המחזאית, המשוררת והשחקנית עליזה עליון ישראלי נפטרה בשבת, 20 באוקטובר 2008 לאחר מאבק ממשוך במחלת הסרטן. עליון ישראלי הייתה בת 60 במותה והותירה אחריה בעל, אמנון ובן, ישי.

 עליון ישראלי הייתה ממייסדות קבוצת התיאטרון הירושלמי, שבה יצרה וכתבה את רוב המחזות שלה. עליון ישראלי גדלה באשקלון. במהלך שירותה הצבאי בירוחם ולאחר מכן לאורך שנים בהן גרה בעירות פיתוח, התעצבה תפיסת עולמה זו השפיעה רבות על הכתיבה שלה שהתאפיינה בפיוטיות ובאהבת אדם.
 
מיום ייסודה של קבוצת התיאטרון הירושלמי שמה לעצמה עליון ישראלי ביחד עם חברותיה גבריאלה לב, רות וידר מגן וג`ויס מילר מטרה ליצור תיאטרון המושפע מהמקורות היהודיים ולחבר בין שפת התיאטרון המודרני –מערבי לשפת המדרש היהודית העתיקה. יחד עם חברותיה נלחמה בכל גוף ממסדי, בדעת הקהל שבתחילת הדרך היה לה קשה לקבל את החומרים והצליחה להוביל את קבוצת התיאטרון הירושלמי שהייתה עבורה מפעל חיים, למקום בו התיאטרון מופיע רבות ברחבי הארץ והעולם ומקבל הכרה רבה מכל גוף ממסדי. עליון ישראלי הייתה המחזאית של התיאטרון והצליחה לתת ביטוי לצלילים ולשפה המיוחדת בה התיאטרון יוצר.
 
ביוני האחרון עלה המחזה שלה "רונדו" במסגרת פסטיבל ישראל וזכה לתשבוחות. "רונדו" היה מין החשובים במחזותיה ונכתב במשך 20 שנה. המחזה עסק בחבורה של אנשים ילידי הארץ שנפגשים על חוף הים לאחר 30 שנה שלא התראו וסיפור חייהם הוא גם סיפורה של המדינה. בין מחזותיה:  "אנשים רכים", "עיר כמו אגדה", "מהומה בארץ המילים", "מעשה ברוריא", "אלף אסתר והסתר", "אפילו הציפורים", "על מיטה ומיתות", "גיסתי ואני", "השביתה הגדולה", "שיח היסמין", "שרה TAKE-2 ", "סוטה", "תפילות פשוטות", "רונדו".  בחלק מהמחזות גם שיחקה.
 
עליון ישראלי זכתה בשיתוף עם התיאטרון בפרסים רבים. בהם: פרס מטעם אונסקו ליום האישה הבין לאומי, פרס פסטיבל עכו, ציון לשבח פסטיבל אדינבורו, פרס מרגלית, פרס פסטיבל הארץ המובטחת לודז`. 
 
היא הייתה בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, הייתה שותפה להקמת להקת "לה מאמא" בישראל וכן שיחקה בה. לימדה באוניברסיטה העברית, בבית הספר לתיאטרון חזותי ובמכללת אמונה. 
 
הלוויה התקיימה ביום ראשן, 21 בספטמבר  2008 בהר המנוחות גבעת שאול ירושלים. יושבים שבעה: רח` אשיפא 15 בית צפאפא, ירושלים.