סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: יעקב בר-און אתה ראשון, יא צדי
 

 
 
"מדהים איך לאחר כל השנים כמעט שום דבר לא השתנה. תושבי השכונה ביפו של ההצגה שרויים במצוקת דיור קשה, כשרוצים לסלק אותם מהמקום. זאת תמיד אותה מצוקת מהגרים, רק שמוצאם משתנה עם השנים – תימנים, מרוקאים, רוסים, אתיופים. הכל חוזר על עצמו"
שיחת רוחב עם צדי צרפתי, 72, במאי "קזבלן", שתעלה בקאמרי, על 40 שנה של קריירה משוגעת


גם אם ירצה בכך, לא יוכל צדי צרפתי, במאי "קזבלן", המחזמר החדש שיעלה בחודש הבא על במת התיאטרון הקאמרי, לתקן את החמצת הנעורים שלו.

כשהועלה ב-1954 בתיאטרון הזה "קזבלן", הלהיט של יגאל מוסינזון, היה צרפתי, אז ילדון בן 13 וחצי, עסוק בחזרות על ההצגה "כטוב בעיניכם", ולא היה סיפק בידו לצפות במשחקו רב-העוצמה של יוסי ידין בתפקיד קאזה. "משהו לא משך אותי אז להצגה", הוא אומר, ומקצועית קרוב לוודאי שכעת הוא מצטער על כך.

כעבור תריסר שנים רשם במאזנו החמצה שנייה: ב-1966 נערך גיורא גודיק להעלאת "קזבלן" בבימויו של יואל זילברג. צרפתי היה בין השחקנים הצעירים שניגשו להיבחן לחבורת הברילנטינים, ה"שבאב" ביפו של פעם. זילברג, שהכירו מההצגה "הורים איומים" בתיאטרון דורות, שבה ביים אותו, קיבל אותו, אבל שתי חזרות הספיקו לצרפתי כדי לוותר על התענוג.

"היו לי בעיות בברכיים", נזכר צרפתי. "כשקרנדל דיל, הכוריאוגרף האמריקאי של המחזמר, העיר לי משהו על הריקוד שלי, הרגשתי שכל העניין לא בשבילי. הייתי אז בחור שמאוד-מאוד חיפש את עצמו ולא מרוצה ממה שעשה בתיאטרון. כל הזמן שאפתי ליותר. כשניגשתי לגודיק והודעתי לו שאני פורש, הוא עשה לי נו-נו-נו והזכיר שיש לי חוזה, אבל שיחרר אותי.

"כעבור שנים אחדות, כשהיה במשבר ואני כבר במאי, הוא שאל אם יאסוף קבוצת אמנים עולים מברית-המועצות, האם אוכל לעשות מזה הצגה. השבתי בחיוב, אבל כשבני אמדורסקי הציע לי לביים את 'הטוב, הרע והנערה', ברור מה העדפתי. חשבתי איך אאכזב שוב את גודיק. כשהשמעתי לו איזה תירוץ, הוא הגיב: 'טוב, יינגאלע (ילד), אין מה לעשות'. כשאמרתי לו שאני מצטער על מה שקרה, הוא אמר, 'אף פעם אל תצטער על מה שאתה לא עושה'".

כשהמחזמר רץ 606 פעם בלעדיך, לא אכלת את עצמך?

"למה לאכול את עצמי? הייתי עכבר תיאטרון שעבר מהצגה להצגה. למושגים של הצלחה מסחרית נחשפתי רק כשהתחלתי לביים בבידור".

וכשהמפיק מיקי פלד העלה ב-1989 את המחזמר "קזבלן"?

"את ההפקה הזאת ביים אורי פסטר, שוב עם יהורם גאון בתפקיד הראשי, ואילו יוסי ידין, קזבלן המקורי, שיחק את ג'וש, קצין המשטרה".

לא פנו אליך בהצעה לביים?

"כבר הייתי ידוע בתחום, אבל לא פנו אלי".

הצטערת?

"מאוד. אבל בוא נתקן: קינאתי. דברי גודיק לא להצטער על מה שלא עושים הידהדו בי, וזה די רודף אותי עד היום. כולנו מקנאים".

"מהשנייה הראשונה היה לי ברור שהיא תהיה רחל"


עמוס תמם ותמר שם-אור קזבלן (צילום: איציק בירן)


מה הנחה אותך בחיפוש אחר קאזה של שנות האלפיים?


"חיפשתי קאזה במלוא מובן המלה. לא רציתי בחור שישחק את התפקיד, אלא מישהו שמהרגע שיעלה לבמה, נאמין שהוא המרדן הזה, הסוחב איזשהו פצע בבטן, מרוקאי מלא בעיות שבמכת אגרוף מסוגל לחסל חבורת אנשים. בקיצור, מין גיבור זועם שכולם קצת פוחדים ממנו וגם מעריצים אותו.

"חיפשתי ופתאום נפלתי על עמוס תמם, שהיה אצלי באודישן כבר לפני שלוש-ארבע שנים, עוד בניסיון להעלות את המחזמר בהבימה, אבל לא הייתי סגור לגביו עד הסוף. המליצו לי על כל מיני זמרים נפלאים, אבל חיפשתי שחקן. הן לקאזה יש שלושה שירי סולו גג – 'יש מקום' ו'תרד ממני, קזבלן', כשב'כל הכבוד' הוא לא שר לגמרי לבד, והתפקיד ברובו משחקי. מהרגע הראשון בתחושת הבטן לא התלבטתי לגביו".

אם עמוס תמם לא היה מתפרסם בטלוויזיה, האם גם אז היה לו סיכוי לזכות בתפקיד?

"אין שום קשר. כשהוא הגיע להיבחן בקאמרי, אני לא בטוח שעמרי ניצן ונועם סמל, שניים שהמושג כוכב טלוויזיה לא עובד עליהם, זיהו אותו. עמוס רק מתחיל להיבנות ככוכב, ואני לא יודע אם הוא כבר מוכר כרטיסים".

יש דוגמה הפוכה: בתפקיד הנשי הראשי של רחל הימרת על תמר שם-אור, שעם כל גיחותיה למסך, עדיין לא מוכרת.

"כשתמר באה לאודישן, בחרתי בה מתוך 40 בנות, הגם שבכלל לא התפרסמה בטלוויזיה. שמעתי אותה שרה, ואני מודה שלא זכרתי את הפרצוף. מה שנשאר לי בזיכרון זה שהיא שרה מדהים; משהו שהרס אותי. מהשנייה הראשונה היה לי ברור שהיא תהיה רחל, עד כדי כך הייתי נעול עליה".

מה דרשת מהמנהל המוזיקלי שלכם, יוסי בן-נון?

"היה לי חשוב שיישאר ריח השירים מאז. לא לקחת אותם להיום. הרי גם ב'גברתי הנאווה' לא יעזו לקחת את השירים להיום, כך גם ב'כנר על הגג'. פה ושם יש איזו נגיעה עכשווית, אבל הרוח נשמרת. הקהל ישמע את השירים כפי שהוא מכיר אותם בהלחנתו של דובי זלצר. אנחנו נאמנים גם לטקסט של אז, חוץ מטיפול קוסמטי של שלומי מוסקוביץ', כדי שהשפה לא תישמע ארכאית".


קזבלן (צילום: איציק בירן)


באים ל"קזבלן", והמחאה החברתית מהקיץ הקודם מהדהדת מהבמה.


"מדהים איך לאחר כל השנים כמעט שום דבר לא השתנה. תושבי השכונה ביפו של ההצגה שרויים במצוקת דיור קשה, כשרוצים לסלק אותם מהמקום. זאת תמיד אותה מצוקת מהגרים, רק שמוצאם משתנה עם השנים – תימנים, מרוקאים, רוסים, אתיופים. הכל חוזר על עצמו".

איך מעבירים את זה לבמה?

"בקונספציה בימתית עכשווית, בעזרת תפאורה בהתאם של רוני תורן, אבל חס וחלילה לא להפוך את הסיפור למודרני. גם המשחק מאוד עכשווי, לא תיאטרלי מאוד כפי שהיה פעם".

אם אתה מזכיר משחק, מה לגבי ליהוקו של שלמה וישינסקי הוותיק כמר פלדמן הפולני, אביה של רחל?

"השתדלנו לשתף כמה שיותר שחקני הקאמרי. כמי שמאוד קשור לבתו, הזמרת דנה וישינסקי, נראה היה שהוא יזדהה עם תפקיד של אב לבת. וגם אם זה לא קשור, הוא הופיע בתפקיד קטן בסרט 'קזבלן'".

תפקידה של רוזה, בעלת המועדון, הוגדל כאן קצת.

"בשביל מיי פיינגולד, שאני מכיר מ'כוכב נולד', שם הערצתי אותה, איחדתי את תפקידי בעלת המועדון והזמרת ששרה את 'רוזה', הלהיט המוכר. ברגע הראשון זה אולי התקבל מוזר לחבר זמרת רוקרית כמוה לשיר עם ניחוח יווני, אבל כשהיא פתחה את הפה ושרה על יפו, התמוטטתי. מסתבר שזה היה החלום שלה לשיר בסגנון הזה".

כמה פעמים מלבלב "בוסתן ספרדי" שלך?

"בשנה שעבר ציינו בהבימה את ההצגה ה-1,300".

כמה אתה נותן ל"קזבלן"?

"אני בכלל לא רוצה לחשוב על זה. קודם נצא לדרך ונראה. העיקר שתהיה הצגה טובה".


"השתטחתי על המדרכה, עשיתי סצינה, ואז הכל התחיל"

סיפור ההצלחה של צרפתי, שיחגוג בינואר את יום הולדתו ה-72, ייחודי. הוא מוכיח שאפשר להגיע לצמרת עולם הבידור גם בלי "ניירות". צרפתי לא רק שאינו בוגר אקדמיית תיאטרון כלשהי, אלא שהוא אינו מסתיר שגם לא סיים תיכון, ותעודת בגרות הס מלהזכיר.

הרקע שלו, כבן למשפחה קשת יום ממוצא יווני-בולגרי, בצפון הישן של תל-אביב, רחוק מלהיות צוהל. בהיות סדי (כך נקרא במקור, בבית שינו לצדי ובבית-הספר לצדוק) בגיל רך, התגרשו הוריו והוא גדל במחיצת אביו, סנדלר בבית-מלאכה לנעליים, ואמו החורגת, פועלת בעלית, שהעניקה לו אהבה לרוב ו"לה אני קורא אמא".

הקריירה שלו, ששימשה לו מפלט ממצוקות החולין, הבליחה על מדרכת הפסאז' של קולנוע תמר. כשיצא עם אמו מהסרט "האדם השלישי", שלף מכיסו בהתרגשות מודעה שגזר מעיתון למבחן לסרט קצר שאמור היה להיערך במערכת "לאשה", לא הרחק משם. "אמא בכלל לא הבינה מה רציתי", משחזר צרפתי את רגע הפריצה. "כשאמרה, 'בוא, נלך הביתה', השתטחתי על המדרכה, עשיתי סצינה, ואז הכל התחיל".

"השחר בוקע", סרט באורך 20 דקות בבימויו של אריה לאהולה, במאי הסרט העלילתי "אבן על כל מיל", סלל לו את הדרך לבאות. ב"ידיעות אחרונות" הופיע תצלום של הילד בתפקיד מרכזי בסרט המתח ההיצ'קוקי הקצרצר, שהוקרן זמן רב לפני הסרט בקולנוע מוגרבי. הילד הזה היה צרפתי.



צדי צרפתי (צילום: רונן אקרמן)


הרגשת כוכב?

"אף פעם לא".

עם האוכל בא התיאבון. צרפתי הילד שיחק בחוג דרמטי בבית-ספרו, הקליר, את פינוקיו, ומשם הגיע אל הצגת "חסמבה" בתיאטרון במתנו, בהדרכת א"א אנסקי. כשמורתו, בתיה בן-זאב, שמעה מבעלה, השחקן מרדכי בן-זאב, שמחפשים ילדים להצגת "כטוב בעיניכם" בקאמרי, שלחה את ה"טאלנט" לבחינות.

"כשבאתי להיבחן באולם מכבי-האש בבאזל, זה היה בלי שום מודעות לנושא מהבית", הוא זוכר. כשהבמאי הנערץ יוסף מילוא הושיבו על הפסנתר, הוא פצח ב"מעוז צור", קול ב', התקבל ומצא עצמו מול חנה מרון, לא פחות ולא יותר, מככבת כרוזלינד, ב"עולם קסום שנראה היה לי כסוג של פנטזיה".

אז קרה לו פנצ"ר. אחרי 30 הצגות, התחלף לילד בן ה-14 הקול. "עולמי חרב עלי והרגשתי שזה הסוף", צולל צרפתי אל תסכול העבר הרחוק. "פפו (מילוא), שמאוד הרגשתי קרוב אליו, היה קשוב אלי ומיד הקפיץ אותי לתפקיד של נער בהצגת 'הנפש הטובה מסצ'ואן' במקום שושיק שני, והקאמרי היה לבית השני שלי".

צרפתי הנפעם חש שם כמו אליסה בארץ הפלאות ואף הגיח לשחק בתיאטרון זירה האוונגרדי ובהבימה. כנער הופיע שם כמחליף ב"עלי כינור" וקודם לתפקיד ב"שש כנפיים לאחד" של חנוך ברטוב. "מההצגה הזאת יצאתי מורווח", הוא מעיד. "איתי שובצה שם, אף היא בתפקיד קטן, גילה אלמגור. התפקיד שלה הצטמק עד שהיא מצאה את עצמה מחוץ להצגה לפני הבכורה, אבל שם נוצרה בינינו חברות לכל החיים, ובהמשך, כמובן, עם בעלה, יענקלה אגמון".



"נלחמתי על מקום במונית מאחורי אורנה פורת"

"אני לא מאמין איך כילד עשיתי כל-כך הרבה", סיפר לי בראיון קודם, ב-1980, קרוב להתרחשויות. "התיאטרון היה אז כל חיי ויישר לי את עמוד השדרה. חייתי בעולם של מבוגרים, ובשביל זה אפילו עזבתי באמצע השביעית את גימנסיה הרצליה. רציתי לבלוע שם את כל העולם. בנסיעות להצגות מחוץ לעיר נלחמתי על מקום במונית מאחורי אורנה פורת, שאותה הערצתי וכמוה גם את חנה מרון, שאם בלי כוונה לא השיבה לי 'שלום', מצב הרוח שלי היה מתקלקל לגמרי".

ואז עוד פנצ"ר.

"לא הסכימו לגייס אותי ללהקה צבאית. מצאתי את עצמי בשריון, איזה ייאוש!".

עד כדי מחשבות אובדן?

"כן, עד כדי. הייתי נער עירוני מבוהל שהתקשה להסתגל לתנאים הפיזיים בשטח".
עודד קוטלר היה המלאך המושיע שלו. בחופשה מהבסיס קפץ צרפתי העירה, לבכורה של הצגה, ופגש באולם את קוטלר. בתוך שבוע מצא את עצמו בלהקת פיקוד המרכז שהלה ביים. "עם קול הצפרדע שלי שמו אותי מאחור", הוא מציין. "וזה שבאתי לשם כשחקן דרמטי היה בכלל אבסורד".

שבוע לאחר שחרורו כבר התרוצץ בין הצגות הקאמרי כמחליף, ועד מהרה הפך לשחקן מן המניין, בהצגות כמו "פונדק הרוחות", "אדם לכל עת" ו"צ"יפס עם כל דבר". איכשהו יצא שגרשון פלוטקין היה שם הבמאי הראשי שלו. "סגדתי לו", מציין צרפתי. "פלוטקין היה פרשן טקסטים מדהים וחופר בתוכם. דרכו נפתח לי עולם לא ידוע לי עד אז.

"כשחקן, אף פעם לא הייתי ילד-פלא, ואפילו היתה הצגה שבה עברתי שלוש פעמים את הבמה עם מגש", הוא מודה. "בשלב מסוים הבנתי שלא מצפה לי עתיד גדול בתיאטרון וכוכב לא אהיה. הרי לא היה לי הגובה של עודד תאומי והקול של יוסי ידין. התחלתי לשנוא את עצמי על שנלחמתי בציפורניים להישאר שם. החלטתי שמספיק".

וכשאתה רואה כיום שחקנים צעירים מקנאים כפי שקינאת בתאומי ובידין?

"אני מבין אותם. קנאה היא דבר טבעי. כשאתה לא מקנא, אתה לא עושה. כולנו קנאים. ואני לא? כשאני רואה במאי צעיר מצליח, אני מקנא בו, אבל מבין שהגיע הזמן שלו. הרי גם הראש עובד אצלי, לא רק הבטן. אם לא אקנא, יהיה לי כדאי לפרוש".


צדי צרפתי (צילום: יעקב בר און)


"המפגש עם חווה אלברשטיין שינה לי את החיים"

צרפתי אכן פרש מהבמה והרגיש אושר בשנה שבה עבד כברמן במועדון, "משוחרר מהלחצים בתיאטרון". אלא שהפרישה לא היתה מוחלטת. יום אחד הגיע אהוד מנור, בעלה של עפרה פוקס, חברתו לשירות בלהקת פיקוד המרכז של צרפתי, ולקח אותו ל"שיער", "שם השתחררתי מכל המוסכמות".

התפרעת שם.

"מאוד!".

סקס, סמים ורוקנרול.

"הכל! זה היה ההפך ממה שלמדתי בתיאטרון, ובכך היה הקסם. אבל לא חשבתי לחזור לקריירה של שחקן".

זאת, מפני שבניגוד לכל ציפיותיו, ארבה לו קריירה בלתי מתוכננת של במאי. קצת קודם לכן הגיח מבמת התיאטרון לערב שירי רחל כמחליפו של דודו טופז. "הופעתי שם עם חווה אלברשטיין והמפגש איתה שינה לי את החיים", הוא מציין. "נהיינו ידידים טובים. כשעמדה בפני ערב היחיד הראשון שלה, חיפשו לה במאי ולא מצאו. אז היא התייעצה איתי איך לעשות מה, וההמשך ידוע. אם לא היא, לא הייתי היום בבידור".

איך אמר לי פעם צרפתי, הבמאי הלא מדופלם? "כשאתה קופץ למים, אתה כבר שוחה". השחייה שלו נמשכת 40 שנה עד היום, ב"קזבלן". בין הקבלות שניפק במרוצת השנים: "הטוב, הרע והנערה", ערב שירי נעמי שמר, "ברנשים וחלומות", "ילדי הכרך", "יוסף וכתונת הפסים המשגעת", "אירמה לה-דוס", "סקסטה", "מנגו", פסטיגלים, אירוויזיון 99' וכן מופעי יחיד של גילה אלמגור, יהורם גאון, רבקה מיכאלי, אילנית, אבי טולדנו, ירדנה ארזי ועוד. גם של משה פרץ, חברו לשיפוט ב"כוכב נולד".

"ביני לבין הזמרות שאני עובד איתן ועוזר להן להיות יותר שלמות על הבמה יש מעין רומן בהמשכים", מצהיר צרפתי, הרווק המושבע. "הדאגה שלי להן היא מעבר למקצוע. בלי אהבה אי-אפשר להצליח בעבודה הזאת".

דוגמה?

"שלומית אהרן כמו חווה (אלברשטיין) היא חולשה גדולה אצלי. לקחתי את שלושת הבנים של שלישיית אף-אוזן-גרון וצירפתי אליה. כך נוצרה להקת הכל-עובר-חביבי. למה שאני עושה איתה [את זה אמר ב-1980] אני קורא מתן זריקות ויטמינים. כלומר לשכנע אותה, המופנמת, שהיא יפה ושרה נפלא. לא הכרחתי אותה להשתנות, אבל עם הכימיה שנוצרה בינינו היא הלכה איתי עד הסוף".

הדור הצעיר מזהה את צרפתי בעיקר כשופט המוערך של "כוכב נולד" מאז העונה השנייה, ב-2004. "לא רק שהופעה בטלוויזיה לא היתה חלום חיי, אלא כל השנים פחדתי מזה ואפילו ברחתי מהמצלמות", הוא מתוודה. "נכנסתי לסיפור ללא כוונה. לאחר הגמר הראשון, באתי למשרד של טדי-הפקות עם המפיק משה יוסף כדי להציע מחזמר עם המשתתפים ב'כוכב', בעלי הקולות הנפלאים. טמירה אמרה שזה לא הזמן למחזמר איתם, אבל במחשבה שנייה הציעה לי להצטרף כשופט. נבהלתי, אבל כיוון שהייתי זקוק לפרנסה, אמרתי לעצמי, טוב, מה כבר יכול להיות. בעונה הראשונה שלי לא עזבו אותי הפחדים והגמגומים, אבל אתה רואה, שרדתי".

תשפוט גם בעונה ה-11?

"אין לי מושג. אני לא מחליט. זאת עובדה שבתשע העונות שלי שם החזקתי מעמד יותר מכולם, ומשרד טדי-הפקות הפך לי למעין משפחה. אם יציעו לי להמשיך, לא אסרב".

ההצגה תעלה בתיאטרון הקאמרי במהלך חודש נובמבר. הצגה ראשונה: יום שבת, 24 בנובמבר 2012, ב-20:30, תיאטרון הקאמרי, אולם 1. לפרטים: 03-6060900.


למועדי מופעים >

28/10/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (5 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
5. יש משהו לא אמיתי בכמיהה לקזבלן 2012
אלונה , ת"א (05/04/2013)
4. יהורם גאון- קזבלן
לאה , (02/12/2012)
3. לא התחברתי. אבל תודה בכל מקרה.
לירי , גבעתיים (26/11/2012) (לת)
2. כשתשב באולם עם עוד 1000 איש שמריעים -תגלה שטעית
תמיר לביא , מרכז (24/11/2012) (לת)
1. קזבלן מחזה לא רלבנטי
משה כרמל , תל אביב (19/11/2012)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע