סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן רבותיי ההיסטוריה חוזרת
 

 
 
בספר דניאל נבוכדנצר מציב צלם זהב בדמותו בבקעת דורא שבבבל ודורש שכולם ישתחוו לצלם. שנים אחר כך השתלטו הספרדים על עירו של המלחין פאלווטי, הרסו את פעמון הקתדרלה ויצקו ממנו פסל של המלך. הקשר שקסם כל כך לפאלווטי, בין הצבת פסל השליט הספרדי לפסל נבוכדנצר, מדבר בעד עצמו, לדעתי."
לקראת עליית "נבוקו" של פאלווטי, מירנה הרצוג מדברת על סגידה לפסלי שליטים ואשרי שגב הוא מלך פרנואיד ומגלומן. נשמע מוכר?


ביצוע בכורה עולמי
 
אנסמבל פניקס שב ומעלה את "נבוקו" (נבוכדנצר), מאת המלחין מיכלאנג'לו פאלווטי שפעל במחצית השנייה של המאה ה-17. "נבוקו" של ורדי, המוכר לכולנו, יהיה נוכח במופע המוזיקלי הזה כהדרן מקורי ומעניין.  סדרת הקונצרטים תחל ביום שלישי ה-13 בדצמבר ברעננה (המשכן העירוני למוזיקה ולאמנויות ), ואחר כך ב-15 בתל אביב (מרכז ענב לתרבות ), ב-17 בחיפה (כנסיית מר אליאס) וב-19 בירושלים (אולם רבקה קראון בתיאטרון ירושלים) וכל זאת לאחר הצלחתו הגדולה בפסטיבל אבו גוש לפני מספר חדשים.

"מנהל הפסטיבל גרשון כהן אמר שההופעה הייתה הצלחה בלתי רגילה, גם לפי הנוכחות וגם לפי התגובות," אומרת בגאווה גלויה מירנה הרצוג, המנהלת האמנותית של אנסמבל פניקס ומי שהביאה את היצירה הנדירה לא רק לביצוע ראשון בישראל אלא לביצוע בכורה עולמי של הנוסח המלא.   

את גילויה של יצירה זו והיצירה השנייה, "המבול", שהרצוג כבר הביאה לידי ביצוע, היא חייבת לפבריציו לונגו, כנר וחוקר מוזיקה איטלקי, שגם לוקח חלק בביצוע בישראל כנגן ראשי בסדרת ההופעות.

מירנה-הרצוג11.jpg
מירנה הרצוג (צילום: מירי שמיר)
 
בשם אלוהים
 
גילוי היצירה חייב מבחינתה של הרצוג היכרות בלתי אמצעית, עד כמה שהדבר ניתן כשמדובר במלחין שהלך לעולמו בשנת 1692, והיא עשתה כל שניתן על מנת להגיע להיכרות קרובה עם היצירה והיוצר. הענן המרכזי המשותף ליצירתו של פאלווטי ולאופרה של ורדי הוא נוכחותו של אלוהי ישראל כישות אלוהית רבת כוח ועוצמה ששמה ללעג ולקלס אלוהויות אחרות.

באופרה זכורה הסצנה שבה משווע נבוכדנצר לסיוע שמימי על מנת להשיב לעצמו את השלטון שנגזל בידי בתו המאומצת, לאחר שהחתימה אותו על צו המורה להשמיד את כל היהודים בממלכתו. נבוקו פונה לעזרת השמיים אבל רק השמים שבהם מתגורר אלוהי ישראל מתגלים כיעילים, מצילים אותו ואגב כך גם את בני ישראל מאסון. הנוכחות האלוהית בספר דניאל מתגלה בכמה צורות, המוכרת והידועה שבהן היא השמירה על דניאל מן האריות שאל כלובם הוא מושלך. יתר מעשי הגבורה והישועה מוכרים לנו פחות מאחר שהספר, הכתוב ארמית, אינו נכלל בתכנית הלימודים וחבל, מפני שהוא עשיר במעשי נסים ובעלילות צבעוניות.

המעשה שאליו התחבר פאלווטי מתואר בפרטי פרטים בפרק ג': נבוכדנצר מציב צלם זהב בדמותו, גבהו כ-30 מטרים (60 אמות), בבקעת דורא שבבבל. הוא מזמן לשם את כל הפקידות הבכירה והזוטרה ומצווה שברגע שיישמע קול קרן, חליל, תוף, כינור, נבל וסומפניא (המילה הדומה ביותר לסימפוניה המופיעה במקרא) הכל יצטרכו להשתחוות לצלם. מי שלא יעשה כצו המלך יושלך לכבשן האש הסמוך.

כשדים שונאי יהודים מספרים למלך הבבלי ששלושה שרים יהודים שהוא מינה: שַדרך, מֵישַך ועַבֶד נגוֹ, אינם משתחווים לצלם הזהב. השליט הבבלי מזמן אותם לתשאול והללו מודיעים לו שלא יקודו לפסל כי אינם מאמינים באלילי בבל, ואם נחרץ דינם ללכת לכבשן הרי שהם מפקידים את גורלם בידי אלוהי ישראל.

חמתו של נבוכדנצר בערה בו והוא ביקש מן המופקדים על הכבשן להגביר את עוצמת האש פי שבעה, עד שגץ שעלה מן הלהבות, פגע והשמיד חלק מן המציתים ואילו שלושת היהודים שדרך, מישך ועבד נגו, הושלכו אל האש וזו לא נגעה בהם. הם יצאו מן הכבשן שלמים, על בגדיהם וחפציהם. 

 מירנה-הרצוג22.jpg
מירנה הרצוג (צילום: מירי שמיר)
 

 
ללא סיומת מיסיונרית
 
"לאחר שקראתי את הסיפור ואת הפרטיטורה, תרגמתי לעצמי את הטקסט לאנגלית ושמתי לב שיש משהו יוצא דופן ביצירה," אומרת מירנה הרצוג. "בדרך כלל המגיה האחרון של הטקסט הליתורגי של אורטוריות למיניהן, שהוא כהן דת נוצרי, דואג לכך שבתום היצירה המוזיקלית יבוא אקט מוזיקלי שבו מתחזקים המאמינים באמונתם. ב"נבוקו" הטקסט האמוני הזה לא קיים או שהוא נמחק על ידי המלחין.

"בדקתי את תולדות המקום שבו נכתבה היצירה והסתבר שבאותו זמן התקיימה קהילה יהודית גדולה באותה עיר, שהייתה נתונה תחת שלטון צרפת. העיר שמרה על אוטונומיה בתחומים רבים לרבות מחקר ואמנות, ונחשבה בשעתה לאחת מעשר הערים היפות של אירופה. זמן קצר אחר כך שבו הספרדים והשתלטו עליה, וביטלו זכויות של פעילות תרבותית אוטונומית. המעשה הסמלי שעשו להנצחת נוכחותם במקום היה הריסת פעמון הקתדרלה שניצבה מול בנין הסנאט. את מתכת הפעמון הם התיכו ויצקו ממנו פסל של מלך ספרד. 

"הקשר בין הצבת פסלו של השליט בזמן השלטון הספרדי, לבין הצבת פסלו של נבוכדנצר בספר דניאל שקסם למלחין פאלווטי מדבר בעד עצמו, לדעתי. היו לי עוד גילויים. כשביקרתי בשתי הערים שבהן פעל המלחין בסיציליה, מסינה ופלרמו, גליתי שבכנסיה יש מבנה ששימש בעבר כ'מקווה טהרה' יהודי. אם תרצה גם כאן יש למלחין סיבה טובה שלא להצמיד לטקסט התנ"כי שהוא מלחין סיומת מיסיונרית ברוחה."
 
"העוצמה המקורית של היצירה נשמרת"
 
אחרי הגילוי הראשון, איך ניגשת לטפל בחומרים?
"למעשה אני נגשת ליצירות מסוג זה תמיד באותה הדרך, אני מגיעה לכתב היד. לאחר שהוא בידי אני מתרגמת אותו לאנגלית."

אני מניח שהתרגום של איטלקית מלפני מאות שנים אינו תרגום רגיל.

"ללא ספק, עבדתי עם מילון איטלקי-אנגלי שראה אור בשנת 1611. זה היה השלב הראשון שערך שישה חדשים." 

והתרגום המוקרן לעברית?

"באשר לעברית, כאן אני יותר מפקחת ממתרגמת. מסיבות מובנות," אומרת הרצוג במבטא פורטוגזי-ברזילאי רך. "אחר כך מתחילה העבודה עם הנגנים ועם הזמרים."

את מדברת על ביצוע בכורה עולמי אבל במרשתת קיים נוסח של "נבוקו".

"קיים נוסח אבל הוא עבר שינויים בתווים והעברות לסולמות אחרים והרבה קיצורים. לאחר שעברתי ביסודיות, כאמור, על היצירה, הגעתי למסקנה שהמלחין הזה אינו צריך את עזרתו של איש. אפשר להציג את היצירה כפי שהיא נכתבה ועוצמתה נשמרת."




קטע מתוך המופע הראשון בסוכות באבו גוש.

את ממשיכה כדרכך לנצח תוך כדי נגינה בויולה דה גמבה?

"לא, למעשה זו הפעם הראשונה שבה אני רק מנצחת וזו חוויה חדשה עבורי."

איך את מכינה את הזמרים והנגנים להפקה שיש בה יסודות דרמטיים לא מעטים?

"מסיבות כלכליות מובנות, אני חייבת להכין כל משתתף באופן עצמאי הרבה לפני העבודה המשותפת. בשלב הזה אני למעשה נדרשת לעבודת בימוי, וזה ענין מאתגר לכשעצמו. גיליתי שאם אתה פונה אל הרגש של הזמר, אל תכונת אנושיות בסיסיות, אתה מוציא ממנו הרבה יותר מאשר בהנחיות של חזק יותר, חלש יותר, מהר יותר וכולי. דיבורים על כעס או על אהבה מוציאים מהם הרבה יותר ואז אני שומעת את עצמי צועקת לעברו או לעברה 'יש' או 'יאללה' והם חווים תחושה של שחרור."    
 

  

פרק המקהלה הנודע מתוך "נבוקו" של  ורדי הפעם בכלים עתיקים ובניצוחה של מירנה הרצוג
 
 
"נבוקו הוא לא דמות סימפטית"
 
את תפקיד נבוקו שר בהפקה הטנור אשרי שגב. "התפקיד הזה הוא עונג אמיתי," קובע הזמר. "לא מדובר בדמות סימפטית או חביבה. נבוקו הוא מלך רדוף פרנויות, תסביכי גדלות ופחדים שמובילים אותו לצעדים קיצוניים. כיף גדול לעשות דמות שהיא בתפקיד 'הרשע' של המחזה. אני חייב למירנה את הרומן שלי עם פאלווטי. היא הכירה לי את המלחין והפקידה בידי תפקידים בשתי יצירותיו, 'המבול' ו'נבוקו'.

"העבודה עם מירנה מעניינת ומאתגרת. למרות שהיא מוזיקאית, מירנה מגיעה לעבודה על התפקיד מתוך ראייה תיאטרלית. היא רואה קודם את השחקן ורק אחר כך את הזמר. זה תהליך שאני מאוד אוהב, תהליך שמשחרר אותי. תענוג  לעבוד עם טקסט. לשאוב ממנו, לפרש אותו ולעבוד איתו."

שגב החל את דרכו כתלמיד פסנתר כשהיה בן שש, ומאוחר יותר גילה גם את כישרונו כזמר. "תמיד ידעתי שיש לי קול, שרתי במקהלות ובהרכבים ווקאליים, אבל המעבר לזמרה התרחש כששרתי לצדם של סטודנטים לזמרה וכשליוויתי אותם כפסנתרן. במהלך חקירת הפוטנציאל שלי הפוקוס עבר מנגינה בפסנתר לשירה ואני שמח שזה קרה."

היה ברור לך מייד שמדובר בקול טנור?

"תמיד היה ברור שהקול שלי הוא טנור. כבר מילדות הקול שלי היה גבוה ואף פעם לא היה ספק. מהרגע שהתחלתי ללמוד פיתוח קול התחיל חיפוש של ממדי הקול ושל יכולותיו. החיפוש הוא תהליך אינסופי. כל הזמן מתקדמים בו ומגלים אופציות חדשות שהקול מעניק לך."

אשרי-שגב-01.jpg
אשרי שגב (צילום: שלומו שרביט)
 
"לא ננעל על ז'אנר אחד"
 
למדת באקדמיה התל אביבית פסנתר ובירושלמית זמרה. מה לקחת מכל אחת מהן לעבודה המעשית?

"יש משהו בעבודה במחלקה הווקאלית שהוא חברתי יותר, הנובע מהאופי הספציפי של הז'אנר. אתה תמיד שותף בעשיה. תמיד יש עוד אנשים: פסנתרים, מנצחים, זמרים, מאמנים, מורים לפיתוח קול, מורי משחק, מורי תנועה. בשותפות יש משהו מאוד מרענן שאני מאוד אוהב. עם זאת, בלי שום צל של ספק, הפסנתר והשנים באקדמיה בתל אביב כפסנתרן הפכו אותי למוזיקאי וזמר שונה בתכלית. למרות שהתחלתי לשיר בגיל מאוחר אני לא חושב שהייתי מצליח להיות הזמר שאני היום אלמלא אותן השנים בתל אביב."

באילו נסיבות החלטת שהמוזיקה המוקדמת תהיה עיקר עיסוקך? 

"אני חייב להגיד שבאף שלב לא הגדרתי את עצמי כזמר שמתמקצע בתחום ספציפי אחד. אני חושב שעם הדינאמיות הקיימת בעולם התרבותי של היום - כל זמר צריך לדעת לשיר מגוון רחב הרבה יותר של ז׳אנרים ולשם אני שואף. זו שאיפה שמקבלת חיזוק באקדמיה. שם תלמידי שירה נדרשים לשיר בשפות מגוונות, בסגנונות רבים ויצירות של מלחינים רבים: צ'ייקובסקי, ארגוב, הנדל, באך, מוצרט, דוניצטי, רוסיני, פוצ'יני, בטהובן, שוברט, שומאן, דביסי, פורה וכולי.

"האקדמיה אפשרה לי להכיר יצירות פחות מוכרות של מוצרט, יצירות של מונטוורדי, שירים של ליסט ושל שוסון. נכון שבארץ מבצעים יחסית הרבה רפרטואר בארוקי או אורטורי, אבל ברמה האמנותית, הטכנית והמקצועית, אני מחפש כל הזדמנות, ללא קשר לתקופה ולסגנון. הכיף הכי גדול שלי הוא לשחק עם הקול ולהתאים אותו לרפרטואר הנוכחי שבו אני מתעסק. העיסוק במגוון גדול של רפרטוארים הוא היבט חשוב שאני מטפח באופן קבוע. 

"בימים אלה אני שר את תפקיד הרוזן אלמוויוה ב'ספר מסוויליה' בהפקת האופרה הירושלמית. בכלל בשנתיים האחרונות אני משקיע זמן רב באיטליה, שם אני עובד בהדרכת ניקולה תג’ר, זמר טנור ישראלי-בולגרי-איטלקי שהוא מומחה גדול לרפרטואר איטלקי ובתוכו למלחיני הבל-קנטו. אני לא ננעל בעידן אחד או בז'אנר אחד."

אשרי-שגב-02.jpg
אשרי שגב (יח"צ)

הקונצרט יתקיים ביום שלישי, 13 בדצמבר 2016 בשעה 20:30, המשכן למוזיקה ואמנויות, רעננה. מחיר:  125 ₪, 145 ₪, להזמנות: 03-5745005; ביום חמישי, 15 בדצמבר בשעה 20:30, מרכז ענב לתרבות בתל אביב. מחיר:125 ₪, 145 ₪, להזמנות: 03-5745005; יום שבת, 17 בדצמבר בשעה 12:00, כנסיית מאר אליאס בחיפה. מחיר: 125 ₪, להזמנות: 04-8363804; יום שני, 19 בדצמבר בשעה 17:00, בתיאטרון ירושלים. הכניסה חופשית.


למועדי מופעים >

11/12/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע