סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן ״אבא גוריו״ מת בהבימה
 

 
 
אלא שהפעם בחרו בהבימה להעמיד את העיבוד - המצמצם כמעט עד לנקודת אל-חזור אל המקור - על בימתו הגדולה של אולם רובינא, הנראית גדולה פי כמה ובולעת צוות קטן של שחקנים ושחקניות שתפקידיהם נראים כראשי פרקים של הדמויות שהם מגלמים. לבמאית לא נותר כמעט במה להשלים את החסר"
הפנורמה האנושית והפריזאית נעלמו בעיבוד שטחי של הרומן הגדול של בלזאק בהבימה 


הבמה הגדולה בולעת
 
יש יצירות ספרות שמצליחות לשרוד את המעבר מהספר אל הבמה, גם אם תמיד יימצא הפער הגדול בין הכתוב המעורר את הדמיון של הקורא לבין הצגה העושה את העבודה עבור הצופים בה. ״אבא גוריו״ של הסופר הצרפתי אונורה דה בלזאק, כפי שיעידו מאמרים וניתוחים רבים כולל כמה המופיעים בתכניית ההצגה, הוא אחד הרומנים שיכשילו את מעבדיהם עוד לפני שאלה ייגשו למלאכה.
 
ודאי כשמנסים לעשות זאת במסגרת הלחוצה של 100 דקות כפי שמוכיחה ההצגה החדשה בהבימה. הצמצום שנדרש משחר פנקס, המעבדת של ״אבא גוריו״ ומשותפתה העיקרית, הבמאית שיר גולדברג, היה יכול אולי להביא אותן אל מטרותיהן אם היו מעמידים את ההצגה באולם ברטונוב הקטן שבו הן כבר זכו להצלחה עם ״אדם לא מת סתם״ על פי  סיפוריה של דבורה ברון.
 
אלא שהפעם בחרו בהבימה להעמיד את העיבוד - המצמצם כמעט עד לנקודת אל-חזור אל המקור - על בימתו הגדולה של אולם רובינא, הנראית גדולה פי כמה ובולעת צוות קטן של שחקנים ושחקניות שתפקידיהם נראים כראשי פרקים של הדמויות שהם מגלמים. לבמאית לא נותר כמעט במה להשלים את החסר.
 
משהו, שאני מתקשה לפענח אותו, דיכא את כל אלה וגם את העיצוב החזותי הכללי שנבלע בחלל העצום של הבמה. זו חיבלה בכוונות הטובות של סשה ליסיאנסקי, מעצב התפאורה, של מאור צבר, מעצב התלבושות הצבעוניות, ושל מרטין עדין, מעצב התאורה. שלושתם עשו כבוד לאמנותם וחבל שכך אונה להם ולתרומתם.
 
אינני נוהג לעשות השוואות בין עיבודים בימתיים של יצירות ספרות שונות. אלה אינם מהווים הוכחה להצלחה או לכישלון של הצגה חדשה. אבל אינני יכול שלא להצביע על העיבוד שעשו בשעתו בלהקת שקספיר המלכותית ל״ניקולס ניקלבי״ של צ׳רלס דיקנס. תשע שעות עם להקה בת עשרים שחקנים ויותר, כמעט כולם בשניים עד חמישה תפקידים. על הבמה, ובתפאורה גדולה וגמישה היינו בלונדון, ביורקשייר, בביצות, בסמטאות, בסלונים מפוארים ובבית יתומים.
 
כמו הרומן האנגלי גם ״אבא גוריו״ הוא רומן פנורמי רחב יריעה, גם אם מיקומו העיקרי הוא פריז, שמייצגה העיקרי הכמעט בלעדי בהצגה הוא שלמה גרוניך, שעיטר אותה במוזיקה ״פריזאית״ יפה. העיבוד, כפי שהתכנייה מגדירה בקצרה, הוא של יצירת מופת ״העוסקת בנושא הפער הגדול והמתח שבין עשירים לעניים״. אבל המופת נעלם כליל. 
 


שמיל-בן-ארי-ודניאל-סבג-גראר-אלון.jpg
שמיל בן ארי ודניאל סבג (צילום: ג'ראר אלון)




בשולי אדרתו של הרומן

 
עלילת המחזה המעובד מפגישה אותנו עם שבעה דיירי פנסיון ״המהווים מיקרוקוסמוס של פריז השסועה של המאה-19. המחזה בוחן את ערכי החברה שבה שחיתות, כסף וטיפוס בסולם החברתי עולים על ערכי מוסר חמלה ומשפחה.״ אבא גוריו, הדמות המרכזית, הוא אב מסור עד תום לשתי בנותיו הסוחטות אותו ואת כספו עד התרוששותו ועד ערש דווי שבה הוא מבין את הקללה שהמיט על עצמו בחינוכן.
 
כנגדו ניצב ראסטיניאק, צעיר כפרי וסטודנט למשפטים, המבקש למצוא את מקומו בחברה הגבוהה של פריז, בעזרת כספה של אמו ועצותיה של קרובת משפחה ממעמד האצולה. הוא יהיה זה שיראה - כמו בלזק - את פרשיית חייו של גוריו ואת מה שחיבר ביניהם כבסיס לקריאת תגר על פריז ותחלואיה.
 
בתפקיד אבא גוריו יעקב כהן מצליח להדגיש במשחקו את הזיקה של דמות זו לשתי דמויות שגילם לא מכבר, - שיילוק והרפגון - ככל שנסיבותיהן שונות, וגם לשני תפקידים שעדיין לא זכה לגלם - המלך ליר ומירהל׳ה אפרת. יש לכהן רגעים של עוצמת כאב, אך דווקא בסיום הוא נמוג במהומה המתחוללת סביבו.
 
עידו ברטל מצליח יותר בגילום ראסטיניאק, המגלה את האמת על פריז, והוא מחפה יפה על הפער שיש בתפקיד בין ״נעוריו״ הסטודנטיאליים ל״בגרות״ המציאותית. כמוהו גם לאה גלפנשטיין כבת הצעירה של גוריו שמחברת יפה בין הצורך לסחוט עוד את כיסו של האב לבין הרגש המציק לה. נעמה ארמון טובה בתפקיד הבת הבכורה הנקלעת אף היא למצוקה כספית ותובעת את הנתח שלה מגוריו.
 
מאיה מעוז מצוינת בשני תפקידיה השונים זה מזה - היא מושכת, גאה וכואבת כויקונטית הנבגדת ותומכת בקרוב הצעיר, והיא גמלונית ומשעשעת כמבשלת בפנסיון. דוית גביש, בתפקידי בעלת הפנסיון וכאמו של ראסטיניאק מיטיבה לבטא את שני צידי הנושא הכספי - של בעלת עסק ושל אם תומכת; שמיל בן ארי טוב בתפקיד ווטרן הפושע שהוא רב משמעות ברומן ואפיזודי מדי בעיבוד; דניאל סבג משעשע בהתחלה בתפקיד ביאנשון, הסטודנט לרפואה, ונוגע ללב בתמונת מותו של גוריו.

אושרת אינגדשט מביאה חיוניות טובה לתפקיד ויקטורין, שעתידה לרשת הון, ואלינור פלקסמן משלימה היטב את המרקם האנושי בפנסיון. שחר רז מקשט את התמונה בהרבה רעש כמספר-זמר, כראש המשטרה וכסדרן בתאטרון.
 

   

אבל בסיכומו של דבר העיבוד, הבימוי, העיצוב והמשחק ב״אבא גוריו״ זה בתוככי הבמה הגדולה של הבימה רק נוגעים בשולי אדרתו של הרומן הגדול של בלזאק, ואני מטיל ספק אם מי מהצופים בהצגה ימהר לשלוף את הספר או לרכוש אותו כדי להתענג על גדולתו.


למועדי מופעים >

20/04/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. עוד הפקה גרועה של הבימה. עד מתי?
יוסף אל בוחר , כפר סבא (21/04/2015) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע