סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 אוגוסט 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
3031
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ ציונות שלא מטעם בתיאטרון נוצר
 

 
 
'ערבה' היא ממש לא הצגה מגויסת, ולמרות זאת נתנו לי פרס ציונות. זה מעניין בעיניי. אף אחד לא שאל את עצמו ולא תהה איך זה שפרס כזה, שחשוד כפרס מטעם, אפילו פשיסטי, מוצא לנכון לציין לשבח הצגה שמהותה חוקרת בעצם את מהות הציונות"
איך זכתה ההצגה "ערבה" בפרס הציונות המושמץ. שיחה עם דלית מילשטיין מתיאטרון נוצר


"הניצחון לא שייך דווקא לנקיים ולטהורים"

ב-1951 העלו צעירי תיאטרון הבימה עיבוד בימתי למחזהו של הסופר עטור הפרסים אהרון מגד "הרחק בערבה". המחזה, ששמו הומר ל"בדרך לאילת", עסק בניסיונם הנואש של כמה מבני דור תש"ח להיאחז בארץ הסרבנית, הממאנת, וזכה להצלחה מזערית בלבד, אם בכלל.

בימים אלה מעלה תיאטרון נוצר בת ים עיבוד חדש למחזה - "ערבה" –לסדרה של עשר הצגות, כאשר לפני כל הצגה יתקיים שיח זוגי פתוח בין אושיית תקשורת ואושיית תרבות ישראלית על שאלות של זהות ומקום.

"ההצגה מדברת על הספק, החידלון, הנרטיב הברנרי," מספרת במאית ההצגה והמנהלת האמנותית של תיאטרון נוצר, דלית מילשטיין. "הגיבורים עוברים טלטלה בין תקווה לייאוש ושואלים את עצמם שאלות קשות וכואבות".

זו הסיבה שההצגה המקורית ב"הבימה" לא הצליחה?

"כנראה. בעומק של המחזה יש שבר בלתי נתפס בין החזות המחויבת של לוחמי דור תש"ח ובין החוויה האמיתית, הקשה, של אחרי מלחמת העצמאות שחשפה נתק, חוסר חיבור למקום שעליו הם נלחמו. המלחמה הייתה מאוד טראומטית. הם נכנסו אליה באווירה של תנועות הנוער, עם קומזיצים וצ'יזבטים, וגילו שזה עסק מלוכלך, בכלל לא רומנטי והרואי.

"בזמן אמיתי הם גילו שהדנ"א שהוזרק בהם היה לא יותר ממיתוס אידיאולוגי של מציאות אכזרית וכאוטית. מי שהורג הכי הרבה ומת הכי מעט - מנצח. הניצחון לא שייך דווקא לנקיים ולטהורים. אני מניחה שזה לא נעם לאוזניו של קהל התיאטרון של תחילת שנות החמישים, שלא היה בשל לשמוע דברים כאלה, וההצגה נשכחה".

איך עיבדתם את המחזה?

"במשך שנה וחצי אפשר לי אהרון מגד – איש יקר וסופר מחונן – לעשות במחזה שלו כאילו הוא שלי. יחד עם היוצרים – המוזיקאי בועז ברקת והתאורן זיו וולושין שזכו בפרסי הפרינג' על יצירתם בהצגה, הכוריאוגרף ערן לביא, המעצבים מושיק יוסיפוב, מיכל לאור ואורי דרוקמן - וגם השחקנים, תפקדנו כקבוצה וחקרנו את התקופה ההיא, וכיצד היא משפיעה על החיים שלנו כאן היום.

"אהרון מגד ליווה את כל התהליך מתחילתו ועד סופו. בגילו המתקדם הוא ישב איתנו המון וראה כמעט את כל החזרות. הפכנו את המחזה לשלנו לא במובן המקובל של שימוש בשפה מודרנית ובשמות עכשוויים אלא במובן הרבה יותר עמוק, לדעתי, להפוך טקסט לכזה שאומר את מה שאתה רוצה להגיד.


ערבה-ניקול-דה-קידמן.jpg
ערבה (צילום: ניקול דה קידמן)

"השתמשנו במחזה כדי להגיד משהו עלינו בכאן ועכשיו, משהו שיהיה רלוונטי לנו ולקהל. המחזה מתאר בעצם את שבר הזהות שלנו, זו הבבואה שלנו, וכשמצליחים לעשות דבר כזה בתיאטרון - זה מג'יק, גם למשתתפים וגם לצופים. מישהו אמר פעם ש'אתה אוהב יצירה לא כי היא אומרת משהו חדש אלא כי היא אומרת משהו שאתה מרגיש ולא ידעת איך להגיד'. בתהליך הזה גילינו מה יש לנו להגיד".

מה גיליתם בדיוק?

"גילינו שיקוף לדיסוננס, לשבר שלנו בישראל בין הרצון להיות ילידים לבין חוסר הנכונות שלנו לוותר על המוטיב החלוצי שאנחנו כל כך אוהבים. רעיון העלייה מאוד מוצא חן בעינינו, רעיון הישיבה במקום – הרבה פחות.

"למה אנחנו, בני דור שני ושלישי, לא מרגישים כאן בבית? זה מעלה כל מיני שאלות: האם אנחנו מסוגלים בכלל להפוך מחלוצים נצחיים לילידים, לשייכים, לכאלה שלא שואלים את עצמם שוב ושוב מה הם עושים פה? למה אנחנו צריכים שוב ושוב להוכיח לעצמנו ולאחרים את החיבור לארץ המסוכסכת הזו? איך אנחנו יכולים להפוך את המקום הכועס הזה שנקרא 'ארץ ישראל' למקום שלנו?

"אני שומעת את פרס מדבר במבטא פולני כבד על 'מזרח תיכון חדש' ושואלת את עצמי אם הוא בכלל מחובר לפה".

אי אפשר לטעון שזו 'הצגה מטעם'

בשנה שעברה זכית בציון לשבח על עבודת הבימוי ב"ערבה" במסגרת פרס שרת התרבות והספורט ליצירה בתחום הציונות. זה לא אירוני בעינייך?

"בהחלט יש בזה מן האירוניה. 'ערבה' היא הצגה פרובוקטיבית חריפה שמעלה סימני שאלה, אי אפשר לטעון שהיא 'הצגה מטעם'. השלטון הישראלי, בניגוד לאירופה למשל, מעולם לא התפעל מתמיכה באמירה מנוגדת לתפיסת עולמו. לא מבינים פה שאמירת השוליים שבאה מבחוץ דווקא מחזקת את השלטון.

ערבה-צילום-ניקול-דה-קידמן.jpg
ערבה (צילום: ניקול דה קידמן)

"'ערבה' היא ממש לא הצגה מגויסת, ולמרות זאת נתנו לי פרס ציונות. זה מעניין בעיניי. אף אחד לא שאל את עצמו ולא תהה איך זה שפרס כזה, שחשוד כפרס מטעם, אפילו פשיסטי, מוצא לנכון לציין לשבח הצגה שמהותה חוקרת בעצם את מהות הציונות. רובנו כבר עלינו לפה וכבר מזמן לא חלוצים, אבל ההקבלה בין החלוציות לציונות ממשיכה.

"השאלות שההצגה שואלת היא 'האם הציונות היא ציונית בכלל?', 'מי אנחנו'?, 'מה זה ישראל'? 'מה זה התרבות הישראלית'? המושג שטבע רבין – 'נפולת של נמושות', שהתייחס ליורדים, כבר לא רלוונטי היום. יש הרבה ציונים שלא רואים בהיאחזות בארץ כורח המציאות. הם יכולים להיות ציונים ולגור באמריקה".

אז איך תסבירי את הציון לשבח הממלכתי?

"אני מאמינה שקיבלתי את הציון לשבח בדיוק בגלל שההצגה מציפה שיח עומק מהותי וחשוב סביב נרטיבים קיומיים במקום הזה, סביב שאלת ההגדרה שלנו, סוגיית הזהות שלנו. חוץ מזה, באופן רשמי הציון לשבח הוא על הבימוי, על האיכות האמנותית של היצירה".

משחק מקדים

כאמור, העלאת ההצגה תלווה במפגשים בין אנשי תקשורת ותרבות שידונו בשאלות של זהות ומקום. בין המשתתפים במפגשים  פרופ' עוז אלמוג, גל גבאי, יהושע סובול, יהלי סובול, אבי נשר, אבירמה גולן, זוהר אביטן, ארז ביטון, זוהיר בעלול ונאוה סמל.

למה החלטת לזווג את ההצגה עם סדרת המפגשים?

"התפיסה שלי את תפקיד התיאטרון היא שזו פעולה בעולם, לא דבר מבודד. אני מאמינה שהזהות של חברה נקבעת ונוצרת בכל מיני מקומות, בית מחוקקים, בתי ספר, וגם באולמות התיאטרון.

"לצערי, זה לא כל כך קורה בארץ. לתיאטרון אין השפעה אמיתית על מה שקורה מחוצה לו. גם עיתונאי תרבות פועלים בתוך מגדל שן ומנהלים שיח מנותק מן המציאות. ביטול תקרת הזכוכית, הצעקה פנימה והחוצה היא חלק מהסיבה שהקמתי את התיאטרון בבת ים. זו השליחות שלי.

ערבה-יחצ-ענקית.jpg
ערבה (יח"צ)

"הסדרה לוקחת את השיח הזה ומציפה אותו, מחדדת ומבהירה את תהליך הצפייה בהצגה, מאפשרת לקהל לחשוב מחדש על מה שההצגה מנסה להעביר. כדי לחדד את המקפצה לשיח הזה אנחנו מקיימים אותו באופן מילולי, אמיתי – שיח בין שני אנשים שהעיסוק שלהם נוגע לשיח של זהות, אנשים שאומרים 'אני ישראלי, חקרתי את זה ויש לי מסקנות כאלה ואחרות'.

המפגש מתקיים 45 דקות לפני ההצגה וכולל כיבוד ושיחה פתוחה עם אנשים כמו יהושע סובול, פרופ' עוז אלמוג, אבי נשר ואחרים. ככה הקהל נכנס להצגה כשהוא כבר מוכן, אחרי משחק מקדים טוב כשכל החושים שלו מגורים".


ההצגה "ערבה" וסדרת המפגשים המלווה אותה יעלו בתאריכים   5, 7, 13, 19, 21, 28 בפברואר, בשעה 19:30, וב- 2, 9, 16 ו- 2 במרץ בשעה 20:00 בתיאטרון נוצר, רחוב הקוממיות פינת יצחק נפחא, בת ים. משך הערב 3 שעות עם הפסקה. להזמנות: 03-6350772.


למועדי מופעים >

15/01/2013   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
ערבה- מים מתים

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע