מחדשים פעילות באולם החדש

תיאטרון מלנקי יחדש ב-17 ביולי את פעילותו לאחר שהוקפאה לשלושה חודשים בשל משבר הקורונה. החזרה לשגרה מרגשת במיוחד לאור העובדה שהתיאטרון חוזר לפעול במשכנו החדש, ברחוב חומה ומגדל בתל אביב, אליו עברו לפני חודשים ספורים.

זו הפעם הראשונה ב-23 שנות פעילותו שיש לתיאטרון בית משלו (פעל בעבר במרכז גן מאיר, ובסטודיו ברחוב יצחק שדה בתל אביב). "האולם החדש אינו רק ביתו הראשון של התיאטרון אלא גם כזה שמבטא את האג'נדה ואת אופיו של התיאטרון", אומר מיכאל טפליצקי, מנהלו האמנותי של מלנקי. "מדובר באולם אינטימי עם 49 מקומות שמשקף ותורם לחוויית התיאטרון שמציע התיאטרון".

האולם בתיאטרון החדש הוא אולם בלאק בוקס של תיאטרון מודרני, אולם מודולרי שניתן להתאים לכל הצגה בהתאם לצרכיה ולאופייה. "מלנקי זקוק לאולם שיתאים לאופיו כתיאטרון שמחדש את השפה עם כל הצגה, ואולם זה מעניק לנו חופש ביטוי אמנותי", מוסיף טפליצקי.

בנוסף השקיע התיאטרון בתאורה ובמולטימדיה וגייס לשם כך צוות מקצועי שחלקו הגיעה מחו"ל. במקום הותקנו ארבעה מקרנים שעובדים בו זמנית ותורמים לחוויית התיאטרון החדש.

לחן ורשאי, צילום: מארק צו

לחן ורשאי - הצגה חוצה גבולות

הפעילות בתיאטרון תתחדש עם הפרמיירה של ההצגה "לחן ורשאי" – סיפור אהבה חוצה מדינות על פי מחזה של לאוניד זורין, שהוצג בהצלחה על במות רבות ברחבי העולם.

"לחן ורשאי" היא אגדת אורבנית על שני אנשים שנפגשו במקרה ונפרדו בנסיבות כואבות. בעיבוד של תיאטרון מלנקי, העלילה מתרחשת בישראל של 1991, מלחמת לבנון הראשונה. היא צעירה מפולין, זמרת אופרה מתחילה. הוא ישראלי, יינן מתחיל, "מלח הארץ". חיברה ביניהם פגישה מקרית אשר הובילה להתאהבות מסחררת אך הגורל טרף את כל הקלפים: היא נאלצת לחזור הביתה מכיוון שפג תוקף אשרת השהייה שלה, והוא מתגייס בצו חירום.  
  
האם הם נועדו להיות יחד? נועדו לאהוב? להיות מאושרים? האם סיפור אהבה תמיד צריך להיגמר טוב? ומה זה טוב? מה זה אושר? אושר הוא דבר מורכב - משמחות ועצב, אהבות ופרידות, תקווה ואכזבות - ממש כמו החיים שלנו. החיים שבהם לא תמיד הדברים מסתדרים כפי שאנחנו מצפים. החיים שבהם לעולם איננו יודעים מה לטובה. החיים שבהם אהבה לא תמיד מנצחת.

במאי ההצגה הוא המנהל האמנותי של מלנקי, מיכאל טפליצקי, אשר העניק לה את הפרשנות האישית שלו. טפליצקי הפריד את העלילה מהמרכיב האידיאולוגי שבה. במחזה המקורי העלילה מתרחשת ברוסיה של מסך הברזל, תחת ממשל המוחץ את רצונם של אנשים ומונע מגיבורי הסיפור לממש את אהבתם. טפליצקי לא מתמקד בגבולות חיצוניים אלא בגבולות שמציבים אנשים לעצמם, שנמצאים בתוכם ולא מחוצה להם. גיבוריו של טפליצקי לא יכולים לממש את אהבתם בגלל שנאסר עליהם, אלא בגלל מגבלותיהם הרגשיות.

בימוי: מיכאל טפליצקי, תרגום: סיון בסקין. עיצוב תפאורה: פולינה אדמוב, מוזיקה: יבגני לויטאס, עיצוב וידאו: קונסטנטין קמנסקי, עיצוב תלבושות: דליה פן, עיצוב תאורה: מישה צ'רניובסקי, אינה מלקין, עריכת וידאו: יאן שופה. שחקנים: אורי לבנון, נטליה גנטמן.

לחן ורשאי, צילום: מארק צו

תיאטרון מלנקי

תיאטרון מלנקי ("קטן" ברוסית) מתמקד בהעלאה של קלאסיקות מתחומי התיאטרון והספרות לבמה בפרשנות מחודשת ועכשווית. מלנקי הוא תיאטרון דו-לשוני המעלה הפקות בעברית וברוסית. במשך שנות פעילותו העלה 32 הצגות שהוזמנו בשנים האחרונות למגוון פסטיבלים ברחבי העולם. התיאטרון קיבל הכרה בינלאומית וייצג את ישראל בפסטיבלים רבים ברחבי העולם: בקוריאה, פולין, סין, הונגריה, צרפת וקרואטיה.

לחן ורשאי, צילום: מארק צו

מיכאל טפליצקי, מנהל אמנותי

ממקימי תיאטרון מלנקי, יחד עם איגור ברזין, ילנה ירלובה ובוריס ינטין. יליד 1968 בבאקו, אזרבייג'ן, שהייתה באותה עת חלק מברית המועצות. טפליצקי למד באקדמיה לתיאטרון, מוזיקה וקולנוע בסנט פטרבורג, ואחרי עלייתו לישראל ב-1990 למד בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי. שיחק בשלל הפקות תיאטרון מצליחות בארץ (בתיאטראות הקאמרי, גשר, הבימה ועוד) ובעולם, וביים הפקות תיאטרון בארץ ובברית המועצות לשעבר. מנהל אמנותית את תיאטרון מלנקי משנת 2015. 


לחן ורשאי, צילום: מארק צו

ההצגה "לחן ורשאי" תעלה ב-17, 18 ביולי, 7, 8, 14, 15 באוגוסט 2020 בשעה 20:00בתיאטרון מלנקי, חומה ומגדל 32, תל אביב. לרכישת כרטיסים