סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: איתי לוי ואייל גולן
 

 
 
מה אנחנו יכולים ללמוד ולדעת מ'כל העיר יודעת'? שלאיתי לוי קול מקסים ושירה נהדרת. שהוא מבצע נמרץ ורענן, רהוט אם כי לא נקי מטעויות עברית רווחות. שאין לו שום ניסיון לבידול ושום טענה לאמירה אישית - לא תכנית ולא סגנונית"
לוי, שהתארח בהופעה של אייל גולן מספק עוד מאותו דבר ולא יוצר שום עניין מיוחד בשיריו


אני מעדיף הופעה בהפתעה. כזו שעוברת מתחת לרדאר של יחסי הציבור ומתחת לאפו של המופיע. ההופעות השוטפות, הן - אני משוכנע - ההופעות האמיתיות ביותר. בלי ידוענים, מוזמנים ואנשי תקשורת, שעליהם תמיד עובדים בדרך לעשות רושם.

הופעה מול קוני כרטיסים נטו, רק קהל אוהבים, שבשבילו צריך לעבוד ושאותו צריך לרצות. לשמוע אמן בסתם יום של חול, במהלך הסיבוב, כשבעבורו זו עוד הופעה. לבדוק אם אוהביו, שבעבורם זה ערב חגיגי לו חיכו ימים, מקבלים תמורה מלאה (כשבעצם לא יודעים מה מגיע להם).

את אייל גולן לא ראיתי הרבה זמן. החומרים שלו לא מלהיבים אותי ואפילו משעממים אותי. מטעמים דומים אני ממעט לחזות בהופעות של מוזיקה ים תיכונית. גם משום תנאי הצפייה הבלתי אפשריים שהם מספקות בעל כורחן, באולמות דחוסים ועשנים (ולא משנה גודלם). בחרתי בהופעה קל"ב, מה גם שהופעה ספציפית זו הבטיחה אמן מסקרן, הזמר הצעיר איתי לוי, שהוציא לא מזמן את אלבומו השני (שהשקתו הרשמית תתקיים רק בעוד חודש, באחד מאותם אולמות בעייתיים מבחינתי). שתי ציפורים במכה אחת.

מקבץ להיטים לא מנומק

גולן נמצא עתה בעיצומו של סיבוב חורף, שבא בעקבות "בסוף כל יום", אלבום האולפן האחרון שלו מהאביב שעבר. מסע שקרב לקיצו הצפוי, עם צאתו של אלבום אולפן חדש בפסח הקרוב. למרבה הצער והאכזבה, הרושם שהתקבל הוא שגולן הגיע לא הכי מוכן להופעה. החל בלבוש שעורר געגוע להופעות המחויטות והאלגנטיות שלו, עם חליפות שני חלקים והחולצות המכופתרות, שנשמרות כנראה למעמדים חגיגיים בלבד, מופעי השקה וסלבס, וכלה בקמצנות מרגיזה בדברי קישור בעלי טעם. ויש לו כאלה, כשהוא משתדל.

היו איתו אמנם שישה נגנים (בס, גיטרה, תופים, קלידים, דרבוקה ונשיפה) ושתי זמרות ליווי, אבל הליין-אפ היה מפוזר, לא ממוקד, לא ערוך כראוי. שיר לא נבע משיר, גם אם אין להם מה להגיד. הבחירה האקראית שלהם הפכה את המופע למקבץ להיטים לא מנומק.

נכון שהקהל מגיע בשביל הלהיטים, אבל גולן לא סיפק לו שום ערך מוסף. הוא פתח עם "הכל החלומות" (מלים ולחן אופיר כהן) מ"הלב על השולחן" (2013), המשיך עם שיר הנושא של אלבומו הקודם (מלים נועם חורב, לחן ניצן קייקוב), סוג של וידוי אישי בערבון מוגבל, לגמרי מוגבל, ומיד אחריו הפגיז במחרוזת להיטים מימים רחוקים ("מיליון או דולר", "שקלים", "כל כך יפה", "צאי אל החלון", "לקנות לך יהלום", "לב של גבר"). עדיין לא בנה את ההופעה וכבר רץ להדרנים שלה, מקים את הצופים על רגליהם בטרם עת וללא טעם, יוצר תחושה כאילו אנו עומדים בשלהי ההופעה והיא כלל לא התחילה. או מגרוע מזה, כאילו התארחנו באירוע משפחתי שגולן בא לדפוק בו כרטיס.

איכשהו הוא חזר לתלם ולמתכונת "בסוף כל יום" עם עוד שני שירים ממנו - "נעצר העולם", סוג של תחינה (גם הוא של אופיר כהן), ועם "שישי בצהריים" של אבי אוחיון ואסף צרויה, שתפור לפי נוסחת "דרך השלום", להיטו של פאר טסי. ולרגע מתעוררים בלבול ותהיה: מה זה משנה מי שר את השיר הזה ואת דומיו? הם בלאו הכי נשמעים אותו דבר.

אייל-גולן-אלוני-מור.jpg
אייל גולן (צילום: אלוני מור)

יורש או עוד זמר בפס ייצור?

בזה הרגע, אחרי חמישה נאמברים בלבד, מזמין גולן את איתי לוי, בן טיפוחים אם להאמין לחתימת הלייבל "ליאם הפקות" ולמלות התודה של לוי באלבום. למי שלא מכיר הוא מציג אותו על הבמה, כחתיך, כזמר מוכשר, וכ"ילד" שלו, אבל מסתפק במטריה שהוא מעניק לו ולא נשאר לשיר עמו. מטריה? אותו הרכב ליווי ואותו סאונד בדיוק, וכשהכוכב הבא פותח את הפה לשיר, נדמה שהוא גרסה צעירה של הכוכב הגדול.

ואכן הוא נראה צעיר יותר, רזה - לאו דווקא גופנית, תוסס ורעב עדיין, אבל אין הבדל גדול. ויותר משאייל גולן מכשיר יורש, הוא מעדיף לאמץ את המסכנים אל כתרו. מצד אחד, נדיבות ואצילות של ותיקים. מצד שני, הרדמת היריבים, אם בכלל יש כאן יריבות. וזאת בדיוק הבעיה של זמרים שאינם יוצרים במוזיקה הים תיכונית - מעדיפים ללכת על בטוח, בשיטה המוכרת של קיבוץ להיטים, ולא התנסות בבניית אמירה ואישיות.

ובל תטעה אתכם כתבת התדמית על איתי לוי שהצליחו יחצ"נים מתוחכמים להכניס למגזין החדשות של סוף השבוע בערוץ 2. כמו הערוץ המארח, הרודף אחרי תגיות ומותגים, כך גם נשמע "כל העיר יודעת", אלבומו השני של לוי. קונפקציה. עם שירים שכל זמר בז'אנר יכול לשיר, בתנאי שיש לו הקשרים והמשאבים המתאימים, ובתנאי שאייל גולן ופאר טסי לא הקליטו או ויתרו עליהם.

מה אנחנו יכולים ללמוד ולדעת מ"כל העיר יודעת"? שלאיתי לוי קול מקסים ושירה נהדרת. שהוא מבצע נמרץ ורענן, רהוט אם כי לא נקי מטעויות עברית רווחות. שאין לו שום ניסיון לבידול ושום טענה לאמירה אישית - לא תכנית ולא סגנונית.

איתי-לוי-תום-מרשק.jpg
איתי לוי (צילום: תום מרשק)

   

שירים נוסחתיים ושמות מוכרים

באלבום 13 שירים על 45:46 דקות. פרי יצירתם של שמונה מפיקים מוזיקליים שונים, כשהבולטים בהם הם תמיר צור (ארבעה שירים) ואלי קשת (שלושה). שירים נוסחתיים, בין שלוש לארבע דקות אורכם. מקצת מכותביהם הם שמות חדשים. לרובם יש קבלות. ועם זאת הם משקפים את הגל החדש והמצליח נכון לעכשיו בז'אנר - ניסיון לתיאורים חווייתיים ועטיפתם בלחנים מתוחכמים ואינטליגנטיים, שאותם מכתיבים היוצרים הלוהטים אופיר כהן (שני שירים, אחד מהם פותח את האלבום) ואבי אוחיון (שלושה, ששניים מהם נועלים אותו), שאותם פגשנו כבר אצל גולן. חבל רק שהטקסטים (של האחרים בעיקר) ממשיכים להיות צפויים ומוכרים ולא מעשירים את החוויה.

מלבד השירה המסלסלת, הטבעית לגבי צאצא לעדה התימנית, הנטיה של לוי היא להתרחק ממזרחיות הארד-קור ולהתקרב למיינסטרים ים תיכוני. עם תבלינים לטיניים ("אסטה מניאנה" של כהן), רגאיי ("חמש מלים" של אוחיון), גיטרות רוק'נרול של סינגולדה ("לאט" של אלי קשת וגילי זכאי) ואפילו בלדה בסגנון שלמה ארצי עם טוויסט מזרחי כמובן ("חוטים ומיקרופונים" גם היא של אוחיון). שמות השירים אגב, לא תמיד משקפים את תכניהם.

נכון שיש ללוי בלדה בגוון טורקי ("האהבה שלך ניצחה" של יניב נגאוקר ודנה מלכה), אבל השאר שוחים בתווך, בהמתנה לאהבה הגדולה ("זמן לאהבה"), בבחינת נזקי האהבה הקודמת (שיר הנושא, בלדה משכרת), בעצב שלאחר פרידה ("בשעות המתות"), בחרטות ("על סף ביתך") וגם בעידוד ובתמיכה לנזקק ("כוסית של יין").

שני השירים הבולטים לטעמי באלבום נשמעים כאילו לקוחים מ"ימות השבוע", ספר השירים שטרם נכתב על ידי אבי אוחיון (יוצרם של "דרך השלום" ו"יום שישי בצהריים" לעיל). הראשון הוא "בוקר יום ראשון" (דווקא של אופיר כהן), שיר בתנועה, שמשלב חדשות ורגשות, האזנה לרדיו בדרכים וגעגועים, שאותם מוביל במפתיע בנג'ו, והשני הוא "יום שני בלילה" (מה לעשות, אלה השמות האמיתיים) של אוחיון שמתאר - גם הוא בתנועה, תזזיתית ביותר - מעלליו של פרפר, שמעופף ממיטה למיטה ובכל זאת אינו מאושר.

למרבה האכזבה ואולי מטעמי אבטחת המידע, אף אחד מהם לא הושמע באירוח אצל גולן. לוי בחר שני שירים מ"מה עובר עלייך", אלבום הבכורה שלו מלפני כשנה וחצי. שיר הנושא (של מיודענו אופיר כהן) ו"אף אחת אחרת" של דולב רם ופן חזות, שקודמו באלבום השני וכובדו בשיר הנושא בו. על שורשיו ומקורו של השלישי ("מה את צוחקת") לא הצלחתי להתחקות. בכל מקרה, למרות חינו איתי לוי לא הצליח לשכנע אותי להתייצב למופע ההשקה של אלבומו החדש בחודש הבא.

   

סיום חטוף ושעמום גמור

חלקו בהופעה של גולן הסתיים בחטף. ירד ונעלם כלא היה. ורק בסיום "שוב לאהוב" של יוסי גיספן ועדי ליאון (גם הוא מ"בסוף כל יום"), נזכר המארח להודות לו. פיזור נפש או עוד נדבך במופע מפוזר? הוא חזר ל"גבר מאוהב" מ"ימים יגידו" (של אופיר כהן, אלא מי?) וחתם את ההופעה בשיא, מבחינתי, עם שני שיריו החדשים - "טוב לך איתו" (גם הוא של אופיר כהן, החרוץ והפורה, שהפך מבלי שנתכוון לגיבור רשימה זו) ו"אייל גולן קורא לך" (של גיספן וליאון), אחרי משחק שאלות מביך עם נגן הקלידים שלו.

שיר זה מכוון כנראה להיות שיר הנושא של ריאליטי המוזיקה של הזמר, שעתיד לחזור ביום מן הימים. נאה יותר היה, גם מהבחינה האתית, להטיל את ביצועו על מבצע אחר, אחד מהיוצאים המוכרים יותר של התוכנית, במקום שגולן ישיר על עצמו בגוף שלישי. אבל כנראה שאין גבול: "אייל גולן קורא לך בואי חזרה/ בואי כמו השמש העולה/ אייל גולן קורא לך בואי חזרה/ לנצח את הלב רק את יכולה// המלכה של השכונה אל הלבבות חדרה/ ועכשיו אני מבין כמה היא חסרה/ למה נעלמה לה שואלים כולם/ איפה יש כמוה אין דומה לה בעולם".

אחריו חדלתי לספור. השיעמום כבש אותי סופית. היושבים לפני שכחו לשבת והסתירו לגמרי, וכשההופעה הסתיימה לפתע, בחטף, גם לא השקיעו במחיאות כפיים (כנראה היו שותפים להרגשה שעדיף ללכת הביתה) ובתמורה גם לא קיבלו הדרן. נראה אם יבואו בפעם הבאה שאייל גולן יקרא להם.

   


אייל גולן מארח את איתי לוי . היכל התרבות פתח תקוה . רביעי , 3 בפברואר 2016
איתי לוי . כל העיר יודעת ( ליאם הפקות / אן . אם . סי . יונייטד )

למועדי מופעים >

07/02/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. ביקורת גזענית רואים את השינאה לז`אנר בעיני הכותב..לך תחמי לאחרים אנחנו מוותרים עליך..
קולגה , (09/02/2016) (לת)
1. מה את צוחקת
איציק , (08/02/2016)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע