סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן ערן צור וישראל נג'ארה- שיעור לדוגמה
 

 
 
ערן צור ועמיתיו בפסטיבל העוד בשיעור מלהיב על שיריו של חלוץ הפזמון העברי מן המאה ה-16


מחלוצי הפזמון העברי
 
ר` ישראל נג`ארה, בן המאה ה-16, פייטן ומלחין ממוצא ספרדי, נחשב לאחד מגדולי המשוררים העבריים בתקופה שאחרי גירוש ספרד. הוא חי בדמשק רוב ימי חייו (נפטר ב-1625 כבן 70) ולזכותו נזקף הקשר ההדוק בין הפיוט העברי האנדלוסי לבין אמנות המוזיקה של ראשית העידן המודרני.
 
נג`ארה, שהיה משורר פורה במיוחד, הפך לשיטה את הנוהג לחבר פיוטים חדשים על פי מודלים של שירים קיימים וגם השתמש בלחנים שלהם (כמו, להבדיל, שאריק איינשטיין שר ביטלס בעברית, וכמו שרוני סופרסטאר בנתה להיטים על הפקות זרות).
 
חידוש אחר שהנהיג הוא מיונם של הפיוטים על פי המקאמים (מודוסים מוזיקליים) מהמסורת העותומאנית של תקופתו. שני חידושים אלה היו הבסיס לספרו "זמירות ישראל", שהתפרסם לראשונה ב-1587, ושימש השראה לאסופות פיוטים מאוחרות יותר של יהודי המזרח וצפון אפריקה. חלק נכבד מפיוטיו של נג`ארה היו מבוססים על שירים טורקיים, ערביים, ספרדיים ויווניים. לצד השורה הראשונה או מלות המפתח של שיריו, שהופיעו בראש הפיוט במהדורות המודפסות ובכתבי היד שלו, הייתה כנראה הנחייה לשיר את הפיוט לפי לחן של שיר מסוים.
 
באופן טבעי, הוראות שירה אלה איבדו ממשמעותן עם התפשטותם המהירה של שיריו ברחבי העולם היהודי, וזמרים מקומיים דאז, שלא תמיד יכלו לדעת לאיזה לחן הוא התכוון, נאלצו להתאים לפיוטיו לחנים חדשים  מהמסורת המוזיקלית של קהילתם. כך שרד מספר מרשים יחסית של שירי נג`ארה במסורת הביצוע המוזיקלי בעל פה שהייתה נהוגה בקהילות יהודיות ממרוקו ועד פרס.
 
בניגוד למופעים הגדולים של פסטיבל העוד, עם סחרוף, אנקרי ונקמת הטרקטור, שקיבלו יד חופשית בהלחנת השירים, "כך הוא התכוון במקור", המופע שהקדיש פסטיבל העוד לשיריו של ר` ישראל נג`ארה, הוא ניסיון להתחקות אחר הלחנים המקוריים ששימשו את הפיוטים שלו.

נג`ארה כתב בתבנית שהתאימה לביצוע זמרתי, במיוחד בהדגשת השימוש בפזמון חוזר, ואפשר לראות בו את אחד מחלוצי הפזמון העברי. השירים שלו, שמרובים בהם משחקי מלים, נחלקים בין שירי קודש, של זיקה לעולם הדתי, תיאור המצב בגלות, בקשה וציפייה לגאולה, אבל ביניהם גם שירים אישיים, על טבע ושל מוסר ותוכחה.   
 
400 שנה לא הולכות ברגל
 
ההופעה, שהתארחה באודיטוריום הפצפון של בית אבי חי - במה אליפטית זערורית מול כ-200 צופים בלבד (ביום טוב, כשהאולם מלא) - החלה בהיסוס ובמבוכה.
 
כראוי לפן המחקרי של ההפקה, האולם לא הוחשך. לאמנים היתה היכולת לראות ולקרוא את קהלם, ולקהל  הייתה האפשרות לעיין בדפי התכנייה המושקעת (שחלקים ממנה מובאים לעיל) ולקרוא את השירים עם ביצועם. הבמה גם לא אפשרה אינסטרומנטליות מושקעת. המנהל המוזיקלי אלעד גבאי (אנסמבל "שחרית", להקת "אתניקה") בעוד, קאנון וזמרה; ערן צור בשירה, גיטרה וגיטרה בס; יאיר הראל (אנסמבל "תפילאלת") בכלי הקשה וזמרה; וראלי מרגלית בצ`לו.
 
אולם דווקא הנזיריות הבסיסית הזאת בנגינה, תפשה בהדרגה כיוון ונפח ועם השירה הסולנית והקבוצתית, וחלוקת התפקידים המגוונת בין ארבעת השותפים, הצליחה לספק תמונה מוזיקלית עשירה למדיי ובעיקר לבטא את כוונות המשורר - גם של חתן הערב, ר` ישראל נג`ארה, וגם של היזם והמפיק הפרופ` אדווין סרוסי, מהמרכז לחקר המוזיקה היהודית של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם האתר "הזמנה לפיוט" מייסודה של קרן אבי חי.
 
העמדתו של ערן צור בראש המשתתפים, נועדה מן הסתם לצרכי שיווק וקידום מכירות. למעשה היא עושה עוול עם שאר המשתתפים, שחלקו עמו תפקידים שווים. אבל אפשר להבין את הבחירה בו גם מההיבט האמנותי, כי צור, מי שמתכתב דרך קבע עם השירה הישראלית המודרנית, מודע לחשיבות המלה ומקפיד בכבודה ובהגייתה. וניכר בו שהוא מתענג על המפגש עם השירה העברית הקדומה. במיוחד ב"ישנה בחיק התאווה" לו חיבר לחן אופייני, שיכול לשמש כמתאבן לקראת השירים הרבים האחרים של נג`ארה, שמחכים וראויים גם הם למוזיקה עכשווית. כפי שהבהיר גם הלחן היפהפה והביצוע הרגיש של אלעד גבאי ל"אנה אלך מרוחך".
 
מתריסר היצירות בערב, רק עשר היו של נג`ארה: ארבע מהן "משוחזרות", שחברו מחדש ללחניהם האבודים, על סמך מחקר והצלבת מידע. "חיל יולֵדה בי סולֵדה", רומנסת לדינו במקור; "יַעלָם שָבַני / נֶעֱלם זמני" שנמצאו התווים שרשם תלמידו אבטליון בן מרדכי; "עמי, כל אל רמה / לי יעשו חטיבה" גם הוא על פי רומנסה ספרדית עתיקה שמנגינתה שימשה שירים אחרים ביניהם פיוט לשמחת תורה שיהודי טורקיה שרים עד היום; ו"בין תבינו לקנות בינה האזינו" על פי שיר לדינו שנשתמר בקרב יהודי בולגריה ומפיהם רשם אותו האספן יצחק לוי. שיר זה, שכתוב במתכונת "אחד מי יודע" ו"חד גדיא", זכה לביצוע שובב ומלהיב, כמו היה פולק-קלטי עליז בפי שלישיית "כמו צועני". השוס של הערב.
 
ארבעה אחרים התבססו על לחנים ששרדו במסורות שבעל פה בקרב הקהילות היהודיות: "כל עלמות אהבוך" ו"יערת דבש על לשונך" (הבבלים), ו"יעלה יעלה בואי לגני" (מרוקאי) ו"יה ריבון עָלַם ועָלמַיָא" (בבלי גם הוא) שהשתרשו, נשמרו ונקלטו ברפרטואר שירי הבקשות של ימינו - שניהם בביצועים שמחים ועולצים שדגדגו גם שירה בציבור באולם. שני הנותרים היו יצירות אינסטרומנטליות: "פשוט עג`ם" של גבאי (ועוּד) בפתיחה ו"גורצ`ו קיזי" התוסס והיצרי של המלחין הטורקי יורדל טוקג`אן, שנכתב לפני כ-40 שנה.
 
זה לא היה ערב קל, אבל 400 שנה לא הולכות ברגל, ור` ישראל נג`ארה שמבצבץ גם כך במוזיקה הישראלית הפופולרית, זכה להארה חשובה, ואנחנו לשיעור לדוגמה ולחוויה מעשירה. נכנסתי מסוייג ויצאתי מתלהב לפחות כמו ערן צור בשיר האחרון ("יה ריבון עלם ועלמיא"), שמלותיו המסיימות הן: "ויזמרון לך שירין ורחשין/ בירושלים קרתא דשופריא". חותם על כך בשתי ידיים. איתם, עם אחרים, יש מספיק לכולם.

היצירה של ר` ישראל נג`ארה ראויה לגאולה ולחשיפה. ולא צריך לחכות למופע רחב יריעה שמגיע לו בדין באחד מהפסטיבלים הבאים. אפשר לפניו וגם אחריו לא נורא. ובלבד שיגיע.
 
כך הוא התכוון במקור. ר` ישראל נג`ארה. בית אבי חי, ירושלים. ראשון, 15 בנובמבר 2009


למועדי מופעים >

17/11/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע