סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: אורן בר-אל ביקורת דיסקים: ארצי, רביץ, האנשים
 

 
 
שלמה ארצי ויהודית רביץ באלבומים חדשים  ומוצלחים למדי (אבל לא כגודל הציפיות) ואילו החדש של "האנשים" הוא האלבום  הטוב ביותר שאורן בר אל שמע לאחרונה.


הגיגים פילוסופיים בחרוזים

שישים אלף האנשים שמיהרו לרכוש את האלבום החדש של שלמה ארצי מיד עם צאתו לחנויות, מוכיחים מעל לכל ספק שהוא עדיין הזמר המצליח ביותר בארץ, ובגדול, ושדעתם של מבקרי המוזיקה אינה ממש חשובה עבורם. במקרה של ארצי הם יודעים בדיוק לאן הם נכנסים ומה הם עתידים לקבל. מנה גדושה של רומנטיקה והגיגים פילוסופיים בחרוזים, עטופים במוזיקה עשירה אך קלה לעיכול, וגולת הכותרת היא ההגשה של ארצי, שמצליח להישמע תמיד הכי כן והכי אמיתי והכי ישראלי שאפשר, בדיוק כפי שהאדם הממוצע ברחוב שלנו היה רוצה להישמע בעצמו.
 
הייתה תקופה שבה האלבומים של שלמה ארצי הכילו אמירה ממשית, שאיגדה את השירים לכדי יחידה אחת, מרגשת באמת ובלתי ניתנת לפירוק, אבל כבר כעשור וחצי (מאז האלבום האהוב "ירח", שליווה אותי במשך הרבה מאוד שנים) האלבומים שלו אינם מביאים הרבה חדשנות או רעננות יצירתית, וכך כל שנותר כדי למדוד את איכותם הוא לספור בהם את השירים המוצלחים.
 
מבחינת ההשקעה אי אפשר להגיד על האלבום הזה מילה רעה אחת. ארצי אסף סביבו חבורה גדולה מאוד של מוזיקאים שליוו אותו בתהליך העשייה (ובראשם לואי להב כיועץ אומנותי), לכל אחד מהשירים הוצמד מפיק מוזיקלי אחר (וברוב המקרים שניים או שלושה מפיקים), וחבורה גדולה של נגנים שמתחלפים בין השירים ויוצרים צליל אקוסטי עשיר ונעים שמחליק היטב בגרון. השירים שכתב ארצי הם הרבה פעמים יפים באמת ("איסלנד", "לעזאזל, איך לא ידעתי", "החיים"), אבל גם לא פעם סתמיים וחוזרים על עצמם, עם יותר הברקות מילוליות ופחות הברקות בלחנים, ובסופו של דבר זהו מוצר מוזיקלי נאות ואף יותר מכך עבור חובבי מוזיקת המיינסטרים הישראלית, שהם, מסתבר, רבים יותר מכפי שנהוג לחשוב.
 
שלמה ארצי – שפויים, הד ארצי 
 
מסה קריטית ובונוס

כמו אצל שלמה ארצי, גם הצלחות העבר של יהודית רביץ פוגעות בהערכה האמנותית של אלבומיה החדשים (ובמקרה שלה גם בהצלחה המסחרית). הרי ממי שהייתה במשך הרבה שנים הילדה הכי יפה בגן, ולא עצרה לרגע עד שבסוף שנות השמונים הביאה לנו בהפוכה את "באה מאהבה" וכך שינתה גם את עורה והפכה לרוקרית של איצטדיונים, לא היינו מוכנים לקבל סתם עוד אלבום, ואכן לא הצליחה רביץ לייצר בתקופה האחרונה אלבום שלם שהיה להיט אמיתי.
 
אני חושב שהבעיה נעוצה בעיקרה בהתעקשות של רביץ להלחין לעצמה את רוב השירים. היא אמנם הוכיחה לא פעם את היכולת ואת הכישרון לעשות זאת ("דרך המשי", "באה מאהבה"), אבל נדמה שהדקדקנות שבה היא בוחנת ובוחרת את השירים שהיא מקבלת מאחרים, מתעמעמת לעתים קרובות מדי בלחנים שהיא מייצרת עבור עצמה. וכך יצא, שאת התזכורת האמיתית להיותה של רביץ זמרת משובחת ומשתבחת, זכינו לקבל בטפטוף דקיק, כשבחרה להשתתף בפרויקט של דני סנדרסון עם השיר "כמו עפיפון" ("תולדות המים", 2001), וב"מפגשיר" של ערוץ המוזיקה הישראלית עם "האיש ההוא" שכתבה אהובה עוזרי, והיה בצדק אחד מהלהיטים הגדולים של השנה האחרונה.
 
כאילו להכעיס, לא שיתפה רביץ אף אחד משני היוצרים הללו באלבומה החדש. היא אמנם נשמעת פה במיטבה, עם קול חד וצלול שהשנים ניכרות בו בעיקר בעומק ובביצוע האינטלגנטי, מבצעת שירים מצוינים של יהלי סובול, סיוון שביט, אביתר בנאי ואמיר צורף (שגם הפיק מוזיקלית את האלבום), ויחד עם לחנים טובים שכתבה רביץ בעצמה ("הפנים שבפנים", "ציפייה לאושר"), מתאספת מסה קריטית של שירים שהופכת אותו למוצלח באופן יחסי, אבל כל זה יספק בעיקר את מי שממתין כבר הרבה שנים כדי לקבל מהזמרת הזו אלבום חדש, ופחות את אלה שלא עברו איתה את כברת הדרך הנדרשת כדי להתגעגע.
 
דיסק הבונוס המצורף, מכיל שישה שירים הלקוחים מתוך הפרוייקטים בהם השתתפה רביץ בתקופה האחרונה, ובמקרה הזה מדובר בממתק אמיתי שמגדיל את כדאיות הרכישה באופן משמעותי.
 
יהודית רביץ – עיר קטנה, הליקון
 
מנגינות שובות
 
המוזיקה של להקת "האנשים" עשויה להתחבב על הרבה מאוד אנשים, לו רק יחשפו אליה במידה נאותה. הם אמנם כבר הצליחו לחדור אל רשימות השידור בעבר, אבל זה קרה בעיקר בזכות חידוש גלגל"צי ללהיט העבר של ליאור ייני "בואי לאילת", וזה לא היה מספיק כדי לקדם את אלבום הבכורה האפלולי והמקסים שלהם, שהכיל קשת רחבה של צלילים ומנגינות יפהפיות ("מוזיקה מהמרתף", 2002), או כדי להביא את סיבוב ההופעות המתמשך שלהם אל אולמות גדולים.
 
האלבום החדש של הלהקה המונה כיום שישה חברים, קצת נבלע בים הרליסים שמילאו את החנויות לקראת חג הפסח ויכול לשמש כהזדמנות נוספת וכדאית לערוך איתם היכרות. עם הפקה קצת יותר מצוחצחת ומלוטשת, יש בו פחות או יותר את אותו תמהיל של רוק רך ואלקטרוניקה, בוסה נובה ורגאי, את המגוון העשיר של כלי הנגינה, את קולותיהם של נירי דמסקי ושל דרור שוסטק (שהוא גם מנהיג הלהקה והרוח החיה מאחוריה), ואת שלל המנגינות שכתבו חברי הלהקה, והן כאילו פשוטות ונוגות, אבל יחד עם זה גם נוגעות ושובות להפליא. זה בהחלט עשוי להיות האלבום הישראלי היפה ביותר ששמעתי לאחרונה.
 
האנשים – עוץ, התו השמיני



11/04/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. בקשר ליהודית רביץ..
מישהי , מרכז (15/04/2007)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע