לילך דקל התרשמה מהמדיטק, מרכז התרבות החדש בחולון ונהנתה גם מ"החופש הגדול שלי" הצגה שלא עושה לעצמה הנחות בגלל קהל היעד הצעיר.
לטפח דור חדש של צופי תיאטרון
הרעיון שעומד מאחורי הקמת מדיטק הוא הרואי כמעט. תארו לעצמכם ילדים ההולכים אחר הצהרים, ומבחירה חופשית, לספרייה (!!). במרכז המרווח אפשר לפגוש חברים, לחגוג בחוגים או סתם להעביר שעות על גבי שעות מוקפים באלפי ספרים. כבר נמרח לי על הפנים חיוך מאוזן לאוזן, ואם לא די בכך - אפשר ואף מומלץ לקנח בהצגת ילדים משובחת.
הצגות ילדים חדשות צצות כל יום כפטריות אחרי הגשם, אבל האיכות לא תמיד נלקחת בחשבון, ומי לא מכיר את תחושת העלבון והכאב בכיס על כל קנייה בלתי מוצלחת של חתול בשק. בתכנייה של המדיטק מתגאים בכך שזהו הסניף הראשון של הארגון הבינלאומי לתיאטרוני ילדים - אסיטז`, מה שמעורר תקווה, שאולי באמת ידאגו פה לטיפוח דור חדש של צופי תיאטרון.
המדיטק הכין באמתחתו לעונה הקרובה מספר לא מבוטל של הצגות ילדים, חלקן מרפרטואר המרכז וחלקן אומצו על ידו. בין ההצגות מתבלטת "החופש הגדול שלי", הפקה שכבר הספיקה לקצור שבחים ולזכות בפרס הראשון בפסטיבל תיאטרון הילדים האחרון בחיפה.
מלודרמה וסאטירה, עצב והומור
"החופש הגדול שלי" מרעיפה על הצופה הצעיר (לגילאי 8 ומעלה) הרבה פיוט וחן ואינה מקלה ראש משום שמדובר בקהל של ילדים.
אלדד כהן כתב סיפור חביב על ילד רגיש המוקף במבוגרים אטומים שמגלה בחופש הגדול אהבה ראשונה, בזמן שהתא המשפחתי שלו מתפרק. מחלת הסרטן מרחפת ברקע ומאיימת לנפץ את חלום האהבה .
כהן יודע לרקוח יחדיו מלודרמה וסאטירה עצב והומור כך שגם אם לא כל הדמויות מלאות ויש סיטואציות חלשות יותר, הסיפור מועבר באופן מרגש ואפקטיבי.
עיצוב מצטיין ומשחק משובח
גולת הכותרת של ההפקה טמונה לטעמי בעיצוב הפיוטי ובמשחק המשובח של זוג הגיבורים, ובשתי קטגוריות אלו זכו היוצרים בפרס בפסטיבל בחיפה.
מעצבי התפאורה, יואב סיני ודני אבשלום, מצליחים להעביר לבמה עולם פנימי קסום ולהשאיר לצופים מרחב נשימה, מרחב בו מוזמנים הצופים להשלים את התמונות בדמיונם.
לונה יקר וירון עצמון הם צמד שחקנים מצוינים בעלי נוכחות מלאת חן ולא מתיילדת (!), שנותנים הופעה משובחת.
גיל צרנוביץ, הבמאי, השכיל להפוך את הטקסט לבונבוניירה חזותית שובת לב, ולא צעקנית. גם אם אין בה לא כוכבים ולא שירים המנסים לחפות על שממון טקסטואלי.
וכך, ולמרות שאהובת הגיבור ואמו הן באופן סטריאוטיפי שתי בלונדיניות בוורוד (כאילו ולא ניתן לברוח מערוץ הילדים ומ"המורדים"), "החופש הגדול שלי" היא הצגה קטנה, בעלת רגעים יפים וחכמים שמנצלת היטב את מדיום התאטרון, ושלא מתביישת להציע לצופים הצעירים 45 דקות של איכות.
לילך דקל
עוד על "החופש הגדול שלי"
צבי גורן על "החופש הגדול שלי" ועל הצגות נוספות בפסטיבל חיפה להצגות ילדים
08/09/2004
:תאריך יצירה
|