סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2017 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן ההצגות הטובות של תשע"ז
 

 
 
רפרטוארי ופרינג', מקורי ומתורגם - צבי גורן על התיאטרון שריגש אותו בשנה האחרונה


היירספריי

רוני מרחבי, הטרייסי הישראלית, היא פצצת במה קטנה וכבדה למראה בתסרוקת נוסח ג׳קי קנדי. המחמאות לה הן גם אלה שמתברך בהן הבמאי שוקי וגנר, שהיטיב לעצב את דמותה כמו את מכלול הדמויות הסובבות אותה, וליצור ביצוע כובש לב. לכו לראות וליהנות. לא תתחרטו. לביקורת המלאה

היירספריי 
 


היירספריי (צילום: אור דנון, יח"צ)



סוס אחד נכנס לבר - הקאמרי

דרור קרן קיים בפועל את הצוואה הבימתית שמיכה לבינסון הותיר בידיו והמוות, כך נראה, הפך לכוח יצירתי שגבר על המכשלה וההיעדר. 'סוס אחד נכנס לבר' בתיאטרון הקאמרי הוא הישג תיאטרוני ובימתי חשוב ומעניין, משעשע ועצוב, בבר החיים שלנו.לביקורת המלאה

סוס אחד נכנס לבר 
 

סוס אחד דרור ואיה  צילום זראר אלון.jpg
סוס אחד נכנס לבר (צילום: ז'ראר אלון)



קיץ במריאנבד - גשר

את המעשיות של המכתבים ערכה נגה אשכנזי למחזה מקסים. מכתבים שנשלחים הם מונולוגים מטבעם, אצל אשכנזי הם דיאלוגים ולפעמים אף יותר מזה. המרחק בין אותם מכתבים לפוסטים בפייסבוק הוא מדומה בלבד כאשר עוקבים אחרי חילופי הדברים במחזה והמעברים המדויקים בין 22 הדמויות שליקטה ואיתגרה עמם את הבמאי אמיר י. וולף. דע לאן הגעת, המחזה שלה אומר לו. כאן זה תיאטרון גשר. נא לביים בהתאם.לביקורת המלאה

קיץ במריאנבד 
 

קיץ במריאנבד רדי רובינשטיין 11.jpg
קיץ במריאנבד (צילום: רדי רובינשטיין)




קרום - הקאמרי

במאי הגרסה החדשה, אילן רונן, שומר בדייקנות על הפשטות, החן, ההומור והרגש שלוין הצליח לאגד ולאחד במחזה הזה... הטקסט והדמויות היו נגישים להבנה, להזדהות, אך גם העמיקו את המשמעויות הקיומיות או האנטי-קיומיות הצפונות בו. לביקורת המלאה

קרום 
 

קרום צילום זראר אלון3.jpg
רוני גורנשטיין, כנרת לימוני ודנה מיינרט, קרום (צילום: ז'ראר אלון)




איוב - האינקובטור 

מבחינות רבות השאיפה של יזרעאלי הייתה גם להגביה את הטקסט, והוא משיג זאת במידה רבה בשיתוף עם המוזיקה המיוחדת, נוקבת ומקוננת שכתב ברדנשווילי לצ׳לן בודד יוני גוטליבוביץ׳, ולשחקנית-זמרת קרן הדר, בקולה הנוסק ושוקע, שעליה מוטל להביא את דמות אשת איוב בנפח שמכיל על גדותיו את מלוא הקלון של משפט הכפרה הבודד שלה 'ברך אלוהים ומות.' וגם אם לא לשם כוונו המבטים, הרי שבמועד החגיגי הזה של מלחמת ששת הימים - הלב נקרע. כאן ועכשיו, מאז ועד עצם היום הזה. לביקורת המלאה
איוב


קרן הדר יוני גוטליבוביץ איוב.jpg
קרן הדר ויוני גוטליבוביץ', "איוב" (מקור: טריילר "איוב", יוטיוב, תיאטרון האינקובטור)




ההצגה חייבת להיגמר - בית ליסין 

רוצו לראות את ההצגה - אני ממליץ מאוד - וכדאי שתקדימו להיכנס לשירותים, כי מובטח לכם צחוק רועם כזה שיתחרה רק בצליל השקלים שתטילו לקופת בית ליסין, אשר אין סיכוי, ובצדק, שגב׳ ציפי פינס תחזיר לכם אפילו אחד מהם. לביקורת המלאה
ההצגה חייבת להיגמר  
 
  

ההצגה חייבת להיגמר כפיר בולוטין3.jpg
"ההצגה חייבת להיגמר" (צילום: כפיר בולוטין)

 

תמונות מחיי נישואין - הקאמרי וגשר

משחקו של טיראן בהצגה הזאת היא הישגו הגדול ביותר עד כה. זה עיצוב שמצליח לאחד צינה ואינטלקטואליות עם נגיעות של רגש, בביטויים של רוך אוהב או זעם ואלימות שטיראן שולף מתוכו למען דמותו של יוהן, ומצמרר בפרצי שנאה כאשדות סואנים. אני מקווה שהוא יגלה לנו ולעצמו עוד ועוד תפקידים שישחררו עבורנו את השדים של כשרונו. לביקורת המלאה
תמונות מחיי נישואין 
 

תמונות מחיי נישואין צילום 1מיכל חלבין.jpg
"תמונות מחיי נישואין" (צילום: מיכל חלבין)



אויב הציבור - הקאמרי
  

הגרסה שעולה בתיאטרון הקאמרי היא פרי יוזמה של שני חברים מימי לימודיהם באוניברסיטת תל אביב - הבמאי יונתן אסתרקין והשחקן דן שפירא. הם תרגמו ועיבדו את המחזה, גייסו עוד כמה חברים, שכנעו את הנהלת התיאטרון - ויצרו גרסה מתומצת ומהודקת, אקטואלית מאוד, אפילו מקומית, ובימים האחרונים אף מתעצמת בזכות אירועים ושליטים בארץ או בארצות הברית. לביקורת המלאה
אויב הציבור 
 

אויב הציבור מירב פלדמן ודן שפירא זראר אלון.jpg
מירב פלדמן ודן שפירא ב"אויב הציבור" (צילום: ז'ראר אלון)



עמודי החברה- הקאמרי

בחלקה השני של ההצגה, הכולל את המערכות השלישית והרביעית של המחזה, העיבוד והבימוי מצליחים לחולל את הדרמה של החשיפה הכואבת של ברניק אך גם המשחררת אותו ואת הסובבים אותו. וכל זאת מתפקד למצוין בזכות משחקו המשוחרר של איתי טיראן שמביא לבמה מטען רגשי ומרגש כברניק הנופל ממרומי ההצלחה. שיאו הנפלא של משחקו הוא הריסוק הנפשי והפיזי, השיתוק הרגעי, וההצלה. לביקורת המלאה
עמודי החברה 
 


עמודי החברה (צילום: ז'ראר אלון)




אבודים ביונקרס - באר שבע

ניל סיימון זכה בפוליצר עבור "אבודים ביונקרס", והיה גאה בכך שהצליח להפתיע את עמיתיו, חבריו ובני משפחתו שהתרגלו לראות אותו 'כמי שכותב קומדיות קלילות, אבל אני ידעתי שיש בי יותר מכך'. המחזה איננו אוטוביוגרפי, אבל יש בו מטען של חוויות-התבוננות, והתוצאה היא שהמשפחה שהוא מעלה על הבמה היא אוסף של שברי אדם, או אף גרוע מזה. לביקורת המלאה

אבודים ביונקרס 
 

אבודים-ביונקרס-מעיין-קאופמן.jpg
"אבודים ביונקרס" (צילום: מעיין קאופמן)



גן הדובדבנים - באר שבע

בפרשנות כזאת או אחרת - עם הברקות עיבוד המתאימות לזמנים אחרים מאלה של המחזה המקורי - כמו הוצאתו מהארון של האח גאייב, שירון ברובינסקי מיטיב לעצבו בנשיותו הנרמזת, ואפילו בתסרוקת ושפם צ׳פליניים - "גן הדובדבנים" הזה בבימויו של עידו ריקלין ובתרגומו המצוין והטבעי של רועי חן - הוא מחזה שהעתיד הנרמז בו (המתגשם שנה אחר שנה) הופך להיות מציאותי בכל רגע ומקום שבו הוא מוצג. לביקורת המלאה

גן הדובדבנים 
    

גן הדובדבנים מעיין קאופמן1.jpg
גן הדובדבנים (צילום: מעיין קאופמן)


 

בעלים ונשים - חיפה

עמיר קליגר ומשה נאור, מעבדי התסריט של וודי אלן לגרסה הבימתית בתיאטרון חיפה, הצליחו לשמר את רוחו, ואולי אף הגבירו את האנושיות המיוחדת של העלילה בעצם העובדה שהיא איננה מצולמת וערוכה, אלא חיה וזורמת. נאור גם ביים ברוח זאת את ההצגה כשהוא מעמיד אותה בתוך סחרחרת של גן שעשועים, הסובבת על צירה במהלך עשר התמונות של העלילה, והזוגות הפוקדים אותה עוברים מבית לבית, מגן, לבית קפה, לחדר סמינריונים באוניברסיטה, ולרחוב. לביקורת המלאה

בעלים ונשים 
 

בעלים-ונשים-01.jpg
"בעלים ונשים" (צילום: ז'ראר אלון)



תל חורף - גשר

כשתראו את ההצגה - וברור שתראו אותה - תלמדו מה קורה כשאוהבים, כשנופלים וקמים בעיר שקפאה לה לפתע… אולי עוד לפני שנתעורר אל הרכבת הקלה. לביקורת המלאה
תל חורף 
 


תל-חורף-03.jpg
תל חורף (מקור: אתר תיאטרון גשר)



הוא הלך בשדות - בית ליסין

כיוון שזה משה שמיר של שנות ה-40, אל תחפשו בכוח אמירה בנוסחים של מירי רגב ונספחיה, בדוח ביטון וצאצאיו, או בפמליות הבוכיות על גדות הנהר. האפליה נולדה עם האדם, כמו יצר הרע. חבל שאין דרך לעקור אותן משורש, ואפילו תיאטרון טוב אינו יכול להן. בסיכומו של דבר מדובר בהצגה טובה למי שיראה אותה היום, גם אם לא יחווה אותה כמו אלה שחוו אותה בעבר. וטוב שכך. וטוב יותר שההצגה מוותרת על סממני נוסטלגיה ומעדיפה לתת לקהל בן ימינו משהו שהוא נקודת ציון על המפה שבדרכיה אנו צועדים. עדיין. לביקורת המלאה

הוא הלך בשדות 
 

הוא-הלך-כפיר-בולוטין.jpg
הוא הלך בשדות (צילום: כפיר בולוטין)


עלובי החיים - הבימה 
 

אעיד על עצמי רק זאת - גם בפעם הרביעית שראיתי את ההצגה הזאת ישבתי מרותק למשחק, לזמרה, לעלילה, לעיצוב הבמה ונהנה מכל רגע, ואפילו נרגש במקומות הנכונים בעלילה. המקום הנכון יותר להיות בו עכשיו הוא אולם רובינא בבית הבימה. שם תפגשו את 'עלובי החיים' בתפארתם. לביקורת המלאה

עלובי החיים 



עלובי החיים. הראל סקעת (צילום: ז'ראר אלון)




שלוש אחיות - הקאמרי והבימה

בסיכומו של דבר ההצגה החדשה היא גם פרויקט וגם הרפתקה, עם קסם וכוח משיכה של אנסמבל אמנותי נדיר בהרכבו וביכולתו להאציל את מלוא הכישרונות שנאספו בו על המחזה של צ׳כוב ועל הבימוי של חנן שניר. לביקורת המלאה

שלוש אחיות 
 

שלוש אחיות צילום זראר אלון88.jpg
"שלוש אחיות" (צילום: ז'ראר אלון)



תיכון מגשימים - האינקובטור
  

אפשר לומר, בוודאות שיכולה להתגלות כנבואת-שוטה, כי "תיכון מגשימים" עולה על דרך-הלהיטים הבטוחה שכבר הוכיחה את עצמה בהצגות הקודמות של תיאטרון האינקובטור הירושלמי. מעלתה העיקרית של ההצגה היא במשובת הנעורים שלה האופיינית להצגות סיום של בית הספר התיכון, רגע לפני התחרות האחרת שמצפה להם. וכאמור, צפוי לה עתיד טוב מאוד. לביקורת המלאה

תיכון מגשימים 
  



צילום מגשימים (צילום: ארתור לנדה)



 
הלילה הקצר בשנה - הסמטה 

בגרסה המועלית עתה בתיאטרון הסמטה, בבימויו המצוין של אבישי בן גל, נשמטו כמה אפיונים של העיבוד המקורי, והדגש החזק והישיר הוא עתה בהתנגשות בין המותר לאסור, בין הרצוי למצוי, במתחם האקטואלי של מצבים מיניים ביחסי מרות. וכאשר זה מתרחש בזירה ההומוסקסואלית הגלויה או ההומו-ארוטית הרומזת, המטען הדרמטי מוליך אל נקודת האל-חזור המקורית, ואין הבדל אם היא בנוסח סטרינדברג או בגרסתו של עידו ריקלין. לביקורת המלאה

הלילה הקצר בשנה 
  


הלילה הכי קצר בשנה, מימין: נדיר אלדר, משמאל: שחר פרץ (צילום: דורון ישינסקי)



 
החדר האחורי - בית ליסין והקאמרי 

המיוחד, המפתיע והמטריד במחזה החדש של עדנה מזי״א העולה בהפקה משותפת ראשונה של בית ליסין והקאמרי הוא בשתיקות הנאמרות או הנשברות בו. החל מסטנד-אפ הפתיחה המוביל אל אחת הקומדיות הישראליות המשפחתיות הטובות ביותר, ועד הסטנד-אפ האחרון שמבקש לייבש את הדמעות שנקוו בחלק השני בטרגדיה שהיא, כמו במקרים רבים, החדר האחורי של הקומדיה. ההצגה מעניקה חוויה כפולה, בהתאמה מלאה למחזה, של הנאה גדולה, בצחוק רב, ושל דרמה כואבת מצמיתה. לא כדאי להחמיץ. לביקורת המלאה

החדר האחורי 
 

החדר-האחורי-13.jpg
החדר האחורי (צילום: ז'ראר אלון)



משפחת טוט - מלנקי 
 

ההצגה ראויה בהחלט, החל בבימוי המשתעשע של מיכאל טפליצקי, מנהלו האמנותי החדש של תיאטרון מלנקי. חמשת השחקנים שלו עושים את העבודה במלוא המרץ והכישרון, החל באורי לבנון, שיוצר מהקפטן האורח דמות מרתקת, משעשעת, אבסורדית וטרגית. הוא עושה זאת במיצוי נפלא של משחק פיזי עם תנועה מסוגננת, כשמבע פניו משדר סערה בלתי נגמרת, שסוחפת עמה את בני המשפחה. לביקורת המלאה

משפחת טוט


משפחת טוט1 דימה ולרשטיין.jpg
"משפחת טוט" (צילום: דימה ולרשטיין)



נבגדת


מירב גרובר, בבימוי הנבון של עדי יפת פוקס, יוצרת דמות שהאישיות שלה מתרסקת מול עינינו. היא מדייקת במינונים הרגשיים, המעשיים, הדרמטיים והקומיים של התפקיד, וכשהיא מביעה רגש הוא אמיתי. בסיכומה, 'נבגדת' היא הצגה מענגת ומעוררת מחשבה בדרכה הקומית האפלה. לביקורת המלאה

נבגדת


מרב-גרובר-רוסלו-שמריה.jpg
מירב גרובר (צילום: רוסלו שמריה)


בחוץ לפני הדלת - תמונע 
 

חמישה שחקנים מצוינים חברו להצגה שכל כולה מרתקת. ובעיקר, ובלעדיו הכל יהיה לשווא, זהו אלון אופנהיים, שיוצר תפקיד מדהים. אין מילה אחרת שתתאר את המהלך המורכב של משחקו. באחד משיאי המשחק הגדולים שנראו כאן הוא מתאר את חלום הנגינה בקסילופון של עצמות המתים. זה היה מצמית, וכך גם אפשר לתאר את חוויית הצפייה בו לכל אורך 90 הדקות.לביקורת המלאה

בחוץ לפני הדלת



בחוץ-לפני-1.jpg
בחוץ לפני הדלת (צילום: דן בן ארי)




ריצה - רות קנר 

רות קנר הבינה כי בפעם הזאת התנועה שאפיינה את יצירותיה הגדולות צריכה לפנות מקום לתנועה שמביאה המוזיקה, שהיא לא מפני שיפה אלא מפני שמוכרח, ואין משום שהיא ברקע אלא משום שהיא בחזית. היא איתני הטבע במסילותיהם. לביקורת המלאה

ריצה
 


אבשלום אריאל זראר אלון ע.jpg
אבשלום אריאל (צילום: ז'ראר אלון)


הכלב הקטן צחק - תהל 

דיאן של ליז רביאן, בשפע חילופי השמלות שלה היא ציר מיוחד ומרתק במחזה וכמובן בהצגה - במונולוגים נוטפי חיצים של סאטירה וארס, במאמצי שכנוע של מחזאי בלתי נראה, בהתדיינות עם עורכי דין על פרטי החוזים, ובעיקר בשיג ושיח שלה עם כל מי שנעה מולה, לעברה, מאחוריה או לצידה. דונלד טראמפ יכול ללמוד ממנה איך לשחק משחק אנטיפטי ומתוק בעת ובעונה אחת. לביקורת המלאה

הכלב הקטן צחק


הכלב-הקטן-צחק-3-צילום-הדר-ברוך.jpg
הכלב הקטן צחק (צילום: הדר ברוך)








19/09/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע