סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן מאיה אברהם בהופעה
 

 
 
אברהם היא זמרת נפלאה, הכי קרוב לעפרה חזה ז"ל שתוכלו  למצוא, אבל היא לא פרפורמרית


תנאי פתיחה מעולים

בתקופה שבה כל זמר שהקליט חצי שיר יוצא להופעות, מתמיה שזמרת כמו מאיה אברהם, שמצויה בשלב מתקדם של עבודה על אלבום שני, יוצאת רק עתה להופעות משלה. וההופעות שלה במסגרת הפרויקט של עידן רייכל, אינן נחשבות. גם לא כתירוץ לדחיית הפריצה שלה.
 
דומה, גם לנוכח הצהרתה להמשיך לשיר בפרויקט עוד שנים רבות, שהקריירה שלה לא דחופה לה ואולי אף לא מספיק חשובה לה. רק כך אפשר אולי להבין את ההססנות, את דחיקת הקץ ואת האיחור הרב כל כך בגיבוש הופעה משלה. שלא לדבר על סדרי העדיפויות האחרים שלה בחיים, כמו משפחה והורות תחילה, והיא כבר אמא לשניים, ליהונתן ולרות. זכותה, וזה לגמרי יפה וראוי להערכה.
 
השאלה הגדולה היא מה זה עושה ללהט ולתשוקה של מאיה אברהם לשיר ולהופיע על במה. האם היא מסתפקת בעבודת אולפן - והיו ימים במחצית הראשונה של עשור זה, שבהם הייתה אברהם הזמרת המושמעת ביותר בארץ, כזמרת האולפן המבוקשת ביותר, ולא היה אלבום, בעיקר במוזיקה הים-תיכונית, שלא נצבע בקולה המיוחד - ובחסות המגוננת, החמה והבטוחה של עידן רייכל והפרויקט? או שהיא רוצה יותר מזה, אבל לא יודעת איך?
 
ולמען האמת, ההמתנה הארוכה, בת חמש-שש השנים, להופעה של מאיה אברהם, הסתיימה באכזבה. לא בגלל איכויותיה הווקאליות. הו, לא. אברהם היא זמרת נפלאה, ווקאליסטית נהדרת, מבצעת מדויקת, עם צבע קול פנטסטי, הכי קרוב לעפרה חזה ז"ל שתוכלו למצוא. עם תנאי פתיחה מעולים להיות אייקון סול פנטסטית או אישיות אר.אנ.בי. מסחררת. ואפילו סתם זמרת מזרחית משובחת, שכל כך חסרה במדבר הנשי השומם של המוזיקה הים תיכונית.
 
אלא בעטיים של הערכים המוספים שמבדילים בין ווקאליסטית טובה לחיית במה, בין זמרת-מבצעת לבין פרפורמרית. ומאיה אברהם, עם כל הצער והכאב שיש בקביעה זו - ואני מת עליה - היא לא פרפורמרית. נכון שהיא הכי קרובה שיש לעפרה חזה, אבל היא חסרה את הדרייב, הלהט והנחישות, שאפיינו את הזמרת המנוחה, שלא לדבר על הסקס אפיל והכריזמה שלה. 
  

   


שירים יפים ולהיטי רדיו הם תנאי הכרחי לקריירה מצליחה, אבל הם לא תנאי מספיק. צריך מעבר לזה. צריך אישיות בימתית, רצוי כובשת. כזאת שכשהיא תפתח את הפה, בני המעיים יתהפכו והשערות יסמרו. ואלה דברים שנולדים איתם. או שיש לך או שאין לך. אי אפשר ללמוד ולרכוש אותם, גם לא בהקלטות ובעבודה לצד כל המי ומי בפופ הישראלי.
 
יכול להיות שאני מחמיר מדיי עימה. מאוד יכול להיות שהבמה הפיצפונת של זאפה תל אביב כלל לא מאפשרת הצגת תכלית, מה גם שהיא הקיפה עצמה בסוללה של שבעה נגנים, בראשות נגן כלי הנשיפה מעולה אייל סלע. אבל גם בלי התרחשות אפשר ללמוד על אמנות בימתית. ולפחות כרגע, למאיה אברהם יש יותר חסרונות מיתרונות: באישיות, במערכת היחסים, בהגשה, בקטעי הקישור (הסיפור על השתמטותה משירות צבאי והחרטה שלה, מעניין אך לא מלוטש; הסיפור על אהבתה לספר שמות נשמע מגוחך), וגם – תתפלאו – בשירים.
 
זו לא בושה להיראות כמו סולנית של להקת אירועים וחתונות, כי גם זו אמנות. אבל כשאווירת האולפן משתלטת על הבמה, במיוחד בנוכחות הלא מורגשת של מרבית נגני הליווי (במיוחד יובב אברהם בגיטרה אקוסטית ובבוזוקי, מיכאל פרוסט בבס, יוחאי כהן בכלי הקשה ואיתי ניצן בתופים), אין לאברהם סיכוי שלא להישמע זמרת אולפן, גם כסולנית על הבמה. רוצה להגיד, שאין ערך מוסף לשירים שהיא מבצעת על הבמה על גרסתם האלבומית, לבד מיכולת השחזור המדויקת (שבאה לידי ביטוי גם בתרומה של הנגנים, שנועדו גם, אני נוטה לחשוב, למלא את נפח הבמה כדי למזער את מגרעותיה). וככזאת, מאיה אברהם לא מעניינת על הבמה. עדיף לשים דיסק במערכת ולהתענג על יפי קולה ושירתה. 

   

מצד אחד, השירים שלה לא קלים לביצוע. אפילו תובעניים ובהחלט דורשים מיומנות קולית וזמרתית. מצד שני, רובם שירי אהבה במשקל נוצה, פופ אוריינטלי (כמתבקש מצבע קולה) קליל ומופק בקפידה (כמו "תרקדי" שנשמע סאלסה משלנו).
 
למקצתם נילווית אמירה: "לפני שנשתגע" מאלבום הבכורה שלה, לצלילי גיטרה אקוסטית (עידו שניאור), פסנתר (מורן גמליאל) וחליל (סלע), הוא שיר על אובדן שמחזיר אותנו לימי האינתיפאדה; "שב" הוא שיר על הורות ("בוא, בוא אליי/ חזור הביתה") מהאלבום השלישי בפרויקט של עידן רייכל; וגם שניים מהחדשים: "השיר של רייכל" (שם זמני מן הסתם) שיר ארץ למילותיה האוהבות של חמוטל בן זאב ו"לא אעזוב אותך" שבין אדם למקום, אותו כתבה ביחד עם עידו רצון. אגב, רצון גם ביצע את שירו "אחד" (שמוכיח כשרון מבטיח בחיבור של עבר ועתיד במסורת השירה התימנית) ובו חזרה אברהם להיות זמרת ליווי מעריצה. האמת? מגיע לו.
 
כמחצית מן השירים (שבעה מתוך ששה עשר, לאורך כשבעים דקות) לקוחה מאלבום הבכורה שלה "רק רצית אהבה", בהם גם שיר הנושא והלהיט הגדול "למה", אותו היא משמיעה כהדרן סופי. חלק לא מבוטל הם שירים מתוך אלבום שבדרך, ביניהם גם "כל בוקר" שהתאים לה חייט העילית עילי בוטנר ו"משהו אחר" שנושא גוון רוק'נרולי מפתיע.
 
השאר הם להיטים רייכליים מוכחים, שמספקים לה את הרגעים המוצלחים והמרגשים יותר בהופעה.    את "מכל האהבות" היפהפה, מהפרויקט השני, היא שרה בסמיכות ל"אין לי עוד מקום" הנהדר שלה, אולי שני הביצועים הכי מרהיבים שלה, בהם היא חושפת יכולת סלסול מופלאה ו-וויברציות ייחודיות רק לה, ובהם היא נשמעת כהכי ממשיכה של חזה. אך יותר מהם הוא גרסתה ל"מינאר לי משיתי", גם הוא מהפרויקט השלישי בביצועו של שמעון בוסקילה. מעולם לא שמעתי מישהו שירה כה מדויקת וכה מרגשת במרוקאית. למות עליה, על השפה, וגם על השירה של אברהם.
 
שורה תחתונה. אני יודע שאני מחמיר מדי עם מאיה אברהם, אך זאת מדאגה לבל יישבר לבבה נוכח מחמאות סרק. היא בהחלט נסיכה נאה, נערית למראה ותמימה בהתנהלות, אבל יש לה עוד הרבה לעבוד, ולא על המרכיבים הזמרתיים באישיותה, כדי להיות זמרת כוכבת. בהרגשה שלי היא לא עשויה מהחומרים הנכונים, ובמקרה שלה, קשה לי להאמין שהדחיות והעיכובים הרבים מדי, יבשילו אותה לזמרת כוכבת. אבל היא לא חייבת. אפשר לעשות קריירה מאתגרת כזמרת ליווי באולפן ולא פחות מזה קריירה נהדרת כזמרת בהרכב, כמו הפרויקט של עידן רייכל. על איכויות כמו שלה אי אפשר לוותר.
 
מאיה אברהם בהופעה. זאפה תל אביב. שני 20 בדצמבר 2010


למועדי מופעים >

22/12/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (5 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
5. האמת שלא מגיע לך אפילו טוקבק ממני
שרון , (23/12/2010) (לת)
4. דרוש במאי!
פשוט , (22/12/2010)
3. כנראה שלא היינו באותה ההופעה-מאיה היתה כובשת וכריזמטית.
ליאת , (22/12/2010)
2. אתה מבקר לא רלוונטי והנה ההסבר
שמעון , (22/12/2010)
1. אבחנה חשובה
אלמוני , (22/12/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע