סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון עירד רובינשטיין: מלך האנדרדוגים
 

 
 
הוא יהודי, הוא סקסי, הוא מאפיונר כזה, זה מגניב לאללה, וזה אפל וזה מעניין וזה משתנה כל הזמן, גם הז'אנר. בהתחלה הוא ילד, ואז כשהוא גדל זה קרקס. וזה גיבור שתענוג להתעסק בו, כי הוא כל הזמן פועל במין מנגנון חייתי, כלבי, אפשר לקרוא לזה."
במרכז ההצגה "מלך הכלבים" שביים רובינשטיין בבית ליסין עומד מאפיונר יהודי סקסי. שיחה


הגנגסטר שחזר למוטב
 
אחד הדברים האחרונים שהייתי מצפה להם מסיפור בן מאה שנה של סופר יידי, הוא שיהפוך לחוויה בימתית סקסית, אפלולית ומושכת, אבל זה בדיוק מה שקורה ב"מלך הכלבים", ההצגה החדשה של תיאטרון בית ליסין, שמביאה אל הבמה עיבוד שיצרו יואב שוטן-גושן ועירד רובינשטיין לרומן של שלום אש, "מוטקה גנב".

צעיר כריזמטי שנולד בצד הכי נמוך של השכונה, נחוש לשרוד ולברוא לעצמו חיים טובים יותר, והופך בכוח הזרוע והרצון למאפיונר מצליח החולש על עסקי זנות ואלימות. האהבה לוקחת אותו למסע של תיקון, אבל העבר מוסיף לרדוף אותו, ומשאיר את הצופה עם שאלות על מוסר, ועל יכולתו של האדם לחולל בחייו או בנשמתו שינוי אמיתי.

את הסיפור הזה, שהוא נרטיב מרכזי בלא מעט עלילות פשע מוכרות, ניסח הבמאי עירד רובינשטיין בשפה תיאטרונית צבעונית וקצבית שסוחפת לתוכה גם צופים שלא בהכרח אוכלים תיאטרון לארוחת הבוקר שלהם, עם דרכי הבעה בימתיות קלאסיות, שמתכתבות בטבעיות מוחלטת עם רוח התקופה.

מלך הכלבים2 צילום רדי רובינשטיין.jpg
מלך הכלבים (צילום: רדי רובינשטיין)


תמונות שרצות בהילוך איטי, תנועה שמשחקת תפקיד נפלא בהבעה הבימתית, ומוזיקה שמשמשת כשחקן נוסף בהצגה, עם הבחירה של רובינשטיין להשתמש בשיריו של לאונרד כהן כפסקול המחזה. את השירים, שזכו לעיבודים המענגים של רועי ירקוני, שממלאים את הלב, מבצעים שחקני ההצגה השונים, העומדים בצדי הבמה, כפרשנים המלווים את המתרחש במרכזה.

בין השירים לבין המחזה נוצר דיאלוג מקסים כשהמשמעות זולגת מהשירים לבמה ומהבמה בחזרה לשירים עד שלרגעים נדמה שדרך המחזה אתה מבין מחדש על מה כתב כהן. הסצנות הבימתיות, מצדן, מקבלות פסקול מדויק, בביצוע אנסמבל שחקנים מוצלח וכריזמטי.
 
בין שלום אש לטרנטינו
 
"את הרעיון למחזה הציעה לי ציפי פינס", מספר רובינשטיין. "הכרתי את שלום אש מהמחזה שלו 'אל נקמות' שיצא לי לראות ולקרוא כשהייתי תלמיד, וידעתי שמאד מוצא חן בעיניי הסגנון שלו, שהיה יותר אפל ויותר אלים בתוך התרבות היפה הזאת של כל הסופרים שלנו. זה סיפור של מאפיונר, זה ממש מהשכונה של 'היו זמנים באמריקה' ו'הסנדק', וזה ממש תענוג לגלות את הטרנטינו או הסקורסזה של הסופרים האלה שמתגלה לך.

"זו פשוט סאגה מדהימה, וזה אחד הספרים הכי יפים שקראתי, והוא כל כך אפי, שקשה נורא להחליט מה נכנס ומה לא, אבל השתדלנו לשמור על המהות המרכזית, שמדברת על איזו שהיא שאלה גדולה ומוסרית, של האם בנאדם באמת יכול לעשות שינוי, וגם על היהודים בהרבה מובנים. עד כמה הדת היהודית, או אנחנו, כיהודים, באמת פתוחים לדבר הזה שנקרא תיקון. זאת השאלה. האם בנאדם באמת יכול לעשות תיקון, ועד כמה אנחנו פתוחים, כחברה, לראות אותו מעבר להגדרות, או לאיך שהוא שם עצמו, למעמד שבו הוא נולד, להזדמנויות שהוא קיבל."

היה תענוג לקבל גיבור יהודי עם אפיל כל כך סקסי במחזה.

"כן, הוא יהודי, הוא סקסי, הוא מאפיונר כזה, זה מגניב לאללה, וזה אפל וזה מעניין וזה משתנה כל הזמן, גם הז'אנר. בהתחלה הוא ילד, ואז כשהוא גדל זה קרקס. וזה גיבור שתענוג להתעסק בו, כי הוא כל הזמן פועל, כל הזמן, במין מנגנון חייתי, כלבי, אפשר לקרוא לזה, אינסטינקטיבי. הוא כל הזמן פועל כדי לשפר את מצבו ולשרוד, ולאט לאט, היות שהוא כל כך מוכשר בזה, הוא מנצל את המנגנון הזה ואחר כך הוא כבר לא שורד אלא ממש חי יפה, והופך להיות איזשהו מלך של אנדרדוגים בעולם כזה, מפה גם השם, וזה סיפור כל כך מגוון ומעניין להתעסק בו." 

מלך הכלבים1 צילום רדי רובינשטיין.jpg
מלך הכלבים (צילום: רדי רובינשטיין)


 
"בחרתי את ליאונרד כהן מהבטן"
 
הפיצוח עם השירים של לאונרד כהן מעניק פתאום משמעויות חדשות גם לשירים וגם לסצנות שעל הבמה. מהתחלה ידעת שאתה רוצה להשתמש רק בשירים של כהן לאורך כל המחזה?

"בדיוק. זה ממש מקרה קלאסי של משהו שקורה מהבטן, ואז אתה מתחיל לחפור ולחפור בו ומבין למה הבטן בחרה אותו. אוטומטית, כשהסתכלתי על הסיפור הזה, הייתה לי מין תחושה שצריכים להיות פה שירים, ולא הצלחתי להבין עוד איזה ומה ומי, ולאט לאט, עם הזמן, התחלתי להבין שכנראה שיהיה מעניין להתעסק עם לאונרד כהן, גם כי הוא יהודי, וגם כי נוצרה איזו מין התאמה בכל המובנים. סוג השירה שהוא כותב, שהיא כמו איזה מנהיג של קהילה, כמו איזו חצר של רב, של לאונרד כהן, שמתעסק בדיוק בדיוק בחומרים האלה.

"ואז כבר היה שלב כזה די כיפי של להתחיל לחפש את השירים הנכונים למקומות הנכונים, שבאמת, את חלקם אי אפשר לכתוב יותר טוב בעצמך כך שיתאימו לסיטואציות שקורות שם. וכמובן, העיבודים המדהימים של רועי ירקוני, שהוא מוזיקאי שאני עובד כבר שנתיים רק איתו, ומה שהיה שם זה שהתאמנו את השיר לרגע, ואז הנחיתי אותו מצדי איזה עוצמות אנחנו צריכים באותו רגע. האם זה צריך להיות בומבסטי, או צריך להיות פאן, וזה בעצם מה שהשפיע על כך שהעיבוד של כל שיר עובד כדי לשרת את הרגע שבשבילו הוא נבחר, וזה גם יוצר בלי קשר סט פשוט מדהים להאזנה." 

מלך הכלבים3 צילום רדי רובינשטיין.jpg
מלך הכלבים (צילום: רדי רובינשטיין)


 
"שלום אש שילם מחיר כבד"
  
כתיבתו הלא שגרתית של שלום אש מתחברת גם לגורלו הפתלתל. לאחר שהפך לסופר עשיר ומצליח, פרסם את "הטרילוגיה הנוצרית" שלו, פעולה שהסתיימה בחרם עליו ועל יצירותיו, כאשר נתפס בעיני יהודים רבים כמי שחצה את הקווים.כשמצבו הפך בלתי אפשרי בקרב קהילת דוברי היידיש בניו יורק היגר לארץ ואת שנותיו האחרונות עשה בבת ים.

עוד גילוי חזק מבחינתי הוא שלום אש, שאני חייבת להודות שהיה עד היום בעיקר רחוב בתל אביב, מבחינתי. ההצגה שלחה אותי קצת לקרוא עליו ולהבין שמדובר באדם ששילם מחיר לא קטן בערוב ימיו על הנועזות שלו.

"יש הרבה חבר'ה מעניינים ששילמו מחירים כבדים. את יודעת, הוא לא ישב במיינסטרים, הוא לא נכנס לפנתיאון, הוא לא יושב בדיוק באותו מקום שבו יושבים סופרים כמו בשביס זינגר או שלום עליכם. וכמו שזה עובד בהרבה מקומות אחרים, כשאתה עושה משהו שלא יושב בלב המיינסטרים, ולא רק ספרות יפה, אלא מכניס לזה אלימות, מכניס לזה שאלות מוסריות מפוקפקות.

"אז אתה מתרחק קצת מהקהל הגדול ומצמצם את הטווח שלך לפחות אנשים, אולי, שירצו לשמוע סיפור של סרסור שמנסה לחזור למוטב, וזה בסדר שזה ככה. זה יותר פיקנטי ומעניין לראות או לקרוא ופתאום לגלות בשלב כזה מאוחר שיש כזה חומר מדהים פה." 

מלך הכלבים4 צילום רדי רובינשטיין.jpg
מלך הכלבים (צילום: רדי רובינשטיין)


 
"אני תיאטרון אולד סקול"
 
גם רובינשטיין עצמו עושה דרך מעניינת שהחלה במשחק בתיאטרון ("ריצ'רד השלישי", "רומיאו ויוליה"), בקולנוע ("סינדרום ירושלים") ובטלוויזיה ("האי", "חטופים", "רמזור") ודי מהר החל לשחק ולביים במקביל. בשנת 2012 זכה בפרס "קיפוד הזהב" על עיבוד שיצר לבמה ל"אגף 6", ולפני שנה זכה בפרס במאי השנה על "רומיאו ויוליה" בתיאטרון באר שבע.

מרכז העשייה שלך בשנים האחרונות נמצא בבימוי. אתה עדיין משחק?

"כבר הרבה שנים נפתחות לי המון דלתות כבמאי, ובשלוש השנים האחרונות יש איזו תנופה מאד גדולה שלי, ועכשיו הצטלמתי לסדרה של הוט, 'שלטון הצללים', וזה גבה מבחינתי מחיר גדול כי הייתי צריך להזיז דברים ימינה ושמאלה וצופפתי את כל הלוז שלי, אבל זה היה מבחינתי איזו שהיא מלחמה על להישאר שחקן.כשהתקבלתי לסדרה הזו הרגשתי שלשחק בטלוויזיה זה משהו שאני יכול לעשות, יש בזה משהו נחמד. זה כמו רומן. אתה הולך ומצלם וביי, בניגוד להצגה, שזה יותר קשה ויותר מגביל אותך, גם מבחינת זמן."


   

מה שאתה אומר עכשיו מתחבר, איכשהו, לזה שהשפה הבימתית שלך מאד מתכתבת עם טלוויזיה ועם קולנוע

"יש בזה משהו. במקור, הדבר הראשון שנחשפתי אליו היה קולנוע. חשבתי שאני יוצר קולנוע פעם, ואיכשהו אמרתי, בוא נלמד משחק קודם, ומהמשחק הגעתי לתיאטרון, ועכשיו זה כזה כל מיני. אני מאד נחשף ואוהב טלוויזיה טובה וקולנוע טוב, ומקווה לעשות גם מזה, אבל יש אלמנטים מסוימים שבהם אני מאד מאד תיאטרון אולד סקול. בהצגות שלי יש משהו מאד אולד סקול, שאומר, 'אתם קהל, אתם פה, אפשר לדבר אתכם, זה לא קיר רביעי ומשחק טבעי וקטן. אנחנו תיאטרון, אנחנו עושים פה דברים גדולים, דברים שמתפוצצים החוצה אליכם, ואנחנו מדברים אתכם כקהל'. ואלה לא עקרונות חדשניים אלא עקרונות מאד אולד סקול.

"אני אוהב להכניס טכנולוגיות ורעיונות ויזואליים של היום, אבל זה הכל יושב על אג'נדה שפונה לקהל, שמדברת עם הקהל, שמודעת אליו ומבינה שלא עשינו קולנוע, אלא שיש פה אנשים וצריך לדבר איתם ולפתוח דיאלוג בצורה מאד מאד ישירה. והפיוז'ן הזה, הערבוב המגניב הזה שבו האמנות הזאת פוגשת את האמנות הזאת, פוגשת את הלאונרד כהן, פוגשת סלואו מושן כזה שבא בכלל מעולם הקולנוע, כל הערבוב הזה אפשרי רק בתיאטרון. בטלוויזיה, אם תעשה דרמה תקופתית ולא יהיו לך התלבושות הנכונות, זה ייראה מוזר. פה, הכל יכול לעבוד אם מצאת את השפה. היכולת הזאת לערבב הרבה אמנויות ביחד והרבה יוצרים ביחד, זה מה שגדול בתיאטרון בעיניי."



עירד רובינשטיין (תמונת יחסי ציבור)




משתתפים: תום חגי/ שלומי טפיארו
, אגם רודברג, שרי שימחוב, יובל ינאי, גיל וסרמן, הדר שחף, עופרי ביטרמן, טל דנינו, שירלי לב-ורטהיימר, אנה צוקרמן.

ההצגה תעלה ב-2 בספטמבר 2017 בשעה 21:00 במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. הצגות נוספות יתקיימו ב-3 בספטמבר ב-21:00 ב-5-4 בספטמבר ב-20:30, ב-15 בספטמבר ב-21:30 וב-16 בספטמבר ב-18:00 ו-21:00 במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. להזמנת כרטיסים: 03-7255333 או באתר התיאטרון

לרכישת כרטיסים 
 


למועדי מופעים >

05/09/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע