סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: אלי גורנשטיין
 

 
 
אלבומו הראשון של אלי גורנשטיין הוא אלבום שירי משוררים מופתי וההופעה שבעקבותיו מרגשת. עמוס אורן יוצא מגדרו


פסטיבל שירי משוררים פרטי

את ההיכרות שלי אם "ונחיה" אלבום הבכורה של אלי גורנשטיין עשיתי בדרך ההפוכה. כלומר, בדרך כלל, הדרך העדיפה עליי היא להאזין לאלבום במערכת הביתי (או ברכב) ורק אחר כך לפגוש אותו על הבמה. את גורנשטיין, בלית ברירה או בפוקס – כבר איני זוכר - עשיתי כאמור, בדרך ההפוכה. בדיעבד, היא הנכונה והיא גם המומלצת לכם. קודם לראות בהופעה ורק אחר כך לרכוש את האלבום, להנציח ולשחזר את החוויה ואת ההנאה.
 
אלי גורנשטיין הוא לא זמר. כלומר, הוא כן, ועוד איך, אבל לא זמר של רוק ופופ, של מצעדי פזמונים, גם לא של רשימות השמעה ברדיו. שם אין לו סיכוי. אך עם הבריטון הנעים וכשרון המשחק המוכר והמוכח שלו, גורנשטיין יכול למצוא את עצמו בקלות בהפקות אופרה ועל במה התיאטרון. מה שהוא אכן עושה בהצלחה לפרנסתו. אבל הוא לא זמר של תקליטים. כך לפחות הרגיל אותנו ואותו, וכלל לא מפתיע (ואולי כן, נוכח התוצאה) ש"ונחיה" הוא אלבום הבכורה שלו אי פעם. אכן, גם בגיל 60 לא מאוחר מכדי להתחיל.
 
"ונחיה" הוא אלבום נהדר. הוא פסטיבל שירי המשוררים הפרטי של אלי גורנשטיין. צרורים בו 15 שירים נפלאים. חלק מהם, מרביתם אפילו, מוכרים בוודאי לעכברי שירה, מכתבים וקבצי שירה של משוררים שהסתלקו מאיתנו. מקצתם, שליש בעצם, הם פרי עטם של יוצרים החיים עימנו עדיין. ולכולם נכתבו לחנים חדשים, פנטסטיים, מוארים ובהירים, יפים עד כדי כאב והחסרה של פעימות הלב.  

מצד הכותבים נמנה שם שניים של אברהם חלפי, שניים של יהודה עמיחי, ואחד משל נתן אלתרמן, דוד אבידן, נתן יונתן, דליה רביקוביץ', חנוך לוין וגם אבות ישורון. עוד שלושה שכתבו מאיר ויזלטיר, יהושוע סובול ודויד גרוסמן, וגם שניים משל יהונתן גפן, הינוקא שבחבורה.
 
מצד המלחינים - ואתם מוזמנים לעצור את נשימתכם בהתפעלות, כי זה מה שתעשו כשתשמעו את האלבום, בין אם במערכת ובין אם בהופעה -  שניים של יוני רכטר, אחד של אבנר קנר, שלמה גרוניך, שלמה יידוב ואלון אולארצ'יק, שניים של איילה אשרוב (זאת מ"לאורך הים" שכתבה לעפרה חזה), אחד של אלי גורנשטיין עצמו (לשיר הנושא של האלבום) ועוד ששה של גיא ויינגרטן, המעבד והמפיק המוזיקלי של האלבום (וגם של המופע), צעיר ברוך כישרונות, בעל ראיה בוגרת, הבנה מושלמת ויכולת יוצאת מן הכלל להתאים בין לחנים, טקסטים ומגיש פנומנאלי. פשוט נהדר.

וכל השמות לעיל נוכחים באלבום במיטבם. כלומר ביצירות מושלמות ומעולות. מזוהות עם הכתיבה, עם תפישת העולם, עם ההלחנה של כאחד מהשותפים. ללא מעידה, אין אפס. הוכחה חיה לכך שאפשר, בסבלנות, באורך רוח ובתשומת לב, וכמובן במציאתם ובבחירתם של הפרטנרים הנכונים, להגיע להישגים. להעמיד גם בתקופה צינית ורייטינגית, אלבום שירי משוררים מופתי, שעושה כבוד גדול לכל משתתפיו ובמיוחד לשפה ולשירה העברית. תשובה ניצחת לכל אלה שלא מתאמצים בחיפושיהם אחר טקסטים או שירים טובים.
 
טוב, לא לכולם יש פז"ם וקשרים כמו שיש לגורנשטיין, מתקופת הצבא, בתיאטרון ועל הבמה, וגם אז לא בטוח שיווצר הקסם, חיבור ישיר ליצירה מוזיקלית מתור הזהב של הזמר ישראלי, שנות הששים והשבעים, של המאה הקודמת. לא פחות.
 
ועוד משהו שחשוב לדעת: רכטר ("עוד פעם" של עמיחי) ויידוב ("ירח" של אלתרמן) ליוו את היצירה גם באלבום, בעיבודים, בנגינה ובקולות, וגם נורית גלרון שותפה, בביצוע "אורחת זרים" של גרוסמן ורכטר. הכי עשיר, נכון ומדויק שאפשר, עם אבי סינגולדה בגיטרות, אדם בן עזרא ויוראי אורון בבס חשמלי ובקונטרבס, איתן איצקוביץ בתופים, גלעד דוברצקי בכלי הקשה, ניצן עין הבר, תומר רון ושם טוב לוי (!) בכלי נשיפה, חן שנהר, שולי ווטרמן ועירא גבעול בכלי מיתר, יעל נחשון ויעל צבי בליווי קולי, וויינגרטן הסופר-מוכשר בפסנתר.

   

תיאטרון וקברט, שירה ונגינה, ג'אז ובידור

בן עזרא ודוברצקי ממשיכים גם לבמה. טל כהן הוא המתופף ואהרוני בנארי הנפלא מנגן בגיטרות. וכמובן ויינגרטן, בפסנתר וקלידים  כשיש לגורנשטיין אורחים, כפי שהיה במופע ההשקה, אפילו אורח רם מעלה ומשדרג על בטוח בדמותו של יוני רכטר, שבא לשני שירים ונשאר לשישה. התענוג כולו שלנו.

"ונחיה" הוא כמו עיון חטוף בקריירה של אלי גורנשטיין. 15 שירי האלבום ותוספות שמתכתבים עם דרכו הבימתית כמעט לכל אורכה, כשגורנשטיין - בדרן ומגיש ברמה הגבוהה ביותר - לא מחמיץ הזדמנות להעלות זכרונות, להאיר את השירים ולמקם אותם באנקדוטות, בזיכרונות ובהקשרים הנכונים מבחינתו. הרקע ללידת האלבום וגם המופע, מתברר במהרה, נעוץ בתאונת הדרכים בדרך חזרה מטבריה, של צוות ההצגה "היה או לא היה". הטראומה הולידה את הלחן של גורנשטיין לחלפי ובעקבותיו את הקשר עם ויינגרטן.
 
בשעתיים הופעה, ארוכה מדי אבל לא הייתי מפסיד רגע וגם מוכן לשבת עוד כדי להתבשם מיכולותיו המשובחות של גורנשטיין כשחקן, כזמר וכפרפורמר, הוא דוחס יותר מעשרים שירים וקטעי קישור נלווים. לפעמים אלה שני מופעים בכרטיס אחד, כי לא מעט מהשירים הוא מדקלם ורק אחר כך שר. מתחיל עם "ירח" של אלתרמן (לחן ענק של יידוב, למרות שלא שרים כך היום), "ולמה" של ויזלטיר וויינגרטן, "שעת הירח הטוב" של חלפי וויינגרטן (לחן איינשטייני, שובב, עולז וקופצני) ו"שיר לזכרנו", הסינגל הראשון, שיר של גפן, בלחן של פעם (שנות החמישים כזה), הגשה ושירה של פעם, לפני "ונחיה".
 
גורנשטיין מפגין את הבריטון הבריא שלו ב"שמלה הסגולה" (של חפר וארגוב לשם שינוי), ומתחיל להפגיז בנאמברים בימתיים מרשימים אחד אחר השני. "מי זה יכול" של עמיחי ואשרוב, שמלווה בצעדי מחול מסוגננים, ככה, כבדרך אגב; "הודיני" של גפן וויינגרטן המורכב והבלוזי שזוכה להגשה נהדרת, וכמוהו "אהובתי השקטה" של שרל אזנבור (אחת מהשפעותיו הגדולות לצד פרנק סינטרה) שבביצועו המקסים נעזר גורנשטיין בשפת הסימנים.
 
ואז מגיע תורו של רכטר. תחילה עם "עוד פעם" של עמיחי. שיר אהבה אירוטי חזק, עם המורכבות הממכרת והמתוקה של רכטר. פופ ג'אזי תיאטרלי קלאסי, לחן שהוא מתנה לכל החיים. ב"אורחת זרים" מתגברת הנימה הג'זית, גם באילתורי שירה, וגורנשטיין חי בשלם עם קצב. את "עד מחר" של רכטר גורנשטיין מבצע בנגינת צ'לו, הכלי שלו מגיל 12 (עם תווים מחשש מה תגיד אמו, למרות שהיא כבר עשרים שנה לא איתנו), כשבנארי תומך ומשגיח.
 

   


רכטר ובנארי מגישים בלעדיו את "שיר אהבה סטנדרטי (של אריק איינשטיין), וכשהוא חוזר לבמה הם מגישים את שירי המהתלה "אף סולד" (הראשון שכתב רכטר) ואת "שיר תשובה" של רכטר ועלי מוהר מערב ההומור והשטות "מקס ומוריץ וזבישק הסוס". גורשנטיין מעניקי לשיר את הנופך הנכון במבטא גליציאני מותאם ככפפה.
 
"השכן מול מת" של אבות ישורון וגרוניך הוא תפילת אשכבה יהודית, שיר הספד וקינה שחוזר אל הג'אז. גם "מה אתה בוכה" של אבידן וקנר, זוכה לביצוע גברי מרשים, רגיש ומלא הוד, רק לצלילי הפסנתר של ויינגרטן; הדמעות מתחלפות לטיפות מים של "הורה ממטרה" הוותיק של מוהר ווילנסקי, כשגורנשטיין דוגם תנועות ריקוד של הורה, ולמרות גובהו הוא עושה זאת בחן חף מסרבול; הבכי, נכון יותר הקינה, נמשכים בטון נכון, מדויק ומהורהר של "כי גם במלחמה צודקת" של חנוך לוין ואולארצ'יק, שיר מחאה פוצע וכואב רלוונטי תמיד במציאות חיינו, שבה השליטים תמיד יוצאים נקיים מהמלחמות. הקשר לגלעד שליט מתבקש וגם מומחש.
 
רק "שוב החורף חורש את הים" של יונתן וויינגרטן, נשאר בתקליט, אולי בשל נימת הרוק'נרול המודגשת שלו. לעומת זאת הוא לא מוותר על "איפה את", סובול ואשרוב, שגם הוא רוקי באלבום, ובהופעה מתרכך לריתם'נבלוז יפה, לפני הנעילה, ממש כמו באלבום, עם "כתמי אור" של רביקוביץ' וויינגרטן, רק בליווי פסנתר וקונטרבס.
 
להדרן שומר אלי גורנשטיין את "ויימלט קין", בלוז מקורי שכתבו יעקב שבתאי ויחזקאל בראון לשלישית גשר הירקון. בורנשטיין מבצע לבד את כל התפקידים הקוליים בא-קאפלה, בהגשה מהפנטת ומרגשת עד דמעות בעוצמתה. ואחריה, החזרה ל"ונחיה" נשמעת כמו ספיריטואל ישראלי, סם החיים וטעם החיים. הלימה נהדרת בין טקסט ללחן.
 
ערב מרגש וחד פעמי כמעט. איכותי ביותר. מגוון, מעניין, מרתק, ממקסם את היכולות של גורנשטיין, אירוע שמשלב כמה אמנויות למקשה אחת. תיאטרון וקברט, שירה ונגינה, ג'אז ובידור.
 
האישיות שלו כובשת, ההגשה שלו מדויקת, נינוחה ומלאת ניחוח, ניואנסים ומימיקה. במידה הנכונה, ללא הגזמה, בקלילות ובנון שלנטיות של אמן במה וירטואוזי ובשל. ולגמרי לא בעייתי שחיכה 40 שנה עם אלבום הבכורה שלו. היה שווה לחכות. שווה ביותר להקדיש לו ולאלבום את כל הזמן שבעולם.
 
אלי גורנשטיין. ונחיה (high fidelity)
אלי גורנשטיין. ונחיה, ההשקה. צוותא תל אביב. יום רביעי 14 בספטמבר 2011

למועדי מופעים >

20/09/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. כל מילה בסלע כל הוספה מיותרת הוםעה מדהימה
אתי , (18/10/2011) (לת)
2. אלי שלא יסולא בפז
מירב , אי שם ליד תחנה מרכזית ראשל"צ (22/09/2011)
1. כל מילה נכונה - אלי גורנשטיין הוא מבכירי האמנים שלנו
מוסיקאי חובב , (21/09/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע