סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן קרן הכט בהופעה: משנה כיוון
 

 
 
אמנות ההגשה של הכט בעייתית. היא זמרת טובה, ראויה בהחלט. אולם היא מתנפלת על הקהל למן הרגע הראשון. ובמקום לרכוש את אמונו, לבנות קשר בהדרגה, גם אמנותית, בפיתוי של מן הקל אל הכבד - היא מסתערת על צופיה בפטישים ובתפרים גסים, משאירה אותם הלומים, המומים, פעורי פה, ולא מהסיבות הנכונות."
מאז שהתגלתה בשנות ה-90 על ידי אביב גפן, הכט נגמלה מהרצון להיות זמרת רוק ועברה לפולקלור נוסטלגי



אז זהו. עכשיו, יותר מתמיד, דומה שהזמרת קרן הכט, מי שתויגה לפרק זמן מסוים בראשית שנות ה-90, כתגלית של אביב גפן, התפכחה סופית מחלומותיה ונגמלה משאיפותיה להיות זמרת רוק.

"חובקת את הבמה", מופע הבמה החדש (והראשון שלה, למיטב זכרוני), ממצב אותה כזמרת פולקלור נוסטלגי בינלאומי, מן הסוג שיכולתם למצוא בעבר במועדוני לילה לתיירים ולפגוש בהווה בערבי זמר לציבור ישראלי חובב שירה.

לקח לה כ-25 שנה להגיע לתובנה זו. שנים ש"ביזבזה" על נסיונות רוק מיותרים. תחילה בעזרתו של גפן עם "קרן הכט" ב-1993, בהמשך עם אלי זולטא וירום כהן על "עונה שניה לאהבה" ב-2003, ולבסוף ב"צבעוני" (בהפקת אמיר ניר) שראה אור לפני כשנתיים-שלוש.

ונראה שהיתה צריכה גם מישהו שיסדר לה את הראש ואת המחשבות, לתעל את כישורי השירה והפרפורמנס שלה, לסוגה הנכונה ולשירים המתאימים.

זמרת טובה, בידור מאולץ

המישהו הזה הוא הזמר, החקיין והבדרן מוטי גלעדי, שבנה לה (כתב וביים) מופע בטעמו, בצלמו ובדמותו, עם קלאסיקות ישראליות ותיקות עד עתיקות, מחרוזות נושאיות ושירי פופ בינלאומיים על-זמניים, מרביתם מתורגמים (חופשית לגמרי בדרך כלל) על ידו לעברית. וביניהם קטעי קישור ומעבר אישיים והומוריסטיים, שאמורים להציג ולגלגל את סיפור חייה וקורות הקריירה שלה, למי שמתעניין בהם, אם בכלל. כולל מונולוג, ממקור ראשון, על טקס חינה שעוברת כלה ממוצא פולני קודם נישואיה לתימני.


קרן הכט (צילום: גיל לוין)


בקולאז' מוזיקלי זה נמצאים נכסי תרבות מקומיים כ"ערב של שושנים" (משה דור ויוסף הדר), "רוח סתיו" (של יחיאל מוהר ויוחנן זראי, לא של גרי אקשטיין), "משירי ארץ אהבתי" (לאה גולדברג ודפנה אילת), "יחזקאל" (חיים חפר ושמוליק קראוס), "שירת העשבים" (ר' נחמן מברסלב ונעמי שמר) ו"איילת אהבים" (מנוס חג'ידאקיס בתרגומה של נעמי שמר, שמשום מה הכט ויתרה עליו).

והיו גם מחרוזות "עדתיות" - תימן מכאן ("איילת חן" של ר' שלום שבזי ו"בכרם תימן" של אלתרמן, זעירא ווילנסקי), שירי מדבר משם ("מה יפים הלילות בכנען" של יצחק קצנלסון, "טיול לילי" של עמוס אטינגר ומאיר נוי, "שיר אהבה בדואי" של איציק ויינגרטן ויצחק קלפטר, "ערב בא" של עודד אבישר ואריה לבנון ו"שיירת הרוכבים" של נעמי שמר ושמעון ישראלי) ורוק ישראלי חוצה מגזר ("דם חם" של צביקה פיק ומירית שם אור, "יום שישי" של יעקב גלעד ויהודה פוליקר ו"יאללה לך הביתה מוטי" של קובי אוז).


  



לצדם ושלובים בהם תרגומים (מאוחרים, עושה רושם) של גלעדי ל"אני מרגישה את האדמה נעה" ו"יש לך חבר" של קרול קינג (הראשון פותח את המופע ומספק לו את שמו בעיבוד ל"חובקת את הבמה"), "היו ימים חבר" של מרי הופקין, "אתמול" של הביטלס (שהיתרגם ל"חוזרים אליי"), "הללויה" של ליאונרד כהן, "עלי שלכת" של איב מונטאן (שנשאר בצרפתית) ו"Natural Woman" של ארתה פרנקלין, שנמצא ברפרטואר אבל לא בוצע הפעם.

לא בדיוק הפרופיל האמנותי שהייתם מצפים מזמרת כמו הכט. דווקא השירים "שלה", אלה שחיבר עבורה אביב גפן, נדחקו לסיום המופע, מקובצים במחרוזת שכוללת את "זה הרגש" (במקור דואט שלהם), "תן לי לבד" ו"לנצח", שלטעמי הביצוע שלו הכי משכנע ומרגש בערב. אפילו יותר מ"הללויה" בגרסתו הגלעדית הייחודית, אולי מפני שהוכתם בעיבוד מזעזע.


קרן הכט (צילום: גיל לוין)

יתרה מזאת: הפורמט הבדרני נראה ונשמע לי מאולץ ולא יושב על הכט. התיאטרליות שבו מוגזמת. יותר מדי פאתוס וניסיון לדרמה בהגשה, עודף של תנועה, ג'סטות גופניות מודגשות, חענדאלאך ומחוות חנפות כלפי הקהל (פיזור נשיקות למשל) בהתנהלות הבימתית.

זה מפני שאמנות ההגשה שלה בעייתית. זמרת טובה היא זמרת טובה היא זמרת טובה, והכט - שלא במפתיע - היא זמרת טובה, ראויה בהחלט. אולם היא מתנפלת על הקהל למן הרגע הראשון. ובמקום לרכוש את אמונו, לבנות קשר בהדרגה, גם אמנותית, בפיתוי של מן הקל אל הכבד - היא מסתערת על צופיה בפטישים ובתפרים גסים, משאירה אותם הלומים, המומים, פעורי פה, ולא מהסיבות הנכונות.

לא משכנעת

מצד אחד, ייאמר לזכותה שהיא בקיאה בחומר, מכירה היטב את השירים, יודעת אותם בעל פה, וזה לא דבר של מה בכך במציאות הנוכחית, שבה הפרומפטר הפך להיות אביזר הבמה החשוב ביותר (ואם היה גם אצלה, לא הרגשנו בקיומו). מצד שני, לא השתכנעתי שהיא מכוונות ומדברת אליי. אופי המופע והרכבו יותר מדי ייצוגיים, יותר מדי חנפניים, לא מאתגרים. ומטעימה זאת הנוכחות המצועצעת, מדושנת העונג של קטיפה, להקת הליווי שלה, עם מאור ויזל בגיטרה חשמלית, נועם טמיר בבס, אודי גלברט בתופים וליאת פרלוב בקלידים ועיבודים די צפויים מאופיו הבינלאומי של המופע.

גם טביעות אצבעותיו של גלעדי מורגשות מדי. כמו בגרסה המתחנפת ל"א יידישע מאמע", שמוקדש לכל הסבתות בעולם, או בשילוב של מסורת ואמונה, קריירה ואימהות בבניין קורות חייה, וכמובן בדברי הקישור המאולצים לפעמים ובהומור המיושן שלו (הנביא יחזקאל כסטנדאפיסט התנ"כי הראשון בפרט, דרש שלו על מובאות מן המקורות בכלל, או בדיאלוג העדתי המתמיד בין אשכנזים לתימנים, שנשמע אפעס, נדוש ולא רלוונטי). גלעדי לא מצליח לשכנע שאלה החיים של הכט, ולא שלו.


קרן הכט ומוטי גלעדי (צילום: גיל לוין)


וכנגד כל אלה: הרעיון נכון. זמרת צעירה (כבר בת 47 אבל מי סופר כשהיא עדיין מתחילה לרובנו) עם שירים ותיקים, בסיבוב נוסף, נוסטלגי, מכיוון קצת אחר, לאומי-תרבותי משהו. והלא נאמר, בפראפאזה כמובן, שכל המציל שיר עברי אחד, שלא לדבר על מחרוזות, כאילו תורם להצלת תרבות ומלואה. ולא חייבים לעשות את זה סופר-עדכני ומִתחכם בעיבודים. מספיק שיהיה מותאם לזמננו.

יש בציבור הישראלי רעב וצימאון לשירים ותיקים, ויש נכונות והשתוקקות מצד הקהל המקומי, המבוגר בעיקר, להתנסות שכזו. רק שלא יהיה יכנעאי. ובעיקר חשוב להוריד את מינון הלהט, ואת עוצמות הנגינה והסאונד.


קרן הכט (צילום: גיל לוין)


קרן הכט, חובקת את הבמה. בית היוצר, תל אביב. שני, 18 בספטמבר 2017

למועדי מופעים >

27/09/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע