סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: עמוס אורן "רוחל'ה מתחתנת" זכתה בפרס התאטרון
 

 
 
עמוס אורן מסכם את טקס פרסי התאטרון שאף גוף שידור לא טרח השנה לשדר


הזוכים והזוכות
 
ספק אם בעוד שנתיים-שלוש, או לבטח יותר, תיזכר "רוחל'ה מתחתנת" כהצגת מופת או כאבן דרך בתאטרון הישראלי, אולם בסוף השבוע האחרון היא חגגה את ניצחונה בטקס חלוקת פרס התאטרון לשנת 2010, כשבחלקה נפלו ארבעה מתוך 20 הפרסים שחולקו במעמד הסיכום של השנה בתאטרון גשר שביפו - על הצגת המחזה המקורי, פרס המחזאי (לסביון ליברכט), פרס השחקן ראשי (לששון גבאי) וכקינוח גם כהצגת השנה, פרס שהוענק השנה לראשונה להצגה המצטיינת בארבע הקטגוריות השונות להפקות.
 
ארבעה פרסים חשובים אלה מהווים הישג נאה במיוחד לתאטרון בית ליסין מתל אביב, שרק לפני שלוש שנים זכה בפרסים דומים עם הצגה ("אנדה") בנושא דומה (התמודדות הניצולים עם זכר השואה). הישגה של "רוחל'ה מתחתנת" גדול במיוחד, נוכח "ניצחונה" על "גטו" של התאטרון הקאמרי של תל אביב - גם יריב עיקש וגם הצגת שואה אולטימטיבית, טוטלית ומעוטרת בפרסים לרוב - שליקטה "רק" שלושה פרסים, בקטגוריות "נחשבות" פחות: פרס הבימוי (לעמרי ניצן ש"גבר" על ציפי פינס, מנכ"לית בית ליסין, שביימה את "רוחל'ה מתחתנת"), פרס שחקנית המישנה (לחני פירסטנברג, בדמות הבובה) ופרס עיצוב בתפאורה (לרוני תורן). 
 
ששון-גבאי-צילום-אליצור-ראוב.jpg
ששון גבאי, "רוחל'ה מתחתנת" (צילום: אליצור ראובן)


שני פרסים נוספים (ובסך הכל שישה) הוענקו להצגות של בית ליסין: שחקנית ראשית לתיקי דיין על גילום דמותה של לייטשה ב"מכולת" (הפקה משותפת עם התאטרון הקאמרי) ועבודת הכוריאוגרפיה לגלעד קמחי במחזמר "אביב מתעורר". גם הקאמרי יכול להתגאות בשישה פרסים, הארבעה לעיל וגם הצגת המחזה המתורגם ("מעגל הגיר הקווקזי", בבימוי אודי בן משה) והשחקנית המבטיחה (רות אסרסאי על גילום דמותה של מארי ב"וויצק"). אם כי היבול דל ומאכזב ל-27 מועמדויות.
 
זוכה בולט אחר היה תאטרון החאן הירושלמי, עם שלושה פרסים, כולם לזכות "הלילה השנים עשר" השקספירית: שחקן המשנה (ארז שפריר, כסר טובי בלץ'), עיצוב תלבושות (פולינה אדמוב) ומוזיקה (יוסף ברדנשווילי). גם התאטרון העירוני באר שבע יצא עם שלל נאה, של שני פרסים- על הצגת הקומדיה ("שחק אותה סם" בבימוי אילן אלדד) והשחקן המבטיח (אורן כהן שגילם את דמות בילי בביט ב"קן הקוקיה").
 
שלושה תאטרונים נוספים זכו בפרס אחד כל אחד - התאטרון העירוני חיפה בזכות המתרגם דורי פרנס על חלקו ב"מי דואג לילד"; תאטרון גשר בזכות מעצב התאורה אבי יונה (במבי) בואנו (בפעם המי יודע כמה, אולי משום כך לא טרח להגיע וגם לא לשלוח נציג מטעם) על חלקו ב"שש דמויות מחפשות מחבר"; ותאטרון היידישפיל, לראשונה בתולדותיו, על הצגת הבידור "ליכטיק ווי די שטערן" (כוכבים נוצצים) בבימויו של יצחק שאולי.
 
מה שהותיר רק שני תאטרונים מחוץ למעגל הזוכים: תאטרון הספריה ונציגתו השחקנית ליז רביאן, שלדעת רבים אמורה היתה להיכלל בקטגוריית השחקנית המבטיחה של השנה, ולא כשחקנית ראשית (לבטח לא על חשבונה של ייבגניה דודינה ותפקידה המופלא ב"מסילה לדמשק"); ותאטרון "הבימה" שהיו לו ארבע מועמדויות  בשלוש קטגוריות. ואפשר בהחלט להבין לנפשו של המנהל האמנותי אילן רונן שנעדר מהטקס (אם כי לא מהופעה בסרט הווידאו שהוקרן לרגל זכייתו של שחקן הקאמרי עודד תאומי בפרס על מפעל חיים). 


עודד תאומי (צילום: ז'ראר אלון)


השיטה דאשתקד

 
גם לטעמי, האקדמיה (שהחתום מעלה, גילוי נאות, נימנה על 40 חבריה) כשלה במילוי תפקידה כשהשאירה את דודינה ונציגות נוספת של "מסילה לדמשק" ("הסתפקנו" רק במועמדותו של המחזאי הלל מיטלפונקט ) מחוץ לקטגוריות.
 
ובכלל, דומני שהשנה שעברה, בה כיהנו "מומחים", כעשרים אנשי מקצוע מתוך קרביו של התאטרון, כוועדת השיפוט, היתה הנכונה, המוצלחת וההוגנת ביותר. ולו רק מן הטעם שבחירותיה, שקיפחו ללא רחמים את התאטרונים הגדולים, הכעיסה וקוממה את התאטרונים התל אביבים. וחבל שבמקום לתת לשיטה דאשתקד הזדמנות של שנה-שנתיים נוספות, להכיר ולהודות בכך שאולי היתה לגדולים שנה חלשה, ולהמתין לתוצאות של הפעמים הבאות בתקווה ש"עיוותים" כביכול יתיישרו, מיהרו להחזיר את האקדמיה, אמנם במתכונת מוצמצמת בהרבה מן העבר.
 
כמו בשיטת הקיזוז בכדורגל, שגם היא הקימה לה אויבים לא מעט, אולם הוגיה התעקשו לתת לה זמן, כך גם בהנהלת פרס התאטרון צריך להפנים, ששינויים צריך לעשות לאורך זמן, מתוך בחינה מעמיקה וצבירת נתונים, לא במחטפים ולא בזגזוג רעיוני, במיוחד כשהצגות התאטרון בארץ זוכות בדרך כלל לפרסים יומיומיים של אמון הקהל, שהוא העיקר. ועדיין, את הפרסים, שהם הכרה, הוקרה והערכה למצויינות של העוסקים במלאכת התאטרון, חייבים להעניק אנשי התאטרון לעצמם, ולא - במטותא ממני - אנשים מבחוץ.
 
בלי טלוויזיה   
 
כמעט באותו עניין הוא נושא צילום טקס חלוקת פרס התאטרון הישראלי על ידי ערוץ טלוויזיה כלשהו. במדינה שבה נספרים כארבעה מיליון צופי תאטרון מדי שנה, זו תעודת עניות למדיום שבונה לעצמו יקום של מציאות מקבילה, ומקדם תוכניות ריאליטי רדודות, אוויליות, לעוסות ומוכנות לבליעה להמונים, על חשבון כל אמנות איכותית אחרת.
 
אפשר שהנימוק מוצדק, אך מותר לצפות מערוצי הטלוויזיה (הממלכתי בעיקר, שמסובסד בכספי אגרה) יבואו לקראת ולא יגישו כתף קרה. שייאבקו ביחד עם התאטרון על הכרה, הפצה והנחלה, אלא אם הם פוחדים מכוחו. ואנחנו לא מתפלאים שטקס חלוקת פרסי התאטרון אינו זוכה לרייטינג גבוה, אם בכלל, מפני שבאופייה, אמנות התאטרון הישראלית אינה בת תחרות, כלל לא נמצאת על אותו מישור, עם הטלוויזיה. כואב, צובט בלב, משגע את ההגיון של העוסקים במלאכה, ממנהלי המוסדות ועד אחרון העובדים. אבל הם יכולים, בעצם חייבים, להתנחם במספרים של קוני הכרטיסים וצופי ההצגות. להם אין תחרות.
 
לפחות התאטרון, בניגוד למדורת ההבלים של הכדורגל הישראלי, שמפומפם בכל ערוץ, אינו בלוף. מצליח להחזיק את עצמו, לייצג בכבוד את ישראל בכל זירה ולהתמודד ברמה הגבוהה ביותר בסוגו, מה שאי אפשר להגיד על הכדורגל בפרט ועל הספורט במרביתו. ואני משוכנע שפרנסי התאטרון לא היו רוצים להתחלף עם בעלים ומנהלים של מועודני ספורט וקבוצות כדורגל (ותשאלו את נתן דטנר, מי שחצה השנה את הקווים מניהול תאטרון באר שבע לניהול הפועל רמת גן, שיורדת תחתיו ליגה...). נכון, זה מטריד, לא הוגן, לא שיוויוני ומאוד מקומם, אבל צריך לשמש כגורם מדרבן לעשייה תאטרונית טובה עוד יותר. ולצפצף על הטלוויזיה.
 
כמובן עם סיוע ממסדי-ממלכתי, כפי שהקפיד לבקש עודד תאומי בדברי התודה שלו על הפרס שקיבל, וכפי שהסכימה אתו לימור לבנת, שרת התרבות והספורט, בדברים שנשאה קודם הכתרת הצגת השנה. היא בניגוד לאחד הדוברים הקודמים, ראש העיר תל אביב רון חולדאי, היתה קשובה לדוברים. הוא התעלם מאמירות קודמות ומקריאות בינים שנשמעו במהלך נאומו, בדבר הצורך בהקמת בית של קבע ליידישפיל. אצל צ'יץ' זה לא היה קורה.
 
את הטקס, שביים השחקן משה בקר והפיק חיים סלע, הנחה ירון ברובינסקי, שחקן התאטרון העירוני באר שבע. ואפשר שאם היה מצולם לטלוויזיה, הוא היה פחות משפחתי ואינטימי, ודברי התודה של הזוכים הנרגשים היו קצרים יותר או נקטעים באכזריות על ידי השעון. ואולי טוב שכך..

 

רשימת הזוכים:

 

1. הצגת המחזה המקורי הטוב של השנה:

   רוחל'ה מתחתנת- תאטרון בית ליסין


2. הצגת המחזה המתורגם הטוב של השנה:

 מעגל הגיר הקווקזי- התאטרון הקאמרי של תל- אביב


3. הצגת הקומדיה הטובה של השנה:

  שחק אותה סם- תאטרון באר- שבע


4. הצגת הבידורשל השנה:

  ליכטיק ווי די שטערן- כוכבים נוצצים- תאטרון היידישפיל


5. ההופעה הטובה ביותר שלשחקן בתפקיד ראשי:

  ששון גבאי- שלוימה- רוחל'ה מתחתנת- תאטרון בית ליסין

 

6. ההופעה הטובה ביותר שלשחקנית בתפקיד ראשי:

   תיקי דיין- לייטשה- מכולת- תאטרון בית ליסין והתאטרון הקאמרי


7. ההופעה הטובה ביותר של שחקן בתפקיד משנה:

   ארז שפריר- סר טובי בלץ'- הלילה השנים עשר- תאטרון באר- שבע

 

8. ההופעה הטובה ביותר של שחקנית בתפקיד משנה:

   חני פירסטנברג- הבובה- גטו- התאטרון הקאמרי של תל- אביב

 

9. במאי השנה:

   עמרי ניצן- גטו- התאטרון הקאמרי של- אביב


10. מחזאי השנה:

1. סביון ליברכט- רוחל'ה מתחתנת- תאטרון בית ליסין


11. מתרגם השנה:

     דורי פרנס- מי דואג לילד- תאטרון עירוני חיפה


12. עיצוב תפאורההטוב של השנה:

      רוני תורן- גטו- התאטרון הקאמרי של תל- אביב


13. עיצוב תלבושות הטוב של השנה:

     פולינה אדמוב- הלילה השנים עשר- תאטרון החאן


14. עיצוב תאורההטוב של השנה:

    אבי יונה (במבי)- שש דמויות מחפשות מחבר- תאטרון גשר


15. יוצר בתחום המוזיקה לתאטרון:

   יוסף ברדנשווילי- הלילה השנים עשר- תאטרון החאן


16. עבודת הכוריאוגרפיה הטובה של השנה:

   גלעד קמחי- אביב מתעורר- תאטרון בית ליסין

 

17. השחקן המבטיח של השנה:

   אורן כהן- בילי בביט- קן הקוקייה- תאטרון באר- שבע

 

18.  השחקנית המבטיחה של השנה:

  רות אסרסאי- מארי- וויצק- התאטרון הקאמרי של תל- אביב

 

 הצגת השנה:

רוחל'ה מתחתנת- תאטרון בית ליסין

 

 



15/05/2011   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (5 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
5. ל 3
מישהי , (18/05/2011)
4. הכי מחדל,גטו!!!היא הצגת השנה הראויה ביותר
רויטל , (16/05/2011) (לת)
3. ליבית, תרגיעי!
מישהו , (15/05/2011)
2. ליז רביאן
רוני , (15/05/2011)
1. עוד מחדל
ליבית , (15/05/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע