סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן נועה גולנדסקי - נוסעת עם המילים
 

 
 
אלבום הבכורה של נעה גולנדסקי מדגים את יכולתה לספר סיפור ולעטוף מסר באמירה מוזיקלית


מניפסטים קטנים בנושאים גדולים

"כשנתפכח נתייפח/ וניפול על המזבח/ קורבנות העליצות/ להיות חזק, אם כבר למות// כשנתפכח נתייפח/ בדמעות של טרפנטין/ ואחר כך נתלקח/ במדורת ההבלים"
 
לנעה גולנדסקי הספקנו להתוודע כנגנית בעיקר - בכלי הקשה, קלידים וגיטרה - בשירותיהם של זמרים ומופיענים כדני סנדרסון, מתי כספי וגלעד כהנא. ופה ושם גם כתומכת קולית  בהרכבים "בוסה", "פאניק אנסמבל" ו"נערות הליווי". אבל הצד החזק של נעה גולנדסקי היא הכתיבה שלה. ו"סוכריות מזרים", אלבום הבכורה שלה (בגיל 35!) מדגים את יכולתה לספר סיפור, להגיד, לעטוף מסר באמירה מוזיקלית, וגם להיפך.
 
ואכן, השירים של גולנדסקי הם לא סתם שירים, הם גם לא פזמונים, ולבטח לא להיטי רדיו. הם מניפסטים קטנים בנושאים חברתיים גדולים, חשובים ובוערים, של זכויות אדם ובעלי חיים, הומניות, עם נגיעות פוליטיות כלליות וגם במערכות יחסים. אגב, זו היא שכתבה את "האם היית" ל"רמזים" של ריטה.
 
הכתיבה של גולנדסקי אינטליגנטית, לא מנסה לשאת חן. השיקולים שלה אינם מסחריים. חשוב לה להגיד, ללא חנופה מוזיקלית, ללא כוונה להיות שלאגר. בכתיבה שלה ניכרים תחומי עניין וידע רבים. בפירוש אישיות משכילה ויוצרת אינטלקטואלית, כמו גם המבנה של האלבום שמורכב מ-13 קטעים (40:07 דקות), רק עשרה מהם שירים מולחנים, שלושת האחרים הם קטעי שירה מוקראים, מתוך שיר אחד "כשנתפכח" (על התפכחות בני דורה ממרוץ החיים וההישגיות) שטרם הולחן, ועדיין נכלל באלבום - כל הטקסט (חלקים ממנו מצוטטים לאורך רשימה זו) מודפס וקטעים ממנו משולבים בין השירים, כשהיא קוראת אותם בקולה, משל הייתה משוררת קוראת שירה.
 
השירים שלה מעניינים, באים מכיוונים שונים ומגוונים, טקסטואלית ומוזיקלית, טבולים בצבעים תיאטרליים-קברטיים עזים, בשילוב השפעות שנסוניות צרפתיות ורוסיות, וגם בצלילי קנטרי ובאנג'ו והגשה ג'אזית מובהקת, כמו נועדו לביצוע ולהתרחשות בימתיים. 
 
נוע-גולנדסקי-יחצ.jpg
נועה גולנדסקי (תמונת יח"צ)


זה אלבום יפה, אבל קטן ומינורי, בעיקר מפני שגולנדסקי היא יותר כותבת ממבצעת, ובמלים אחרות: היא זמרת מיומנת אבל סבירה, לא מפילה. מה שיוצר אלבום נעים ואפילו חשוב להאזנה. אבל לא הרבה יותר מזה. גם העברית שלה אינה מושלמת. ומעניין שדווקא בשירה היא מדויקת יותר מאשר בקריאה. משונה.

הומור דק מן הדק

"כשנתפכח נתייפח/ כי הייתה תקופה שקופה/ צבעים זרחו במניפה/ של אלף לילה וקללות// ועוד הרבה מאוד לילות/ משתים קרועים ואהבות/ על ערש דווי השאיפות/ והשנים המתקלפות"
 
גולנדסקי חתומה על כל המלים (אחד מהם, "סירנות", תרגמה מ"אמריקה" של בורדיאר), אולם הלחינה רק חמישה מהם. באחרים היא נעזרת בעיקר ביוצרים שעבדו איתה על האלבום, כמו נגן הגיטרות עומר הרשמן, שהוא גם מפיק מוזיקלי שותף (לצח דרורי), נגן הבס והקונטרבס יהוא ירון, אלון לוטרינגר שותפה לדואט "מרפסות", ויונתן לוי.
 
שיר הנושא, הפותח (לחן משותף עם ירון) הוא המנון לממרים את האיסורים, בכל גיל, בכל מסגרת, תמהיל של פולק רך, שנסון ודרמה קרקסית; "הרחבה אקולוגית" (לחן: הרשמן) הוא קאנטרי קליל בשבחי החיים בפשטות, בטבע, בניתוק אופנתי מן הקדמה הטכנולוגיה - שיר חביב; "עסקנו בשלנו" הוא ההצטנפות בדל"ת אמות, חיים בקונכייה הפרטית, מתוך התעלמות מן התמורות והמתרחש סביב ובעולם; "הפצצה הבאה תיפול על תל-אביב" הוא תיאור פלסטי חי, קברטי ורפיטטיבי, של טיפוסים בבר תל אביבי, מיקרוקוסמוס אנושי שחי ואולי מדחיק את נבואות הזעם של המלחמה הבאה - אחד השירים החזקים באלבום. 
  

   
  
 "סירנות" הוא שיר מטריד על הצביעות בעולם; ו"ביום מן הימים" הוא אמירה, ספק סהרורית, ספק מסויטת, על כך שאי אפשר להיפטר מהחלומות שלך; "מרפסות", הדואט עם לוטרינגר, הוא רוק רך, מין שרון הולצמן כזה, ושיר אהבה יפה ומיוחד; גם "מייקל" הוא אמירה קברטית-תיאטרלית, אולי ברכטית-ויילית, אולי דמון ראניונית, על מפגש רב עוצמה בבר (אתר התרחשות אהוב על גולנדסקי, בין היתר ברמנית לפרנסתה) בין צלם לשוהה בלתי חוקי - אולי שיאו האורבני של האלבום; "שתה אתי" הוא הזמנה ג'אזית מובהקת, בעל צביון של סטנדרט; ו"רגע אחרון", הנועל (לחן: יונתן לוי), הוא הומאז' יפהפה לשיר ערש ואולי השיר היחיד שמדבר במפורש ובמובהק על זוגיות.
 
בניגוד למנהגי את מופע ההשקה של נעה גולנדסקי, ראיתי קודם האזנה לאלבום. כמו שאינה זמרת מדהימה, כך היא גם לא אישיות בימתית מסחררת. מוזיקאית טובה, זמרת מדויקת, מבצעת שעסוקה בהוצאת השירים לפועל. אין שואו במופע שלה. קונספט של שירה ג'אזית, לא פופית, לא רוקית. מופע נינוח, זורם, לא ממהר לשום מקום. היא נוסעת עם המלים.
 
מה שכן, יש לה חוש הומור ייחודי, שלוקח זמן להתביית עליו (אחרי שלקח לה זמן להשתחרר מההתרגשות של מופע השקה). הומור דק מן הדק, יובשני וציני, מאוד אינטליגנטי, שיש בו ציטוטים מאיינשטיין, סטאלין וצ'ה גווארה, שאינו בא לידי ביטוי בשירים שלה, אבל הוא חלק בלתי נפרד מההגשה שלה, בקטעי הקישור שביניהם. דווקא הוא מחזק את התחושה שהמופע יכול ואולי צריך היה להתנהל אחרת. כמו להשתמש ולהדגיש עוד יותר את ההיבטים התיאטרליים-דרמטיים ביצירה המוזיקלית שלה, לא להיצמד לנוסחה השכיחה של זמרת מלוּוָה בנגנים.

בסיס נהדר למופע קברטי
 
גולנדסקי נעזרה בשותפיה מהאלבום עומר הרשמן (גיטרות), אביב ברק (תופים) ובוריס מרצינובסקי (אקורדיון ומחשב), כשאת עמדת הבס אייש גיא לוי ונמרוד טלמון תמך בטרומבון. היא פתחה בשיר חדש, "ימי הביניים" שלא נכלל באלבום, שהשפעה ג'אזית ברורה (טרומבון וקונטרבס), והמשיכה עם שיר הנושא, צמוד לצבעו השנסוני ומגובה בהרמוניה קולית גברית. ב"ביום מן הימים", עליו העידה כשיר הוותיק ביותר באלבום, היא התחברה לגיטרה אקוסטית, והשיר קיבל צבע רוק-פולקי אמריקאי-אירי. בכלל, דומה, ההפקה המוזיקלית רגועה ומשרתת את קולה ואת השירים, לא מלחיצה את המערכת. 
 
במופע השקה כמו במופע השקה השתתפו גם אורחים. עוזי (רמירז) פיינרמן התייצב עם הבאנג'ו שלו לביצוע "הרחבה אקולוגית" וסיפק לו גוון להיטי של קאנטרי עולץ. רמירז המשיך עם "מאונטיין קליימינג", שיר מאלבום הסולו שלו באנגלית, תוסף כיף חיוני, ולאחר פרישתו הזמנית, העירה נעה שגם היא הייתה שמחה לאמץ שם במה ספרדי כמותו, נגיד סאנשז או רודריגז, "שיגרום לפחות טעויות בביטוי שמי...". מה שנכון. 
 

  

ב"עסקנו בשלנו", כנראה אחד השירים החשובים יותר לה, גולנדסקי הרשתה לעצמה לעלות לצעקה, להעניק לרוק-פולק שפיץ ותוקף.
 
"אסוף אותי עכשיו/ אל תוך הנצח היחיד/ של גוף גדול וחם/ בלי שום עבר ושום עתיד// ושכב עלי כבד/ כמו נווד על אדמה/ עירום מול הירח/ שים ראשך לזמן תנומה"
 
לוטרינגר הוזמן לבצע את "מרפסות" שהלחין, לחן דודי לוי כזה, מחוספס, דובי, אבל גם מכמיר ומחמם לב, שהצדיק - בהדגש אקוסטי-  את הגדרתו כשיר הכי רומנטי באלבום. לוטרינגר והגיטרה האקוסטית נשארו גם ל"סירנות" שהתכבד בפתיחה "מזרחית" מפתיעה שהתפתחה לרוק גיטרות מנסר. את חלקו סיים, עם גיטרה חשמלית, בשיר שלו בשם "תן לי לעזוב".
 
האורחת הבאה, נדיה קוצ'ר מ"קרימינל פרוג'קט", הביאה לשינוי אווירה. הביצוע המשותף שלהן ל"שתה איתי" היה מצוין. קוצ'ר, בניגוד לגולנדסקי היא זמרת. חיית במה, פרפורמרית, גם באיפוק היחסי שנקטה כדי לא לגנוב את ההצגה. "הטורקי", שיר שיכורים רוסי בקצב מסחרר, שלא נמצא באלבום, חצי ברוסית חצי בעברית, היה אַפֶּר נהדר. גם "דבקת קרנפים" (של ירון בן עמי) היה תוסף מצב-רוח חריג, בצליל הקברטי העשיר עם אקורדיון, קונטרבס ומצילות בידיעה של נעה.
 
יכול להיות שהאורחים שלה עזרו לגולנדסקי ולהופעה שלה להיפתח ולהתפתח. יכול להיות שגם ההתרגשות נעלמה ככל שהמופע התגלגל והיא נעשתה יותר חדה וממוקדת (למרות שהיא מדברת קצת יותר מדי). הסיום היה חזק ביותר והצביע על הכיוון בו היא צריכה אולי ללכת. תחילה עם "מייקל", שהזכיר בליווי הבלוזי המדליק (אליו חזר והצטרף הבאנג'ו של עוזי פיינרמן) את מסורת הדקלום המושר של יהונתן גפן במופעים הזכורים לטוב שלו. ואחריו "הפצצה הבאה תיפול על תל אביב" שזכה לביצוע בלוזי דומה ולמסקנה הבלתי נמנעת שזה הפורמט וזאת המתכונת המתאימים ביותר לה.
 
עוד שניים-שלושה קטעים כאלה או הגשה שכזאת, ועם ההומור שלה, ויש לה בסיס נהדר למופע קברטי, בו היא אפילו לא צריכה לעמוד, יכולה להסתפק בישיבה ליד שולחן וללגום מכוס יין, ולהתיז את שיריה. כולל את חלקי "כשנתפכח", שנעדרים (ובצדק בפורמט הנוכחי) מן המופע. אפילו שיר הערש "רגע אחרון", שיר נעילה ג'אזי מתוק, נשמע ונראה מתאים למסגרת שכזאת.
 
השאלה הגדולה היא אם האישיות הבימתית שלה תוכל להתמודד עם אתגר מסוג זה.
 
"כשנתפכח נתייפח/ כי נשארנו אחרונים/ במצעד העצלנים/ ומה בוער, בעצם כלום/ חוץ מהעורף הנשרף/ מהבל פה הזמן הצף/ שלא יטבע לעולמים/ זה רק אנחנו ששוקעים"
 
נעה גולנדסקי. סוכריות מזרים (High Fidelity)
נעה גולנדסקי. הופעת השקה. תיאטרון תמונע תל אביב. חמישי, 3 בפברואר 2011

למועדי מופעים >

07/02/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע