סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון נוי בר מככבת בשיטת חנה'לה
 

 
 
זה סיפור אישי, סיפור נוגע, מציאותי, מרגש. בתור ילדה חשבתי שמשהו לא בסדר איתי, לכן זו זכות גדולה מבחינתי לשחק את חנה'לה. דרכה אני משלימה עם הילדה שהייתי."
השחקנית הצעירה שאובחנה ב-ADHD מובילה הצגה על דיסלקציה בשנות ה-60 בבית הספר למשחק בית צבי


"דרך ההצגה הזאת אני משלימה עם הילדה שהייתי ועם התחושות שהרגשתי, וזה סוגר לי מעגל מדהים. זו באמת זכות גדולה בשבילי לשחק את התפקיד הזה", אומרת נוי בר, 24, רגע לפני עליית ההצגה "שיטת חנה'לה" בבית צבי, בו לומדת כעת בר את שנתה השלישית .

"גם אני חשתי תסכול שאני לא מצליחה במבחנים, או בהבנה בסיסית של דברים בכיתה. הרבה פעמים הייתי יושבת בכיתה, המורים היו מדברים ומסבירים את החומר, הכל היה עובר ושום דבר לא היה נכנס לי לראש גם אם הייתי מאוד מנסה. בתור ילדה חשבתי שמשהו לא בסדר איתי." 
 




שיטת חנהל'ה, צילום: גמא פריד


"חושבים שהיא מפגרת"

 
"שיטת חנה'לה", בבימויו של גמא פריד, היא הצגה המיועדת לבני נוער ולמבוגרים כאחד, המביאה את סיפור ההתמודדות של תלמידת כיתה ו' המתמודדת עם דיסלקציה בשנות ה-60, תקופה בה כמעט ולא הייתה מודעות להפרעות קשב, לקויות למידה ואבחונים למיניהם.

"זה סיפור על ילדה שבגיל 12 עדיין לא מצליחה לקרוא ולכתוב והיא מתמודדת עם קשיים חברתיים ולימודיים שגורמים לה לחוות תסכול מאוד גדול", מספרת בר. "זו הצגה שהיא מעין מראה לקהל הילדים וההורים, כי הסיפורים האלה קורים היום יום יום בבתי ספר. כל כך הרבה ילדים חווים בעיות לימודיות, הפרעות קשב וריכוז, דיסלקציה, אבל בזמן שבו מתרחשת ההצגה, שנות ה-60, לא הייתה מודעות לדברים האלה, והילדים בכיתה שלה חושבים שהיא מפגרת ועושים עליה חרם."

למה הבחירה להעלות דווקא את ההצגה הזו כהפקת שנה ג' של בית צבי?

"בית צבי מעלים מגוון רחב של הפקות, מקלאסיקה, דרך מחזות זמר ועד הצגות לילדים. המחזור שלנו, שנה ג', מעלה יותר מ-20 הצגות בשנה, שנוגעות בהמון נושאים, המון סוגי כתיבה והמון מחזות. ההצגה הזו מיועדת גם לקהל של ילדים ונוער, אבל גם להורים ולמבוגרים. אני חושבת שזו הצגה מאוד חשובה. יש המון זוויות דרכן אפשר לראות אותה וכל אחד יכול להתחבר דרכה לילד שהוא היה." 
 

שיטת חנהל'ה, צילום: גמא פריד


"רק אחרי האבחון הבנתי שאני נורמלית"
 
את ההצגה כתבה חגית רכבי ניקוליבסקי על פי ספרה של ד"ר עמלה עינת, וכל שחקניה הם תלמידי השנה השלישית בבית צבי. גם מי שבחר בבר לגלם את תפקיד חנה'לה בהצגה, לא ידע, כנראה, כמה תוכל לתרום לתפקיד מהביוגרפיה הפרטית שלה.

"חנה'לה דיסלקטית, אני לא, אבל אני אובחנתי כבעלת בעיות קשב וריכוז בגיל לא רחוק משל חנה'לה", אומרת בר, "הייתי בת 11, והיו לי המון קשיים בלימודים, ובדיוק כמו שקורה לחנה'לה בהצגה, רק אחרי שההורים שלחו אותי לאבחון הבנתי שאני בסדר, ושיש לי בעיה של קשב וריכוז שבגללה קשה לי להתרכז בכיתה."

"כמו חנה'לה, שהולכת לכיתה של שיעורי עזר, גם אני, כילדה, נעזרתי במורים אחרי שעות הלימודים, וגם עבורי חיפשו את השיטה המתאימה לי. היום יש לזה יותר מודעות וזה לא נחשב כל כך חריג, אבל גם אני חוויתי את התסכול שהילדה הזו חווה. כי עד שאתה לא מאובחן אתה חושב שמשהו לא בסדר איתך, וכשיש לזה הגדרה ואתה מבין מה יש לך ושזה לא כזה נורא, קל יותר להתמודד עם זה.

"ההצגה הזו יכולה לשקף להרבה ילדים שלכל אחד יש את הבעיות שלו, בין אם חברתית או לימודית, ושיש דרכים להתמודד עם הבעיות. פשוט צריך את ההכוונה הנכונה ואת האדם הנכון, מורה, או הורה, שיבוא וייתן את היד ויעזור להתגבר על המכשולים האלה."

 
שיטת חנהל'ה, צילום: גמא פריד


תכניסי אותי קצת יותר לתוך התחושות שעברת כל עוד לא אובחנת

"חשבתי שיש לי בעיה. ממש חשבתי שיש לי בעיה ולא הבנתי מה היא, כי הילדים האלה, חיצונית, נראים בדיוק כמו כל הילדים בכיתה. אבל זה מין בלגן שיש לך בראש, ואתה לא יודע איך להסתדר איתו. וכשיש את ההכוונה הנכונה פתאום כל החלקים של הפאזל מסתדרים נכון.

"אני חייבת להגיד שלכל ילד יש משהו שהוא טוב בו. לחנה'לה יש את הכדורגל. היא נורא טובה בספורט. יש לה גם אדניות שהיא מגדלת בהן פרחים. לי היה את התיאטרון. למדתי בבית ספר לאמנויות בהרצליה והייתי במגמת תיאטרון כבר ביסודי, ובאמת היה לי את המקום הזה שהרגשתי שאני טובה ומצליחה בו. אני חושבת שכל כך חשוב לילד שיהיה לו את התחביר הזה שהוא טוב ומצליח בו."



שיטת חנהל'ה, צילום: גמא פריד



"לא הסכמתי לקחת תרופות"
 
כמו שאמרת, היום כבר יש מודעות הרבה יותר גדולה לנושא, אז למה, בעצם, להעלות את ההצגה עכשיו?

"גם כשיש מודעות, הילדים לא תמיד מקבלים את הטיפול הנכון, וגם כשהם כן מקבלים אותו, עדיין, כילד, המחשבה היא שמשהו לא בסדר איתי. אני לא כמו כולם. ההצגה הזו מראה לקהל הילדים והמבוגרים שזה בסדר. לכולם יש בעיות ופשוט צריך לפתור אותן. זה לא סוף העולם. גם בגיל 12, כשזה מאוחר, יחסית, לאבחן בעיה כזו, אפשר לפתור אותה ולייצר שינוי."

מה יצר אצלך את השינוי? תרופות?

"בתיכון המליצו לי על תרופות כמו 'קונצרטה' אבל החלטתי שאני לא רוצה לקחת אותן. אני חושבת שיש אנשים שזה מאוד עוזר להם, וניסיתי גם אני, אבל הרגשתי שאני יכולה גם בלי זה. אז קיבלתי הקלות מסוימות בלימודים, ושיעורי עזר. כשלמדתי במגמת התיאטרון ב'תיכון אלון לאמנויות' ברמת השרון, אחרי שעות הלימודים בכיתה הרגילה הייתה לנו כיתה מיוחדת עם שיעורי עזר, כל יום בתחום אחר, ועבדו אתנו באופן פרטני, מורה עם תלמיד אחד או שניים, ולימדו אותי כל מיני שיטות למידה, וזה מאוד עזר לי וקידם אותי. אני חושבת שבזכות הגישה הפרטנית הזו וההבנה שהכל בסדר, יש לי היום בגרויות.

"למדתי שאני פשוט צריכה ללמוד בשיטה אחרת. גם היום כשאני לומדת טקסטים מאוד קשה לי ואני צריכה את השיטות שעוזרות לי. בשיעורים יותר עיוניים קשה לי להתרכז, אבל היום, בגיל 24, אני כבר יודעת לתרגל ולעבוד על עצמי. יש לי את השיטות שלי להתמודד עם זה. זה בעצם מלווה אותנו לכל החיים. זה לא נגמר ביסודי."

   


חייבים לדבר על זה
 
מהי אותה שיטת חנה'לה?

"חנה'לה הולכת במהלך ההצגה לפסיכולוגית, הקהל ממש רואה על הבמה איך עושים לה את האבחון, והפסיכולוגית ממליצה למורה בכיתה לעשות לה שיעורים פרטניים וללמד אותה דרך התחושה. היא נותנת לה, למשל, להרגיש אותיות מנייר מחוספס דרך הידיים, דרך התחושה. היא כותבת לה על הגב את האותיות. עובדת על תפיסה תחושתית."

יש גם יתרונות להפרעת הקשב, מבחינתך?

"בטח. איזו שאלה. אני מאוד טובה בלהתמקד בדבר אחד. אם נותנים לי עכשיו משימה ואני צריכה להתמקד בה ואין הסחות דעת, אני מאוד ממוקדת מטרה, מאוד יודעת מה אני צריכה לעשות, ואני שם עד שאני מסיימת. אבל כשעשיתי בגרויות, למשל, נתנו לי לעשות אותן בכיתות קטנות, כי מספיק שמישהו שיחק עם העט בצד השני של החדר ולא יכולתי כבר להתרכז במבחן. כשיש לי את השקט הזה אני הכי ממוקדת שאפשר."

גם אצלך מתלווה עדיין בושה מסוימת עם הפרעת הקשב?

"כשהייתי בלימודים, בחטיבה, לא רציתי לספר שיש לי בעיות ושאני עושה אבחונים. מאוד התביישתי בזה. גם היום זה לא משהו שאני חולקת ביום יום עם אנשים, אבל אם פעם הייתי מאוד סגורה עם עצמי כי התביישתי, היום, כשאני רואה כמה פתיחות לגבי זה יש אצל ילדים, גם אני, כאדם בוגר, באה ואומרת, 'אני נוי, יש לי בעיית קשב וריכוז, וזה ממש בסדר'. אין מה להתבייש בזה."

גמא פריד ביים את ההצגה, ועודד אסנר יצר מוזיקה מקורית שביחד עם המשחק, התפאורה והתאורה מאפשרים לקהל להרגיש מה עובר לחנה'לה בראש.
"אחרי כל הצגה שמיועדת לבתי הספר אנחנו מקיימים פאנל של השחקנים יחד עם הרכזת שלנו בבית צבי, ונותנים לקהל הזדמנות לשאול שאולות ולשוחח עם הקאסט", מספרת בר. "אני חושבת שזה משהו שמאוד חשוב להעביר לילדים ולהורים, כי יש גם את ההתמודדות שלהם. כשאבא של חנה'לה לא יודע מה יש לילדה שלו, הוא מאוד מפחד מהתשובה, אז גם הורים יכולים להתחבר להצגה מהכיוון הזה של דאגה לילד, ורצון לגונן ולשמור עליו." 
 


שיטת חנהל'ה, צילום: גמא פריד



"מבחינתי זו שליחות"

 
איך התחושה שלך רגע לפני היציאה שלך לתעשייה "האזרחית"?

"יש התרגשות מאוד גדולה, ופחד מאוד גדול, כי פה אני נמצאת בתוך חממה ששומרת עליי ודואגת לי, ובחוץ, בעולם הגדול, זו התמודדות שלי לבד. אבל נתנו לי פה המון כלים, במהלך שנה א' ו-ב' למדנו עם המון מורים מקצועיים פיתוח קול ומשחק ותנועה וריקוד ושיעורים עיוניים, ואני באמת חושבת שאני יוצאת עם סרגל כלים רחב, שיעזור לי מאוד בחוץ."

אז מה הצעד הראשון שתעשי מיד אחרי שתסיימי את הלימודים?

"אני חושבת שאני אחפש סוכנות שמתאימה לי ואתחיל ללכת לאודישנים. נחשפתי בבית צבי להמון אנשים מהתעשייה שלימדו אותי ושאני יכולה לפנות אליהם ולהיעזר בהם אחר כך, וזה נותן לי איזה שהוא פור בשלב הבא בתיאטראות, בטלוויזיה.

"בינתיים אני מזמינה אתכם לבוא ולראות סיפור אישי, סיפור נוגע, מציאותי, מרגש. זו זכות מאוד גדולה, מבחינתי, לשחק ילדה כזאת ולהעביר לקהל את הסיפור הזה. אני חושבת שזה כל כך חשוב, וזו באמת שליחות, מבחינתי, לעשות את הדמות של חנה'לה."


שיטת חנהל'ה, צילום: גמא פריד




מאת: חגית רכבי ניקוליבסקי, על פי: ד"ר עמלה עינת, בימוי: גמא פריד, תפאורה ותלבושות: זוהר אלמליח, תאורה: ליאור מיטל, מוזיקה: עודד אסנר. משתתפים: נוי בר, דניאל חבקוק/דניאלה חכים, נוי ארוך/דנה כהן, גליה גלבלום, ירון חנונה/לירן ליפשיץ.

ההצגה תתקיים בין התאריכים 20 בדצמבר 2018 - 5 בינואר 2019 בבית צבי ברמת גן. להזמנת כרטיסים: 03-5799290

 


למועדי מופעים >

20/12/2018   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע