סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: לילך גביש יותר ורוד או יותר ירוק?
 

 
 
הצבע שימש כנקודת המוצא לאמני פסטיבל המחול "אינטימדאנס"ודרכו הגיעו רובם לעבודות רב תחומיות


הזדהות עם צבע
 
משיחה עם סמדר יערון ושלומי ביטון, שניים מהיוצרים ועם נאווה צוקרמן, מייסדת אינטימדאנס ואחת משני המנהלים האמנותיים יחד עם אריאל אשבל, עולה שמחול בהקשר רב תחומי הוא הקו המוביל את הפסטיבל ליצירות מחול קצרות שיתקיים השבוע בתיאטרון תמונע זו השנה השמינית.
 
השנה נבחר לפסטיבל נושא מופשט, הצבעים: ורוד וירוק. כל יוצר הוזמן לבחור צבע באופן אינטואיטיבי ולצאת בעקבותיו לתהליך יצירתי, מתוך רצון לאפשר ליוצרים ולקהל מבט מרענן על מושגים כ"תנועה", "מחול", "קומפוזיציה" ו"הופעה".
 
נאוה צוקרמן, מספרת על הבחירה בנושא: "לאורך השנים חיפשתי נושאים וגירויים מעולם התוכן, דוגמת בית, בושה והשנה חשבתי לתת גירוי מופשט ואריאל אשבל, יוצר עצמאי שהצטרף אלי לפני שנים, כשהיה בן 18 הביא את רעיון הצבע, והלכתי לזה מהיסטוריה של תוכן, להביא משהו מופשט ולראות מה זה עושה לאמנים. כבר בפגישות הראשונות הם קבעו `אני ירוק`, `אני ורוד` ושאלתי `מה זה?` התשובות היו `אני יודע, אני ירוק`, או  `אני הולך לסטודיו`. הייתה הזדהות עם הצבע".
 
הפסטיבל מאכלס עשרה יוצרים חלקם צעירים וחלקם ותיקים מאוד, לא כולם מזוהים מיידית עם עולם המחול, שיציגו עבודות קצרות הנושקות למגוון תחומי יצירה. "במיוחד בפסטיבל הזה אני מנסה לפתוח חלון לעוד דיסציפלינות", אומרת צוקרמן, "כמו מיכל אופנהיים שבאה מעולם המוזיקה וכל כך הרבה שנים הדיסציפלינה שלה נושקת למחול וכשנוגעים בזה – עולם המחול נפתח. מאיה וינברג ושרון צוקרמן, שהן לחלוטין מעולם המחול ועבודת סטודיו אינסופית הובילה אותן לגעת באמנות הפלסטית (יחד עם היוצרת הפלסטית קרן אידה נתן ושני גרנות, בהתאמה), ועדיין הכל מחול. שייך לעולם התנועה. זה מעניין גם להסתכל איך הצרכים של היוצרים משתנים כשנמצאים שנים בדיסציפלינה של מחול או בדיסציפלינה יצירתית אחרת שמתחברת למחול. כמעט כל עבודה נמתחת מעבר למה שנקרא מחול – אביזר, טקסט, היוצרים לא ניסו להיות בינתחומיים, זה באמת קרה להם".
 
תקציב המחול כפיל ורוד 
  
שלומי ביטון, יופיע עם העבודה `עשיר ושמח בחלקו`. "זו עבודה עלי ועל חיי היום יומיים שלי", הוא אומר ומסביר: "אני הכוריאוגרף, כתבתי את המוזיקה, המילים ואת הוידאו, שעוד לא הספקתי לעשות. זה סוג העבודה שלי, אנחנו עושים הכל". ביטון, בן ה- 29 יופיע בפעם השנייה באינטימדאנס. הוא מתגורר בעכו ומתמודד עם קשיים שכל יוצר צעיר נקל בהם. "בתמונה לתוכנייה שמתי שטר של 1 דולר והוספתי לו 6 אפסים שיהפוך למיליון", אקט שבהחלט מסביר את הקושי המרכזי. העבודה שאני יוצר היא על העשייה שלי במילים ובתנועה, אני מעביר את המלחמה היומיומית שלי לשרוד בתחום הזה. אני אומר שם כל כך הרבה. זה הבסיס של העבודה". במהלך המופע ביטון רוקד ומסביר את הפוזיציות סימולטנית, בטקסט מדויק שמתאר את התנועה והטיימינג שלה.
 
"המציאות שלי מלווה אותי לבמה", הוא אומר, "אני יושב פה בתקציב מזערי והדברים קורים ולוקחים זמן. אני יושב וכותב מוזיקה, עורך אותה מחדש וצריך להחזיר תשובות לאחרים, להגיש בקשות ולשלם לרקדניות, ליצור את העבודה ולסיים את העבודה הזו, ההופעה בשבוע הבא. רותייה וחמד (שתי המזכירות הבדיוניות והמסורות שביצירה) נמצאות להזכיר לי שאני אספיק. זו המציאות שאני חיי בה, ומעודדים אותי, ואני נופל וקם, אני נזכר מה הכי חשוב במחול ותנועה, ואז בעצם הכי חשוב לי להסביר את המציאות שלי", הוא אומר, ובדיוק כשם שהוא מביא את חייו אל הבמה, הוא מביא את היצירה אל השיחה בינינו: "`אבל תיזכרו, דמיינו, פה יש שמיים, פה יש ספסל ארוך, פה שני ילדים רצים, אלו (רותייה וחמד) שתי מורידות לחצים ואל תחשבו על פיל ורוד`. פיל ורוד זה תקציב המחול, שלא קיים, הוא כמו ממותה, וזה מסתיים בשתיים וחצי דקות. אני בתוכנית הוורודה. זו ההתבוננות האופטימית שלי יהיה בסדר, נעשה מיליונים, אולי לא בתחום המחול. `ותודה ללהקת בת שבע`. זהו רק זה".
 
זו מחאה? אני שואלת. "זאת לא מחאה ורודה, זו חשיפה. יש בזה המון חריפות, אבל זו המציאות שלי. אני משתף אתכם, אז בטח תזדעזעו שתשמעו את האמת, אבל זו לא מחאה. אני לא הולך עם שלטים להפגין מול משרדים", הוא מסכם. 
  
עבודה פסיכו-פיזית
 
סמדר יערון, שנמצאת כעת בעיצומן של ההכנות לפסטיבל מסרחיד, פסטיבל הצגות היחיד בערבית במרכז לתיאטרון עכו, ושוקדת על הקמת החממה למחול בעכו, תציג את העבודה `מות הדרוויש` בתכנית הירוקה. "זו עבודה קצרה שאני עושה בעיקר עם חייל צעצוע שמתנייע על בטריות ועם עוד צעצועים, אבל בעיקר איתו", היא מספרת, "זה חייל ירוק שמצאתי בתחנה המרכזית החדשה ובחנות שמוכרים אותם שמו אותו בחוץ זוחל על ארבע עם רובה, יורה ואומר: `Fire! Fire! Don’t shoot! Don’t resist!`, ראיתי אותו זוחל, קניתי אותו והתחלתי לעבוד איתו והעבודה מאוד התאימה לאינטימדאנס. השם של העבודה נובע באופן ישיר מזה שאני מבצעת שם את הסיבוב הסופי, הווירלינג, אני עוסקת בזה כבר הרבה שנים ועושה שם את הבסיס של המחול הסופי. הם נקראים הדרווישים המחוללים ומזה בא השם. באינטראקציה בין הדרוויש לבין צעצועי המלחמה יש מוות, משם נגזר השם".
 
יערון שממשיכה להופיע עם `בוערת` ולאחרונה הופיעה עם `משאלה מכוכב` בביאנלה למחול בוונציה, פחות מזוהה עם מחול, אך נושקת לתחום בשורש עבודתה, "העבודה שאנחנו עושים בתיאטרון בעכו היא מאוד פסיכו פיזית", היא מספרת "למדתי בוטו וכמו הרבה ילדות טובות למדתי בלט מודרני. הגעתי לתיאטרון דרך מוזיקה, מחול ותנועה, ולא מטקסט ומתיאטרון. זה משהו שהוא חלק אימננטי בעבודה שלי. המחול והתיאטרון כל כך מחוברים ונושקים אחד לשני".


22/06/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע