סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן מאמי - גרסת המחזמר
 

 
 
ל-"מאמי" של בית צבי ודניאל אפרת יש הרבה יותר בשר מאי פעם ועם זאת היא ידידותית למשתמש


בסיס למורשת רוק מקומית

בואו נשים בצד, לרגע, את ההיבטים החברתיים-פוליטיים של אופרת הרוק "מאמי". הם עדיין קיימים, מפעפעים מתחת לפני השטח, מרימים ראש ומצליפים מדי פעם, גם עשויים לאזכר ולאתגר ויכוחים ודיונים, אבל בינינו, באנו בשביל המוזיקה, ובעבור הדיאלוג עם הזיכרון שלנו מהגרסה הקלאסית ההיא, ב-1986.

כי אם יש משהו ש"מאמי" היא סימן טוב עבורו, זה תרבות הרוק הישראלית. וההידרשות אליה בשלישית, בתוך מחצית היובל (זכר להפקת "הבימה" מ-2002), היא אות לכך שיש לנו כבר בסיס למורשת רוק מקומית. האם זה הופך אותנו למדינת תרבות בריאה? בואו נאמין.

באופן מפתיע, דווקא ההפקה של בית צבי (עם תלמידי השנה השלישית, כחודשיים לפני סיום לימודיהם) -  שאי אפשר היה לבוא אליה בטענות לו היתה ניסיונית במובהק או מופרעת בעליל, בתוקף המנדט לכאורה שיש לבית ספר למשחק לנסות את תלמידיו, להטעימם במתודות ובגישות שונות ולהכשירם לקראת החיים האמיתיים בחוץ שאחרי הלימודים -  יצאה הכי ידידותית למשתמש שאני זוכר. אולי מפני שדניאל אפרת, הבמאי, הוא פריק של פורמט המיוזיקל ומומחה בהתהוות של מחזות זמר.

ההגדרה היא עדיין "אופרת רוק" (קביעה היסטורית שמן הסתם נועדה להרים את היצירה ממעמד "נחות" של מחזמר רוק) אבל אפרת שינה ועיבד את כוונות המקור של הלל מיטלפונקט והתאים אותן לדפוסים של מחזמר.

רוצה להגיד: לא על השירים והמוזיקה בלבד, והסתפקות באיורים סכמטיים של הדמויות, אלא עיבויין - אם בהגדרה מחדש של תפקידיהן הדרמטיים-משחקיים, אם בתוספות עיצוב ויזואליות מעולם המחזמר, ואם בהוספת תפקידים-דמויות חדשות (נשיות!) שלא היו קיימות במקור.

מאמי-ענק-1-צבקר.jpg
"מאמי", צילום: יוסי צבקר

ולמרות שאת מאמי גילמה (בהצגה שאני ראיתי) ניצן רנגיני הרזה בצורה מדאיגה, ל"מאמי" של בית צבי ודניאל אפרת יש הרבה יותר בשר מאי פעם בעבר.

התוספות עושות את ההבדל

יש בכך צדק והיגיון. כי מאמי הנוכחית היא גם שחקנית ולא רק זמרת (בין אם מגלמת אותה רנגיני ובין אם עושה זאת יפעת כהן), בניגוד למזי כהן הקלאסית ולאורית שחף (סולנית "היהודים") שנכנסה לנעליה בגרסת הבימה.

וכמותה-כמותן, גם שני מגלמי הדמויות העיקריים - בר פלד (בן דמותו של הסמל ניסים מלכה, זה שנפצע והפך לצמח זמן קצר לאחר הנישואין למאמי) ואמיר הלל שנושא בנטל העיתונאי פרדי מינץ, הפרופסור קופמאשין ודמויות אחרות (אלה שגילם אריה מוסקונה בהפקה "צוותא") - הם שחקנים מוכשרים ביותר וזמרים לא פחות טובים.

אבל כאמור, התוספות הן שעושות את ההבדל, כמו גם שינויי ניואנסים אחרים. אפרת הוסיף את ויויאן וסיגי, שכמעט ולא מזדהות בשמותיהן, אם כדי לעדן ולעגל את הזוויתיות הרוקית ולרכך את הגבריות הבוטה של המחזה, אם כדי להעשיר את העין בנוכחות נשית, להוסיף צבע וגם הומור מילולי ו-ויזואלי, אלמנטים מדוכאים בַּשחור-לבן של סיפור המעשה.

רנגיני וכהן מגלמות לסירוגין את מאמי ואת ויויאן, בעוד ירדן מרחבי (אותה ראיתי) ומונא חוה (המסקרנת) חולקות לסירוגין בתפקידיה של סיגי. ושתיהן הן גם זמרות  ליווי, גם סולניות ורקדניות, גם שושבינות, גם נערות מהגבעות ושאר פריטים חינניים בשואו שרקח אפרת. כנראה שאי אפשר לעמוד בפני הכישרון הנשי השופע של מחזור נ' (שהוליד את "שיקגו", "עלובי החיים" "שרה ברחובות" ועוד) וממציאים להן תפקידים.

מאמי-ענק-2-צבקר.jpg
"מאמי", צילום: יוסי צבקר

גם הנאמברים שהבנות משתתפות בהן הם מעמדים מחזמריים מובהקים, של תנועה וכוריאוגרפיה (עומר זמרי), של שימוש באביזרי תפאורה (זאב לוי), תלבושות מגוונות (לירון מינקין) ותאורה מחמיאה (דולב ציגל) ומרשימה (במיוחד במעמד "השדות האדומים"), ובעיקר של ניצול מקסימלי וחכם של הבמה הקטנה מאוד - שבנויה במספר מפלסים מדורגים, כשבריבוע הפנימי יושבת תזמורת של שישה (!) נגנים, וההתרחשות מתנהל סביבם - מאחוריהם, מצדדיהם ובעיקר מלפניהם.

ויש עוד טריק: זה שיתוף הפעולה המוזיקלי הרשמי והפומבי הראשון בין הבמאי דניאל אפרת לבין אביו, עובד אפרת, איש "הקליק" לשעבר ויד ימינה הנוכחי של חוה אלברשטיין, ששימש כמעבד וכמנהל המוזיקלי של "מאמי".
אפרת האבא, שעבר, ראה ושמע כבר משהו בחיים, משמר את האנרגיות הרוקיות שלתוכן יצקו יוסי מר חיים ואהוד בנאי את הלחנים שלהן. יותר מזה, ברוח הזמן והתקופה הוא מגוון ומתאים צבעים חדשים לנאמברים מוכרים.

כך "הכוח החדש" מודגש כהיפ-הופ, "המלחמה" נצבע בצבעי גוספל ול"שדות האדומים" מתגנב אלמנט אתני מובהק. לעומת זאת הוא יורד מהחיקוי האלביסי המוגזם ל"בתיה קלאסה". וגם מעגל פינות, מקציע חספוסים והופך את המוזיקה ואת הנגינה ליותר ידידותית, מיינסטרימית, שווה לכל נפש. מחזמרית. ועדיין, מרשימים לטעמי דווקא הקטעים האקוסטיים, שהם יותר מודגשים, יותר מלאי משמעות.

למרות שגם במושגים של בית צבי זו לא הפקה "מסחרית", ומשך הצגותיה מוגבל (מה-11 ביוני ועד ה-30 בחודש), אי אפשר שלא להמליץ על "מאמי" הנוכחית. בגישתה הרעננה היא קודם כל שיר הלל לרוק הישראלי בכלל וכבוד גדול ליצירה של מיטלפונקט, מר חיים ובנאי. על אף צניעותה היחסית (אולם בית צבי הקטן) היא בהחלט התמודדות מרשימה וחוויה מוזיקלית-תיאטרלית ראויה.

מאמי-ענק-3-צבקר.jpg
"מאמי", צילום: יוסי צבקר

הבנות מצוינות. לרנגיני נוכחות בעייתית אבל יש עוצמה וקול מעניין, צרוב בקצוות. להרגשתי, מאמי של כהן היא עסיסית, מלאה ומשכנעת יותר. הבנים, פלד והלל, מרשימים מאוד באיכויותיהם. וגם הנגנים - אמיר נויבך בגיטרה ובשירה (מתמודד בהצלחה עם זכרו של יוסי אלפנט בביצוע "הפאב הזה הוא גוטה-גוטה"), יוחאי פורטל בגיטרה, רז בליצבלאו בבס, אור כחלון בתופים, אופיר צנחני בכלי הקשה ועידו מנור בפסנתר -  מעולים.

ב-87' צוותא ניהלה מאבק, בסיוע אוהד של התקשורת, להמשיך את החיים של "מאמי" על הבמה. מסקרן אם דבר כזה יכול לקרות גם עתה. אבל לפני דיבורים על הארכת ימיה (או על העברה אפשרית לבמה מסחרית) קודם צריך קהל להצגות שנותרו, במהלך החודש. קודם לכבוש את רמת גן, אחר כך את תל אביב.

מאמי, אופרת רוק. בית צבי רמת גן. חמישי, 14 ביוני 2012


למועדי מופעים >

18/06/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. מאאאאאאמי
בום בום טח טח , (25/08/2012)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע