סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבומים מומלצים לפסח 2015, חלק א'
 

 
 
חוה אלברשטיין, גלי עטרי, פבלו רוזנברג ואוספים  משירי לאה גולדברג, מנחם פרומן, אלכסנדר פן ועוד


חוה אלברשטיין. סרנדה.

מעוררת קנאה, הערצה ובעיקר הערכה. חוה אלברשטיין היא ללא ספק הזמרת-יוצרת והאשה החזקה בתעשיית המוזיקה והאלבומים המקומית. מקליטה מה בא לה, מתי שבא לה, בקצב שבא לה. אחת לשנה, לפעמים אף פחות מזה, אלבום חדש. שפעת יצירה מטמטמת, מסנוורת, מעוררת השתאות.

והפעם – רק היא והגיטרה. כמו יישות אחת. שום כלי אחר. איזה עושר ואילו עוצמות טמונים בצירוף הנזירי הזה מבחינתה. נקיה ומדויקת, בהירה ועזה. המבע הצלול לא רק שלא קהה במשך השנים, אלא התחזק, התעצב והתעצם. שמעו אותה ב"אושר", ב"אמא של נכדתי" (שכולו אהבה ומוסר השכל בינדוריים) וב"אם צריך לרזות" (מחאה אירונית חדה כתער כנגד תרבות הוואנאבי של ילדות), שניהם אגב מאופיינים בצעדי מחול - ולא תאמינו.

14 שירים (43:12 דקות) שכתבה (חמישה), הלחינה (שמונה), תרגמה (ארבעה), אימצה (שישה) ושאלה (בהם "מה שלומך אחות" של נעמי שמר, בקושי נגינה, כמעט א-קאפלה, רק שירה מוכפלת; ו"אין לי בית" בעקבות "(נולדתי תחת) כוכב בודד" שהיכרנו בביצוע לי מרווין).

כל אלה מדגימים (בפעם המי יודע כמה ולמי שעדיין זקוק להוכחה) מה פירוש זמרת-עם על-זמנית. ואם הם לא מסתכמים למספר השירים זה רק מפני שתמונת השלם גדולה מסך מרכיביה. תמונת עולם של אשה, בת ואחות, אמא וסבתא; שירים של ארץ, מולדת, בית, חצר, מטבח וחדר שינה.

 

   
 

האדם הוא לא עץ השדה, אלא עולם ומלואו, כמו ב"עץ", אחד המשמעותיים באלבום - כל האנושיות מקופלת בשמונה בתים של רחל שפירא. פשוט נפלא. ולא נעדרים החיוך בזווית הפה  בשיר הנושא (שכתבה על פי לחן של שוברט) וב"אל תענה לי" שלה, המגע האוהב ביידיש ("זייט געזונט", "שתי זמרות" ו"דרך" העממי), והרהורים שאי אפשר בלעדיהם בדבר האושר, הזמן (בבקבוק!) והחירות לעשות מה בראש. כמו שהיא עצמה עושה.
אלברשטיין מנציחה את עצמה ב"כמויות מסחריות" מבלי להידרש לדין וחשבון פשוט: מה מכל השירים האלה נכנס, אם בכלל, להופעות שלה? ואין ברירה אלא לרכוש את האלבומים שלה. ובשנה הבאה, אם ירצה הריבון, להעניק לה את פרס ישראל

(אן.אם.סי.יונייטד)




חוה אלברשטיין (צילום: ניב עשת כהן)





כנפי רוח. משיריו של הרב מנחם פרומן.

אלבום חג קלאסי, במיוחד לחג טבול במסורת. בהשראת אמירתו, שהמוזיקה היא הכנפיים של המלים, משפחתו של הרב מנחם פרומן ז"ל הקימה לו גלעד מוזיקלי בעזרתם של יוצרים, זמרים ומוזיקאים שלמדו לאורו בשיעוריו השבועיים והופיעו לצידו במסעות "תורה – שירה" שהיה מקיים (ובהם "מרביץ" דברי חוכמה מספר הזוהר ומכתבי הר' נחמן מברסלב).

נוסף על המשנה החברתית הפרומנית, דברי ההגות והפתיחות יוצאת הדופן שלו לאדם באשר הוא, ללא הבדל דת וגזע, פרומן גם כתב שירים שמוצאם אמנם באמונה הדתית אבל אפשר למצוא בהם אמירות על תכונות האדם, על חתירתו לחופש, על חלומותיו ומאווייו, וגם על אהבה לאשה, לאדמה ולארץ ועל הטבע (שהוא תמיד בבואה לנפש האדם).

12 שירים (ועוד הקלטה חיה משיעור של הרב) על 46:25 דקות. בין המלחינים והמבצעים נמצאים חשודים מידיים כאהוד בנאי, ארז לב ארי, מיכה שטרית, קובי אוז, "המדרגות" וגם ברי סחרוף ושלמה גרוניך.

   

למרות שכל אחד לקח את פרומן ושיריו קרוב אליו ובדרכו - מהיידישע-פולק של בנאי, דרך הרוק המחוספס של סחרוף, הנגיעות הקלאסיות האוונגארדיות של גרוניך, האתניות המובהקת של אוז והנימה האישית המחויכת של אריאל הורביץ, ועד הגישה העולצת (והמפתיעה!) של יוסי סוויד - אני מתקשה להאמין שמי מהם יצרף את התרומה הפרטית שלו לרפרטואר הפרטי שלו. כי בזה ייבחנו כוחה והשפעתה האמתיים של יצירתו. ולוואי ואתבדה.

(עצמאי)

קולו של הלב. משיריה של לאה גולדברג.

תרשו לי להתעלם מההיבטים החזותיים של פרויקט וידאו זה, שמחדש תשעה משיריה של המשוררת לאה גולדברג, במלאות 45 שנה למותה (ומועלה ביו-טיוב ביוזמת עמותת "שיר-עד"). גולדברג היא אולי המשוררת הישראלית המולחנת והמבוצעת ביותר המוזיקה הישראלית הפופולרית, וגם מיזם זה אינו סוטה מקווי המתאר המוכרים של יצירותיה.

בניגוד להפקה דלעיל, שבה כל אחד מהיוצרים הסתמך על המוזיקאים והנגנים שאיתו, בזה – אותה חבורה של נגנים, בראשם המפיק המוזיקלי אלעד אדר והמנהל האמנותי הד"ר אורי לשמן – מלווה עשרת המבצעים, בהם סולנים, צמדים וגם להקה אחת.

העיבודים אכן חדשים, מנסים להתאים פנים חדשות לשירים הידועים ואף להעניק להם פרשנויות חדשות, אולם למרות הנגיעות העכשוויות לא מצליחים לטעמי לחלץ תובנות משמעויות שלא ידענו והיכרנו. אולי לא מטלטל אבל איני מזלזל בריענון (או רי-פרש בעגת המשתמשים) ובהכשרתו לדור חדש של מאזינים.

הכי מצליחים בכך חברי הגרובטרון בגרסתם ל"אהובים על שפת הים" של מיקי גבריאלוב, כשגם רבקה זהר ולירון לב מחממים את הלב בנעימות של "לאט כהולם הלב". דווקא השיר החדש היחיד, לחנו של לשמן ל"ציפור כתומה", בביצוע משותף שלו ושל רעייתו מאי ישראלי, נטוע בקונבנציות עבר.

   

עוד בקובץ, שצולם באולפני ברדו בתל אביב, קלסיקות כ"החליל" (דין דין אביב), "ערב מול הגלעד" (דרור קרן ואסנת הראל), "משירי ארץ אהבתי" (שרית וינו-אלעד) ו"בארץ אהבתי" (אלון אולארצ'יק), וגם "חדשים" יותר כ"תוף בודד" (ירמי קפלן), "נפרדנו כך" (דוד לביא!) ו"הגננים היום עצובים" (אבי גרייניק ואסנת הראל) (10 שירים 45:00 דקות).

(עצמאי)

פבלו רוזנברג. פבלו, אוכל וחברים.

אם אצל פרומן זה רעיון, אצל גולדברג זו היצירה, אצל פבלו רוזנברג אלה המתכונים. בעקבות תכנית הטלוויזיה שבה אירח (ערוץ 24) חברים לבישול, אכילה ושירה. כך שהערך המוסף כפול: מצד אחד, השירים הם דואטים (בעצם 16 מתוך 17), רובם ככולם בשירים שהביאו מהבית קולגות למקצוע, ורק אחד שלו מהבית עם בנו מיכאל ("תבכי ילדה יפה"); מצד שני, שלל מתכונים לתבשילים, מרביתם במבטא (ובסגנון) דרום אמריקאי בולט.
בין האורחים דודו אהרון, רותם כהן, פאר טסי, עילי בוטנר, שירי מימון וערן צור (עם "פרפרי תעתוע"!). משלים ונועל את האוסף, אחד שאינו דואט, אך מהווה סיפור מסגרת ושיר נושא לתוכנית.

   

הביצועים המשותפים – בעיבודים ובהפקה מוזיקלית של אלון מוטקין, ועם רוב מכריע לבלדות, גם באנגלית (עם אבי סינגולדה), ספרדית (יסמין לוי) וערבית (לינה מחול), מלות השירים, הצילומים למזכרת וכמובן המתכונים, אמורים לעבוד על כל החושים ולהעביר גם את חנו הבלתי אמצעי של המארח. לא כשר לפסח, אבל בשאר ימות השנה יכול לשכון על מדף ספרי הבישול במטבח ולשחזר גם זיכרונות וצלילים (65:42 דקות).

(הליקון)

גיא לוי. פן.

היוזמה של גיא לוי להלחין את שירו של אלכסנדר פן ראויה לכל שבח ומחיאת כף. להוציא "סורו מני", השיר הפותח, ו"כנרת" (שהלחין מרדכי זעירא) החבוי בהמשך, האלבום מציע מוזיקה חדשה לשירי אלכסנדר פן, בשלמה צנועה של טריו ג'אזי-קברטי - גיא לוי בקונטרבס ושירה, הזמרת טליה אליאב בשירה ופסנתר ובן אילון ויונתן רוזן (לסירוגין) בתופים.

לוי אינו פוזל למצעדי הפזמונים ולרשימות ההשמעה. פן שלו הוא משורר החיים האינטנסיביים, רודפי הנהנתנות, עבדים לתשוקה אך גם מחפשי המשמעות. הלגימה היא הדלק ליצירה שלו, ולוי מעטר אותה בלחנים תיאטרליים ודרמטיים עמוקים וכהי-גוון כשל יין מיושן.

   

11 השירים (על 48:02 דקות) מניבים ניסיון ראוי, מכובד ומרשים, אולם למרבה הצער, לוי לא מצליח לנמק ולשכנע מדוע עכשיו (להוציא אולי השיר הנועל "שיר אל שנכלא", זווית ראיה בדיעבד לתולדות הסכסוך הערבי-עברי, אם כי מוצג כבדיחה). גם שירתה העמוקה, הדעתנית והבשרנית של אליאב לא מצליחה לחלץ חיוניות מודרנית ותקפות בת זמננו מלשון הפואטיקה המיושנת של פן.

(נענע דיסק)

גלי עטרי. אהבה למרחקים ארוכים.

באיחור של חצי שנה, דחייה שנגרמה בגין מבצע "צוק איתן", יוצא אלבומה החדש של גלי עטרי. לזמן אין משמעות בעבור עטרי. יותר נכון, בעבור הצליל שלה. היא בשלהּ. נאמנה לבלדות הרכות והנעימות שלה. ולא משנה מתי, ובעיקר מי כתב אותן - יוצרים ותיקים שעבדו איתה בעבר, או צעירים שזו להם התנסות ראשונה. הם מתאימים את עצמם, מתכוונים אליה. ואם לא (כמו, תרשו לי לנחש, ב"חיים שלמים" של נעם חורב ותומר הדדי, שחיברו גם את שיר הנושא) את הכיוון הנכון עושה המעבד והמפיק המוזיקלי עמוס בן דוד.

   

11 שירים (אחד מהם, "מישהו אוהב אותך" שכתב דידי שחר, גם בגרסה אקוסטית) על 40:01 דקות. שירים על אהבה וזוגיות ותיקה, שירים של התבגרות ושל בשלות נשית, שיש בהם התבוננות מפוכחת סביב, השלמה והתפייסות עם חלומות ושאיפות, עם הזמן שחולף והרצון להיאחז בזכרונות, וגם צובטת פה ושם  ברגשות עצב, בדידות וכאב. אבל תמיד עם חיוך קל, המון אופטימיות ואמונה בכוחה המרפא של האהבה. היא שרה לעצמה, לילדה שהיתה, לבת דמותה, לנשים בקהלה, לכל אשה בעולם. שום דבר חדש ועדיין איזי ליסנינג במיטבו.

(אן.אם.סי.יונייטד)


שלומית אהרון. שקט אמיתי.

שלומית אהרון נהנית ממעמד ייחודי בפופ הישראלי. למרות הקילומטרז' הרב והנוכחות המשמעותית, מעולם לא היתה כוכב זוהר של מצעדי פזמונים ותארים, וחתרה תמיד להגביה רף, לשמור על קלאסה, ולדבוק באיכות קלאסית-אופראית (אולי גם אירופית) בשיריה.

את אלבומה החדש היא מקדישה לאמה נעמי, זמרת אופרה וההשראה שלה. הוא נשמע כאלבום אישי יותר מתמיד. חן נוגה שורה על עשר רצועות האלבום. אם זה בטקסטים שכתבה ("נהיה אשר נהיה", שהולחן גם על ידי בנה דניאל, "עוד רגעים אחדים" שהלחין תומר הדדי), שנכתבו על מידותיה ("תגיד לי" מצד שלמה ארצי או "מהדורת קיץ" מאת ארז ברזוליק) ושנבחרו בקפידה ("תמונה קטנה" ושיר הנושא שכתב שחר אריאל, או "ספרי לי רק דברים טובים" של אדמית הראל).

אחת ההפקות המוזיקליות הזהירות יותר של פטריק סבג, שממעט להשתמש באלקטרוניקה ובמחשב, ובהקשבה לקולה המרהיב ולשירתה האצילית של אהרון, עוטף אותה באנסמבל נגנים בעל אופי קאמרי. 

עשרה שירים על פני 38:45 דקות, אהרון מבקשת ביטחון. לא רוצה שינוי. מחפשת שקט אמיתי. משתוקקת לפענח את העתיד לבוא, לעמוד איתן בסערות ובמשברים אם חלילה יתרחשו, לשמור על שלווה, לא להיות מופתעת, לצלוח את החיים בשלום ובמינימום נזקים. כשהדימוי הנועל של "כמו נהר", נושא האיכות הפולקית-קלטית, מיטיב לבטא. לא יודע איך זה יבוא לידי ביטוי על הבמה, אם בכלל. אבל בהחלט מסקרן ומאתגר.

 (אן.אם.סי.יונייטד)




שלומית-אהרון-עטיפת-האלבום-שקט-אמיתי.jpg
עטיפת האלבום שקט אמיתי, שלומית אהרון (תמונת יחסי ציבור)





מלים, לחן גיטרות: עילי בוטנר

אוסף ראשון (20 שירים על 79:01 דקות) של אחד הבולטים ביוצרי הפופ הישראלי בעשור האחרון. להיטים שכתב לריטה ולנינט, לקובי אפללו ולרן דנקר, וגם לצמד "ילדי החוץ" שמופיע עמו (אדר גולד ואוהד שרגאי). הוא כתב את המלים ואת הלחנים, ומוביל בנגינת הגיטרה.

   

הגדולה בכתיבה של בוטנר היא לא בהתאמה המופלאה שהוא יוצר בין השירים למבצעים, אלא בכך שהם מקבלים חיים חדשים ומשכנעים אפילו יותר על הבמה, כפי שיעיד הבונוס המצורף, אלבום מהופעה חיה שלו עם "ילדי החוץ" (68:12 דקות) החוזר על לא פחות מ-14 משירי האוסף. עדות לכך שאינו צריך להילחץ מהעובדה שהוא "רק" שותף בהם ולא המבצע הקולי של שיריו. כל עוד בוטנר מוצא את עצמו בפיהם ובקולם של אחרים, אין מה לשנות ולשגות. כשהוא ימצא את הביטחון ואת הקול שלו, גם זה יגיע. לי אין ספק.

(אן.אם.סי.יונייטד)



02/04/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע