סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: צבי גורן נורה – הטבע האנושי
 

 
 

הגרסה של אינגמר ברגמן למחזה של איבסן, המועלית בתאטרון באר שבע מסירה מעליו את קורי הזמן



החיים אינם סיפור אגדה
 
זה אולי לא נכון מבחינה פוליטית, אבל נורה, בהצגה החדשה של תאטרון באר שבע, וכפי שמגלמת אותה בשכנוע רב אביטל פסטרנק היא בחלק הראשון אישה קפריזית, מפונקת, חסרת אחריות ופלרטטנית, ולא כל כך סימפטית – אלא אם כן אתם אוהבים בובות וצעצועים. לפחות עד שמתברר כי דאגתה לחיי בעלה גררה אותה בעבר להרפתקה שיש בה מעשה פלילי.
 
חשיפת הפרשה מעירה אותה מהאשליה כי  המציאות והחיים הם בסך הכל סיפור אגדה על פיה טובה ונסיך על סוס לבן. ברגע ההתפכחות, ומשם עד לסיום, משתנה גוון משחקה המעולה של פסטרנק. הקלילות והזוהר של הבובה מתקדרים, אישיותה הכבויה נדלקת, ופניה מספרות את המתחולל בתוכה, את הספקות ואת התובנות, ואת הנחישות השקטה לקום ולעזוב בעל, בית ובת.
 
המחזה הקלאסי, בשמו המקורי "בית הבובות",  מאת הנריק איבסן הנורווגי, הועלה לראשונה ב-1879 ונחשב לאבי המחזאות הריאליסטית של הדרמה במאה ה-20. הוא גם נחשב על ידי ארגוני נשים כמטיף לטובת העניין שלשמו פעלו. איבסן התכחש לכך. הוא כתב מחזה בעקבות פרשיית גירושיה של ידידתו לאורה קילר, לאחר שהתגלה כי לוותה כסף בלי ידיעת בעלה.
 
איבסן כתב את המחזה בעקבות אשפוזה של קילר כחולת נפש, אך המציאות הייתה בסופו של דבר שונה מכפי שכתב במחזה. שנתיים אחרי האשפוז, שהיה לפי דרישתו, חזר בו בעלה והחזיר אותה אליו ואל ילדיה, וקילר הפכה בעצמה לסופרת דנית חשובה.
 
גרסתו של הבמאי השבדי אינגמר ברגמן למחזה, שהועלתה לראשונה במינכן ב-1981, ואחר כך כששב לשבדיה ב-1989, נאמנה למקור יותר מכפי שנוטים לייחס לה, למרות שהוא ניפה מהטקסט קטעי דיאלוג "מיותרים" כדבריו, ויתר על כמה דמויות משנה, שינה סדר תמונות, והפיק גרסה קאמרית מחודדת ומואצת של המחזה. 


אמיר קריאף ואביטל פסטרנק, "נורה" (צילום: יוסי צבקר)


שני מוקדי עניין אפיינו את גרסתו של ברגמן – הרעיון שהמחזה עוסק בטבע האנושי, ולפיכך הדגיש את הצד הפסיכולוגי של הדמויות,  והטרגדיה של הבת (אחת במקום שניים או שלושה ילדים) שגן העדן המשפחתי מתמוטט מול עיניה.
 
שלא כב"תמונות מחיי נישואין" שלו, כאן ברגמן דווקא העלה לבמה את הבת בתמונת הפתיחה שהוסיף, שבה נורה מספרת לבתה סיפור אגדה עם סוף טוב, ובתמונת הסיום, כשהיא נותרת מאחור כאותה בובה שהייתה פעם אמה.
 
עלילת המחזה, בתזכורת קצרה, מתחילה בערב חג המולד כאשר טורוולד הלמר, בעלה של נורה, מתמנה למנהל בנק ומחליט לפטר את אחד העובדים, קרוגסטאד, בעל העבר מפוקפק.
 
האיש זה הוא גם מי שהלווה לנורה את הכסף, והוא מודע לכך שזייפה את חתימת אביה המת על שטר הערבות להלוואה. כדי להציל את משרתו הוא מאיים לחשוף את קלונה של נורה בפני בעלה.

טורוולד  מתייחס אל נורה כאל מושא חשק וכבובה שאמורה לעשות את "רצון הבעל". נורה נאחזת באמונה שבעלה יבין את פשר מעשיה, יסלח ואף ייטול על עצמו את האחריות להם. אבל כאשר העניינים החשאיים נחשפים הוא מכזיב את תקוותה, ולאחר סצינה של כמעט-אונס היא מבינה כי עליה לעזוב אותו ואת בתה.
 
בדרמה נוטלים חלק גם גב' לינדה,  ידידה ותיקה של נורה, שמתגייסת לעזרתה אצל קרוגסטאד, שבעבר היה מאהבה, וד"ר ראנק, רופא ערירי, ידיד משפחה, החולה במחלה ממארת, מאוהב בנורה ומתייחס אליה בהתאם כאל בובה.
 
לחיצה דרמטית מוגברת
 
הגרסה של הבמאי כפיר אזולאי הולכת בעקבות הגרסה של ברגמן החל מעיצוב הבמה, והתפאורה היפה של ערן עצמון הנאמנה למקור ואף יפה יותר בפשטותה: במה קטנה שעליה מתרחשת העלילה, במרכזה של הבמה הגדולה המוקפת בקירות גבוהים כחומות כלא שחורות. 


"נורה" (צילום: יוסי צבקר)

משני צדי הבמה הקטנה ניצבים כיסאות שעליהם יושבים – בדרך כלל – השחקנים שאינם משתתפים בפועל במתרחש על הבמה הקטנה. אבל בניגוד לגרסתו של ברגמן לפיה הם צופים אילמים במתרחש, אצל כפיר אזולאי הם "משחקים" כל הזמן.
 
בפועל הם גונבים את תשומת הלב בתנועה, בעישון סיגרים (שסירחונם מעיק על היושבים באולם), או בזמזומי טקסטים לא ברורים, ובסך הכל הם מפריעים לריכוז במתרחש אצל נורה – היחידה שאיננה משחקת מחוץ לבמה הקטנה.
 
יתר על כן, הם גם מוסיפים אפקטים "מפחידים-גורליים" של טריקת דלתות "סמויות" בקירות, המגבירים את הלחיצה הדרמטית המוגברת של הבימוי ואת המתח המלאכותי שיוצרת המוזיקה של יוסף ברדנשווילי. כשלעצמה זו מוזיקה מרשימה מאוד בגווניה הכהים – כמו התאורה המצוינת של תמר אור ואפילו הגוון השחור השליט בתלבושות של יהודית אהרון, אך היא היפוכו המוחלט של הטקסט הבהיר של איבסן-ברגמן בתרגומה הצלול של רבקה משולח, והתנועה הקלילה שעיצבה טליה בק
 


אמיר קריאף ואביטל פסטרנק, "נורה" (צילום: יוסי צבקר)

עם זאת עיקר הבימוי של כפיר אזולאי מתמקד בעיצוב מעניין של הדמויות, החל בנורה של אביטל פסטרנק המצוינת ולצידה אמיר קריאף כבעלה טורוולד. גם אצלו ניתן לחלק את עיצוב המשחק לשניים. בחלק הראשון קריאף מצליח לאזן את היחס החם והאוהב לכאורה של הבעל המשחק בבובתו, עם הענייניות והקפדנות שלו, והשמירה על עקרונותיו כמנהל הבנק.
 
בחלק השני קריאף חושף יסוד חייתי-פראי מאוד בדמותו של טורוולד, החל בלהטו הפיזי והמיני, דרך תדהמתו מסרבנותה החשודה של נורה למהלכיו, וכלה בהתפרצותו האלימה כשהוא מגלה את חטאה, ולאחר מכן כש"האסון" מגיע אל סופו הטוב. אבל רק בהמשך, בתמונת הסיום, נוכח מונולוג הפרידה של נורה,  טורוולד של קריאף הוא אנושי.
 
מיכל ויינברג מצוינת בתפקיד הידידה גב' לינדה, ובעיקר בתמונת הווידוי שלה אל אהבתה לקרוגסטאד. זוהר שטראוס מגלם אותו בשילוב טוב של ייאוש ואיום, ואפילו במינון מוגבר מכרגיל של הצד האנושי.
 
ולדימיר פרידמן כד"ר ראנק צעיר יותר מהמקובל, נוגע ללב ברגעי הווידוי על תשוקתו החשאית לנורה, על מחלתו ובעיקר בפרידתו ממנה ומטורוולד. ניקול פודבלני משלימה היטב את הצוות כבת-הבובה של נורה.
 
איבסן או ברגמן, “נורה" או "בית הבובות", "הטבע האנושי" או "פמיניזם ושחרור האישה" – ההצגה בתאטרון באר שבע מחזירה לבמה את אחד המחזות החשובים והמעניינים של הדרמה המודרנית. 


למועדי מופעים >

06/05/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. אזולאי בועל את פסטרנק באלימות
מיכל , תל אביב (12/01/2014)
2. הצגה טובה, משחק מעולה, מאוד נהנתי, ממליצה בחום
שוש , צפון (29/05/2012) (לת)
1. הצגה מצוינת. חבל באמת שמעשנים בה
עינב , (29/05/2012) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע