סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן בלט מריבור - רקויאם לשני כסאות
 

 
 
צבי גורן ממליץ לגלות כוריאוגרף וזוג רקדנים מרתקים מסלובניה בשתי יצירות מחול מקוריות. הערב ב"תל-אביב דאנס"


כוריאוגרפיה של מערכת העצבים
 
שתי היצירות שהועלו על ידי בלט מריבור מסלובניה בביקורה הרביעי בארץ הן ההפתעה הגדולה הראשונה מחו"ל שמצאתי בפסטיבל תל אביב דאנס 2008. רף הציפיות הגבוה שהוצב על ידי הפרסומים המקדימים אכזב אותי בהופעות הקודמות, גם אם כמעט בכולן בלטה היכולת המצוינת של הרקדנים והרקדניות בכוריאוגרפיות קצרות ללהקות גדולות. האתגר של יצירה לרקדן סולו או של דואט לשני רקדנים רק הציץ מעת לעת מבעד למכלול.
 
והנה הופעה שיש בה שתי יצירות   הסולו "רקויאם לשני כסאות" והדואט "דז`ה וו", שניהם  של הכוריאוגרף אדוארד קלוג. קלוג,  יליד רומניה, קבע את ביתו האמנותי במריבור, סלובניה, תחילה כרקדן מוביל ואחר כך כמנהל קבוצת הבלט של התיאטרון הלאומי שם. את הרקויאם, שיצר קלוג לצלילי יצירתו הגדולה של מוצרט, וכמחווה וציון 250 שנה למותו, רקד קריסטיאן גוארמאצ`י.  רקד זאת מילה ממעיטה במידה רבה, כי כן אחד הדברים שבלטו לכל אורכו של המחול הייתה המחויבות המוחלטת של הרקדן לתנועה שכמו באה מתוך גופו הדומם ונבלעה לתוכו בסוף.
 
המחול מתקיים בתוך זירה דמוית זירת איגרוף, שני כסאות בשתי הפינות. אך רק איש אחד ניצב בה, גופו מתחיל לנוע באיטיות כמטוטלת שעון שצוברת תנופה, ומשם הכל פתוח. המבט אל רצפת הזירה מעיד אולי על קינה על היריב שאיננו, אולי על עינוג הניצחון. שלושה סיבובים, תנופת זרועות ורגליים, ולפתע שמלה אדומה. דם היריב שנספג, אולי. כל אלה אסוציאציות אישיות שלי. אבל הן תולדה של מה שהתרחש, על מה שהרקדן הנהדר עשה שם, לוכד אותי בכישוף של מחול עמוק המחייב התבוננות אישית שלי פנימה כצופה. לתוך היצירה המרתקת של קלוג, ואחר כך אל תוך התגובה האישית שלי.
 
מה עוד אפשר לבקש, שאלתי את עצמי לאחר ההפסקה לפני שהמסך נפתח על הדואט שקלוג יצר לרגל ההופעה כאן, ושמו “דז`ה וו”  ובו הוא יצר רטרוספקטיבה המציינת את שנות עבודתו עם גוארמאצ`י, מאז שנת 2000, "מסע בעקבות הרגעים המיוחדים של שניהם על הבמה, החוויה של שנת עבודתם המשותפת", כדברי עלון התכנייה.
 
מבחינתי כצופה,  הדואט הנהדר שקלוג וגוארמאצ`י רקדו, היה מסע אחר לחלוטין. תמונה ראשונה הייתה כמחול מדויק מאוד של שתי בובות מכניות שמעת לעת מבליחה בתנועתם אנושיות נרמזת. בתמונה השנייה הם כבר נראו יותר כחייזרים המנסים להיות כבני האדם, ובתמונה השלישית הם היו זוג אוהבים, שהקשר הנפשי ביניהם נלכד ברשת השיגרה המכנית. ושוב, אני מעריך שזו הפרשנות שלי.
 
ולא פחות מכך גם התחושה שליוותה אותי מתחילת הדואט האישי הזה, נוכח התנועה הנשברת בפרקי הגוף, האיברים, כפות הידיים, האצבעות (שאגב כך הזכירה-האירה עבורי יצירות של הרקדן-כוריאוגרף הישראלי שלומי ביטון) היא למעשה כוריאוגרפיה של מערכת העצבים, זו שמפעילה את השרירים, את הדיוק, את הרעיונות ואת הרגשות, מעצבת אותם ויוצרת עמם את הדימוי הכוריאוגרפי המיוחד של הקשר האישי והאמנותי בין כוריאוגרף לרקדן, בין חברים, בין אוהבים.
 
זה היה ערב מפתיע בעוצמתו המחולית, ואני ממליץ בכל לב לראותו הערב בסוזן דלל. 

למועדי מופעים >

10/11/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. אהבתי את האנושיות הנרמזת
yudi , פה (11/11/2008)
1. bad bad bad
דנה , (10/11/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע