סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: שליחי הבלוז
 

 
 
יש יוצרים טובים מסיגלסקי, יש נגנים טובים ממנו, ויש זמרים טובים יותר גם ב'שליחי הבלוז' (ניר חובב הוא הסולן הרשמי). אבל זה האלבום של סיגלסקי. הוא כתב את השירים והוא גם שר אותם"
מחלת הלוקמיה של מייסד הלהקה צ'לי סיגלסקי עומדת במרכז האלבום החדש "חדר 26"


"שליחי הבלוז" הוא הרכב רוק ישראלי שקיים בגלגולים שונים מאז נוסד ב-1993. שמו של ההרכב ידוע יותר מהחומרים שהוא יוצר ומנגן, בעיקר מפני שהוא מתמחה בגרסאות כיסוי (קאוורים) ללהקות עבר בפופ וברוק הבינלאומי, רובן משנות השישים והשבעים.

אלבום עם רקע טראומטי

ייתכן שגם הניסיון הקודם, הראשון בעצם, של "שליחי הבלוז", להקליט אלבום עם חומר מקורי - "מה יהיה" ב-2004 - לא זכה להד המקווה, טראומה שהחזירה את ההרכב לזהותו המקורית כמבצע שירים וחומרים של אחרים.

על "חדר 26", האלבום החדש והשני של "שליחי הבלוז", אפשר להגיד שכלל לא היה מתוכנן, אלא  כפה את עצמו על הלהקה ואפילו טרף את קלפיה ושינה בה את הסדר הרגיל. גם הרקע שלו טראומטי, עד כדי כך ששינה בלהקה את סדריה, אולי בדרך להיות אירוע מכונן בחייה.

הרקע לאלבום נעוץ בהתמודדותו של צ'לי סיגלסקי, מייסד הלהקה, נגן הגיטרה המובילה שלה וסולן לעת מצוא, עם לוקמיה, סרטן הדם. המאבק עם המחלה הממאירה וההחלמה ממנה (!) עושים משהו לבני אדם, וסיגלסקי אינו הראשון. השוואות לנועם רותם וההתמודדות שלו עם מחלת אשתו ולשאנן סטריט ששכל את אחותו, שני זמרים-יוצרים שהנציחו את רשמיהם ממאבקים דומים, עשויות לבצבץ בין 11 שירי האלבום (על 40:39 דקות).

אמנם סיגלסקי לא מוכשר בכתיבה כמוהם. שיריו רחוקים מעושר השפה ומהיכולת התיאורית של רותם (בעברית) וסטריט (באנגלית). הוא נאיבי, פשטני, לא משוכלל ולא מתוחכם פואטית, ומהבחינה המוזיקלית הוא לא חדשן ולא מעודכן כמותם. אבל אי אפשר שלא להאמין לו ולכנות שלו, ולא לגלות אמפתיה כלפיו. אלה בכל זאת החיים שלו.

בניסיון של סיגלסקי לשתף את המאזין בקורותיו, בחוויותיו וברגשותיו מ"חדר 26", קומה שלוש במחלקה להמטו-אונקלוגיה בבית החולים בלינסון שבו התאשפז (והפירוט הזה, כולל תודות לרופאים ולצוות המחלקה, מופיע באלבום, באורח קצת לא צנוע – אבל מי אנחנו שנשפוט אותו ובאיזו זכות) סיגלסקי משלב את המוזיקה הכי מוכרת לו, זו שהוא הכי בקיא בה - מוזיקת הפופ-רוק של שנות השישים.

הוא לא רק חי ומתפרנס ממנה, הוא גם יליד התקופה וחי אותה. וברגע האמת של חייו, של ההרכב שלו ושל הניסיון (הלא מאוחר, יש לקוות) להשאיר חותם משמעותי ברוק המקומי, הוא חוזר אל סוף שנות השישים, כשם אחד מהשירים שכתב והלחין לאלבום. ביחד עם ארבעת חבריו האחרים להרכב - ניר חובב, קלידים ושירה, שאול אליהו, תופים, ארז גרוס, גיטרה, ובנו עידן כנגן בס - הם יוצרים אלבום של ערגה, געגוע ואהבה עמוקים לימים ההם ולצליליהם. אם תרצו זה מעין אלבום פרידה, גם רומנטית, מתקופה, מהסיקסטיז, וגם מהחיים (כמעט) שלא נדע - בהתמודדות ישירה עם המוות.

עוד הערה: יש יוצרים טובים מסיגלסקי, יש נגנים טובים ממנו, ויש זמרים טובים יותר גם ב"שליחי הבלוז" (ניר חובב הוא הסולן הרשמי). אבל זה האלבום של סיגלסקי. הוא כתב את השירים והוא גם שר אותם, כשברגעיו הטובים הוא מזכיר את הרכות המחוספסת והמתוקה של אייל שכטר מ"אבטיפוס". ועוד משהו: "חדר 26" אינו אלבום חשוב ברוק הישראלי. הוא מקרה פרטי לגמרי. הזמנה להצצה לחיים שמתהפכים.





   




שליחי-הבלוז-דניאל-גן-אור1.jpg
שליחי הבלוז (צילום: דניאל גן-אור)


ב"חדר 26" מתחולל המאבק לחיים
 
הפתיחה דרמטית. גיטרה מייללת, חותכת את השקט המעיק של "שתיים בלילה". "הראש על הכרית... מותש מעוד מלחמה/ מחלה ארורה/ אני אומר, אני משקר/ מחר יסתדר", אמירה שמנסה לנסח את האלבום ולהכניס את המאזין לבית החולים ("מביט מהחלון/ יהודי מתפלל/ מבקש מאלוהים/ אולי יקרה נס").

ב"חדר 26" מתחולל המאבק לחיים. "עוצם את העיניים/ בלילה עוד סיוט/ רופא נכנס לחדר/ בולע עוד כדור". שם מתמודדים עם פחדים, נוטים לזכרונות ולסיכומים (כמו "בדרך", שמתכתב עם השה-לה-לה-לי של הסיקסטיז האמריקאי) וחווים חזיונות ותעתועים (כמו "איש החלומות" רית'ם'נבלוז מהסיקסטיז הבריטי, בגיטרות, באורגן, באווירת הוודביל הקרקסית), ומגיעים גם להשלמה ולהכרה בגורל ופרידה הקרובה ("טוב לי עם עצמי" המרוכך).

מובן שגם הזוגיות נבחנת ומנותחת. "כל מה שיש" הוא ספק ספירת מלאי ("אשה די טובה, שני גוזלים/ משכנתא בבנק לכל החיים"), ספק דין וחשבון ("עייף ושבור ממסע החיים/ ...אלוף העולם בלקלקל יחסים"). ב"לפני הנסיגה" (ואולי הכניעה?) הוא מתפוצץ מרצון להכיל ולתת ולגרום רק טוב, ו"הגיבור" הוא הכרת תודה לאשה שאיתו, שעל אף שמנע את עצמו ממנה גילתה לו מסירות ונאמנות.

בשני שירים הוא סוקר-מסכם את הקריירה. למן ההתחלה ב"סוף שנות השישים" כאמור, בפתח תקווה, שיר שהוא העתק דהוי של "גזוז" - פופ סֶרפי בהשראת דני סנדרסון והביץ' בויז, ספוג געגועים ורומנטיקה, ו"הלילה שלי" שבו סוף סוף מפציעה גיטרה בלוזית כהלכתה, ברית'ם'נבלוז דוהר שכולו ערגה ותשוקה להופעות חיות על הבמה - שיר מאותה משפחה של "יום שישי את יודעת" של בנזין, או "סאטרדיי נייט פיבר" של הבי ג'יז.

"זמן", שחותם את האלבום, הוא במקום סיכום: "זה הזמן לקצת חמלה, שום דבר לא השתנה... זה הזמן לנחמה, תני לי יד ונירגע... זמן עבר וזמן הווה, לא נדע מה שיהיה/ לא חשוב כבר שום דבר, כל מה שקרה יקרה... זמן/ יש לנו עוד זמן/ אולי זה המרחק/ שיפריד בינינו". גם אליו חודרת טיפת בלוז במסווה של רית'ם'נבלוז.



   





שליחי-הבלוז-דניאל-גן-אור2.jpg
שליחי הבלוז (צילום: דניאל גן-אור)

 
בלי כעסים וסאונדים לא נחוצים

השירים של סיגלסקי הכי בסיסיים שיש. כתובים פשוט, מולחנים בתמצות, יש בהם פזמון חוזר, קליט ומנג'ס במלים ספורות, רפטטיביות, והרבה-הרבה גיטרות חשמליות. ממש להקת גראג', אבל לא צעירה, אלא בוגרת ומנוסה, כזאת שיודעת לתעל אנרגיות ורצונות, ולא מבזבזת מאמצים על כעסים וסאונדים לא נחוצים.

על הבמה "שליחי הבלוז" נראית ונשמעת להקה של פעם. שמורת טבע. בלוק, עם שיער ארוך למי שיכול להרשות לעצמו, בעמידה הסטטית, בסאונד של גיטרות חשמליות ואורגן נוסטלגי, וגם בשירה - כשניר חובב פותח את הפה (ב"Too much in love to hear" של הצ'רצ'ילים, קאוור בודד שהשתחל למופע הזה, או ב"כמו ציפור" שהקליטו לפני מספר שנים בדרך לאלבום שלא ראה אור) ברור מי הסולן האמיתי של ההרכב, זמר אדיר מבית הספר של "סגול כהה" ו"נחש לבן".

צ'לי שר מפני שזה הסיפור שלו. עשרה מתוך 14 השירים בהופעה (לא כולל חלקו של האורח דן תורן, שנעזר בשירותי "שליחי הבלוז" באלבומו "פרח פרי" בשנת 2008) לקוחים מהאלבום החדש. האחרים, כאמור לעיל, שייכים לרפרטואר העבר, כמו "Coda" האינסטרומנטלי בפתיחה ו"Wild card blues" בפתח ההדרנים. סיגלסקי אינו זמר גדול אבל הוא מסור ומחויב ואינך יכול שלא להעריך את הדבקות והנחישות שלו. חבל רק שהוא מפטפט יותר מדי ולא נותן למוזיקה לרוץ חופשי, הגם שאפשר להבין אותו לגמרי.

הרוק'נרול מסורתי לגמרי, מאופק בדרך כלל. אולם גם על הבמה, ממש כמו באלבום, "שליחי הבלוז" לא עומדים במבחן השם. הגיחות הבלוזיות נדירות. קצת ב"הלילה שלי" וב"סוף שנות השישים", הרבה יותר ב"איש החלומות", במיוחד בחלקו השני, הטעון, הצבעוני והאווירתי פי כמה. וזהו.

אולם במקרה הזה זה נסלח. הבלוז הוא בסיפור הרקע. שרק נהיה בריאים.


  




שליחי הבלוז, חדר 26 (עצמאי)
שליחי הבלוז, מופע השקה. תיאטרון תמונע תל אביב. רביעי, 19 באוגוסט 2015


למועדי מופעים >

26/08/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. טעות בסיסית
דניאל שמע , עפולה (06/10/2015)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע