סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן שיר ביטון- אלבום והופעה
 

 
 
ארבע שנים לקח לשיר ביטון להגיע לאלבום בכורה והתוצאה היא אלבום מקסים


מקדם אמינות גבוה
 
לשיר ביטון, סגנית שנייה ליהודה סעדו ב"כוכב נולד 3", יש אלבום בכורה מקסים. כזמרת שאינה יוצרת ביטון נדרשה לארבע שנות עבודה כדי להגיע לתוצאה, כדי ללמד את מה שכולנו יודעים מאליו, שגם השתתפות ב"כוכב נולד" לא בהכרח מקצרת תהליכים. החתירה לאמת היצירתית לוקחת את הזמן שלה בכל מקרה. ובמילותיה היא: "מוזיקה צריכה מומנטום".
 
עשרה שירים ב"המציאות שלנו", עניין של 44:02 דקות (כולל הרה-מיקס, רצועה 11, ל"כשהמלך עיוור" שכתב לירן נדל). ודומה שהשירים נכתבו עליה ולפי מידותיה, גם האישיות ולבטח הקוליות. "לבדי אל המסלול" הפותח (תמיר חיטמן) הוא בלדת פסנתר, אמירה על התחלה חדשה, עצמאית, ובו היא נשמעת כמו סולנית מבטיחה של להקה צבאית כמו בתור הזהב; הדואט "מחדש" (נועם חורב/ גיא מנטש ויהל דורון) המשותף לה ולבעלה, הזמר עמרי רוטברד – פופ-רוק-פולקי-מתוכנת משהו, שכמו בחיים מדבר על רגעי שבירה, רצון להיכנע והתעשתות; בלדת הרוק ה(עברי)לידרית המצוינת "כשהמלך עיוור" של נדל, ובה היא מדברת על הרצון לרוץ קדימה, עם כולם, אך חסרות לה שיניים כדי לנשוך את החיים.
 
ולבטח שני השירים שהיא מעורבת בכתיבתם, ולא סתם הם הלהיטים הגדולים של האלבום: "אני ותל אביב" (מלים שלה, לחן דני רובס) - שבו הנערה שהגיעה (לפני שבע שנים) מהדרום הרחוק מחפשת חום וקשר בעיר הגדולה, ומתמודדת יפה עם האתגר בלחן האקספרסיבי האופייני של רובס, במה שהופך לרצועה הכי רוקית ומחוספסת שלה, עם נגיעה מתוכנתת של בן ספקטור ואיתי קלדרון; ושיר הנושא המצוין (לחן שלה ושל רוטברד למלים של ארז ברזוליק), מחאה חברתית-פופית-תקשורתית אורבנית חריפה ("והעיר כולה מלאה בשקרנים/ שכותבים שירי אהבה/ וברחובות שוחים התנינים/ הם יודעים את התשובה") קצבית וסוחפת. ללא ספק היצירה החזקה באלבום, אם כי יוצאת דופן במרקמו, ואפילו אמיצה ונועזת מדי לטעמי מכדי להופכה לשיר הנושא. כי הוא בכל זאת לא הנושא של האלבום.
 
בחרתי בהצגת השירים האישיים, מפני שכאמנים צעירה ומתחילה, שמבקשת לפלס לעצמה דרך, למצוא סגנון משלה ולמתג את ייחודה, הם נותנים לשיר ביטון מקדם אמינות גבוה. שהיא לא שרה שירים סתם וקונפקציה, אלא בוחרת אותם בקפידה, מעורבת בתכניהם ולכן גם מתכוונת לכל מה שהיא אומרת ושרה. חשוב ביותר לזמרת במעמדה ובמצבה.
 
וגם האחרים - "התגעגעתי מדי" (אסתי דהן/דורון בן עמי) בלדת רוק מיד-טמפו, "תחת כיפת השמיים" (נורית בת שחר צפריר/דורון בן עמי) בגוון ג'אז לבן, "סולחת" (עוד לירן נדל) בלדת גיטרות ומיתרים צנועה ורגישה או "אל תלך" (חמוטל בן זאב/תמיר חיטמן) גם היא בלדת רוק-פולק מכמירה, עם איכות קדומה, של שנות הששים - נותנים את הרושם שהם רק שלה, בדמותה ובצלמה, עם חתימת קולה.
 
וזה העניין החשוב יותר: שיר ביטון היא זמרת נהדרת עם קול גדול. כל כך מדויקת ומרגשת, רכה מצד אחד, עזה וכובשת מצד שני. פשוט תענוג להקשיב לה, לדיקציה, להגייה, לחיתוך המלים, לפרייזינג וגם לסלסול. מרשימה ביותר.
 
אבל עדיין חסר לה משהו, חמקמק ביותר, שיגדיר אותה בדיוק, כי היא נשמעת ומזכירה יותר מדי זמרות אחרות, שלא בכוונה כנראה. בעיקר את מירי מסיקה ("כשהמלך עיוור", "אל תלך", "סולחת" ובעיקר ב"שמש מזדקנת" של תמיר חיטמן, רצועה פרסית-אתנית ססגונית יפהפייה, עם פזמון מרגש ופוצע ונגינת סנטור מקסימה), אך גם את קרן פלס ("תחת כיפת השמיים"), יהודית רביץ (ברה מיקס של "כשהמלך עיוור") ואת רונית שחר, מצד האומץ, הנחישות והרצון להיות קול ייחודי. 
  
  
 
ואין בהשוואה הזאת כדי לגמד, אלא להיפך דווקא: לשבח את היכולות הקוליות והאיכותיות של ביטון. וגם לתהות בקול גדול: איך הרדיו היה מגיב לו זמרת אחרת ביצעה את השירים האלה? נגיד נינט טייב, לאו דווקא מירי מסיקה. ואולי זה כרגע עקב אכילס של ביטון החרוצה ושאפתנית: פתיחות רדיופונית ויחסי ציבור מתאבדים. 
   
רוקרית שאינה יודעת שהיא כזאת
 
את צאת האלבום חנכה ביטון בחודש שעבר מופע השקה, שגודלו (חמישה נגנים) וההיערכות כלפיו (בלבוש ובתסרוקת) מעידים שהוא חד פעמי לפחות בשלב זה של התנהלותה, ומן הסתם היא תיאלץ להסתפק בפורמט צנוע יותר כדי להפיץ את בשורתה. אם נדב ביטון, המפיק המוזיקלי המחונן של האלבום ושל המופע, יהיה לצידה תמיד, היא יכולה להיות רגועה יותר. בלעדיו, זה יהיה יותר קשה ומסובך. ויש להניח שהיא לא תוכל להרשות לעצמה כלכלית להסתובב עם ביטון ואמיתי פריינטא (נגן הבס), אבל נעמן טל בגיטרה, ירון וקנין בתופים וניר מוצרי בכלי פריטה, נשיפה והקשה יכולים להספיק לחריש נדרש באולמות קטנים.
 
מופע ההשקה היה מרשים ועשיר מהבחינה המוזיקלית. החבורה שאיתה ומאחוריה אפשרה לביטון להפגין את כוחה וכשרונה, שאעז ואגדיר אותם כפיאפיים, ולא בגלל קומתה הקטנה כמו בזכות עוצמתה, וגם החזון והאמונה שהיא משדרת. במפתיע, ואולי לא, פתחה את המופע עם "המציאות שלנו", עם דגש על נגינת הפסנתר (בהדרן האחרון והסופי היא תחזור אליו בגרסת כל הלהקה). והמשיכה עם "לבדי אל המסלול", "מתגעגעת מדי" ו"תחת כיפת השמיים".
 
"אל תלך" מצטייר על הבמה כה"נה מה קיטה פה" שלה. שיר עם חיוניות עצומה והזדהות גדולה, שלימים יהיה לה לעמוד תווך, ממש כמו ההדרן "שמחות קטנות" של עמיר בניון ומיכה שטרית, שמאז שרה אותו ב"כוכב נולד", הוא הפך חלק ממנה ומן הרפרטואר שלה, ואכן הביצוע שלה מצמרר. את "מחדש" שרה עם עמרי בעלה, במעמד שלרגעים היה גדול מהחיים ומהבמה של צוותא 3. ל"שמש מזדקנת (בשקט)" זימנה את יצחק רפואה, המורה שלה למוזיקה פרסית, לו הקדימה סיפור חביב ובו הפגינה עוצמה קולית. והיה עוד שיר פרסי - אובססיה שלה, כבת למוצא מעורב מרוקאי-פרסי - כבונוס.
 
"סולחת" היה בלם הבלדות האחרון, לפני שהמופע התגעש לקראת סופו בקצב של "אני ותל אביב", "כשהמלך עיוור", "שמחות קטנות" ושוב כאמור, "במציאות שלנו". בקולות הנמוכים ("כשהמלך עיוור") הלהקה מכסה עליה, אבל כשהיא פותחת גרון אף אחד לא יכול עליה. כשאנרגיות הרוק'נרול פוגשת את שפת הגוף הפיאפית שלה, התעוותות הגוף, ההתכנסות פנימה והיד המושטת קדימה בדרמטיות בלתי נשלטת, שיר ביטון היא רוקרית שאינה יודעת שהיא כזאת. וכאחת שיש לה כוח, העזה ונתינה ללא גבול, היא עשויה להגביה את תקרת הזכוכית שלה.
 
אם כי אני משוכנע שמה שהיה טוב למופע השקה, אינו ראוי לעבודת היום-יום. וביטון צריכה לחשוב על פורמט הופעה אחר, שיחליף את השמלה המהודרת (יובל כספין) ואת התסרוקת הגבוהה, בג'ינס, טריקו ושיער פזור. כך היא והמאזינים שלה יוכלו להתמקד בקול, בשירה ובשירים.
 
והעברית? קרובה לשלמות בנקיונה, על הבמה ובאלבום. אם כי מנוקדת במעידות קלות ומכעיסות: מי שיודעת לשיר "וּלְוותר" מן הראוי שתקפיד גם ב"וְשְתיקה" וב"לְמְנוחה", שתדע שאין "ברת מזל" אלא "בת מזל", וגם תשגיח בהגהת הכתוב: מין במקום מן ועיניי במקום עייני. כמה שזה זניח.
 
שיר ביטון. המציאות שלנו (Play Records)
שיר ביטון בהופעה. צוותא תל אביב. 10 באפריל 2011

למועדי מופעים >

05/05/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. הייתי בהופעה
מיק מיק , (09/05/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע