סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2017 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן באג - יתוש נרדף
 

 
 
מי שהופכים את ההצגה לחוויה מטלטלת הם הצמד שמגלם את אגנס ופיטר. אנה דוברוביצקי מביאה בדמות אגנס משחק שאפשר לתאר אותו כעור שקוף. כל זיע קטן סביב לה מקבל ביטוי במתרחש בתוכה. עיניה הגדולות שותות את פיטר, במבט, בתקווה שהופכת לייאוש. לצדה, ענוג מלכתחילה ונוקשה בסיום, יחיעם ברקו שיוצר את הדמות המורכבת של פיטר במשחק טבעי וישיר נטול גימיקים."
מחזה שמאכלס סדרה של ״מחלות אמריקאיות״ ומצליח להכניס את הצופים למתח של פיענוח


טרייסי לטס היה בן 18 כאשר הפגיז ב-1993 את הדרמה האמריקאית עם המחזה הראשון שלו ״קילר ג׳ו", שעלה בתיאטרון הסימטה לפני שש שנים. במחזה הזה לטס, שהגיח לבמה משיקגו הוא גם שחקן מבוקש ועתיר פרסים, וכבר במחזה הראשון שלו הוא מתאר מצב חברתי מורכב, אמריקאי למדי, של עלובי חיים שאין להם מה להפסיד, והם מהמרים על כל הקופה כשהם ניצבים בקצה הצוק.  

בין מדע לפוסט טראומה

זה היה המפגש השני כאן עם העולם האמריקאי המתוסבך שלטס מיטיב לתאר בדיאלוגים ובעלילות הנעות בין רקב אצולה לבין שפל העוני. שנה לפני כן עלה בהבימה המחזה ״אוגוסט: מחוז אוסייג״ שלטס כתב ב-2007. המחזה זיכה אותו בפרס פוליצר ונחשב למחזה האמריקאי בן המאה ה-21 החשוב ביותר, עד כה. גם במחזה הזה, כמו ב"קילר ג׳ו",  בדק לטס באיזמל חד את מוסד המשפחה.
 
בין שני המחזות האלה, ב-1996, כתב לטס בן ה-21 את המחזה השני שלו "BUG", שבו הוא מעביר נייר זכוכית על גיבוריו, וגם על הקהל, באמצעות עלילה שאולי הייתה נחשבת למדע בדיוני אלמלא גם הייתה דרמה של פוסט טראומה של חייל צעיר שכנראה ערק מיחידתו בעיראק. אותו חייל מחפש משפחה אצל מי שנישואיה לעבריין התנפצו ובכל זאת לבה פתוח ומבקש קשר אמיתי יותר.

באג יוסי צבקר1.JPG
"באג" (צילום: יוסי צבקר/יח"צ)

 
תיאוריית הקשר
 
זה התיאור המקוצר ביותר שניתן לתת למתרחש ב״באג״, בתמצית קיצונית. כמובן שניתן להתייחס אל העיסוק האובססיבי של העולם בסכנות הצפויות מבאג 2000 הזכור לטוב, כנראה, לעומת מלחמות הסייבר שהתפתחו מאז והפכו את צרכני המרשתת, הסלולריים והמחשבים לסוגיהם - לקרבנות מתגרדים ממזיקים שונים.
 
המפתיע במחזה הזה הוא שלטס מצליח לאגד בעלילה הצפופה מרכיבים אנושיים נוגעים ללב לצד מרכיבים פוליטיים, מדעיים וחברתיים, שאינם מוותרים על תיאוריות קשר - של שתיקה, או של הפללה, או של הונאה. והוא עושה זאת בווירטואוזיות.
 
במרכז העלילה ניצבת ומתערערת אגנס שאיבדה את ילדה, ששקעה במסך קוקאין מחוזק באלכוהול, והיא חיה בפחד מפני בעלה לשעבר שיפרוץ שוב לחייה כאשר ישוחרר מהכלא, וישוב להתעלל בה. חברתה הלסבית מביאה אליה את פיטר, חייל ששב מעיראק, ומתחת לעדינות הרבה שלו, הרכות והרגישות, הוא נחשף כפרנואיד קיצוני, וכמטען-נפיץ אנושי מאוד, שגם גורר לתהומותיו את אגנס.
 
סממני הפרנויה גוברים, ומפשפש בודד שהוא מוצא בחדר המוזנח, פיטר המתגרד בטירוף משתכנע כי בצבא ובבית החולים הטעינו את גופו ואת הדם שלו בחרקים ושקי ביציות של חרקים הושתלו באחת השיניים שלו, אחרי שנמלט מבית החולים  רודפים אחריו במסוקים. אגנס נדבקת בפיטר ובתיאוריות שלו, ומשתתפת איתו במהלכים שמביאים את הסיפור שלהם אל שיאו הטרגי.

באג יוסי צבקר3.JPG
"באג" (צילום: יוסי צבקר/יח"צ)

 
הצגה של הפרטים הקטנים
 
אלירן כספי, שביים את "קילר ג׳ו" שב אל טרייסי לטס ומביים את ״באג״ בתרגום מצוין וקולח של רודיה קוזלובסקי ובאותה תנופה רגישה לפרטים הקטנים - של הדיאלוג, של הרגשות. לא פחות מכך, כספי מבריק בהחלטה להציב את ההצגה בפינה לא שגרתית באולם הסייקל של תיאטרון תמונע, לרגלי קיר אריחים מפתיע שהתגלה במקרה ומעניק למתרחש ניחוח מיוחד של יציבות מדומה.
 
דינה קונסון היטיבה לעצב עבורו את חלל הבמה על אביזריו ואת התלבושות, והוא עצמו השלים את התמונה בתאורה עדינה. נדב ברנע עטף את המתרחש במוזיקה שסוחפת אליה את המשחק של אנסמבל מצוין, שבו אוראל מאור מצוינת כחברתה של אגנס, צחי מילמן מרשים, מאיים ואלים כבעל שחזר מהכלא ותובע את מה שכבר אבד לו, וגם אלירן כספי כמי שמנסה לעזור ולהציל.
 
אבל מי שהופכים את ההצגה לחוויה מטלטלת באמת הם הצמד שמגלם את אגנס ופיטר. אנה דוברוביצקי מביאה בדמות אגנס משחק שאפשר לתאר אותו כעור שקוף. כל זיע קטן סביב לה מקבל ביטוי במתרחש בתוכה. עיניה הגדולות שותות את פיטר, במבט, בתקווה שהופכת לייאוש, בזעקת כאב פתאומית על אובדן הבן, ועל אובדן הסיכוי לפרק חדש.
 
לצדה, ענוג מלכתחילה ונוקשה בסיום, יחיעם ברקו שיוצר את הדמות המורכבת של פיטר במשחק טבעי וישיר נטול גימיקים. משחקו מתפתח בהדרגה יחד עם התגברות הפרנויה וצובר עוצמה של טירוף. הביטוי הפיזי לתהליך הזה מחזק את הממדים הטרגיים של הדמות ושל העלילה, כשהוא נהנה מהקשר הסימביוטי בין המשחק שלו לזה של אנה דוברובצקי.

באג יוסי צבקר2.JPG
"באג" (צילום: יוסי צבקר/יח"צ)

 
״באג״ היא הצגה שמעשירה את זירת הפרינג׳ ונותנת כבוד ליוצרים שבחרו להשקיע בה את כישרונותיהם. מרתק ומומלץ.

למועדי מופעים >

28/05/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע