סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ תיאטרון של דילמות מוסריות
 

 
 
"אנחנו מתחילים להשתחרר מהפחד לעסוק במסורת, עולם הספרים היהודיים נעשה יותר נגיש ואנשים פחות פוחדים מהסטיגמה שקריאת המדרש היא בהכרח חזרה בתשובה. אני רואה בזה דבר מאוד מבורך, והנושא של עשרת הדיברות באמת עורר התלהבות מאוד גדולה בקרב הכותבים"
"הרי למה בעצם נכתבו עשרת הדיברות? מפני שכולנו רוצים לנאוף, כולנו שקרנים וגנבים. יש משהו טבעי בכך שהתיאטרון יתייחס לזה" שלום שמואלוב על הפסטיבל לתיאטרון קצר שייפתח ביום רביעי השבוע בצוותא


לנער את הכותבים

פסטיבל "תיאטרון קצר" למחזות קצרים מקוריים חוגג השנה עשור לקיומו. שלום שמואלוב, שחקן ובמאי, המייסד והמנהל האמנותי של הפסטיבל, חושב שזה סוג של נס. במדינה שבה התרבות נלחמת על חייה, שמואלוב מצליח להגשים חזון שנראה כמעט בלתי אפשרי: פסטיבל תיאטרון נקי משיקולים מסחריים שמטרתו היחידה היא לאפשר ליוצרים לחצות את הגבולות שלהם עצמם. אחרי עשר שנים והצלחה בלתי מבוטלת, שמואלוב החליט שהגיע הזמן לחשבון נפש אמיתי שאותו הוא עורך באמצעות נושא שנוי במחלוקת - עשרת הדברות, והבחירה, לדבריו, אינה מקרית: "בחרתי בנושא הזה מתוך הרגשה של ייאוש ותסכול מההתדרדרות המוסרית של הארץ הזאת. אתה קם בבוקר לעוד פרשת שחיתות, עוד דקירה במועדון, עוד רצח במשפחה. הרי למה בעצם נכתבו עשרת הדיברות? מפני שכולנו רוצים לנאוף, כולנו שקרנים וגנבים. יש משהו טבעי בכך שהתיאטרון, שמהותו היא קונפליקט, יתייחס לנושא הזה".

הבחירה בעשרת הדיברות קשורה אולי גם למגמה של עניין מחודש ביהדות שאנחנו עדים לו?

"מבחינתי הכוונה הייתה קודם כל לנער את הכותבים – להוציא אותם מהסלון שהפך להיות מקור ההשראה העיקרי בגלל ההשפעה ההרסנית של הטלוויזיה - ולעמת אותם עם דילמות מוסריות. מעבר לזה, במחזאות המקורית בהחלט יש מגמה של התעסקות הולכת וגוברת במקורות היהודיים. אנחנו מתחילים להשתחרר מהפחד לעסוק במסורת, עולם הספרים היהודיים נעשה יותר נגיש ואנשים פחות פוחדים מהסטיגמה שקריאת המדרש היא בהכרח חזרה בתשובה. אני רואה בזה דבר מאוד מבורך, והנושא של עשרת הדיברות באמת עורר התלהבות מאוד גדולה בקרב הכותבים".

למה צריך פסטיבל של מחזות קצרים, בעצם? 

"את הרעיון של פסטיבל תיאטרון קצר אני הגיתי, אבל מחזות קצרים נכתבו על ידי מחזאים בכל התקופות, ממולייר ועד פינטר. נכון שיש משהו בתקופה שאנחנו חיים בה שמתאים לקצב המהיר הזה, אבל כשהעליתי את הרעיון של הפסטיבל בארץ לא המסחריות עמדה לנגד עיניי אלא ההזדמנות לאפשר ליוצרים צעירים לעשות משהו אחר. בגלל שמדובר במחזה קצר, יש יותר אפשרות ליצור משהו שיהיה עשוי היטב, מהודק. הז`אנר הזה דורש תמצות ודיוק, כמו שיר או סיפור קצר, וזה אתגר לא פשוט למחזאי".

אז שיקולים מסחריים לא מזיזים לך בכלל?

"ברור שאני רוצה שנצליח, אבל המטרה היא לא לעשות כסף. בגלל שאנחנו לא עובדים משיקולים מסחריים הפער הבלתי נסבל בין מה שהיוצרים עושים לבין מה שהם רוצים לעשות הולך ומצטמצם. בעשר שנות קיומו של הפסטיבל הוכח שאנשים כותבים דברים שלא היו יכולים לכתוב בשום מסגרת אחרת. זה הרעיון של הפסטיבל, הוא חתרני, מערער על הקיים".

הנושא שהתמקדתם בו השפיע על תהליך הכתיבה של המחזאים?

"בוודאי, התהליך שהכותבים עברו היה מרתק. הם נאלצו להתעסק בשאלות כמו אם יש או אין אלוהים, ומה המשמעות של זה. היו לנו כמה מפגשים מאירי עיניים עם בית המדרש `קולות`, ואחריהם כל יוצר בחר דיבר שקרוב לליבו והוגשו המון הצעות. היה כאן עניין לא פשוט של התעסקות עם משמעות. בשביל יוצרים, ובעצם בשביל כולנו, קשה מאוד לחיות בלי משמעות ולפעמים הכתיבה נהיית פשוט מקצוע. אתה כותב משהו שטותי ונחמד, מקבל מחמאות והכול בסדר, אבל בפנים אתה מרגיש שלא נגעת בעצמך. הנושא של עשרת הדברות שימש כמראה שהכריחה את היוצרים לחפור ולהתעמת עם קונפליקטים פנימיים, וזה היה תהליך רצוף קשיים. אני אסיר תודה לכל מי שהשתתף בתהליך הזה, גם לכותבים שלא הצגנו. אני בטוח שהם עברו חוויה מעמיקה שגם אם לא באה לידי ביטוי הפעם, היא תשפיע על היצירה שלהם בעתיד". 

אלו מחזות בחרתם להציג בסופו של דבר?

"הפסטיבל השנה כולל תשע הצגות, אבל אין סדר ברור של דיברות, ולפעמים אפילו אי אפשר לזהות מייד באיזה דיבר עוסק המחזה. עופר עמרם, למשל, התמקד במושג השקר והאמת מתוך התייחסות לדיבר `לא תענה ברעך עד שקר`. המחזה שלו מציג אירוע אלים שמתרחש בסמטה אפלה מזוויות שונות ולא בסדר כרונולוגי. כל קטע שאתה רואה משנה את מה שאתה חושב על הסיטואציה. זאת בעצם המטרה של התיאטרון – לשקר כדי להכיר את האמת.
"אני לא מסתיר את הדעות הפוליטיות שלי אבל הרגשתי שליחות לייצג כותבים מכל קצוות הקשת החברתית-פוליטית בארץ. יש לנו מחזאי דתי מהמגזר הימני שכתב מחזה על זוג מתנחלים שעובר משבר בעקבות הפינוי. גיל קופטש וגלעד עברון מופיעים אצלנו על אותה במה. החיבור הוא בכך שכולנו בעצם אחים, כולנו מתייחסים לאותם מקורות, ויש לנו יכולת להקשיב ולראות זה את זה. אם כחברה לא נגיע להבנה הזאת נלך לאיבוד בשנאת חינם".

איך אתם שורדים מבחינה כלכלית, בייחוד לאור סכנת הקיצוץ בתקציב התרבות?  

"אנחנו עובדים בתקציבים זעומים וחשוב לנו לשלם לכולם. למרות ההצלחה של הפסטיבל, לא קיבלנו שום העלאה בתקציב בעשר השנים האחרונות, ואני חושב שהמדינה צריכה לעשות חשבון נפש אמיתי אם אנחנו רוצים בכלל תרבות, אחרת יישארו כאן רק פאבים. בלתי אפשרי שכל יום פוליטיקאי כזה או אחר יחליט כמה כסף לתת לתרבות, צריך שיהיה כאן חוק בלתי תלוי שנובע מההבנה שתרבות לא תמיד מכניסה כסף, זו לא המטרה האמיתית שלה".

אז על מה בעצם אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על תרבות?

"אם נגיע לזה, אני אשמח לדון בשאלה המהותית מהי בכלל תרבות. כרגע אין מקום לדיון הזה כי אנחנו עסוקים בהישרדות כלכלית. אני בטוח שאם יהיה קיצוץ בתקציב התרבות הראשונים שיסבלו הן הפריפריות. מחירי הכרטיסים יעלו, רק עשירים יוכלו לבוא להצגות, ובסופו של דבר התרבות בארץ פשוט תגווע".      



23/12/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע