סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן דוד שאול: הבטחה גדולה וצנועה
 

 
 
יש לשאול קול מעניין, מסקרן, לא מובן מאליו, אפילו מפתיע. הוא יודע להגיש שיר. הדיקציה המשובחת שלו - מן הסתם מיומנות שרכש כתלמיד מצטיין בבית הספר למשחק - עושה אותם בהירים ונהירים, מובנים ובעיקר מדויקים."
שחקן הקאמרי בהופעה עם שירים מאלבומו השני המתקרב. והוא בהחלט בדרך להיות פיגורה


בתיאטרון הקאמרי, ואולי בזירת התיאטרון הישראלית בכלל, דוד שאול נחשב להבטחה גדולה. עובדה שאחרי גיחות אפיזודיות (ב"גם הוא באצילים" וב"ארוחת טעימות") כבר קיבל תפקידים משמעותיים בהפקות נחשבות של התיאטרון, כ"פשוט לאהוב", "יעקובי וליידנטל" (של חנוך לוין) ו"רומיאו ואמא".

גם בטלוויזיה ובקולנוע שאול השאיר טביעות אצבעות מסקרנות, במיוחד ב"הרמון", וגם ב"בלו נטלי", "שכונה", "השועלים", "פרופיל 64", "מפריח היונים" ועוד.

כשחקן תיאטרון (הוא יוצא תיאטרון צה"ל ובוגר הסטודיו למשחק ע"ש ניסן נתיב) נדמה ששאול כבר הוכיח את עצמו. לא מעט בזכות צניעות וענווה שמאפיינות מחויבות ומסירות של אנשי עבודה, לא של כוכבים מלאים מעצמם.

גם כזמר (יוצא להקת הנח"ל) ומוזיקאי (11 שנות לימוד בפסנתר) שאול (28) מפגין כישרון ויכולת, ומראה צעדים בטוחים ומאוששים בדרך להיות פיגורה.


דוד שאול, צילום: לירן לוי



לקראת אלבום שני

לפני כשנה הוציא אלבום בכורה בשם  "צעדים עוקבים", שהציג דיוק ובהירות בכתיבה ורגישות גבוהה בהלחנה ובשירה, אבל לא היה בשל מספיק בעיניו (אולי כמילות "מהר מדי", המוכר ביותר בצבר הראשון של שיריו - "אתה יכול לנסות אבל לפחד להעיז... אתה יכול לחפש אבל לא לגלות... אולי לא הספקתי/ אולי לא ניסיתי די/ אולי זה חלף כבר/ כנראה מהר מדי...") להדפסה בפורמט אלבומי.

כרגע הוא ספק מתעלם ממנו, ספק מתכחש לו, ואפשר - להערכתי - שעוד ישוב אליו בעתיד. בינתיים הוא מריץ ומשפשף על הבמה את שירי אלבומו השני שייצא מתישהו בסתיו או בחורף הקרובים. שניים משיריו - "ברווז על מים" ו"מפה לשם" - כבר נשלחו לרדיו כגשושיות חלוץ וכסנוניות שכנוע. אותי הם קנו ברגישותם וביופיים, כמו בזכות ההפקה המוזיקלית (איתן רז) הקשובה והרכה לכאורה שהולמת ומדגישה את יתרונותיו של שאול, ובה בעת מבליטה את המלודיות הייחודיות שלו ומבדלת אותו בבליל המלל והצלילים שמידפק באכזריות מעיקה על אוזנינו בימים אלה.


  


את מי הוא מזכיר?

על הבמה הוא פורט על גיטרה אקוסטית, ושולח יד גם ליוקלילי ולקלידים (אלקטרו 3 של Nord), ונתמך בשני נגני ליווי נאמנים ומיומנים כצוק דבוסק בבס וכעומר (ג'ו) נווה בגיטרה חשמלית ובמקלדת נוספת (שתורמים גם ליווי קולי ומחליפים ביניהם כלי נגינה). הפולק המעודן, הפרטי  והאינטימי של ההקלטות המוכרות, מרמז לפוטנציאל של רוק פולק מחוספס טיפה יותר, שהתקשחותו האפשרית עשויה לתעל את אווירתם ותפאורתם האורבניות של השירים, גם להגשה רוקית עתידית.

בכך מזכיר לי שאול את לא אחר מאשר שלום חנוך, שאת דמותו גילם - לפי הבנתי ופרשנותי ועל אחריותי בלבד - במחזמר "פשוט לאהוב" (כאחד מחבריו של גיבור המחזה, בן דמותו של אריק איינשטיין, שפסקול ההצגה מבוסס בעיקר על שיריו).

זו מחמאה גדולה אולם היא נפרטת לאבחנה חדה את הסביבה וליכולת נאה לבטא אותה בכתיבה פואטית מדויקת ויפה; לחיבור לחנים מפותלים וקסומים, לא משעממים ועם מטען טמיר של התפתחות; לנגינה בטוחה ומרשימה בגיטרה, וגם לשירה בלוזית נדרשת - לא צרודה, אפילו מאנפפת טיפה, בחינניות, אך בהחלט משקפת כאב פנימי ורצון להתקרב ולהכיל.

ויש גם דמיון חזותי דחוק, מרחוק כזה, בגופו הצנום וברעמת התלתלים לראשו. השאטנית עדיין. ודומני שכמו חנוך החזות שלו מתעתעת. המראה שלו משקר. עם תווי פנים חדים, עיניים בהירות ומבט יוקד, כולו רכות בלתי מוסברת. אבל כזו שהולמת את תכני השירים, רובם ככולם בענייני אהבה וזוגיות והקושי לשמר מערכת יחסים.


דוד שאול בהופעה, צילום: לירן לוי



שירי אהבה קטנים ואישיים

בפחות משעה הופעה הוא מגיש תריסר שירים בלבד, נכון לעכשיו. שירי אהבה קטנים, אישיים, מן הסתם חשובים לו, אולי קרובים לחייו ולמהותו, מנציחים רגשות וקשר, אבל לא חושפניים, לא עושים עניין. "אור ערביים" מתכתב עם חוויות ילדות ונערות; "בת גלים", שלחנו מצית דמיון ראשון לשלום חנוך (והטקסט פתלתל-פילוסופי-מתחכם כשל שלמה ארצי), הוא שיר אהבה נהדר, בעצם שיר קנאה ליוליה שלו, של מישהו אחר;

"אין מה להסתיר" מתאר אווירה של שבת בצהריים בפלורנטין; "זרם מים חמים" משרטט גם הוא תמונות תל אביביות בתוך שיר אהבה פולקי עם תחושה חריפה של תנועה; בלדת הפסנתר "הבוקר הזה" נושאת אווירה ניו אייג'ית ומצטיינת בנגינת גיטרה יפה, זכה ובהירה;

ב"ברווז על מים", פולק ענוג ומקסים עם לחן יפהפה, נוגע ומכשף, שמושך משמיעה ראשונה  כבעבותות קסם, הוא מתאר - בנימת כאב בלתי מוסתרת, שמבוטאת גם בנגינת גיטרה בלוזית - את שובו לאהובתו כמו של ברווז ששב מנדודים (מושיט לאט רגליים/ פוגש באדמה... עד שאנדוד עוד פעם/ אהיה איתך לעד/ וכשאחזור נשוט על פני נהר").


  


אל מלא רחמים ודון מקלין

גם ב"מפה לשם" האהבה במבחן. הזוגיות ומערכת יחסים מאותגרת בנדודים, במרחקים. אלא שהפעם הוא הנשאר. זו היא שעזבה, פרשה כנף, טסה מכאן. פולק מסע מעודן, בלדת פסנתר, באווירה פלאית. הביצוע הבימתי חסר את המקהלה הקולית החלומית של האולפן, רק מדגיש חוסר מנוחה, אבל לא פוגע ביופיו של השיר ובהבטחה שהוא נושא בכנפיו.

ב"מיזנטרופ" שאול מחזיר את הדיון בזוגיות לאקוסטית (במאמר מוסגר: אין תלמיד בית ספר למשחק שלא יודע מה פירוש מיזנטרופ, כך שמלות הקישור שלו קודם השיר, נגועות בחוסר אמינות); "סתיו במרפסת" נושא אופי ים-תיכוני- בלקני; ולמרות שמו של "אל מלא רחמים" הוא מקורי לגמרי, חדש יחסית, אינו נכלל באלבום שבדרך ומשום כך הפקתו טרם עוצבה. שיר חיזור, געגוע ותחינה ששאול שר בליווי עצמי בפסנתר.

"ליל של כוכבים" הוא גרסתו ל"וינסנט" של דון מקלין (כמלות השורה הפותחת "Starry Starry Night" באנגלית). פולק אולטימטיבי בתרגום חביב ובליווי עצמי בגיטרה. הפולק העירוני של "רוח ים" הנועל, מצטייר כשיר הכי קצבי של דוד שאול במקבץ הנוכחי, יעידו מחיאות הכפיים שמלוות אותו, וגם הוא מעיד על הדמיון הרב לחנוך (וגם קצת לארצי).


  


לא מובן מאליו

יש לשאול קול מעניין, מסקרן, לא מובן מאליו, אפילו מפתיע. הוא יודע להגיש שיר. הדיקציה המשובחת שלו - מן הסתם מיומנות שרכש כתלמיד מצטיין בבית הספר למשחק - עושה אותם בהירים ונהירים, מובנים ובעיקר מדויקים.
לטעמי, עדיף שלא ידבר בין השירים, כפי שעשה בחלקו הראשון של המופע. ולא שאינו יודע לדבר. להיפך, הוא מספר סיפורים חביב, ואפילו מתבדח (על מזג האוויר של סוף הקיץ, או על תמונה שהוריד מהקיר בבית הוריו כדי שתלווה אותו גם בהופעה) בביטחון שניכר בו ניסיון בימתי, ולא עצבנות או מבוכה, שאופייניות לזמרים מתחילים בראשית דרכם הבימתית. רק שבהיותם כה ברורים, השירים לא זקוקים להצגה ולפרשנות. עדיף שיסתפקו בהצעה להאזנה.

לוח ההופעות של דוד שאול כזמר רק הולך ומתמלא. בין תאריך לתאריך תוכלו להתרשם ממנו בהצגות הקאמרי, ואיני יודע על מה אני ממליץ יותר. כי הנער - אם יורשה לי - מוכשר ומבטיח ביותר. הקול שלו רענן, וזה לא דבר של מה בכך בעונה השחונה הזו של המוזיקה הפופולרית הישראלית, הממוחזרת לעייפה.


                              דוד שאול, צילום: לירן לוי


דוד שאול בהופעה. אוזןבר תל אביב. שלישי, 21 באוגוסט 2018

למועדי מופעים >

28/08/2018   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע