סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: יעקב בר-און אריאל וולף רוקד על כל החתונות
 

 
 
"זה בא לי די ביחד. שיחקתי בילדות בהצגות ועם זה למדתי ריקודים סלוניים בסטודיו ארתור מארי ברמת-השרון. באחת התחרויות שבהן השתתפתי אפילו זכיתי בפרס על ריקוד מאמבו עם בת הזוג שלי במחול, טל גלאור. האהבה שלי לעבודה תנועתית ולגוף מצאה חיבור עם עולם התיאטרון"
הוא שחקן, רקדן וכוריאוגרף, מככב בחאן ונראה גם בקולנוע ובטלוויזיה. שיחה עם אריאל וולף


שחקן תיאטרון החאן הירושלמי אריאל וולף רוקד על כל החתונות, או כמעט. בדומה ליחזקאל לזרוב ("ההשוואה מחמיאה לי"), הוא משלב תיאטרון ומחול, כשלצד המשחק, כרגע בהצגה החדשה "גברים", הוא רוקד ועוסק בכוריאוגרפיה.

"זה בא לי די ביחד", אומר וולף, 28. "שיחקתי בילדות בהצגות ועם זה למדתי ריקודים סלוניים בסטודיו ארתור מארי ברמת-השרון. באחת התחרויות שבהן השתתפתי אפילו זכיתי בפרס על ריקוד מאמבו עם בת הזוג שלי במחול, טל גלאור.

"האהבה שלי לעבודה תנועתית ולגוף מצאה חיבור עם עולם התיאטרון", הוא מעיד. "זאת, לא רק כשחקן, אלא גם כמי שיצר את הכוריאוגרפיה למחזמר שאחי, אמיר, ביים בתיאטרון גשר וב'קברט וולטר' בתיאטרון הערבי-עברי".

כמי שצפה בתפקידים שלך בחאן, נראה לי שהתנועתיות הזאת באה לביטוי בהופעותיך שם. די אם אזכיר את ההצגת "אוכלים", שבה השחקנים בעיקר יושבים ליד שולחן ארוך, בולסים ומדברים, בעוד שאתה כמלצר מביא בתנועה שלך את האקשן לבמה.

"כשאני מבחין שזה ראוי לתפקיד, מרגיש לי נכון להביא להצגה את המיומנות האחרת שלי. ב'אוכלים' אכן יש לי אפשרות להביא באופן הזה מימד סלפסטיקי-הומוריסטי להצגה".


"כמו לקפוץ בבת אחת למים עמוקים"

"גברים" היא הצגה שכל ששת משתתפיה בתפקידים הראשיים, איש-איש בתורו. "אני מוביל בהצגה את הסיפור של החייל, אחד השלבים בחייו של הגבר, ומופיע בדמויות תומכות בשאר הסיפורים", מספר וולף.

תפקיד בהצגה דוגמת "גברים", בעיני וולף, הוא מעין מימוש "תוכנית כבקשתך". "בהצגה, בבימויו של זאב קלאתי, מי שכתב את המחזה עם אמיר דוליצקי, השילוב של הפרוזה והפיוט מזמין תנועתיות מאוד מסוימת", הוא אומר. "כאן יכולתי לנצל את הניסיון שלי בייעוץ לגבי בניית התנועה בקטעים בהצגה".


"גברים" (צילום: יעל אילן)

מי שכבר ראה אותך בהצגות החאן, ינחש בנקל שאין זה החייל המאצ'ו.

"זה נכון. בהצגה מוצג תהליך של הרס עצמי שעובר על הגבר מילדות עד בגרות. אני, כחייל, נמצא בתפר שבין הילד הרגיש, התמים והמעט מופנם, לבין מה שצריך לעשות בצבא עם כל הדילמות המוסריות".

וולף ואחיו הבכור, אמיר, הם מעין "תיקון" לאביהם, יצחק וולף, שמעולם המוזות הגיע לעריכת-דין ורק בגיל 40 התפנה ללימודים לתואר ראשון בקולנוע. אלה הוליכו לסרט קצר שביים וזכה בפרסים בפסטיבלים בעולם. בסופו של דבר גלימת הפרקליט גברה אצלו על התשוקה האמנותית, ובמידה מסוימת בניו מגשימים את חלומותיו האמנותיים.

בנו, אריאל, שיחק מגיל 12 בתיאטרון לילדים ולנוער בהרצליה, בדרך ללימודים במגמת תיאטרון בתיכון אלון ברמת-השרון. "דווקא בגלל שמאוד נהניתי שם, לא התחבר לי העניין של תיאטרון צה'ל והעדפתי לתרום בצבא בתחום אחר, בידיעה שעל בטוח אחזור לתיאטרון", אומר וולף. עם שחרורו השתתף בקברט שהעלה אהרן לוין, בנו של חנוך לוין, הרחק מהבמות המרכזיות.

   


"החאן משך אותי עוד מימי התיכון"

שעה שחבריו מהתיכון יצאו לגלות עולם במזרח ובדרום אמריקה, העדיף וולף לצאת עם חבר לפריז לכמה חודשים ולספוג שם את האווירה, לראות הצגות ולשפץ את הצרפתית, בדרך ללימודיו בסטודיו ניסן נתיב. שם פגש את מורו ורבו מיכאל גורביץ' במה שהוא מתאר כ"מפגש מאוד משמעותי לגבי".

גורביץ', הוא אומר, הנחיל לו דרך מאוד ברורה של תיאטרון יצירתי, ש"אליה התחברתי באופן מיידי". כשזה הציע לו, כמו לאי-אלה בוגרים אחרים של הסטודיו, להצטרף לתיאטרון החאן, שאותו הוא מנהל, "השמחה שלי היתה יותר גדולה מכפי שאני יכול לתאר עכשיו, מאחר שזה המקום שמשך אותי אליו מאז התיכון".

וולף בלט מתפקידו הראשון שם, הדוכס אורסינו, בקומדיה "הלילה ה-12", בבימוי בוגר הסטודיו אודי בן-משה. "שם התחיל הרומן התיאטרוני שלי עם נילי רוגל, שחקנית מופלאה לדעתי, ששיחקה את ויולה".

איך היה לקבל את שקספיר כספתח?

"זה היה כמו לקפוץ בבת אחת למים עמוקים, וזאת כששחקני החאן, עם הפתיחות שלהם, עזרו להוריד ממני את המתח ולהשתלב בקבוצה מגובשת. היום אני מעריך כל אחד מהם ואוהב אותם מאוד".


"אוכלים"- תיאטרון החאן (צילום: גדי דגון)


עד כמה שיכנע שם תעיד העובדה שכבר על תפקידו בהצגת הפתיחה נרשמה לו מועמדות לפרס התיאטרון לשחקן המבטיח של השנה, דבר שנשנה גם בהצגתו הבאה, "אוכלים". וולף שוב לא זכה, אבל מאז הוא נחשב לשחקן "מקיים הבטחות".

"לא היה קל לחזור להווי הצבאי"

ב"אוכלים", מאת יעקב שבתאי, יצר בעצם מכמעט כלום נוכחות על הבמה. בהצגה, המביאה את העימות בין נבות היזרעאלי למלך אחאב, הרחיב במאי ההצגה, גורביץ', את שני תפקידיו הקטנים, כמלצר וכאיש ביטחון, מעבר למידתם הבסיסית, כדי שיתרום את חלקו לקומיות של ההצגה. כך הם עבדו גם בהצגתו הבאה, "חוקר פרטי", כשעיצב עם גורביץ', המחזאי והבמאי, את תפקידו המרגש כילד מיכאל.

בדרך אל "גברים" קיבל את ג'יטה מונטה כבמאית בהצגה "משחק של אהבה ומזל" מאת מאריבו. "אני בר מזל לעבוד בחאן עם במאים שהבטתי עליהם בעיניים מעריצות", סח וולף. "ג'יטה היא לא רק שחקנית גדולה, אלא היא מביאה להצגה שהיא מביימת עולם משלה. בשבילי זאת היתה חוויה מאוד מרגשת לעבוד איתה".


משחק של אהבה ומזל (צילום: יעל אילן)


בחאן אין רגע דל, ושחקניו מחליקים בקלילות מהצגה להצגה. עוד וולף נהנה מהתשואות על חלקו ב"גברים", וכבר הוא בחזרות על הקומדיה המוליירית "החולה המדומה", שוב בבימוי בן-משה, ש"נורא מהנה אותי לעבוד איתו". הפעם ישחק בתפקיד בנו של הרופא, שאותו משחק ניר רון.

וולף, שקפץ כאמור ל"קברט וולטר", כמחליפו של מוחמד בכרי, שחקן שונה לגמרי ממנו, אינו מתכוון להסתפק בתיאטרון בלבד וכבר היו לו גיחות לטלוויזיה ("כוונות טובות" ו"תיכון השיר שלנו") ולקולנוע ("התגנבות יחידים", בבימוי דובר קוסשווילי).
"עברתי תהליך מרתק בעבודה עם דובר", מעיד וולף, המגלם בסרט חייל צמוד לכינור. "דובר הוא במאי של שחקנים. אם חשבתי שקולנוע זה רק מצלמות ומסך, מצאתי את עצמי לזמן-מה בחדר חזרות. עם זאת, לא היה קל לחזור להווי הצבאי, עם הטרטורים, הקסדות, הרובה וכל מה שנלווה לכך".

"חשוב לי כשחקן לעמוד בסטנדרטים מסוימים"

בשים לב לנועזות סרטיו האחרים של קוסשווילי – "חתונה מאוחרת", "מתנה משמים" ו"רווקה פלוס" – היה לכם הפעם "פטור", הלא כן?


"אפשר להגיד ככה. הסרט לא בדיוק דרש מאיתנו עירום".

היית מרחיק לכת כמו אחיך, אמיר, שהעז להופיע בעירום מלא בסרט "סרוגייט"?


"אני חושב שכן. לדעתי, אמיר עושה שם תפקיד יוצא מהכלל, שהעירום היה חלק בלתי נפרד ממנו".

קווים אדומים?

"חשוב לי כשחקן לעמוד בסטנדרטים מסוימים, מתוך כבוד למקצוע ולי. העניין הוא לא להתאבד על כל דבר".

וולף מתגורר בתל-אביב עם בן-זוגו, השחקן שלומי ברטונוב, נינו של יהושע ברטונוב האגדי. עולמו מתרכז סביב האמנות שלו ותרגול יוגה. מה מלבד? "גיליתי את קסם הרכיבה על אופניים בתל-אביב. זה משהו חדש וכיף לי".

והחלום?

"אני מגשים אותו בכל רגע בהצגות שבהן אני משתתף בחאן".

 

"גברים" תעלה ביום רביעי, 28 בנובמבר 2012 ב-21:00 בבית ציוני אמריקה בתל-אביב ובתאריכים 13, 15, 16 בדצמבר בתיאטרון החאן בירושלים.


למועדי מופעים >

18/11/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע