעשה משקפת את המדינה עצמה. על הבמה ששימשה בעבר כחצר האכסניה לנשים צלייניות רוסיות ושינתה את ייעודה על ידי ממשלת המנדט הבריטי לבית סוהר מרכזי, ייאספו למפגש חד פעמי בני כיתה אחת מעיירת פיתוח, בני כיתתה של המחזאית, עליזה עליון ישראלי ילידת 1948. האירוע מזמין את הצופים לקחת חלק בריקוד המטורף של החיים - ריקוד הרונדו החוזר על עצמו כסמל הגיבוש והיחד, השמחה והעצמה. בריקוד זה כל הקלפים נטרפים, הכול צף ועולה. הרונדו יחשוף את הסודות החבויים עמוק מתחת למעטה ההצלחה, העושר והזיוף.

 

ועוד אורחים מפולין, מרוסיה ואחרים

 

התיאטרון הלאומי של ורשה, יתארח לראשונה בישראל  עם "קוסמוס", מחזה על פי ספרו האחרון של  וויטולד גומברוביץ` מגדולי הסופרים והמחזאים הפולנים שהיה מועמד לפרס נובל ובבימויו של יז`י יריצקי במאי נערץ בארצו ובעולם. תיאטרון זה הוא מהוותיקים בעולם והוא פועל משנת 1765.

 

"קוסמוס" הוא מחזה הכתוב בז`אנר הסיפור הבלשי, גומברוביץ` חוקר באמצעותו את נושא הפחד הקיומי המלווה את חייהם של בני אדם. הוא מתמקד בארעיות השפה ובהיות מושג "החופש" המצאה חסרת משמעות. עלילת המחזה עוסקת בשני אנשים הנפגשים באקראי בעיירת נופש בפולין. הם משתכנים בפנסיון משפחתי אך מוצאים עצמם מעורבים באירוע מקאברי בדרך לפנסיון וכן בהתרחשויות מוזרות בחיי המשפחה שהגיעו אליה

 

ואחרון חביב ומוכר - מרוסיה חוזר לפסטיבל תיאטרון ליצדיי שנוסד על ידי הליצן סלאבה פולונין, ומופעיו משלבים ליצנות רוסית, פנטומימה, קרב כריות בהשתתפות הקהל ועוד, וללא מלים. ליצדיי יעלה את "המשפחה", פורטרט של משפחה מטורפת עם אב שיכור, אם הריונית וילדים המאיימים להרביץ להוריהם על כישלונם כהורים.

 

בנוסף יארח הפסטיבל את מרתון מהמיטב של תספיס 12 הפסטיבל הבין לאומי ליוצרי המחר באמנויות הבמה בירושלים.



29/05/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. שגיאה
חובב תיאטרון , תל אביב (15/11/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע