אתמול נפתח פסטיבל תאטרון הבובות הבינלאומי בירושלים. ביליתי שם כמה שעות טובות ואני ממליצה לכל מי שיש לו ילדים, וגם למי שאין לו, לפנות זמן במהלך הימים הקרובים ולהצטרף לחגיגה.
כמו בכל פסטיבל שמכבד את עצמו, לצד ההצגות בתשלום אפשר ליהנות ממגוון האירועים הפתוחים לקהל. לילדים מובטחת חוויה מרגשת עם אמני רחוב ומפעילי בובות המופיעים בקטעים קצרים בשיתוף הקהל הצעיר. למבוגרים מתאפשר להציץ בעבודות סטודנטים מבית הספר לתיאטרון חזותי, בתום ההצגות למבוגרים (בסביבות השעה 22:30).
אותיות שהופכות לדמויות
בין הצגות הילדים מומלצת במיוחד הצגה הספרדית "שירים שרואים", בבימויו של ז`ורדי ברטראן. הנאה רבה צפויה למי שמבין קצת אנגלית, וגם למי שלא.
זמן רב שלא צחקתי כמו שצחקתי במופע מינימליסטי ומלא קסם זה. על בימת תיאטרון החאן אותיות לועזיות, עשויות ספוג, קורמות עור וגידים והופכות לחיות שונות ולבני אדם קטנים וגדולים. דמויות ססגוניות שלכל אחת מהן הסיפור שלה וכולן יחד יוצרות עולם פיוטי מלא דמיון, הומור והפתעות.
למופע אין קו סיפורי מוביל אחד, למעט סיפור המסגרת - האותיות יוצאות מספר, מספרות את סיפורן וחוזרות, כמו נסיכות אחרי נשף, למיטתן. הקסם נמצא בין המילים ובין האותיות, במרווח הרחב שמשאירה ההצגה לדמיונו של הצופה. כשמשתחררים מהצורך לקבל סיפור, או מסר, נפתחים לעולם של דימויים וחזיונות ויזואליים מעוררי השראה.
שלושת השחקנים/מפעילים הם אוסקר מוניוז, שמפליא גם לנגן בגיטרה וללוש צלילים בידי האמן שלו, אינס אלרקון מלאת החן ואורורה פובדה שאת הרגע שבו היא מפעילה את השפתיים לא תשכחו.
בטבעיות מעוררת השראה הם כובשים את מקומם בלבנו. אמנם לוקח כמה רגעים להתיידד עם עולם חדש ומוזר זה הנחשף על הבמה, אולם תוך דקות ספורות נותר רק לייחל שהם לא יעזבו לעולם. הקהל באולם לא נתן לשלישייה ללכת וקיבל בתמורה בונבון של הדרן.
לא תשכחו את התינוק ואמו, את השור הספרדי, את הרקדן והכדור האדום, את הילד השובב וכלבו, את רקדן הפלמנקו ואת זוג האתלטים (הקופץ לבריכה והקופץ במוט) המבשרים לנו על מועדה הקרב ובה של האולימפיאדה. 60 דקות של הנאה צרופה!
עוד על "שירים שרואים"
לפירוט מופעי הפסטיבל
לידיעה מורחבת על הפסטיבל
מאת: לילך דקל
09/08/2004
:תאריך יצירה
|