סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: צבי גורן "שעה וחצי איחור" – צעד וחצי לאחור
 

 
 


אפילו הרצון לפרגן לתיאטרון באר שבע איננו יכול להתגבר על התחושה הכבדה שהעלאת המחזה הצרפתי "שעה וחצי איחור" היא שגויה ומרגיזה.

קומדיה פטפטנית ונושא כבד משקל

תיאטרון באר שבע בניהולו המסור של נתן דטנר עושה מאמצים ניכרים לבסס את המשך קיומו גם בתנאים הקשים המכבידים עליו, ובראשם העובדה המצערת שגם להצלחה אמנותית אין תוחלת חיים ארוכה כמו זו שהייתה זוכה לה אם הייתה עולה על בימת תיאטרון רפרטוארי בתל אביב.

אולי משום כך רמת הפירגון למאמצים האלה ואיכות טובה של ההפקות מחפות לא פעם על התמיהה שמעלה בחירת המחזות. לצערי הרב הפעם כבר אין אפשרות להתעלם מהתחושה הזאת, אפילו אם הבימוי של דטנר ומשחקם של חנה רוט ואבי אוריה מהוקצע מאוד, מעורר חיוכים ולרגעים (אחרי 40 דקות!) אף צחוקים בריאים, ואפילו אם התפאורה והתלבושות שעיצב בנו פרידל מרשימות והתאורה שעיצב אורי מורג פשוטה ויעילה.

הצרה היא שמדובר במחזה המתיימר לייצג בדרך של קומדיה פטפטנית וללא אקשן נושא כבד משקל – המשבר המתעורר עם היציאה לגמלאות. את המשבר חווה אישה שלבנה הצעיר מלאו 18 שנים והוא יצא מביתו המרווח לעיר אחרת ללמוד באוניברסיטה. הנה כך חולפת לה תהילת תקופת גידול הילדים – בעזרת מטפלת, עוזרת ומנקה – ואין לה יותר דאגות, למעט השאלה - מה היא תעשה עכשיו.

אני בטוח שבצרפת נחל המחזה הזה הצלחה, כפי שמסופר בתכנייה. אבל אנחנו לא בצרפת, ועם כל הרצון הטוב קצת קשה להתרגש מהמשבר הזה של האישה הפריזאית בארץ נידחת כמו זו שלנו שבה אימהות מלוות את בני ה-18 לבקו"ם וממשיכות במשימה האימהית שלהן. לא תמצאו כאן גם שוויון הזדמנויות לנשים (כפי שמסביר הבעל, העו"ד המצליח שדאג כל השנים לכל מחסורה של האישה ושל ילדיהם) וההצדקה היחידה להעלאת מחזה הוא כאמור בחרדה הקיומית העשויה בהחלט לעלות לפני השטח עם פריחת הילדים מהקן. אני בטוח שרבים יכולים להזדהות עם חרדה כזו אך התפתחות המחזה - תשעים דקות של זיכרונות מרומן שלא היה וכדומה - אינה יכולה לשכך אותה.

אני מאמין שבצרפתית יש לטקסט קסם, כראוי לשפה הזאת. אלא שהוא נמוג כליל בגרסה העברית של ברברה גור, ואפילו ההברקות המוצלחות נאמרו בשפה חבוטה למדי. רוט ואוריה לא יכלו להתגבר על כך, כשם שמשחקם הגדול – בין השאר תוך היענות ברורה לגודל הבמה - לא היה יכול להגדיל את המיניאטורות האנושיות שגילמו.

וזה בכלל לא מצחיק שההצגה שהתחילה באיחור של רבע שעה הסתיימה באיחור של שעה ועשר דקות.


לפרטים נוספים


12/09/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. דיייייייייייי
גורגיו , (19/09/2006)
1. דרוש תיאטרון טוב
ציפורה , (12/09/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע