סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ריאיון
 
מאת: טל גורדון בית צבי עושה את המונדיאל
 

 
 
תלמידי שנה ג' פז כלפון וזיו עוז ארי, שחקני "משאלה אחת ימינה" וחברים הכי טובים, מדברים על קירבה גברית ישראלית, כדורגל, ופרגון הדדי נדיר במקצוע שבו תחרות היא שם המשחק


חברות גברית בין ארבעה צעירים החיים בתל אביב, ונפגשים באדיקות לצפות ביחד במשחקי המונדיאל. מחזה ישראלי שלם בלי פיגועים, בלי שואה, בלי גבורה, בלי סכסוך יהודי ערבי. רק בתום השיחה עם פז כלפון וזיו עוז ארי, תלמידי השנה השלישית ב"בית צבי" המשחקים ב"משאלה אחת ימינה" העולה השבוע, הבנתי שזו הייתה מהותה של ההרגשה המוזרה שליוותה אותי לאורך כל השיחה, כאילו יש משהו מהותי שלא שאלתי.

"צ'רצ'יל", עמיחי, אופיר ויובל – שמנקודת מבטו מוצג הסיפור כולו - הם גיבוריו של המחזה אותו כתבה דפנה אנגל על פי ספרו של אשכול נבו באותו השם. את 'צרצ'יל מגלם עוז ארי, כלפון הוא אופיר. 
 

עד המונדיאל הבא

 
"מדובר בחבורת בנים שהיו חברים מגיל מאוד צעיר, עוד מתקופת התיכון", מספר כלפון, "שעברו הכל ביחד. את התיכון, את הצבא, את הטיול שאחרי הצבא, ואז החבר הראשון שמתחתן, והמשברים והאהבות והאכזבות. עד שיובל מכיר את יערה, שמצליחה קצת לפוצץ את החבורה הזאת. באחת הפעמים שבהן הם רואים משחק כדורגל יחד, כמו שהם עושים תמיד, עמיחי, שתמיד יש לו רעיונות מפגרים, מציע שכל אחד ייקח פתק ויכתוב בו משאלה, של איפה הוא רואה את עצמו בעוד ארבע שנים. הם מגשימים את המשאלות שנכתבו שם, אבל לא ספציפית".

 


משאלה אחת ימינה, צילום: שמחה ברבירו

"במהלך ארבע השנים הבאות, עד למונדיאל הבא", ממשיך עוז ארי, "כל הדרך וההתפתחות לקראת הגשמת המשאלות עושה את הבלגן וגורמת לך להבין עד כמה החיים לוקחים אותך למשהו אחר לגמרי ממה שחשבת."

אתה מגלם את צ'רצ'יל, זיו

"'צ'רצ'יל זה הכינוי שהוא קיבל כי הוא המנהיג של החבורה, עוד מהתיכון. הוא לידר, כריזמטי, סוחף אחריו אנשים, אדם מאוד טוטאלי. הוא גם זה שהחתים את הארבעה על הסכם שהם חייבים להישאר חברים באש ובמים, עד הסוף, והוא החבר הכי טוב של יובל, שהופך לעורך דין, ותוך כדי כך מסתבכים ביניהם הדברים."

"אופיר", מספר כלפון, "הוא קופירייטר תל אביבי, מגניב, חי את החיים, מסיבות, סמים, אלכוהול, בחורות. הוא הטיפוס הקרוע. הוא עובר תהליך מאוד מעניין במהלך המחזה. הוא מתחיל כקופירייטר בחברת פרסום מובילה מאוד ועובר איזו שהיא התמוטטות במהלך המחזה שגורמת לו לחפש כיוון אחרי לגמרי בחיים שלו."





משאלה אחת ימינה, צילום: שמחה ברבירו


קירבה גברית עזה
 
על הקירבה הגברית והחברות העזה לא היו צריכים לעבוד כלפון ועוז ארי, שניהם בני 27 ("אני גדול ממך בשבוע, זיו", אומר כלפון. "הוא גדול ממני באמת בשבוע", מסכים איתו עוז ארי) במהלך בניית הדמויות. זו מוכרת להם היטב מהמציאות הפרטית שלהם.

"אלה דברים שבאים לנו באופן טבעי", אומר כלפון. "בדרך כלל כשעובדים על דמויות צריך לייצר עניין של מערכת יחסים וניואנסים ומבטים, דברים שקורים בינינו באופן טבעי על הבמה, כי זה חבר שלך מהחיים, ולא כי צריך לשחק את זה בכוח. אתה באמת חבר של זה שיושב על הספה לידך. זאת באמת זכות."

ממתי אתם חברים?

"אוהו... ", אומר כלפון. "עשר שנים אחורה את לוקחת אותנו", ממשיך עוז ארי.

לאן?

"לבמות של צוותי הבידור באילת", מספר כלפון, "שם התחלנו שנינו את דרכנו. זיו הגיע מאילת, אני מבאר שבע, ונפגשנו שם עוד לפני הצבא, בגיל 17. התחלנו יחד בצוותי הבידור, עשינו שם הצגות ילדים והצגות מבוגרים והנחיות ופעילויות. העבודה שם מאוד אינטנסיבית, ומעצם העבודה והשעות, אתה מתחבר לאנשים סביבך, והם הופכים להיות לך כמו משפחה, לא רחוק ממה שקורה היום בבית צבי. בשבילנו זו ממש סגירת מעגל כזו. כשאנחנו מדברים על זה אנחנו לא קולטים. מי היה מאמין ששני הצוציקים שהיו ביחד בצוותי הבידור האלה, מסיימים עכשיו ביחד ללמוד."

"אני כל הזמן אומר לפז, 'אני באמת לא מאמין שאני פה איתך, על הבמה, ב'בית צבי', עובדים ביחד, בתפקיד, אחד עם השני", מוסיף עוז ארי. "זה לא נתפס לי בראש, הסיטואציה." 
 




זיו עוז ארי, תמונת יחסי ציבור


"הקשר בינינו נמצא בהצגה"
 
זה בטח משרת אתכם מצוין כשאתם בתפקיד של חברים כל כך טובים במחזה הספציפי הזה

"כל כך הרבה סיטואציות מתוך המחזה זה סיטואציות שחווינו ביחד, זיו ואני", אומר כלפון. "זה פשוט להביא את המציאות שחווינו, ולהעלות אותה שוב על הבמה. זה מדהים, וזה באמת מבורך. כל ההווי הזה של לשבת עם חבר ולשתף, וריבים, וצחוקים, וויכוחים, לשבת על בירה ולראות משחק כדורגל, כל הדברים הקטנים אלה דברים שאנחנו חווים ביום יום האישי שלנו.

"גם האהבות, ושיחות נפש לתוך הלילה על דברים שחווים בגיל צעיר יותר, משברים שבהם אתה מחפש יותר כתף של חבר ופחות של משפחה, כי אתה רוצה לשמוע דעה של חבר. כל אלה הם דברים שחווינו אז ואנחנו מביאים אותם היום אל הבמה."

"יש שם אפילו סצנה של ריב", מוסיף עוז ארי, "שאופיר כועס על צ'רצ'יל על משהו שהוא עשה לא בסדר, ואני חושב שאין מי שלא חווה את זה, אם הוא באמת היה חבר של מישהו והרגיש כמה כואב לו ממה שהחבר עשה לו. זה שם. אתה מרגיש שאתה מדבר עם הפרטנר שלך על הבמה, ומעצם זה שאתם חברים עשר שנים, אתם מביאים לבמה כל כך הרבה היסטוריה. זו באמת מתנה לעמוד על הבמה ככה. מעבר לכיף ולחוויה, זו באמת זכות שהיא לא נתפסת. כל הקשר בינינו עולה אתנו לבמה, ונותן נפח נוסף לתפקיד."

הקלישאה היא שבין שחקנים אמורים להיות קונפליקטים ותחרותיות שלא יאפשרו יחסים כאלה

"לאורך כל הדרך", אומר כלפון, "במיוחד בבית צבי, שזה מקום כל כך אינטנסיבי, ויש לנו כל כך הרבה הזדמנויות, במירכאות, ליפול למקום הזה, לקחנו דווקא למקום הטוב. תמיד סמכנו וייעצנו ועזרנו אחד לשני. אנחנו ביחד. גדלנו ביחד ואנחנו פה בשביל לעזור אחד לשני ולהרים אחד לשני. היו לנו אפילו ימים שבהם עשינו בדאבל את אותו תפקיד ולימדנו אחד את השני דברים על התפקיד."

"זה הלך אצלנו לכיוון של לתת טיפים ועזרה", אומר עוז ארי, "ולא לכיוון של תחרות ואינטריגות כמו שיכול לקרות באמת הרבה פעמים. זה גם להגיד מה פחות נכון בעינינו, ומה שטוב בזה, שאתה יודע שזו ביקורת ממישהו שאתה סומך עליו, ולא ממישהו שאתה אומר, אה, בסדר." 
 


משאלה אחת ימינה, צילום: שמחה ברבירו


פיצוח גרעינים לא שגרתי
 
מפגש חזק נוסף הוא בין המחזה הכל כך ישראלי וריאליסטי הזה, לבין הבמאי, איגור ברזין, שבא גם מארץ אחרת, רוסיה, וגם מעולם הפרינג'. הרגשתם אתו תהליכי עבודה שונים מאלה שאתם מכירים כבר?

"וואו, לגמרי שונים", אומר כלפון. "זו גם אחת השאלות ששאלנו אותו בחדר החזרות אחרי שקראנו את הרפרטואר. 'איפה אתה ואיפה 'משאלה אחת ימינה'?'. הרי הפורטה שלו זה קלאסיקות, ועוד אלה היותר כבדות ורציניות, הצ'כובים למיניהם. הוא ענה שצריך גם להתפתח ולראות עוד דברים ועוד טעמים ועוד ז'אנרים, כאיש מקצוע."

ואיך באה לידי ביטוי העשייה הפרינג'ית שעשה בתיאטרון כמו "מלנקי", למשל?

"המחזה מוצג ברובו באופן לא ריאליסטי", אומר עוז ארי. "הוא מכניס הרבה אינטרפרטציה שהיא מעבר ל'בואו תראו סיפור'. זו השקפה ושפה בימתית מאוד אחרת, בין אם בעיצוב החלל ובבחירה של התלבושות והתאורה. יש גם הרבה שימוש בטכנולוגיה כמו מצלמות ומקרן ודברים ששוברים מהסיפור הדרמטי הישראלי. זה מוסיף גם את הרובד היותר אמנותי של העניין, נותן עוד עומק של הבמה ושל דברים חדשים שאפשר לעשות אמנותית."

"אני חושב שכל הקונספט שהוא לוקח אליו זה הלא שגרתי", מוסיף כלפון. "הכי צפוי לעשות את זה ריאליסטי, ארבעה חבר'ה, יושבים מול משחק כדורגל, מפצחים גרעינים, אבל הוא לוקח את זה לעולם אחר ושונה, שגם כל אחד בקהל יכול לקחת את זה למקום שלו. אתה יכול להזדהות שם עם המון דברים." 
 
לפני היציאה לאזרחי

"משאלה אחת ימינה" היא אחת מתוך שש ההצגות שעולות בעונה הקרובה בבית צבי. כל שחקניה הם תלמידי שנה ג' של בית הספר, המבלים את שנת הלימודים כולה על הבמה בהפקות השונות, רגע לפני היציאה לעולם "האזרחי".  

"זה מה שמאפיין את בית צבי", אומר כלפון, "שנה ג' זו שנה שלא לומדים בה. כולה שעות טיסה על במה. הפקות הפקות הפקות. עבודה מול בימאים מתחילת השנה ועד סופה."



פז כלפון, צילום: יקיר שוקרון

ואיך מדד ההתרגשות חודשיים לפני שאתם יוצאים לעולם האמיתי?

"אפילו שם אנחנו ממשיכים ביחד", צוחק כלפון. "זיו, תספר, תספר."

"ממש השבוע", אומר עוז ארי, "הגענו שנינו להחלטה שאנחנו הולכים להשתתף באותו מופע בחנוכה. שנינו קיבלנו הצעה לאותו מחזמר, והחלטנו שאנחנו הולכים על זה, ביחד."

"זה יצא באופן טבעי", אומר כלפון. "כל אחד מאתנו קיבל גם הצעות נוספות, אבל החלטנו ללכת על זו דווקא בגלל שזה ביחד. אז גם בחוץ זה ממשיך, ולא רק במסגרת הזאת, ובעזרת השם שכל החיים זה יהיה ביחד. אחד הדברים הבאמת חשובים זה עניין של יצירה אישית. חשוב לצאת וליצור, ואנחנו מכירים המון זמן  ויש לנו הרבה במשותף ואחד הדברים שחשוב לי זה שניצור ונעשה דברים אחרי הלימודים."

"ואנחנו ניצור ביחד, אני בטוח", אומר עוז ארי. "את יכולה לכתוב את זה, ואולי נעשה עוד ריאיון בעוד איזה שבע שנים, ואז נספר שאנחנו סוגרים ככה עוד מעגל."

יש לי הרגשה שזה יהיה הרבה לפני.

"אמן ואמן". 



פז כלפון וזיו עוז ארי, צילום: יקיר שוקרון


"משאלה אחת ימינה", 25-11 ביוני 2018, בית צבי, רמת גן. להזמנת כרטיסים: מחירי כרטיס: 60-70 ש"ח. להזמנת כרטיסים: 03-5799290 או באתר בית צבי
  
 


למועדי מופעים >

11/06/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע