סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: לילך גביש קאמרי בינלאומי
 

 
 
נחמד להכיר אנשים מכל העולם. ולשמוע איך הם תופסים את ישראל. דבר ראשון הם המומים מהבניין של הקאמרי ולא מבינים איך בארץ מדברית יש בניין שמאכלס ערב ערב חמישה אולמות ומקיים כ-2,100 הצגות בשנה" (נועם שמואל)
תיאטרון הקאמרי מרחיב את פעילותו לזירה הבינלאומית - שיחה עם נעם סמל ונועם שמואל


"הרבה מאוד תיאטרונים רוצים להגיע לכאן"
 
 16 להקות תיאטרון מובילות ומוכרות מרחבי העולם מתארחות השנה (פברואר – דצמבר 2009) בתיאטרון הקאמרי במסגרת פסטיבל התיאטרון הבינלאומי שנוסד השנה כחלק מחגיגות המאה לתל-אביב. "אחת לחודש מגיעה במסגרת הפסטיבל להקה משובחת, שמבוימת על ידי טובי הבמאים בעולם. בינתיים הגיעו ההפקות `אופרה בגרוש` של הברלין אנסמבל, התיאטרון המלכותי הנורבגי, ויגיעו תיאטרון האומות של מוסקבה ותיאטרונים נוספים", אומר נעם סמל, מנכ"ל התיאטרון.
 
קיום פסטיבל בינלאומי הוא שלב נוסף בהצבתו  של תיאטרון הקאמרי על מפת התיאטרונים הבינלאומיים, מגמה  שאליה אפשר לצרף  גם את  התקבלותו של התיאטרון כחבר ב- ETC – ארגון תיאטרון אירופי.
 
צוות הפסטיבל מורכב מסמל עצמו, מעמרי ניצן, המנהל האמנותי של התיאטרון, מנועם שמואל, העוזר האמנותי שלו ומיפעת טובי, האחראית על הקשרים הבינלאומיים.  "קיבלנו המלצות משגרירויות, ממקצוענים ומחברים, אומר סמל, "הקו המשותף הוא משובחוּת. מיטב תיאטרוני העולם, שקרובים אלינו מבחינה תרבותית ופיזית, יגיעו לפסטיבל. ההצגות הן בסגנונות שונים, עם תפיסות תיאטרון שונות החל מתפיסות אוונגרדיות ועד למיינסטרים. כולל קלאסיקות גדולות של המאה ה- 19 וה-20".
 
ההפקה הקרובה שתגיע היא "המלט" של תיאטרון מנופורטס מליטא. "המלט הזה הוא כמו טיול למטיבי לכת", אומר נועם שמואל, שמשמש כיועץ ומתאם אמנותי לפסטיבל (שמואל הוא בוגר גלי צה"ל והדרמה סנטר בלונדון, בית הספר שבו למד גם עמרי ניצן), "אנחנו עומדים לפני המלט שצריך עבורו המון סבלנות, עם קצב מסוים של הצגה". מתברר שאיתי טיראן, שקנה לעצמו מקום של כבוד בתיאטרון הישראלי בתפקיד המלט בבימויו של עומרי ניצן, מכין כבר את השאלות לקולגה הליטאי שלו ויראיין אותו על משקל “המלט מראיין את המלט”.
 
"לא כולם יתחברו לכל התוכן של כל הפסטיבל, אך דאגנו שיהיה תוכן מגוון – גם  הצגות יותר קלילות.  הדבר היחידי שמשותף לכולם הוא מצוינות אמנותית" אומר שמואל. "במשך חצי שנה ויותר חיפשנו בכל מקום בעולם, באמצעות חברים, ביקורות באינטרנט וריגול תעשייתי, מה קורה במדינות אחרות איזה תיאטראות, יוצרים ויצירות מובילים". "זו הפעם הראשונה שהפסטיבל מתקיים והיינו צריכים לבסס את מעמדנו", אומר שמואל,"הסתבר שהרבה מאוד תיאטרונים רוצים להגיע לכאן וקיבלנו עשרות הצעות. במרתפי הקאמרי יש שבעה ארגזים עמוסים ב- DVD ובתמונות של הפקות שנשלחו אלינו. ישבנו וצפינו ואחרי התייעצות, בררנו איזה חומרים יתאימו לכאן". 
  
החלום: האיחוד האירופי
 
"נחמד להכיר אנשים מכל העולם. ולשמוע איך הם תופסים את ישראל", מוסיף שמואל ומשתף, "דבר ראשון הם המומים מהבניין של הקאמרי ולא מבינים איך בארץ מדברית יש בניין שמאכלס ערב ערב חמישה אולמות ומקיים כ-2,100 הצגות בשנה. זו שיטה שונה מבחו"ל, של רפרטואר מצטבר והעניין הזה מאוד מרשים אותם.
 
"האורחים בדרך כלל בשוק מבחינת לוח ההצגות שלנו. הם רגילים למופע או שניים בערב. זה משהו שכמעט ואין לו תקדים בקנה מידה עולמי. יש מעט מקומות כאלו, הנשיונל בלונדון מעט דומה, אבל שם ההפקות עולות בתקופה תחומה. אני סבור שזה עניין של אופי של קהל. כשהקהל שלנו שומע על הצגה חדשה הוא לא נוהר אליה, ולעתים רק אחרי שנה וחצי אנשים באים ורואים.
 
"היו שתי קבוצות, `מקבת` של התיאטרון הפולני וקרקס הפלאים מצרפת, שניצלו את זה שהיו בארץ ועברו להופיע ברמאללה ובחברון. הם ראו בזה סוג של שליחות. קרקס הפלאים נוצר בעקבות ביקור בעזה ב- 2005 והיה רגע מרגש בסיום ההצגה אצלנו, שבו הם סיפרו איך הם עומדים ביחד על במה אחת, דבר שלא היה אפשרי 200 שנה קודם לכן בין צרפת וגרמניה והם איחלו לנו שנהיה יחד על במה אחת עם הפלסטינים".
 
כאמור, לאחרונה התקבל התיאטרון כחבר בETC – ארגון המאחד בתוכו כ- 40 תיאטרונים מרחבי אירופה.
 
"אנחנו אחד התיאטרונים המובילים שהצטרפו לארגון", אומר סמל שקידם את המהלך, "הקאמרי נחשב לאחד התיאטרונים הגדולים בעולם. יש לנו מיליון צופים בשנה ו- 40 אלף מינויים. מכירים אותנו. חנוך לוין ידוע כמי שהיה מחזאי בית שלנו, המחזות שלו דומיננטיים במיוחד בצרפת ובפולין – יודעים שהקריירה שלו הייתה רוב רובה בקאמרי. נוסף על כך, יש לנו היום נוכחות בינלאומית. רק ב-2009 היינו עם `המלט` בשנחאי, עם `הארץ המובטחת` בפריז, `פלונטר` בלונדון, ובאוקטובר נהיה עם `המלט` במוסקבה ועם `פלונטר` בפולין. הארגון מאפשר לנו לקיים שיתופי פעולה, השתלמויות וסדנאות עבור השחקנים והיוצרים שלנו".
 
 "אני מקווה שנצטרף לאיחוד האירופי בתחום התיאטרון לפחות", אומר נועם שמואל,  וכשאני מזכירה לו שאנחנו במזרח התיכון הוא אומר "זו לא כזו פנטזיה. אני סבור שזה תלוי במצב שלנו עם שכנינו. מותר לחלום".
 
"בשמונה וחצי בערב נגמרות הפרוטקציות"
 
סמל מדגיש כי הפסטיבל הבינלאומי הוא שלב נוסף בהתפתחות התיאטרון. "הפסטיבל מתקיים בד בבד עם הפעילות השוטפת של התיאטרון", הוא אומר, "הקהל שלנו בפסטיבל כל השנה. אנחנו מציגים בחמישה אולמות שמכילים יחד ב- 2,000 מקומות. במקביל אנחנו מריצים 30 הצגות שונות, 30 אירועים חד פעמיים מיוחדים ו- 30 הצגות קפה תיאטרון. התמהיל מורכב ממחזאות ישראלית מקורית, לצד קלאסיקה, מחזאות מודרנית עולמית, ויש גם מחזאות יהודית, אך בעיקר ישראלית".
 
כמי שמנצח על הארגון כמנכ"ל הוא אומר: "אני ועמרי ניצן עובדים יום ולילה. עמרי, כמנהל אמנותי וכבמאי, ואני מעורב בכל דבר. יש חלוקת תפקידים בינינו ואנחנו לא עושים חפיפות. הפסטיבל לדוגמה, זו החלטה משותפת, ובכלל, זה מין ניהול משותף. הפעילות של תיאטרון - שחקנים, עובדים, צוות טכני ומנהלים היא עבודה של כלים שלובים. אני לא מרגיש שאני מנהל אלא מתוך שלל תפקידים, זו חוליה מתוך שרשרת ותפקידי לפקח שכל החוליות תתפקדנה כראוי. צוות גדול שעובד 24 שעות ביממה. אנחנו זה גוף התוכן. אנחנו כל הזמן חושבים על יצירתיות והרחבת אופקים, אתה כל הזמן מחליט על סדרי עדיפויות.
 
"זו מדינה לא קלה וזה אתגר גדול מאוד ותענוג גדול. אין כמו לראות 1,000 איש יושבים בהצגה `כנר על הגג` ויוצאים נפעמים אחרי שלוש שעות. אין דבר יותר נפלא לראות קרוב ל- 2,000 איש מתכנסים ומתפצלים לחמישה אולמות שונים ויוצאים עם פנים מוארות או כבושות, עם רגשות. וזה מורכב מאוד, כי כל מה שקורה ב- 20:30 בערב, קורה כבר משעות הבוקר המוקדמות. הכל תולדה של תכנון – היום אנחנו מדברים על 2010-11 ופתאום זה קורם עור וגידים.
 
"אצלנו יש סיסמה `בשמונה וחצי בערב נגמרות כל הפרוטקציות`, נגמר כל מה שהיה, והישראלי שופט – ולא מעניין עבר או עתיד, אלא רק ההווה. הקהל שבא לקאמרי שופט אותנו על כל דבר לבוש של הסדרן, אם הכיסאות נוחים, אם ההצגה התחילה בזמן, נגמרה בזמן ואיך הבימוי והשחקנים. אנחנו כל הזמן בבדיקה. אני באופן אישי מקפיד להגיע לכל ערב".
 
"ולא דיברנו על הנשמה. תיאטרון הוא בזמן הווה, בניגוד לקולנוע וטלוויזיה, הוא חי ולכן זה נוגע מאוד. אמרו המלעיזים כי התיאטרון סיים את תפקידו, אבל התיאטרון חי בועט ותוסס. עובדה שאנשים לוקחים בייביסיטר ואוטובוס ובאים. התיאטרון הישראלי בכללותו חי תוסס ומעורר עניין בארץ ובעולם".
 
בנוגע להמשך הפסטיבל בשנים הבאות, עדיין שוררת אי ודאות. "אנחנו בעיצומו של הפסטיבל ולא בטוחים לגבי ההמשך. יש סיוע של בנק הפועלים, משרד החוץ, עיריית תל אביב וכמה גורמים פרטיים", אומר סמל ושמואל מוסיף: "אני מקווה שהפסטיבל הזה הוא התחלה של מסורת ארוכת שנים שתימשך בקאמרי ותשים אותנו כנקודת ציון. עד עכשיו היינו מבקרים בפסטיבלים והיינו רוצים שגם תל אביב תהפוך למוקד כזה. אף פעם לא היה לנו אירוע שהפוקוס שלו יהיה תיאטרון, גם לא פסטיבל ישראל בירושלים ששם דגש גם על אמנויות אחרות. לקח לנו 100 שנה. הגיע הזמן".

למועדי מופעים >

06/07/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע