"מוף ומוריס" היא הצגת ילדים מקסימה, הממחישה כיצד סיפור קטנטן ומלוטש יכול לשבות את לבנו כשהוא מושך בחוטי הדמיון. זהו סיפורם של מוריס, פסיכולוג ילדים ושל כלבו מוף, היוצאים יחדיו למסע סוריאליסטי בחיפוש אחר בני משפחתו של מוף.
במסעם הם פוגשים בדמויות צבעוניות, עוברים רגעים משמחים, עצובים ולעתים גם מפחידים ולומדים דבר מה על החיים. בין שתי הדמויות המרכזיות, האנושיות מאוד, מתקיימת מערכת יחסים מורכבת ומרגשת בכנותה. מה שנראה לרגע כפנטזיה בלתי אפשרית, מתקבל לאחר נשימה נוספת כמציאות חזקה.
"מוף ומוריס" מציעה אלטרנטיבה לדידקטיות המאפיינת פעמים רבות הצגות ילדים. יש שיתהו על המסרים העוברים מהבמה לילדים, למשל באופן הפארודי שבו ילדים ההולכים לטיפול אצל פסיכולוג. אבל דווקא בכך מתייחדת ההצגה מהצגות אחרות. גם סופה של ההצגה אינו מוגש בכפית - הסוף הפתוח מעלה שאלות ומשאיר לצופים הצעירים מקום משלהם לתהות על מה באמת קרה שם.
שלל התפקידים מבוצע על ידי צמד שחקנים מצוין (אוהד שחר וארז שפריר) שנותן הופעה מדויקת ורגישה ומפליא לזמר ולפזז. אי אפשר שלא לומר מילה על הכלבלביות הכובשת של ארז שפריר ועל הופעתו הייחודית של אוהד שחר, שחקן ותיק בתאטרון הרפרטוארי, שמצליח לחמוק מכל הקלישאות ולהפגין אנרגיה ותשוקה אמיתית לאמנות התאטרון.
צוות יוצרים מוכשרים תומך בגאון בטקסט ובשחקנים. התפאורה החסכונית לתפארת בדרך כלל , יוצרת עולם פיוטי ולא מפסיקה להפתיע (אם כי על ה"ווילונות" מאחור היה אפשר לוותר), התלבושות היפות מעבירות היטב את ייחודן של הדמויות ואף מצליחות לשעשע. התאורה והמוזיקה משלימות את ההרכב לעבודה אינטיליגנטית ומעודנת שמגרה את הדמיון, מעוררת את כל החושים ואיננה מזלזלת בקהל לרגע.
לסיכום - "מוף ומוריס" היא הצגה קטנה, מצוינת ואיכותית מאוד. נטע זר בשטף הוולגריות וריבוי האמצעים המאפיינים הצגות ילדים. יענקל`ה יעקובסון, האחראי על הטקסט והבימוי עשה עבודה נפלאה. אם הייתי צריכה לקחת את הילד שלי להצגה אחת בשנה, לא הייתי מתלבטת - "מוף ומוריס" היא הצגה שמעניקה לקהל שלה שעה של קסם ואהבה.
מומלץ בחום לילדים מעל גיל 7.
לילך דקל
23/10/2004
:תאריך יצירה
|