סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן הפקות איכות לחנוכה: "זורו" ו-"אנני"
 

 
 
צבי גורן יצא לנסות  שתיים מהפקות חנוכה היותר מקצועיות ולא התאכזב


בתוך שפע האטרקציות שצצו עם הדלקת הנרות יצאתי לראות מה מציעים שני גורמים בעלי תעודת כשרות בתחום מחזות הזמר, קבוצת ההפקה של יריב יפת ושותפיו שמעלים את המחזמר המצליח "זורו" והספריה-תיאטרון רמת גן שמעלים את המחזמר הוותיק יותר "אנני".
 
 לא הצטערתי. שתי ההפקות התגלו כמקצועיות וטובות מאוד, שונות זו מזו באופיין ודומות זו לזו בהתלהבות קהל הילדים, ובהנאת המבוגרים שאתם. שתי הפקות שיכלו לרוץ הלאה אם רק נס חנוכה לא היה נעצר אחרי שמונה ימים.
 
אנני – היתומה המאושרת
 
אחד היסודות המפתיעים במחזמר הזה הוא הילדה שמתעקשת להיות אופטימית, למרות שנמסרה לבית יתומות על ידי הוריה, שהבטיחו לחזור יום אחד ולפדות אותה בחזרה אל החיק החם והאוהב של משפחה. במקור, שאותו ראיתי בלונדון לפני יותר משלושים שנה, הילדה הייתה ג`ינג`ית, ודמותה המקורית הפכה סמל, וכששרה את הלהיט האופטימי Tomorrow, ירדה דמעה מעיניי, כפי שגם קרה כשאור אילן, אמנם כבר לא ילדה וגם לא ג`ינג`ית, קרעה את לבי עם “בבוקר", אחד הפזמונים הקליטים שבוצעו על ידה ועל ידי הצוות המצוין, בהדרכתה של דוקי עצמון, ובניהולו המוזיקלי של אפי שושני.
 
את הנוסח העברי של המחזה התקין יונתן אסתרקין ואת השירים תרגם צביקי לוין, והם  נשמעו בהירים ושובבים בבימויו המהוקצע והקצבי של אילן שטורם, שגם תרגם את הלהיט "מרחק זריחה". שטורם ידע להפיק עיצוב טוב של דמויות, שהן בדרך כלל או צעירות יותר או מבוגרות יותר מגיל השחקניות והשחקנים, בוגרי וממשיכי מסורת המחזמרים של בית צבי.
 
המחזמר מספר על החיים הקשים תחת ידה של מנהלת בית היתומות, ומתפתח בסדרת תעלולים, שבשיאם בורחת אנני, מוצאת כלב, מאמצת אותו אך נתפסת ומוחזרת אל הבית שבו המנהלת השתויה עוגבת על כל גבר מזדמן. מהלך העניינים משתנה כליל כאשר מזכירתו רבת התושייה של מיליונר מפורסם מחליטה שעליו לאמץ יתומה למשך שבוע, כתרגיל ביחסי ציבור.
 
אילן משעשעת, חדה ומשוחררת כאנני, ולצדה בולטים לטובה אוולין הגואל הנפלאה בתפקיד מנהלת בית היתומות, צביקי לוין כאחיה העבריין ונעה גורן כבת זוגו הנכלולית. מלי לוי-גרשון מרשימה כמזכירה בעלת התושייה, ליאור זוהר חם כמיליונר טוב לב, ואופיר צמח יעיל ומדויק כמנהל ביתו.
 
הם וכל הצוות הגדול, בתלבושות צבעוניות ויפות של קארין דוד, שרים בהתלהבות ואף מפזזים נהדר, ובעיקר ליאור חקון, את הכוריאוגרפיות הטובות של אלדד גרויסמן, הממלאות אורה ושמחה את שני הבתים ואת הרחוב הלונדוני שעיצב ביעילות במבי פרידמן והאיר היטב דולב זיגל.

אנני-ענק.JPG 
"אנני", צילום: אייל לנדסמן 


זורו – קנאת אחים
 
הרפתקאות זורו (השועל בספרדית) הגיבור במסכה השחורה הפכו לאחד מסיפורי ההצלחה בתחומי הספרות והקולנוע מאז שנוצרה דמותו הדמיונית בסיפור בהמשכים שפורסם במגזין אמריקאי ב-1919. העלילה מתארת שני אחים, דייגו וראמון, שלאחר מות אביהם הופכים ליריבים מרים. לפני מותו שלח האב את דייגו לספרד לאקדמיה הצבאית, שמסגרתה הקפדנית לא תאמה את רוחו החופשית, והוא גורש ממנה. לשמחתו נתקל בחבורת צוענים והופך לזורו, הקוסם בשחור, ואהובה של מלכת הצוענים אינז.
 
את נדודיהם בספרד עוצרת הבשורה על מות האב ועל השתלטות אכזרית של ראמון על קליפורניה ולוס אנג`לס של תחילת המאה ה-19. דיידו-זורו והצוענים יוצאים בספינה לאמריקה, אך לפני שהם מגיעים זורו מעלים את עצמו, כדי שיוכל לראות את מעשי אחיו מבלי שזה יידע שהוא האיש במסכה שחורה.
 
סיפור שיש בו להט יצרים, סיפורי אהבה ותשוקה גלויים, רכים או אלימים, מעשי קסמים וקרב חרבות תובע מטבעו שמישהו יעשה ממנו מחזמר, ואמנם זה קרה, אם כי לא על בסיס הסיפור המקורי אלא דווקא על בסיס רומן של איזבל איינדה, שעלילתו מקדימה את זו של המקור ההיסטורי. המחזמר הועלה בשנה שעברה בלונדון, אך ירד מהבמה אחרי שמונה חודשים.
 
אולי הסיבה לכך שמדובר יותר מכל במחזמר-מחולות בנוסח ריקודי עם ספרדיים, ולאנגלים יש זיכרון חד וכעס נמשך על השכנים מעבר לים מאז ימי הנרי ה-8 ואליזבת הראשונה, ולמרות הניצחון הימי הגדול על הארמדה הקתולית המפוארת
 
אם לשפוט על פי ההפקה המרהיבה המועלית כאן במשכן לאמנויות הבמה זהו מחזמר טוב ויפה, ועלילתו מתאימה לקטנים וגדולים, לילדים חובבי מתח ואקשן, ולהורים חובבי המחול.
 
את הסוד הזה הבין היטב הבמאי משה קפטן שידע לחבר היטב בין מוקדי העלילה והמשחק למוזיקה הסוחפת של The Gypsy Kings, בניהולו המוזיקלי של אמיר לקנר. את המחזה ושירים  תרגם  יפה, בניחוח אמריקאי-ספרדי דניאל אפרת, את המחולות המרהיבים יצר הכוריאוגרף האשף עוז מורג ואת קרבות הבמה עיצב אילן גזית.
 
אין רגע דל והלהקה הגדולה מאוד מלהיבה באמת בתלבושות הצבעוניות המצוינות שעיצב יובל כספין, בתוך תפאורה יפה שעיצב במבי פרידמן עם פתרונות טובים לצרכי האקשן והמחול, ותאורת קסמים שעיצב אורי מורג כשואו הוליווד.

מי שעושים את זה באמת לילדים הם השחקנים. לירז צ`רכי מהממת בקולה העשיר והשופע, ובמשחקה המדויק כאינז, מלכת הצוענים שהיא מעצבת יפה כמין כרמן בעלת נשמה טובה.

תום אבני מביא קלילות נעימה וגמישות רבה לתפקיד זורו, ואושרי כהן שמגלם בנחישות ולהט את אחיו אכול הקנאה ראמון.

מירב פלדמן נוגעת ללב ושרה יפה את תפקיד לואיסה, אהובת הילדות והנעורים של דייגו, שראמון חושק בה לעצמו.

לצדם גונבי הצגות מנוסים כמו ניקי גולדשטיין המצוין כסמל נאמן שהאהבה חושפת את רגישותו, ויעקב כהן כמנהיג הצוענים המוליך בחום את העלילה וגיבוריה בדרך המתארת איך נוצרה אגדה.   



15/12/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. זורו - מקסים
אפרת , תל אביב (17/12/2009)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע